משחק 7. סיכום עונה. ודראפט. וטריידים. זה לא יגמר…

 

 

 

https://vine.co/v/5uax7Anz9u7

מה היה קורה אם מישהו היה מספר לכם שזה יהיה הסל האחרון של הגולדן סטייט ווריירס בעונה ההיסטורית של 2015-16, בה נשברו כל השיאים האישיים והקבוצתיים: ליי אפ של קליי תומפסון, 4:40 לסיום הרבע הרביעי במשחק האליפות, ששם על הלוח 89 נקודות?

רק פעם אחת בפלייאוף בשנתיים האחרונות ג"ס ירדה מ-90 נקודות. רק 4 פעמים ב 164 משחקי העונה הרגילה בשנתיים האחרונות.

תנו לי לנחש שהייתם שולחים אותו לפחות עד לניגריה. זה שבערך מה שקרה לי, קצת לפני משחק 7.

*

אז אמנם נראה כאילו משחק 7 שוחק בערך לפני שנה וחצי, אבל העובדה שצפיתי בו לבד בחדר בניגריה, ומאז בקושי היה לי זמן לעכל את מה שקרה שם, הביא אותי לחוות את הכל מחדש ביום האחרון עם צפייה בו הלוך ושוב.

ואולי בעצם טוב שכך. בעידן האינטרנט, כשהכל אינסטנט, ומה שהיה אתמול משמש כבר עטיפות לדגים היום, טוב שמשהו מאלץ אותך להבין מה קרה לפני שמנסים לסכם אותו. במיוחד כשמדובר באחד המשחקים הגדולים בהיסטוריה של המשחק.

*

מכיוון שמשחק 7 הוא גם זמן לסיכומים, ניסיתי בעזרתו להביא לעצמי(נו) הסבר מסוים לשאלה שכל כך מעסיקה אותי בשבוע האחרון –

איך לעזאזל לא ראינו את זה מגיע?
אז הנה בסדר חשיבות עולה, הרעיונות לתשובה אפשרית.

*

*כמעט ונכנס – ההרחקה של דריימונד גרין. אולי הרגע המשפיע ביותר על הסדרה, אבל:
א. זוהי רק ספקולציה מה היה קורה לולא פיתח לו תחביב חדש של בלבול ביצים.
ב. לא מעט ראו את זה קורה.

 

5. ההגנה של קיירי (וגם קצת של לאב)

ההנחה הראשונית והמיידית הייתה שלקליבלנד אין אפשרות לשמור את הווריירס עם ארווינג ולאב על המגרש. לגבי לאב זה היה לפרקים נכון והוא היה חור הגנתי, אבל אני חושב שאנשים התאהבו ברעיון לרדת עליו. היו לא מעט מהלכים שהוא הראה הגנה סולידית, זה מבלי להזכיר את המהלך האחרון על קארי.
אבל אם לגביו עוד אפשר לטעון שהיתה בעיה שהתבטאה גם בדקות שירדו בסדרה הזאת מ-31 בשאר הפלייאוף ל-26 בסדרה (לא כולל החמצת משחק בשל פציעת ראש), הרי שלגבי קיירי המצב הפוך. הוא שיחק בסדרה הזאת 2 דק' יותר ממוצע הפלייאוף שלו, 39 לעומת 37.
מעבר להתקפה המדהימה שלו בסדרה (27.1 נק' ), החל ממשחק 3 גם ההגנה שלו היתה משודרגת. לא רק שהוא רדף בהצלחה אחרי קארי הוא הצליח לשמור לא רע גם על מהלכי פוסט של קליי ובארנס.

כאן רואים את קיירי עוצר את משחק הפוסט של תומפסון, עם עזרה קלה, כשהדובדבן הוא השארת בארנס יחסית פנוי, והוא לא מצליח to deliver רוב הסדרה.

 

https://vine.co/v/5uaw5MdAA9A

אז איך לא ראינו את זה קורה?
מי ניחש ש"הפרחח" יהיה מוכן גם ממש…לשמור?

4. הצוות המשלים של גולדן סטייט

ההנחה הייתה, ובמיוחד אחרי הניצחון במשחק הראשון בו סטף וקליי קלעו יחד 20 נק' וג"ס ניצחו ב-15 די בקלות, שלווריירס יש הרבה יותר כלים, מעבר לכוכבים.
במשחק 7 ראינו את הבעיה ספציפית עם הגבוהים של הווריירס – בוגוט נפצע, איזילי  ו-ווראז'או לא יכולים לסיים מתחת לסל וספייטס נמחק מהרוטציה. סה"כ הגבוהים של ג"ס שיחקו במס' 7 24 דק' ותרמו, שימו לב: 1 נקודות ו-5 ריב'.
Should I say more?
(אולי כן: עבירה של איזילי לשלוש זריקות על לברון ואז שלשה בפנים שהוא מקבל לשנות את כל המומנטום של המשחק).

