ברוך שפטרנו מעונשו של זה

אם דוויט האוורד לא יתחיל לקלוע, אנחנו נמשיך להיתקע מול משחקים שלמים של "האק-אה-דווייט". בשביל להצילנו מצרה, יצאנו לחפש עצות.

האוורד

הלילה היה לנו את ה"עונג" לראות את המשחק בין ה- ל.א. לייקרס ליוסטון רוקטס. טוב, משחק זה אולי הגדרה קצת מחמיאה למה שראינו שם חלק לא מבוטל מהדקות. אז אחרי המשחקים הראשונים של העונה נראה שזה כבר דיי ברור. העונה ה- "האק ה-דווייט" יהיה חזק באופנה.

השיטה הידועה בה שחקני ההגנה מבצעים בכוונה עבירה על השחקן בעל אחוזי זריקות העונשין הנמוכים ביותר בקבוצה השנייה הומצאה ככל הנראה על ידי דון נלסון כשאימן את הדאלאס מאבריקס. היא ידועה יותר בשמה "האק-א-שאק" על שמו של קלעי עונשין גדול אחר, שאקיל אוניל, למרות שעוד לפניו זכור דניס רודמן במדי השיקגו בולס כאחד שסבל ממנה.

נראה שאנחנו הולכים לראות את הרוקטס הרבה בעונה הזאת. תוך שנתיים צרפה הקבוצה שניים מהסופרסטארים הגדולים בליגה, וחשוב מזה, את האיש שאחרי משחקי השבוע הראשון התגלה לא רק בישראל אלא גם אצל שחקני הפנטזי ליג בכל העולם, עמרי כספי.
בתחילת העונה נשמעו פרסומים שונים על שיטות האימון של האוורד, כמו זריקות בעיניים עצומות. אז על מנת לעזור לדווייט האוורד עם זריקות העונשין, ויותר מזה,לעזור לנו שלא לסבול מצפייה במשחקים של הרוקטס העונה, ננסה להעלות מספר הצעות שאולי עוד לא נוסו על ידי צוות האימון של האוורד.

זריקת עונשין עם הקרש – ברור שהאוורד בחור מאד חזק ולכן יש לו קצת בעיה עם עניין הרגש בזריקה. על מנת לנטרל את הצורך ברגש, נמליץ לדווייט להשתמש בקרש. לדאנדרה ג'ורדן זה עבד לא רע. מה שכן, כדאי מאד לזכור לכוון למרכז הריבוע, כדי שלא יצא לו כזה.

דרך הריצפה – אם בבעיות רגש עסקינן, אז אפשרות נוספת היא לנסות לזרוק דרך הקפצת הכדור בעוצמה על הריצפה, כמו שעשינו כשהיינו ילדים.

להתרחק – וכמובן יש את השיטה של וילט צ'מברלין, שבחר לקחת צעד אחורה מקו העונשין. מצד שני עם האחוזים של צ'מברלין…

ביד אחת – מי לא זוכר את התופעה שנקראה קונסטנטין פופה. הנפיל שהתנשא לגובה 2.20 לא השאיר מורשת מרשימה במיוחד במדי מכבי תל אביב והפועל ירושלים, אבל את זריקת העונשין המיוחדת שלו נזכור גם נזכור. אם לסופרמן יש בעיית רגש, אולי כדאי לו לנסות את הזריקה ביד אחת. פופה אגב, השיג בה אחוזים לא רעים, של אזור ה-65% בקריירה בארץ.

זריקת סבתא – אם לריק בארי זה עבד אז למה לא נסות? וחוץ מזה, אני לא הייתי ממליץ לזלזל בהמלצה של אחד הגדולים, רד אאורבך.

להתחמק מלזרוק – ויש גם את האופציה המקורית של שאקיל. לנסות, בכלל להתחמק מהזריקה.

אפשרויות נוספות – לזרוק מהצד ולא ממול לסל סטייל לימור מזרחי, זריקת וו סטייל קארים, או לעבור לזרוק ביד שמאל.

