אין כאן מקום לאופטימיות

אמנם אופטימיות לא מוכרת. אבל אולי בכל זאת כדאי לפתוח עיניים ולראות שלא הכל כאן כל כך רע.

piss1

מתחרה בריאליטי: "אני רוצה להקדיש את השיר הבא לאבא שלי"
שופט (בטון מלא חמלה): " למה? יש סיבה מיוחדת?"
מתחרה:" כן, כי הוא חי, הוא בריא, הוא עובד ומביא פרנסה טובה הביתה, גידל אותי לתפארת, תמיד היה שם בשבילי, חינך אותי והביאני עד הלום"

מתוך שיחה בתכנית ריאליטי בישראל, שמעולם לא התקיימה.

*

זה כבר די ברור. אופטימיות זה לא מוכר. ניצחונות לא מביאים רייטינג. צריך סיפור חיים טראגי. צריך הפסדים. דיי לתת מבט בפייסבוק הגועש אחרי עוד הפסד של מכבי לעומת הנינוחות אחרי ניצחון. אז מה הפלא שרוב הזמן מפמפמים לנו כמה רע כאן?

ובכל זאת, החלטתי לקחת את הסיכון ולנסות לחשוב שמצב הכדורסל כאן דווקא לא כל כך נורא. אולי אפילו, הולך ומשתפר. למה? בואו ננסה לבדוק.

ליגה תחרותית – יצא לכם להציץ בטבלת הליגה הישראלית לאחרונה? המרחק בין המקום הראשון לחמישי הוא נקודה. במקום הראשון והשני, אילת ונס ציונה. במקום השלישי עד החמישי, מכבי, חיפה וירושלים. אני לא מדבר כאן על אליפות שמוכרעת במשחק אחד או על קבוצה שגונבת משחק ממכבי במשך העונה. אני מדבר על ליגה שבאשכרה לא ברור מי תהיה האלופה בסופה.
זה לא מה שתמיד רצינו?

מכבי תל אביב שולטתתתת!!!!!1111 – אז זהו, שכבר לא ממש. הרבה מילים נשפכות על הנהלת מכבי, על שמעון שכבר לא ממש האיש החזק שם, על כך שבעבר מכבי לא היתה נותנת להחלטות כמו פיינל פור לעבור בשלום. על מכבי שלוקחת את כל הישראלים הכי טובים ומושיבה אותם על הספסל כדי שלא ישחקו בקבוצות המתחרות. כי לשפוך חמתנו על מכבי זה הרי מביא ריטינג, לא?

אבל יש גם צד שני לסיפור הזה. החלטות לטובת הכדורסל הישראלי ונגד מכבי מצליחות לעבור כאן, מה שפעם, כשהמילה של מכבי במקומות הגבוהים היתה קדושה – לא היה קורה.
מורן רוט, ליאור אליהו, יותם הלפרין, אפיק ניסים, רביב לימונד – הישראלים הכי טובים בליגה, לא משחקים במכבי. יותר מזה, הם גם לא יושבים אצלם על הספסל.
זה לא מה שתמיד רצינו?

המשכיות ואלטרנטיבות – אלופה, שהיא אינה מכבי מצליחה לשמור על כוחה שנה שנייה ברציפות ולהוות אלטרנטיבה אמיתית גם השנה. קבוצה מירושלים שמעמידה סגל רחב וחזק שאי אפשר להתעלם ממנו. קבוצה דרומית עם סגל טוב שנה שנייה ברציפות ודרבי תל אביבי בו הפסד של מכבי כבר לא מרעיד עולמות. וזה עוד לפני שהזכרנו עולה חדשה שחוזקה עוד לא ברור ולכן נזהר מלהתלהב מוקדם מדי.
בירושלים בונים ארנה. בחיפה כבר יש יופי של אולם. בקרוב אולי אפילו יהיה אולם חדש להפועל.
זה לא מה שתמיד רצינו?

ובכל זאת, איזה פלא-

מכבי (די) מצליחה ביורוליג – על אף החלשות מכבי, שנה שעברה מה שהפריד בינה לבין פיינל פור זוהי סגנית אלופת אירופה. השנה, למרות ההפסד אתמול שכרגיל, הוציא שוב את כולם מהחורים, מכבי בסיטואציה טובה במאבק על ראשות הבית.
גם הישראליות האחרות, ירושלים וחיפה נמצאות בסיטואציות טובות באירופה.
זה לא מה שתמיד רצינו?