אז איך למען השם לא ראינו את זה קורה?
באמת מי יכל לנחש שבוגוט, השחקן הכי פציע מיד אחרי סם בואי ודרק רוז (מי? לא מכיר, בוגד) – יפצע שוב?

יכולת הצוות המסייע החל ממשחק 3 הביאה את הסדרה הזאת להיות תלויה אך ורק בכוכבים, וכאן, זו כבר הייתה בעיה ממש גדולה עבור הווריירס:

3. ההגנה של סטף

אחרי שבמשך שישה משחקים סטיב קר ראה איך קליבלנד משחקים כל התקפה על סטף, מתעללים בכוכב שלו, מוציאים אותו מאיזון ומסבכים אותו בבעיית עבירות, במשחק 7 הוא ניסה להגיב. במשך שישה משחקים הנשק העיקרי של קליבלנד היה חסימה עם השחקן עליו קארי שומר, בדר"כ ללברון, ושימוש במיס מאץ' הזה כדי לסבך את קארי אחרי החילוף. במשחק האחרון ראינו שינוי אסטרטגיה. בעוד כל שאר הקבוצה ממשיכים עם החילופים האוטומאטיים (בדוגמא, קליי מחליף ולוקח את לברון):

 

https://vine.co/v/5BlzwdEJEMF

לעומת זאת, כשהשחקן של קארי מבצע חסימה, רואים שינוי – help and recover – קארי בא לעזרה קצרה להשהות את לברון במטרה שגרין יחזור אליו ובכך למנוע את החילוף:

 

https://vine.co/v/5ua6wdrzT6p

בהרבה מקרים זה היה יעיל אבל זו לא ההגנה שהווריירס שמרו כל העונה וזה יצר להם הרבה בעיות.
כאן רואים שלשה של ג'יי אר שנובעת מידית מהבלבול בהגנה: דריימונד חושב שהוא צריך לחזור ללברון (כנראה בצדק), אבל סטף חושב שכבר אין זמן לחילוף, ונשאר עם לברון. הבלבול משאיר את סמית' פנוי.

https://vine.co/v/5Blr6BLdz36

בדוגמא נוספת, אפשר לראות את ה"השהייה וחזרה", אבל  החזרה של איגי ללברון לא מתוזמנת היטב ולברון מנצל לחדירה קלה לליי אפ:

https://vine.co/v/5BlBvv7pQ59

לפי דעתי, הסדרה הזאת היתה מהפכנית,לא פחות, בשני אלמנטים עיקריים:
1. דוגמא איך אפשר להוציא כוכב של יריבה משיווי משקל על ידי השמת כל כובד ההתקפה לכיוונו. קליבלנד עשו את זה בצורה מבריקה.
2. דוגמא איך אפשר לנטרל הגנת חילופין שיוצרת מיסמאץ' על הכוכב של הקבוצה היריבה. אני חושב שאי אפשר להגזים בחשיבות הניצול שקליבלנד עשו עם ההגנה של סטף.

אז איך לעזאזל לא ראינו את זה קורה?
חשבנו שזו עשויה להיות בעיה, אבל לא עד כדי כך, ובעיקר הנחנו שזה יתקזז וישאיר עוד פלוס גבוה מאד לגולדן סטייט עם ה…

2. ההתקפה של קארי

אם לגבי ההגנה של קארי היו לנו תמרורים במשך השנה, לגבי ההתקפה כבר באמת קשה למצוא הסברים למה שראינו.

אז איך לעזאזל עזאזלים לא ראינו את זה קורה?

אולי כי החטאות כאלה, פשוט  לא ראינו במשך שנתיים:

 

https://vine.co/v/5BlHBwum29j

כל כך הרבה החטאות של זריקות חופשיות, פשוט קשה מאד להסביר

https://vine.co/v/5uaD7tmW5pY

אמן המסירה עושה את זה ברגע הכי מכריע של המשחק??

 

https://vine.co/v/5uapdnU6ajz

להטוטן הכדורים מכדרר כמו ילד בן 5?

https://vine.co/v/5BExOLLiF7w

אולי מדובר בפציעה, אולי מדובר בהגנה שהוציאה אותו מהקצב, אולי מדובר בחזרה לנורמאליות אחרי שנתיים לא הגיוניות, ואולי "זה רק משבר קטן וזה חולף".
בכל מקרה, סדרת הגמר הזו עשתה סדק אדיר בשריון של ה-MVP פה אחד.
השחקן שלימד אותנו שעבורו אין דבר כזה זריקה רעה פתאום זרק רע גם זריקות טובות. השחקן שאראה לנו שאפשר לחייך ואז למסור מסירה קרת רוח בדיוק של מילימטר מסר מאחורי הגב החוצה ברגע האמת של חייו.
אם שנה שעברה הספקות היו הדלק במנועיו של סטף לתת עונה חלומית, יהיה כל כך כל כך מעניין לראות איך ישפיע הגמר הזה על העונה הבאה. בכל מקרה, גם אם היא תהיה מדהימה, אין ספק שיש לנו עוד לפחות שנה פחות חודש כדי לקבל תשובות אמיתיות.