ורגע ברצינות, לאחרונה עולים שוב הוויכוחים לגבי השיטה הקשה לעיכול. יש את מי שטוען שכל מהלך שמאופשר על ידי חוקי המשחק הוא כשר על מנת להשיג יתרון. מנגד טוענים אחרים שהמטרה הראשונה של הספורט הוא הנאה, אנטרטיינמנט, וככזה, מהלכים כאלו לא מוסיפים לו כבוד. ויש את אלה שמזגזגים. מייק דאנטוני למשל, היה ממובילי ההתנגדות בשנה שעברה, אך לא היסס להשתמש במהלך הלילה. אולי זה קשור לעובדה ששנה שעברה דווייט היה שחקן שלו.

לדעתי, אין הבדל בין ביצוע עבירה שניות לסיום כשהקבוצה מובילה בהפרש של 3, על מנת למנוע שלשה, לבין ה"האק-א-שאק". שניהם מהלכים אסטרטגיים שבאים למקסם את סיכויי הניצחון במסגרת החוקה, ובדרך מונעים את השטף הטבעי של המשחק ויש שיאמרו פוגעים בהנאת הצופים.

בשבילי, כדורסל תמיד היה אליה וקוץ בה. מפריעה לי העובדה שהמשחק מאפשר לתופעות טבע שקיבלו במתנה גובה או תכונות אתלטיות להצליח בגדול, בעוד שלמעט יחידי סגולה, שחקנים כשרוניים שלא התברכו בגובה יתקשו לשרוד. המהלך הזה, של שליחת שחקנים כמו שאקיל או האוורד לקו הם בשבילי ניצחון קטן. אם אתה לא מסוגל לבצע את הפעולה הבסיסית של המשחק, לקלוע באחוזים סבירים ממרחק 3.60 מטר מהטבעת כשאתה פנוי לחלוטין, אל תהייה על המגרש.

אז עד שדווייט ישפר את האחוזים מהקו, ואם כל האמור לא יעזור, תמיד אפשר לנסות את האופציה שהוא כבר התחיל לשכלל – משחק תופסת עם שחקני היריבה.

כמו תמיד, אתם מוזמנים לדף הפייסבוק של הבלוג שם אני משתדל לעדכן בציטוטים, בדיחות, עידכונים או כל דבר אחר ברומו של עולם הקשור לספורט והתקשורת הסובבת אותו.

תרומתו של ג'ונתן מרטין לחברה האמריקאית
הכבוד של זולוטולוב

32 Comments

עדי אבני 8 בנובמבר 2013

אני מציע שיטת התמודדות נוספת- בכל פעם שיעשו עליו ״האק א דוויט״, הוא יביים פציעה, ירד לספסל ובמקומו יעלה קלע עונשין מצטיין. אחרי הקליעות הוא יחזור למגרש גי הרגל כבר במצב יותר טוב. מגעיל, כן, אבל קונטרה למגעילות שממול.

איציק 8 בנובמבר 2013

למה, לא עדיף תרגיל על שמם של שוקי שורץ ומיקי ברקוביץ' ;)

בר שושני 9 בנובמבר 2013

אחלה שיטה לארץ. באן.בי.איי אם אתה לא מסוגל לזרוק עונשין בגלל פציעה, מותר לך בהחלט לרדת לספסל. אלא שאסור לך יותר לעלות למגרש.

יריב 9 בנובמבר 2013

הסיבה שזה לא יקרה היא לא שזה מגעיל, אלא שזה לא חוקי. שחקן שלא זורק את העונשין בעצמו בגלל פציעה לא יכול לחזור למשחק (אלא במקרה שהוא הוכרז פצוע בגלל "התנהגות לא ספורטיבית" של יריב, מה שלא רלוונטי כאן).

איציק 8 בנובמבר 2013

פעם היה אפשר להוציא כדור מהצד אם רוצים. אולי אפשר גם להוציא שחקן מהצד. אם לא רוצים שהוא יזרוק, אפשר להוציא כדור מהצד, אבל בתור עונש, השחקן חייב להתחלף.