נציגים ב-NBA – שני נציגים יש לנו השנה ב-NBA. האחד שחקן משמעותי בסגל של קבוצה חזקה בליגה, שיש שמגזימים ואף מחשיבים אותה כמתמודדת לגיטימית לאליפות. השני, גם כן בקבוצה חזקה, נלחם בכבוד על הרלוונטיות שלו בליגה.
זה לא מה שתמיד רצינו?

*

אז נכון, כאן יבואו כל הפאסימיים ( או האובייקטיביים לצורך העניין) ויעלו את כל הטענות הידועות – אליפות אירופה האחרונה והמביכה, מחסור הישראלים ברמות הגבוהות ביותר, מכבי תל אביב האמריקאית, חוק רוסי, פיינל פור במקום סדרת. בטח יש עוד כל מיני שפספסתי.

אני לא מנסה לטעון שהכל כאן מושלם. ברור שיש המון עבודה וכל כך הרבה שדורש תיקון ושינוי. ובכל זאת, ולמרות שזה פחות סקסי, לא הכי מרגש וסנסציוני ולא בהכרח מביא רייטינג מאד גבוה –
אולי כדאי להסתכל לפעמים גם על האנשים שפשוט שרים מאד יפה, אפילו אם אבא שלהם לא נטש אותם בגיל 5 או אמא שלהם לא נפטרה ממחלה קשה כשנולדו?
אולי הגיע הזמן שנשכיל להסתכל גם סתם, על הדברים הפשוטים והטובים שיש כאן.

ואם זה לא שכנע אתכם, אני תמיד יכול להוסיף שלכדורסל שלנו היתה ילדות עשוקה…

*

אתם מוזמנים לבקר בדף הפייסבוק של הבלוג שם אני מעלה ציטוטים, בדיחות, עידכונים או כל דבר אחר ברומו של עולם הקשור לספורט והתקשורת הסובבת אותו.

דרבי-והפעם קשה במיוחד
כולם נגד אחת. ההגמוניה של מכבי מותקפת מכמה חזיתות

24 Comments

אגרו 22 בנובמבר 2013

בקיצור – המלך בכלל לא עירום!

אבל עדיין צריך לזכור את המצב העגום של הנבחרת, של דור העתיד והעובדה הטרחנית , אך יחד עם זאת, לצערי אין להתעלם ממנה (גילוי נאות- אני אוהד מכבי כל חיי), אתמול לא שיחק אף לא ישראלי אחד (חייב להודות שקיבלתי חלחלה כשמירי השתמשה במושג "שום צבר לא שיחק").
בקיצור משהו בכל זאת לא כל כך דופק שם.

אגרו 22 בנובמבר 2013

מירי נבו חדשות הספורט כמובן

ירושלמי 22 בנובמבר 2013

ההסבר למצב פשוט מאוד.
כל אירופה נחלשה ויחד איתה גם מכבי. פאו זה לא פאו וגם הרוסיות ושאר היווניות זה לא מה שהיה פעם. ובוא לא נזכיר אפילו את האיטלקיות.
פרט לבארסה וריאל כל הכדורסל האירופאי ברמת המועדונים הלך כמה צעדים אחורה.
תוסיף לזה את החוקים החדשים והנשכניים נגד מכבי בליגה הישראלית ותקבל קבוצה פחות טובה מפעם בליגה.

העובדות הן שברמת הנבחרות המצב שלנו רק הולך ומדרדר משנה לשנה.
אז מה עשינו כדי לגרום לעצמנו שאנחנו יותר טובים? הורדנו את הקריטריונים ואנחנו משווים את הליגה שלנו לשאר הליגות והקבוצות המתפרקות באירופה ואנחנו (הכדורסל הישראלי) פתאום חושבים שאחנו טובים.
במקום להגיד: כל הישראלים הבינוניים לא משחקים במכבי כי הם פשוט… בינוניים.
אתה בוחר לחשוב שהנה ניצחנו את השיטה של מכבי ועכשיו הליגה משופעת ישראלים. מספיק לראות אותם נגד הנבחרת(!?) הבריטית כדי להבין מה המצב האמיתי שלנו.