1.לברון

כל כך הרבה מילים נשפכו על הדמות המרכזית של הסדרה בעלת 13 העונות שהגיעה לשיאה בעונה האחרונה. ספויילר אלרט – הגיבור מנצח את כל הרעים השונאים והמפקפקים.
אפשר לדבר על התקפה של איש אחד (טוב, שניים עם קיירי הענק), אפשר לדבר על סמול בול שמתעלה על זה של הקבוצה שהביאה את הסמול בול לשלמות. מי היה מנחש שבסוף זה יהיה לברון, מגן הטבעת  (rim protector) שיביא את הניצחון.
ואפשר פשוט להגיד – אל הרשימה המכובדת של הרגעים שהגדירו גמרים – ה-וו של מג'יק, הזריקה של ג'ורדן על ראסל. תוסיפו לרשימה מה שנראה לכם.
ועכשיו גם את "הגג של לברון",
אז זה היה the shot.
קבלו את the block:

 

picture from"Business insider"
picture from"Business insider"

 

https://vine.co/v/5uajYVmDdW3

אז איך לאלף אלפי עזאזלים לא ראינו את זה קורה?
טוב, זה בגלל שאנחנו הייטרים :)

 

*
והיו כמה שכן ראו את זה קורה

וכשיש חובות אז צריך לשלם – אחרי ההערה שלי בפוסט ההוא, מגיעה מכאן התנצלות והורדת הכובע בפני שני הווטרנים, שימי ריגר (שהימר 4:1 לקליבלנד אז קצת פחות) ובמיוחד למנחם לס שהימר קליבלנד (לא יודע בכמה).
אין חכם כבעל נסיון. קבלו את סליחתי הענווה.

*
ועל מה נדבר עד נובמבר, אבל כבר לא בפוסט הזה?

האם OKC מאותת לדוראנט שהיא מביאה לו מה שהוא צריך כדי לקחת אליפות עם טרייד שמביא את אולדיפו (ואליאסובה ו"בן של") במקום איבקה? (כן)
האם במקרה שדוראנט לוקח את הכשרון שלו לגולדן סטייט יהיה אפשר להמשיך לרצות בהצלחתה של dream team כזו? (אני לא)
האם ט'יבודו מראה לרוביו את הדרך החוצה עם בחירת הרכז הכי טוב שהיה לדראפט להציע? (בהחלט)
האם בנדר יהיה בסוף פורזינגיס או מיליצ'יץ'? (באמת לא יודע, האמת יש לי תחושה טובה לגביו. בעיקר נראה לי שוויצ'יץ' מבסוט)
טרייד מהבולס לניקס? רובין לופז מגיע? מי אמרתם שעזב? לא יודע, לא מכיר את השם. (בוגד)*

*כנראה שזה לא היה בשליטתו. אני יודע. אז מה.

 

*

בווידאו המצורף – הרגעים הגדולים של סדרת הגמר בגירסת הלגו:

https://www.youtube.com/watch?v=XgusUHGttBI

*

אם תרצו לשמוע עוד מהבלוג אפשר לעקוב בדף הפייסבוק של "שיימס ברשת" וכן בטוויטר.

*

תמכו בדה באזר

*

 

 

Share on FacebookTweet about this on Twitter

72 תגובות ל “משחק 7. סיכום עונה. ודראפט. וטריידים. זה לא יגמר…”

  1. עסק שחור

    א. חשבתי הרבה על הסיבה שכל כל רציתי שגודלן סטייט ינצחו ונראה לי שפשוט התאהבתי בכדורסל הקבוצתי שלהם. בטח לעומת קליבלנד ששיחקו המון בידודים או פיק אנד רול בין שני שחקנים שהשאר מסתכלים. אבל עכשיו במבט לאחור הגעתי למסקנה שגם מול אוקלהומה וגם מול קליבלנד משחק המסירות, תנועה ללא כדור, ושיתוף של כולם לא הוביל לזריקות יותר טובות. בסופו של דבר אם כל התסבוכת הזאת לא יוצרת מצב יותר טוב אז למה בכלל לבזבז את הזמן? תנו את הכדור לאחים המשפריצים ותנו להם להגיע לזריקה קשה לבד בלי לבזבז כל כך הרבה אנרגיה.
    ב. זה שלברון לקח על זה אני אצליח להתגבר אבל העובדה שמנחם לס צדק הורגת אותי.
    ג. מה קרה לסטף זה התעלומה הכי מעניינת מאז המטוס המלאזי. איך הייתי מת לדעת אם הפציעות השפיעו עליו. זה או זה או מחסום פסיכולוגי כי באמת הוא לא החטיא כאלו זריקות בעונה הרגילה. איכות הזריקות שלו בפלייאוף הייתה מאוד דומה לעונה הרגילה ורק האחוזים השתנו. בעיקר האחוזים בחדירות לסל.