אלעד 8 בנובמבר 2013

אני שונא את חוסר ההיגיון שפועל פה. יש שופטים במגרש – האם נאסר עליהם להפעיל היגיון צרוף במהלך משחק? אם עושים עבירה מכוונת על שחקן מסויים 4-5 פעמים רצוף, בלי קשר למהלך המשחק, זו לא עבירה טכנית שמשמעותה זריקות וכדור מהצד?
דבר נוסף – בגלל שגם השופטים יודעים שמגיע האק-דה-מישהו, הם מאוד מרוכזים בשחקן הזה. אני די בטוח שאם איזה עמרי כספי ירוץ על המגרש רחוק מהכדור ומישהו יתקרב אליו וייגע בו, אף אחד לא ישים לב. ברגע שזה קורה עם האוורד או שאקיל, השופטים כבר עם משרוקית בפה, מחכים שהפאול יבוא.

איציק 8 בנובמבר 2013

בזמנו סיפרו שהאק-דה-שאק נעשה כמו שנעשה כדי למנוע עברות שיכולות להיות מסוכנות או לא נעימות. סגרו על עברה בלטיפה. העיניין הוא ששתי עברות במתכוון או בלתי ספורטיביות היו פותרות אותנו מהתופעה הבזויה הזו…
מצד שני, זה באמת מצחיק לראות אותם זורקים עונשין. בשביל 15 מיליון דולאר בשנה יכלו להשאר עו 10 דקות אחרי האימון כדי לעבוד על עונשין. לעבוד בקיץ עם אולג'ואן (או וולטון או ג'באר) על מגוון תנועות יכולים… שיעבדו גם על העונשין.

עמית זילברבוש 8 בנובמבר 2013

איציק,
אני בטוח שהם עובדים על זה המון המון המון.
יש דברים שפשוט אנשים מסויימים לא מצליחים להביא לרמת ביצוע סבירה, אם זה בגלל הגודל שלהם, המוטוריקה או אלף סיבות אחרות.

להניח שהם לא עובדים על זה כמו מטורפים לא נשמע לי סביר.

איציק 8 בנובמבר 2013

לא הבנתי, אתה כותב זאת מידיעה או הנחה, שהיא לא יותר טובה מההנחה שלי. לביל וולטון או ג'אבר, אולאג'ואן, סבוניס, רובינסון, ועוד, ועוד… שהיו לא פחות גדולים (בטחלא פחון מהווארד).

מתן גילור 9 בנובמבר 2013

פעם הוא פרסם מאמר ארוך בנושא, אבל אני לא מוצא אותו, אז בינתיים קרא את זה:
http://www.hoops.co.il/?p=417

איציק 9 בנובמבר 2013

קראתי, ומה שזה אומר שאולי הם עובדים אבל לא נכון. הרי כל מה שכתוב אצל… שלא נומר את שמו… כל-כך ברור שלא צריך לעשות דוקטורט בשיביל זה או עשרות שנות מחקר. אימון בדימוי מצב אמיתי נותן תוצאות טובות יותר, כי המצב מוכר. אם הווארד זרק אחרי כל אימון 300 זריקות אז זה בסדר ועדיין זה עבודה בעיינים. שיזרוק את כל הזריקות לפחות בדופק גבוהה ושישימו לו בוקסה שתעשה רעש. אפילו לי בליגה ב' ו-ג' נתנו בזמנו לזרוק עונשין אחרי ספרינט כדי לא להיכנס לשיגרה. והמאמן שלי לא היה משהו…

מתן גילור 9 בנובמבר 2013

אני חושב שפספסת את הנקודה.
לעמוד על הקו ולזרוק ללא הפסקה מהעונשין כמעט ולא משפר, כיוון שאתה "מתאפס", דבר אשר אינו קורה במשחק. הדרך שהוכחה כיעילה ביותר היא לעצור משחקון פנימי בכל סיום התקפה ולתת לגבוהים 2 זריקות. זה הרבה יותר מדמה מצב של משחק כיוון שהם באים "טאבולה ראסה", אעפ"י שמן הסתם מדובר על כמות משמעותית יותר קטנה של זריקות.