ולגבי המשכיות, קבוצה אלופה שמשאירה זר אחד מתוך 4 ומפרקת את הסגל לגורמים ובונה מחדש (שכחתי, השאירו גם את קוז'יקרו) ובכל זאת מצליחה, הייתי מתאר את זה כמזל + מאמן טוב שהגיע, לא כהמשכיות.
תסתכל על הפרומו למשחקי הליגה עם הצבעים והשחקנים שרץ לאחרונה הערוץ הספורט. על כמה מהם היית מהמר שישמרו על הצבע שלהם גם בעונה הבאה?

יש גבול דק מאוד בין אופטימיות לנאיביות.

עמית זילברבוש 22 בנובמבר 2013

ובכן, פאו זו כן פאו, פשוט כי זו פאו. כנ"ל לגבי הקבוצות האחרות.
טענות כמו היורוליג פח (כואב לי לשמוע מטבעות לשון של האיש הזה) נראות לי לא רלוונטיות – שוב, כי זהו היורוליג.

אני חושב שגם הזלזול בנבחרת הבריטית, או איך שהיה נהוג, באוקראינית, נראה קצת מגוחך בפרספקטיבה הנוכחית.

כמו שכתבתי בפוסט – "כולם פח", "המשכיות בגלל מזל", "אין ישראלים "- אפשר למצוא הסברים למה רע כאן. כמו ששנינו הראנו, זה אפילו מאד קל.

אבל למה זה כל כך קל גם להתעלם מהנקודות העובדתיות שהזכרתי כאן למעלה?

יניב 23 בנובמבר 2013

יש הרבה אופטימיות בכדורסל ,אני גם חושב שבאליפות אירופה האחרונה התוצאות היו הרבה בגלל בחירות רעות של מאמן ובחירה רעה של המאמן עצמו (אדלשטיין ודני פרנקו כעוזר היו מוציאים הרבה יותר והולכים עם סגל אחר להתמודדות ).

הענף מכייל את עצמו ועובר תהליכים שהיה נכון להתחיל לפני שנים – אין לי את המספרים אבל נדמה שיש גם יותר קהל ביציעים .

נדמה לי גם שחלק מהאווירה שהכל רע נובע מהדמויות שהתחלפו פה בסיקור תוך זמן קצר – חמישיות של עופר שלח היתה תוכנית מבריקה שידמה תמיד לקחת את חצי הכוס המלאה ולהוציא מזה פנינים , חמישיות של היום מתמחה בדיוק ההפיך (וסיומת התכנית דוחה וכבר הוזכרה פה בעבר), הפרשנות של פיני גרשון בערוץ חמש כנל , מה שפיני עשה לשחקן הישראלי באליפות אירופה היה מוגזם .

MOBY 22 בנובמבר 2013

מסכים עם הרבה (זה יפה).
ואם חלק פחות
היית חייב להכניס את הלפרין בדלת האחורית הא….
הנבחרת – כשהזימונים וההרכבים הם הרכבים פחדניים וחסרי מעוף זה מה שמקבלים.
נבחרת ישראלית אחרת (לא בהרבה) עם מאמן חסר פחד תקשורתי היינו עולים שלב. (למקום הראוי לנו).

אייל 22 בנובמבר 2013

שיימס, אחלה בלוג. נהניתי לקרוא והסכמתי עם הרוב.
אני מסכים גם עם הדעה של ירושלמי ועם ההערה העוקצנית על הלפרין :)
אגב, את יוגב אוחיון ואת המתאזרחים השמטת- אני מניח שבכוונה.

בכל מקרה, כאמור, נהניתי מאוד וסחתיין. שבת שלום.

matipool 22 בנובמבר 2013

לייק .

איציק 22 בנובמבר 2013

רק הערה,
אף פעם לא להסתכל על חצי הכוס המלאה, אבל אף פעם. פעם אחת הסתכלתי… ראיתי מה יש שם… אתם לא רוצים לראות… זה הכדורסל שלנו, חצי הכוס המלאה שאותה ראיתי. מי שלא רואה את זה או עיוור או חובש משקפים ורודות במיוחד, או משקפי טייסים.

עמית זילברבוש 22 בנובמבר 2013

אז בעצם, אם אני מבין נכון, מה שאתה אומר הוא מה שנאמר בתמונה המצורפת.