    להגיב
    • S&M

      בתשובה לסעיף א' שלך – זה בדיוק מה שהם עשו בעונה הרגילה. קרי לקח כדור, עבר את החצי, וזרק. 15 נקודות במשחק היו ככה.

      להגיב
      • עסק שחור

        לא יודע אם 15 נקודות אבל בהחלט היו הרבה סלים של קארי מזריקות קשות בעונה הרגילה. אבל כל השאר היו פנויים בגלל ההתעסקות של ההגנה בו והם הצליחו למצוא את השחקן הפנוי יותר טוב מכל קבוצה אחרת שאני זוכר.

        להגיב
    • גילי פלג

      הרגת אותי עם מנחם לס… :-)

      להגיב
      • S&M

        תסתלבטו על מנחם לס כמה שאתם רוצים. יש לו בקצה הציפורן הקטנה של הרגל יותר ידע, נסיון ואינטואיציה מכולנו ביחד. אל תתבלבלו מהצבע, מהנוצות, מההתלהמות ומהשטויות. לדעת הוא יודע.

        להגיב
        • מתן גילור

          +1

          להגיב
        • אורן השני

          אי אפשר להגיד משהו על אחד שתמיד יוצא בהצהרות, לפעמים הוא צודק ולפעמים טועה. למשל שנים שהוא אומר שהמזרח יותר חזק.. זה כבר בדיחה

          להגיב
        • עמית זילברבוש

          S&M,
          אפילו אם מה שאתה אומר זה נכון (ואני לא משוכנע, לא כל חלוץ יודע הכי טוב בגלל שהוא היה שם ראשון, אבל בכל זאת, אפילו אם כל מה שאמרת נכון) – להיות בן אדם זה הרבה הרבה יותר חשוב מלדעת, לדעתי.
          לא שאני מכיר אישית. רק מתגובות פה.

          להגיב
          • יוני (המקורי, מפעם)

            עמית, לס בנה קהילה מאוד יפה באתר הופס, עזר לנערים וחבר'ה צעירים וחסרי ניסיון בכתיבה להתפתח. עם כל חסרונותיו, הוא עשה דברים יפים. בגיל 78-9.

            להגיב
            • עמית זילברבוש

              כמו שאמרתי, אין לי הכרות עם האיש. כל מה שאני מכיר זה לפי התגובות שלו פה – שהיו יהירות, מתנשאות, מטופשות ולעיתים אף גסות רוח.
              את פועלו הרב כמובן שלא ניתן (ולא נרצה) לקחת ממנו.

              להגיב
              • ערן

                "להיות בן אדם זה הרבה הרבה יותר חשוב מלדעת, לדעתי"

                אם זה לא יהיר, מתנשא ודי מטופש, אז אני לא יודע מה כן…

                לדה-באזר יש יתרונות, אבל אין ספק שבהופס מדברים הרבה יותר כדורסל והרבה פחות השפעות סוציו-גיאו-אקונו-פוליטיות מאשר כאן…

                להגיב
                • עמית זילברבוש

                  אני מנחש שאתה דווקא כן יודע "מה כן", זה לא נורא מסובך, אבל אם אתה צריך אני יכול להביא לך דוגמאות.

                  להגיב
        • עסק שחור

          הסתלבטתי עליו כי אני שלול הבנה. כבודו במקומו מונח.

          להגיב
          • אורן השני

            רפה הבנה, אני מבקש.

            להגיב
            • עסק שחור

              יש היררכיה של חוסר הבנה. שלול זה מתחת לרפה. אז בעצם זאת מחמאה בשבילי שהעלית אותי בדרגות.

              להגיב
      • Rondi

        כמו לברון, אפשר לא לאהוב את מנחם לס אבל אי אפשר להוריד ממנו את כתר המלכות.

        להגיב
  2. S&M

    סרט הלגו – גדול!!! ;-)

    ולגבי קרי, אני לא יודע אם זה מתוכנן, או שזה קרה כתוצאת לוואי, אבל ירידת אחוזי הקליעה שלו נגד קליבלנד מובנת לחלוטין.
    קלעי זה לא אתלט שקופץ לריבאונד. קלעי צריך קשר עין-יד, וזה מצריך שקט בראש. אם אין שקט בראש, המוח טרוד בדברים אחרים, יש יציאה מריכוז, ואין קשר עין יד. הדבר הכי חשוב לקלעי זה קור רוח וניתוק מהסביבה שגורמת להסחות דעת. לכן, למשל, מאמנים לזרוק עונשין תוך חזרה על תנועות ופעולות כמו רובוט. זה מוציא את הראש מהסביבה ומחזיר אותו לעבוד על אוטומט.
    וכשגרמו לקרי הסחת דעת, הייתה לו ירידה דרסטית בקליעה.