איציק 9 בנובמבר 2013

הבנתי ובדיוק לכך התיחסתי.
במשחק פנימי ההצעה שלך ישימה, אבל באימונים אישיים לא. לכן מה שאפשר זה לסמלץ זאת עד כמה שאפשר, למשל 2 זריקות עונשין אחרי ריצת קוים, אחרי זה אחרי ניתורים, באמצע תרגול תנועה חדשה, וכו'. כל דבר שיוציא אותו מהקצב. זה לא אופטימאלי, אך עדיף על 300 זריקות ברצף. כמו-כן רצוי ליצור הפרעת קשב כגון רמקול, המאמן מבלבל את המוח (אם קיים), וכל דבר אחר אשר אמור להסיח את הדעת.

פורד פרפקט 8 בנובמבר 2013

אם אתה מעוניין ברצינות אז עד כמה שאני יודע עבירה מכוונת על שחקן שרחוק מהכדור כאשר אין מניעה של ניסיון המסירה של הכדור אליו היא בהכרח עבירה מכוונת טכנית בלתי ספורטיבית איך שלא תרצה לקרוא לזה למרות שאין לי מושג איך השיפוט בנ.ב.א מתייחס לתופעה. אישית התופעה הזו נראית לי בזויה ולא ספורטיבית וכששחקנים מקצוענים משמשים ככה דוגמה "ספורטיבית" אז זו נקודה למחשבה

ירושלמי 9 בנובמבר 2013

מה ההבדל בין זה לבין לשחק בונקר ולהעיף כדורים ליציע?
זה לא נעים לצפייה אבל כל עוד זה חוקי מדובר בשיטה ספורטיבית ולגיטימית.

פורד פרפקט 9 בנובמבר 2013

לגיטימי? אתה לא יכול להשוות בין שני הדברים.היתרון בכדורסל שאפשר לכחליף שחקנים כל זמן וכן לשים על המגרש קלעי עונשין טובים אבל לשלוח לקו שחקן שהכדור לא אצלו כמעט בכל זמן נתון אפילו בכדורגל יכול בקלות לגרור כרטיסים צהובים ואדומים כשזה חורג מגבול לגיטימיות וספורטיביות. זו השיטה שלך?

מיקו גוטליב אהלן סבבה 9 בנובמבר 2013

הטימטום שהחוקים בNBA מאפשרים דבר כזה, זה לא ספורטיבי בעליל. כדי לעשות עבירה על שחקן לקראת סוף המשחק צריך לפחות לתפוס את השחקן שעם הכדור, איך זה בדיוק סביר אם עושים את זה למי שרוצים?

בר שושני 9 בנובמבר 2013

הפתרון הנכון הוא פשוט…. לא לשרוק על זה? לא חייבים לשרוק על כל דבר. אם השופטים לא ישרקו על זה עבירה, אלא יתנו להתקפה להמשיך לרוץ (וישרוק רק במקרה של HARM אמיתי – שבאמת חטפו לו את הכדור כתוצאה מהעבירה, שהוא הלך לטבעת ברצינות והרביצו לו וכד'), אני מניח שפשוט ירדו מזה וזהו כי יבינו שזה לא אפקטיבי.

קסיוס קליי 9 בנובמבר 2013

צודק,

אף פעם לא הבנתי איך אפשר לבצע פאול על שחקן ללא הכדור.

לדעתי עם מיקוד אנרגיות נכון, החוק הזה יכול להיעלם.

מיקו גוטליב אהלן סבבה 9 בנובמבר 2013

אפשר לבצע, זאת עבירה ללא כדור וכמו בכדורגל דינה צריך להיות חמור יותר.

ירושלמי 9 בנובמבר 2013

השוואה לא נכונה.
כדורסל מאפשר הרבה יותר מגע עם הידיים והגוף מאשר כדורגל גם אם זה רחוק מהכדור.
ע"ע חסימות לשחרר שחקן לקליעה למרות שהוא לא באזור הכדור ע"מ שיקבל את הכדור.
כנ"ל מאבקים על ריבאונד ושמירות.
אם תתחיל לשרוק על כל מגע מוגזם כעבירה בלתי ספורטיבית בגלל שהמגע היה לא ליד הכדור אתה מוציא את העוקץ ממשחק ההגנה.
בסופו של דבר עבירה כמו האק א הווארד לא מסכנת אף אחד ואין בה מגע מוגזם יותר מאשר לתפוס שחקן שעובר בחסימה.