איציק 22 בנובמבר 2013

רק שלדעתי זה צריך להיות Shit כדי שיהיה יותר מתאים למציאות. מצד שני, לך תדע, אולי מי שרואה את המצב דרך משקפי טייסים יציל אותו לבסוף. טלאים לא יעזרו, כך שכל האליפויות במשחק אחד, חוקים רוסיים/גרוזינים/איסלנדים, משחקי ראווה נגד קבוצות NBA/BBC, אולמות חדשים/מחודשים, כל זה רק כפרי פטיומקין אשר מכסים את האמת המרה. מי שרוצה שינוי, צריך לטפל בהכל מהשורש שהוא ניהול תקין וגילאים צעירים. כל השאר, שטויות, הצגה, אחיזת עינים. אני לא נגד משחקי ראווה ובטל לא נגד אולמות איכותיים, נהפוך הוא, אך זה ר/ השולים ולא העיקר.

יואב דובינסקי 23 בנובמבר 2013

נו איציק, לפעמים אנחנו רואים עין בעין.
אני די בטוח שלרמטכ"ל לשעבר יש סמכות לקבוע אם הוא חותם על מסמכים בעט V5 או V7.

איציק 23 בנובמבר 2013

:-)
אפילו לא נפגעתי

איציק 23 בנובמבר 2013

דרך אגב, אני לא חושב שחלוץ הוא אדם חסר יכולות. אני חושב שהוא גם מסוגל ללמוד ולהגיע למסכנות נכונות מה רצוי לעשות. אני פשוט לא מאמין שלא יהיה מי שירים ידו לשינוים אלו כאשר יושבים לו על הוריד איזנברגים, שרפים ועוד אינטרסנטים.
לדעתי הוא יבין מהר מאוד שאין לו יכולת אמיתית להשפיע בסביבה מלאת אינטריגות, שכל החלטה טעונה הצבעה (להבדיל מהמערכת הצבאית), ואין מי שיהיה מוכן להצביע על משהו שהוא פחות מאינטרס אישי צר.

בועז בקר 23 בנובמבר 2013

בסוף הכל מסתכם בזה שמאז קטש עוד לא גדל פה מנהיג אמיתי.
גדלו כשרונות (מקל, לימונד, אליהו בדרכו הגמלונית), גדלו לוחמים (אוחיון, כספי, קוז'יקרו) וכאלו שרצים מצויין לרוחב המגרש (יודעים במי מדובר). אבל מאז קטש… עוד לא גדל פה מנהיג אמיתי אחד. כזה שברור שהכדור צריך להיות בידיים שלו ושאפשר לסמוך עליו. כזה שכל שנה נהיה יותר תחרותי ומשפר אספקט אחר של המשחק שלו.
פעם היו קטשים, ושפרים, גורדונים והנפלדים ואולי, אם נשאב בכח, אפשר לספח את טל בורשטיין שהראה סימנים (לא בהכרח כשרון) של מנהיג. אבל מאז….שממה.
לא יודע אם זה החינוך, רמת האימון, העצלנות של הדור הצעיר או סתם תקופה כזאת אבל יש יותר מדי שחקנים שמוערכים יתר על המידה, כל אחד טוב באלמנט אחד ספציפי וזהו, אף אחד לא סוחף, אף אחד לא משתפר. אולי ה- NBA יוציא מגל מקל משהו…עד אז.. נמשיך להתרפק על המנהיגים שדהו מנוף הכדורסל ואם הם לא יגיעו אז נחכה לפארקרמקדונלד הבא…

איציק 23 בנובמבר 2013

תכונות מנהיג ולוקח אחריות יש לאפיק ניסים. יש לו מגבלות אחרית, אבל חואבוס יש לו וגם יכולת להוציא פעולות בקלאץ'.

ג'וני 23 בנובמבר 2013

הכדורסל הישראלי בטופ של אירופה עם מכבי ת"א או בלעדיה .

עמית זילברבוש 23 בנובמבר 2013

כבר כמעט לא רואים אותך מבעד לגלים, תחזור בבקשה יותר קרוב לקו החוף.
אלא אם כן טופ 50 גם נחשב טופ.

איציק 23 בנובמבר 2013

הלו, קצת להרגע, זה ג'וני, קצת כבוד.