    להגיד אם זה היה מתוכנן או רק ביי-פרודאקט, לא יודע. אני מניח שהשני, כי אני לא מייחס לצוות האימון של קליבלנד כזו אינטליגנציה. זה לא ניראה כמתוכנן. אולי המהלכים נגד דריימונד גרין וההרחקה שלו היו מתוכננים, ואולי זה מה ששיגע את קרי.
    זה לא משנה, זה קרה. ומכאן והלאה – כן, זה יקרה פעם אחר פעם. כל קבוצה שתרצה לנצח את גולדן סטייט תנקוט בשיטה דומה, יותר או פחות מלוכלכת. גם יתקיפו את קרי וגם יטריפו לו את המוח שיאבד ריכוז ויזרוק את המוצץ מעצבים.

    קרי ישפר את ההגנה שלו באופן משמעותי. כל העולם ראה שהוא בעיה בהגנה, אז הוא ישתפר. הגנה אפשר ללמוד, והוא לא טיפש, והוא מספיק אתלטי ומהיר כדי לעשות הגנה הרבה הרבה יותר טובה. מי שחוטף כדורים כמוהו, אין לו בעיית תזמון. הוא יחזור שחקן הגנה הרבה יותר טוב, אין לי ספק בזה בכלל. יודע מה, אני הייתי שם את כל הלגאסי, כל המורשת שלו על השאלה הזו. כי הגדולים באמת המשיכו לשפר אלמנטים במשחק שלהם גם אחרי שהיו במקצוענים, וגם אחרי שזכו בתארים אישיים וקבוצתיים. אם הוא יישאר רק קלעי, הוא יהיה בליגה של ריי אלן ורג'י מילר. אני מאמין שהוא ישפר את ההגנה, וייכנס לליגה של ג'ורדן, ברייאנט, בירד, מג'יק, לברון (וסליחה אם שכחתי מישהו). אם הוא ישפר את ההגנה, שאלת האליפות הבאה תיפתח מחדש, ויש סיכוי לגולדן סטייט להגיע לגמר המערב הבא.

    להגיב
    • אשר

      עם כל הכבוד, ויש כבוד ל 2 mvp ואליפות, לסטף יש בדיוק 2 עונות שהוא ברמת אולסטאר ++, זה לא קרוב לשמות שכתבת…
      אני מבין את ההתלהבות ממנו אבל בנתיים! אי אפשר אפילו לדמיין אותו ברשימה עם בירד וברייאנט, שלא לדבר על האחרים… שמפאת כבודם לא אכניס אותם לאותו משפט איתו..

      להגיב
      • יריב

        לא יודע למה אתה קורא "אולסטאר ++", אבל כנראה 3 שנים. ב2014 הוא היה בחמישיה השניה של הליגה, כלומר בין 4 הגארדים הטובים ביותר.

        להגיב
  3. שמעון

    אני חושב שהטרייד של אוק היה מצויין. איבאקה ירד ביכולתו יחסית ואני חושב שהוא רק היה הולך וירד. הדבר הכי חשוב שהיה השנה חסר לאוק זה מוביל כדור נוסף שיודע להקפיץ וליצור לעצמו חוץ מראסל שהוא יורד לנוח, עכשיו יש את אולידפו שהוא תותח וסוף סוף תמיד לתאנדר יהיו 2 סקוררים לפחות בכל רגע נתון על המגרש. כמו כן קו אחורי של ראסל אולדיפו ודוראנט זה קו רצחני אתלטי וגם יכול לשמור נהדר.
    אליאסובה אחלה שחקן בהתקפה ויכול לשים נק, בהגנה קצת פחות. הם צריכים להביא עכשיו עוד שומר טוב בצבע שטיפה גם יודע לעשות התקפה והם קבוצה מלצתית שעל הנייר לא נופלת מגולדן ולא מהקאבס אלא שווה להם לחלוטין באיכות הסגל.

    להגיב
    • NoOne

      אולדיפו כזה תותח על שבקבוצה המסריחה של אורלנדו הוא סופסל בשנה שעברה.
      בתכלס מה שהוא זה טווינר בלי מספיק ראיית משחק כדי להיות רכז או יכולת קליעה כדי להיות שוטינג גארד , אבל הוא שחקן הגנה טוב.

      להגיב
      • עמית זילברבוש

        אני חושב שהוא יותר מזה. הוא שחקן שנופל על המשבצת החסרה ב-OKC. שוטינג גארד שיכול גם לשמור וגם קולע מספיק טוב כדי לרווח את המגרש. דיון ווייטרס משודרג (למרות שווייטרס הראה שיפור משמעותי השנה ובמיוחד בפלייאוף).

        להגיב
        • אילנסו

          אסור לשכוח שאת איליסובה ניתן לחתוך ולבסוף 8 מיליון השנה. תוסיפו לזה את ה12 על איבקה, וזה 20 מיליון שהתפנו. סכום לא מבוטל להתחזק בגבוה נוסף, אולי בעל אופי יותר הגנתי להשלים דק בהן אדאמס לא על המגרש.