בן 9 בנובמבר 2013

פתרון פשוט. לתת לקבוצה אפשרות בחירה בין זריקות עונשין או כדור מהצד כפי שהיה נהוג בעבר באירופה או במכללות.

אנונימוס 9 בנובמבר 2013

הסרטון האחרון ענק

איציק 9 בנובמבר 2013

האמת, המוזיקה בהרבה יותר טובה מהריקוד, אבל בעוד כמה שנים בטח נראה את הבנות הלונדוניות האלו במקום אחר, וברמה אחרת. שפ יודעים לעבוד כמו שצריך.

איציק 9 בנובמבר 2013

בגדול זו עצימת עיניים של הנהלת ה-NBA. ברור שאין שום דבר ספורטיבי בלהכות שחקן ללא כדור אשר מנסה לברוח מהשחקנים. זה גם לא מכובד (עדיף בהרבה עבירה למניעת שלשה בשניות הסיום כיוון שמבוצעת על שחקן שתוקף את הסל). כשהוצג כעברה על שאקיל אז משהו (נדמה לי המאמן) הגיב שעדיף ככה מאשר נבצע עליו עברה חמורה. נגיעה כזו במשחק רגיל לא היתה זוכה לשום תשומת לב של אף שופט אבל פה זה משחק מכור. לשאק זה היה עניין של כבוד… עשו זאת ובמאני-טיים אני אקלע, ולכן לא התלונן. מבחינת הנהלת הליגה זה צריך להיות ביזיון. עברה כזו בפעם הראשונה צריכה להיות מלווה בשתי זריקות וכדור מהצר. כל עברה חוזרת (לאו דווקא של אותו השחקן) צריכה להיות מלווה בנוסף בהרחקת השחקן העובר את העברה. נראה כמה שחקנים יתנדבו לצאת מהמגרש, רצוי עם הרחקה ממשחק או שנים נוספים. כל עוד זה חוקי, זה נשאר רק מסריח…

אהד 9 בנובמבר 2013

בפשטות – כל עוד השחקן בלי הכדור (או שלא עומדים למסור לו במהלך), מדובר בעברה בלתי ספורטיבית. אכן, לא ברור למה הליגה מאפשרת זאת. אם השחקן עם הכדור, ברור שאפשר לעשות עבירה ומבחינתי זה לגמרי לגיטימי..

אריאל 9 בנובמבר 2013

שונא את הצביעות של האמריקנים האלה. פופוביץ' אומר שלעשות עבירה ביתרון 3 במשחק אליפות זה לא אמריקני, אבל זה שכל הליגה עושה האק-דה-דוויט, האק-דה-שאק, האק-דה-ספליטר זה בסדר?
זה כמו שבכל הקליפים שלהם הבנות חצי ערומות ועושות תנועות של סקס, אבל אצבע משולשת בהופעת הסופרבול? זה לא!

ירושלמי 9 בנובמבר 2013

הפתרון למצב הוא פשוט מאוד.
שהווארד יתחיל להתאמן כמו שצריך בזריקות מהקו או שלא ישחק.
תעשו טובה ותחפשו ביוטיוב sasha vujcic sports science (הייתי שם לינק אם הייתי ליד מחשב). הסרטון עוסק בדיוק בנקודה של זריקות עונשין ושחקנים גבוהים.
השורה התחתונה לדעתי היא שזריקה מהקו צריכה לבוא באוטומט. אם השחקן חושב על הזריקה הסיכוי שיחטיא הוא גבוה יותר.
מילת המפתח היא זיכרון שרירים.
ברור שיש אלמנטים של לחץ ודקות הכרעה כמו שרשמו פה למעלה והציעו שיזרוק באמצע משחקונים או כשמפריעים לו.
לדעתי שקודם יקלע את הזריקות בלי לחץ עם אחוזים טובים, ואני מדבר על הזריקות במחצית ה1 וכשהקבוצה מובילה ב20 הפרש. אם שם האחוזים יהיו סבירים יהיה אפשר להתחיל לדבר על איך להתגבר על הלחץ של זריקות ברבע האחרון ובמשחקים צמודים. אבל קודם שיתחיל לקלוע ברגיל.