מאשקה 23 בנובמבר 2013

אמש צפיתי במשחק בין ריאל מדריד לז'אגלריס קובה, הייתי נפעמת מהרמה הגבוהה של ריאל מדריד, אולי זה בגלל שהקבוצה כנגד הייתה חלשה ? לא יודעת, כן יודעת שריאל מדריד החזירה אליה במילוני יורו 3 שחקנים שהיו ב – N.B.A. חכו שמכבי ת"א תשחק מול ריאל מדריד, ואז נראה את הבדלי הרמה, ואיפה הייתה תחנת רכבת של שחקנים כל שנה ואיפה לא.
הליגה שלנו השנה הרבה יותר טובה משנים עברו, ולא יודעת אם הרמה עלתה או שהרמה של מכבי ת"א ירדה והיא קבוצה רגילה כמו האחרות בליגה.
העונה יש פריצה של שחקנים ישראלים טובים בכמה קבוצות, שחקים ישראלים צעירים שקולעים דו ספרתי במשחקי הליגה, האם מהם יצמח איזה כישרון על ומנהיג ?
יובל נעימי גמז את כישרונו בחתימה במכבי ת"א.
באמת אחרי עודד קטש יש רק אדמה חומה המחכה לגשם שיצמיח מישהו חדש, וגשם אין ושחקנים מנהיגים חדשים אין לנו.
אפשר שזה תלוי במאמני מחלקות הנוער, אפשר שזה תלוי באומץ של מאמני ליגת העל לשתף במשחקי הליגה שחקנים צעירים, ולא רק לרשום אותם בטופס המשחק כפי שמחייב החוק.
בירושלים קבוצתי, לפני שנה ישבו כל העונה על הספסל אדם אריאל ורפי מנקו, המאמן היה שרון דרוקר שלא זרק מבט לעברם לדקות משחק. העונה בכל משחק, המאמן גרינבג נותן להם לשחק ופעמים מעלה אותם בחמישיה, אותו הדבר לגבי גלעוז בבני השרון, שון דאוסן ורון סולומון בראשון לציון, שחקנים צעירים בנס ציונה וחיפה.
לגבי איגוד הכדורסל, כל זמן ששאול אייזנברג נמצא שם אפילו שהוא באופוזיציה וצודק יחד עם צביקה שרף המשיגנע קופ, ורק רבים שם ורבים, דברים טובים לא יצמחו משדרות יהודית 4 בתל אביב.
אני כן אופטמית לכדורסל הישראלי, בבניית אולמות חדשים בערים השונות, בשינוי סדר המשחקים לגמר אליפות בסוף העונה, ובעיקר אם יהיה שינוי באימון מחלקות הנוער לגידול שחקנים חדשים וטובים, ושהמאמנים בליגת העל לא יפחדו לשתף אותם במשחקים.

איציק 23 בנובמבר 2013

מאשקה,
את יכולה לכתוב מה שבא לך, אפשר להסכים ואפשר שלא, אבל סתם, בלי סיבה מלח על הפצעים???
"חכו שמכבי ת"א תשחק מול ריאל מדריד, ואז נראה את הבדלי הרמה, ואיפה הייתה תחנת רכבת של שחקנים כל שנה ואיפה לא."
ראינו שנה שעברה… מספיק… לא צריך יותר…
;)

מאשקה 23 בנובמבר 2013

איציק, באמת אני לא רוצה להכאיב לך, בטח לא בשבת :)
אני חושבת שמכבי ת"א בשנים האחרונות לא מצליחה להשאיר אצלה שחקנים, אולי בגלל הכסף הרב בקבוצות אחרות באירופה.
כל תחילת עונה נאמרות המילים " בונים קבוצה מחדש", זה בדיוק כמו בקבוצה שלי הפועל ירושלים, לכן אני שמחה שאורי אלון החתים את יותם הלפרין, אלישי כדיר, יניב גרין וליאור אליהו ל – 3 שנם.
אגב כך, אני תמיד צוחקת שלפני כל משחק של מכבי ת"א יוצאת הודעה שזה משחק קשה ונשחק נגד קבוצה חזקה, אחרי כל הגרלה לבית של היורוליג:
" זה בית קשה מאוד".
מאחלת לך מעומק ליבי האדום שיהיו לך גם שמחות ספורטיביות צהובות, בסופו של דבר זה רק ספורט, שיהיה לכולנו שמח וטוב.
יאללה הפועל באר שבע !!!

איציק 24 בנובמבר 2013

מאשקה,
מסכים עם הכל, ובמיוחד עם השורה האחרונה :-)

יואלזיניו 23 בנובמבר 2013

עמית תודה. זה כל כך נכון. אין כאן שאלה של מי צודק או טועה – פשוט בחירה מודעת מאיזו זווית להסתכל על הדברים. בדרך כלל מי שבוחר את בזוית ההפוכה ימשיך איתה ללא קשר להתפתחות העניינים.

Comments closed