          להגיב
          • אילנסו

            ולחסוך הכוונה

            להגיב
      • שמעון

        עזוב מה עשה בקבוצת פח כמו המג'יק תן לו אתגר ותראה מה הוא יעשה. לדעתי הוא מתאים בול לאוק והוא יהיה ענק שם. הוא הרבה הרבה יותר מוויטרס!!

        להגיב
  4. the bird

    תודה רבה על פוסט מצויין.!!!
    אהבתי את ההדגשה על הניסיון לשינוי הגנתי של הווריוס,
    זה הראה עוד יותר עד כמה קליבלנד גרמו להם להראות רע ולא במקרה.

    להגיב
  5. רוני שטנאי

    צר לי אבל אם כל הניתוחים הנהדרים והשינויים שהיו בסדרה . מה שנשאר לי מהסדרה ואת זה באמת שאי אפשר היה לצפות זה את ההתערבות של הליגה במה שמתרחש על המגרש. כל הפלייאוף הזה היה נגוע בשיפוט בעייתי עד מחריד מהטעויות בסדרה של הרעמים נגד הספרס במשחק חמש המכריע , דרך אי ההרחקה של גרין המחפירה אחרי המקרה עם אדאמס ועד להרחקה בפיינלס. בתור אוהד של הכדורסל קשה לי עם העובדה שסדרה בימנו מוכרעת אחרי כל כך הרבה דברים בעייתיים ולא דרך המגרש. במקום לזכור את לברון בארבעת המשחקים הראשונים בהם הוא קלע בשלושים אחוז מהשלוש, איבד כדורים בסיטונות, וקלע פחות מ 23 נק' בשלושת ההפסדים הראשונים,מתפרק ויוצר עימותים עם גרין וקארי בסיום משחק ארבע ובמקום להפסיד ולהענש על דברים שהוא גרם להם הוא יוצא ברווח ובמקום לזכור שלברון היה זה הפיל את גרין על הרצפה והלך מעליו בכוונה להשפיל ולגרום לתגובה, זוכרים את ההצגות ההיראויות, עם שיאי הנקודות, הבלוק וכו' שהגיעו לאחר ההרחקה של גרין שהוציאה את גולדן סטייט מאיזון. להרחקה התווספו גם הפציעות וכל הרעש התקשורתי שהתמקד בשיפוט, במריבות חוץ למגרש ולא בכדורסל. כבר כתבתי עוד לפני משחק חמש שההרחקה היא הכל חוץ מספורטיבית ושאילולא מדובר בלברון שמייד לאחר ההפסד המשחק ארבע התלונן על השיפוט, לא היו מרחיקים את גרין ולצערי התחזית ממנה חששתי התממשה והשינוי היה עצום. משחק שבע היה יכול ללכת לכל כיוון ובסופו של יום מצד אחד איירבול של קארי ומנגד השלשה של אירווינג הכריעה.

    הפלייאוף הזה ייזכר אצלי יחד עם ההרחקות של פיניקס, השיפוט ההוא במשחק שש של הקינגס נגד הלייקרס , כלומר דרמטי ומותח אבל לא ספורטיבי. גם אצל הקינגס יש עוד כאלו שטוענים שהיה להם משחק לתקן, וגם ללוחמים היו אפילו שניים, אבל הטעם החמוץ שלא קשור לכדורסל פשוט קיים.
    ועוד דבר קטן ההימור של הוטרנים לא שווה כלום בלי ההרחקה של גרין. גם לס חגג ואמר שסוף סוף אולי תהיה סדרה אחרי ההרחקה כשהסדרה נראתה חתומה וגמורה כשקבוצה אחרי ניצחון חוץ מעולה עם 38 נק' של קארי מגיעה הביתה לסיים את הסיפור.
    הלוחמים אכזבו אותי וחשבתי שיצליחו לנצח אם לא בחמש אז בשביעי לפחות. יש לי ביקורת על הרבה דברים כמו חוסר ההליכה פנימה בסיום, אזילי, החולשה של האחים ובייחוד קליי במשחק האחרון, הקריסה של בארנס , אי ההתאמות של קר ועוד כהנה וכהנה, אבל יחד עם הביקורת עדיין אני חושב שהפלייאוף הזה מבחינת ההחלטות של השופטים והליגה שבר שיאים .

    להגיב
    • מתן גילור

      בארבעת המשחקים הראשונים קלע ב-35.3% מהשלוש (שזה מקביל 53% מה-2), אבל לעזאזל העובדות.
      היה לו יחס איבודים אסיסטים של 1.43 לעומת 1.06 של קרי, תו"כ שהוא מוסר כמובן הרבה יותר אסיסטים (אז הגיוני שיאבד יותר), אבל לעזאזל העובדות.
      היה לו משחק אחד בכל הסדרה עם פחות מ-23 נקודות, אבל לעזאזל העובדות.
      בשלושת ההפסדים (למרות שלא ברור למה לבודד אותם, אני ניחא), ד"א, הוא עמד על 50% אפקטיבי מהשדה. לא בדיוק איום ונורא.