המלוח 9 בנובמבר 2013

לי נראה כאילו האמריקאים נהנים מההתעסקות סביב זה.
משחק התופסת בסרטון האחרון די מגוחך, וכמו שאמרו פה- ברור שהשופטים מחפשים את זה. בחייאת- הוא שרק פה פאול על נגיעה בגופייה במקום שלא קשור לכדור. אם היו רוצים למגר את התופעה המגעילה הזו- פשוט היו מפסיקים לשרוק כל שטות.

זיגפריד 10 בנובמבר 2013

הסיבה ששרקו על הליטוף הזה היא שמוסכם על כולם שמדובר בתחליף עבירה, כמו שגם אמר איציק למעלה. אם לא ישרקו על הנגיעה הזו, יפוצצו את הווארד. אני מסכים שבמקרה הזה, כשהווארד היה בלי הכדור ורחוק מהסל, לא היה מקום לשריקה. השופט עבד קצת על אוטומט ולא הפעיל הגיון.

רו 9 בנובמבר 2013

המשחק הזה ממש מגוחך , ברגע שהוא מאפשר חוסר ספורטיביות כל כך ברורה אין לזה שום קשר לתחרות אלא למופע בידורי. בכדורגל עבירה מכוונת בלי כדור דינה לפחות כרטיס צהוב, כאן זו מתנה לקבוצה שעושה את העבירה. כל העניין הזה נועד רק לעשות משחק יותר מותח שיוכרע ע"י הכוכבים הגדולים בשניות הסיום. כל פסקי הזמן הבלתי נגמרים, העלאת הכדור להתקפה אחרי הוצאת כדור, עצירת משחק כל שנייה זה לא ספורט זה קרקס. החוקים במשחק הזה נותנים יתרון לא ספורטיבי לקבוצות שיודעות לנצל את הפרצות שנמצאות בהם. הכוכבים במשחק מקבלים רספקט עצום מהשופטים ששורקים על פי מספר הגופיה ולא על פי הגיון. אין שום דבר הגיוני בלשרוק עבירה על לטיפה של שחקן שלא קשור לכלום.

אין גם שום דבר הגיוני בלשרוק עבירה של שתי זריקות כאשר עושים עבירה מכוונת מאוד כמו שעשה ריי אלן על ג'ינובילי במשחק השישי המפורסם – קוראים לזה " עבירה טובה וחזקה". כלומר לא לעשות הגנה ולפוצץ בכוונה שחקן בדרך לסל זה משהו טוב שלא גורר שום עונש מרתיע לקבוצה ורק נותן צ'אנס טוב לחזור למשחק מבלי לשחק כדורסל. השעון עוצר, הקבוצה מקבלת את הכדור בחזרה במצב טוב ולא נענשת בכלל.

סלחו לי אבל באמת שקל להגיד שעבור כל הכסף שהם מקבלים שיתאמנו על זריקות עונשין ולא יתלוננו, גם אני חושב שההחטאות מביישות את הכדורסלנים הללו. אבל מצד שני למה לתת פרס למשהו שאין בו שום דבר שקשור לכדורסל או לספורט בכלל ??

מבחינתי אין דבר כזה עבירה "חכמה" , יש עבירה וכולם יודעים שמדובר בעבירות מכוונות , אבל לאף אחד לא אכפת מזה כי זה עושה את המשחק ליותר מותח ויותר "טקטי".
היום השחקנים גם אפילו לא יודעים לבד מתי והאם לעשות את העבירות המכוונות האלה, בלי הוראה מהמאמן הם לא מסוגלים להחליט לבד. ובגלל זה גם צריך לקחת פסק זמן כל שניה כדי שהמאמן יתכנן תרגיל מתוחכם ומבריק – לתת את הכדור לכוכב ושכולם יזוזו הצידה.

ששל 9 בנובמבר 2013

אם אני לא טועה הכניסו בשנה שעברה חוק שבשתי דקות האחרונות של הרבע הרביעי (או בהארכות, אם יש). כל עבירה מחוץ למשחק (נגיד מה שקורה עם דוויט בוידאו) גוררת עבירה טכנית.

Comments closed