      להגיב
      • רוני שטנאי

        איזה עובדות הבאת כאן מתן, פשוט סותרות לגמרי את כל מה שכתבתי – או.קי נכון התבלבלתי,אכן רק בהפסדים הוא קלע 30 אחוז מהשלוש (בעצם 30.07 !!) – מאוד משמעותי לעומת ה.35.3% שהיו לו בארבעת המשחקים הראשונים. ומה לעשות שהנתון של הנקודות בהפסדים נכון ומה לעשות שלא השוותי לאיבודים של קארי והתמקדתי באיבודים של לברון בהפסדים בהם איבד 18 כדורים , וכן אני מתמקד דווקא בהפסדים בהם הוא היה חלש מאוד יחסית לרמתו ולציפיות ממנו העובדה הנכונה היא שהוא קלע 22.3 בממוצע – 19, 23, 25 אלה מספרי הנקודות שלו בשלושת ההפסדים אליהם התייחסתי. יכול להיות שזה לא נורא כשמסתכלים על האפקטיביות וכו', אבל העובדה היא שהמשחקים הללו הם חלק מה"מורשת" שלו וההתפרקות בסיום משחק ארבע נבעה בדיוק מאותו תסכול שהוא לא הצליח להתעלות ולקחת את הקבוצה שלו לרמה הגבוהה ולהוות יריבה ראויה לכל אורך המשחקים הראשונים. כשאתה משתמש בביטוי לעזאזל העובדות לפחות תסתור עובדה אחרי עובדה ולא תשתמש בעובדות אחרות שנוחות לך ולא למה שכתבתי. לא השוותי את לברון לקארי, קארי עצמו אכזב קשות אבל הקבוצה שלו הייתה במרחק נגיעה מאליפות בניגוד ללברון, שעד להרחקה של גרין אכזב לא פחות – שוב בהתאם לציפיות ממנו. אותי מאכזב ששחקן כמו לברון בחר לבוא בטענות לשופטים, להיות אלים ולא ספורטיבי כלפי קארי וגרין בסיום המשחק שאמור היה להכריע, וגם לבוא בטענות על טראש טוק שמתקיים כבר עשרות שנים , במקום להתרכז בכדורסל עם כל הכבוד למה שעשו או לא עשו לו.
        מדובר באמת בכדורסלן עצום,עם סט יכולות מדהים הוא השחקן הטוב בליגה בפער משמעותי בעשור האחרון, אבל הדברים הללו פשוט גורמים לירידה מהותית בערכו כספורטאי בעיני.

        להגיב
        • גיל

          מאוד יכול להיות שהוא התפרק בשלושת ההפסדים אבל אז מה תגיד על קארי? מכל השחקנים המשמעותיים בסדרה לברון הכי פחות התפרק ובסוף הוביל את הקבוצה שלו לניצחון.

          להגיב
    • גיל

      השיפוט אכן היה זוועתי כל הפלייאוף אבל לא העדיף קבוצה אחת על אחרת. מה שעשו עם גרין זה תיקון מאוחר שהעיתוי שלו היה אולי בעייתי אבל לא עצם העונש. אבל להאשים את הליגה שסידרה לקליבלנד אליפות? גולדן סטייט יכולה להאשים רק את עצמם באבדן האליפות. היא הייתה בידיים שלהם לקחת. עם הכוכבים שלהם היו משחקים ברמה סבירה הם היו מנצחים.

      להגיב
      • רוני שטנאי

        איך יחד עם הקביעה שהשיפוט נוראי אפשר לאמר שהוא לא העדיף קבוצה אחת על אחרת ? השיפוט הרע בפירוש הכריע משחקים וסדרות . הנה כמה דוגמאות-השריקה לעבירה על דוראנט שלא הייתה במשחק חמש, הדחיפה על ג'ינובילי, אי השריקה לעבירה על ווסטברוק ולאחר מכן סל ועבירה שלו. שש העבירות של קארי ששלוש מהן מופרכות, אי ההרחקה של גרין מול אדאמס , ולאחר מכן ההרחקה אלו הן הדוגמאות המשמעותיות שעולות לי לראש – כולן החלטות רעות שהכריעו משחקים.
        אני גם לא מבין את ההגיון בקביעה שההרחקה של גרין היא תיקון . דמיין מצב היפותטי לחלוטין בו בשמינית גמר מונדיאל השופט טועה ולא פוסק לפנדל עבור אנגליה, והיא בכל זאת עולה ומגיעה לגמר ואז בגמר השופט טועה ושורק פנדל לאנגליה שמנצח לה את המשחק וזה "מתקן" את הטעות , או שסוארז נושך ברבע הגמר ולא מורחק ואז בגמר שחקן מתלונן על נשיכה וסוארז מורחק כשלא היה צריך , זה גם תיקון ?
        העונש בהחלט בעייתי, הרחקה של השחקן אולי הכי משמעותי מבחינת ההגנה של הלוחמים, גרם לשינוי רציני בכל הסדרה וממצב של סדרה גמורה שבה מתייחסים בעיקר לכדורסל עברו למצב בו הסדרה נפתחה לחלוטין ודיבורים על שופטים, "התבכיינות" וכו'. גם ההרחקה של שחקני פיניקס בזמנו הייתה חוקית אבל מסריחה כי מי שגרם לה היה הצד השני. כך גם כאן , שחקן הרוויח על משהו שלילי.

        להגיב
        • המלך!!

          די כבר דביל, לברון הראה לקארי הקאקר
          איך משחקים ומי הבלוף כל השאר זה רק תירוצים של בכיינים.

          להגיב
        • גיל

          הכוונה שלא הייתה הטייה של השופטים לטובת קבוצה או אחרת אבל ברור שקבוצות מסוימות נהנו ממנו יותר בשלבים שונים. אוקלהומה הרוויחו בסדרה נגד הספרס וקצת נפגעו נגד גולדן סטייט. בגמר קליבלנד נפגעה יותר במשחקים הראשונים כי לא שרקו לכל המכות מתחת לסל שהם בעיקר ספגו ואחרי זה הם נהנו מההרחקה של גרין.

          השוואה לכדורגל היא לא נכונה כי כל שריקה לפנדל לא תלויה במשחקים קודמים. פה היו עבירות מצטברות של גרין שחייבו הרחקה קודמת ובפעם שהוא הורחק העבירה הייתה גבולית והחמירו איתו אבל זו לא הרחקה לא מוצדקת. פשוט השיפוט של חומרת העבירות לא היה אחיד.

          וגולדן סטייט יכולים אולי להתלונן שמשחק אחד שלהם נדפק בגלל ההרחקה אבל במשחק הבא שהוא שיחק הוא היה נוראי, ובמשחק הבא שהוא היה טוב הם גם הפסידו כך שהם הפסידו בלעדיו, כשהוא רע וכשהוא טוב אז לא נראה שההרחקה שלו השפיעה. אני גם לא קונה את העניין של המומנטום. יש מומנטום עד המשחק הבא. ראינו איך לא הייתה להם בעייה לנצח למרות המומנטום של אוקלהומה בסדרה הקודמת. קבוצה שלא מסוגלת לסגור סדרה במצב של 3-1 עם שני משחקים אצלה בבית יכולה להאשים רק את עצמה.

          להגיב
          • אדם

            אז תשווה לצהובים, אם שחקן עושה בשמינית עבירה של צהוב ולא מקבל ואז שופט ״מתקן״ בחצי ובעצם מרחיק אותו מהגמר.

            להגיב
            • גיל

              אבל שופט לא מתקן. ההשוואה הנכונה היא לשופט שאולי מוציא צהוב גבולי בחצי שמשפיע על הגמר כשברבע הייתה עבירה יותר קשה שחייבה צהוב ושופט אחר לא הוציא. מעצבן אולי אבל לגיטימי לגמרי.

              להגיב
      • רוני שטנאי

        אני מסכים שהליגה לא סדרה לקאבס אליפות, הליגה רק רצתה לדעתי סדרה ארוכה וזה מה שהיא קיבלה ועל הדרך הוציאה את הפרשים מהקבר.

        להגיב
  6. yaron

    כרגיל, אחלה פוסט.
    עמית, מה אתה חושב על רוז בניו יורק?

    להגיב
    • עמית זילברבוש

      תודה.
      לא מכיר רוז בניו יורק – רק בכוכב נולד.
      סתם –
      בסופו של דבר זו החלטה טובה לשיקגו שנראה שבאטלר ורוז יחד לא היו שילוב טוב והיה עדיף ללכת עם באטלר. אני שמח שהבולס ידעו ללכת עם ההגיון ולא עם הרגש ולשחרר את רוז שהפך לנטל בשנה האחרונה.
      הלב עדיין כואב את המעבר הזה.
      אני חושב שרוז ימשיך לתת מס' של 15 ו-5 בניקס עם אחוזים מזוויעים, ואלא אם יביאו חיזוק נוסף הם ימשיכו להיות קבוצה סף פלייאוף או מקום 7-8 לכל היותר.

      להגיב
  7. רועי ויינברג

    מעולה

    להגיב
  8. עופר

    אבל הסיפור של הסדרה הוא העובדה שהאריסון בארנס קלע 1 מ222 זריקות חופשיות לשלוש בנצחונות האחרונים של קליבלנד?

    להגיב
    • עמית זילברבוש

      אתה שואל או אומר?
      לדעתי זה בהחלט אחד הסיפורים המרכזיים. כששחקן מרכזי ב"death lineup" משחק ככ מתחת לרמתו זה מבטל את רוב היתרונות שלה.

      להגיב
    • DS

      אתה טועה. זה היה מ-2222 זריקות חופשיות.

      להגיב
    • S&M

      וזו באמת תעלומה גדולה, כי לגרין נכנסו לראש, לקרי נכנסו לראש – על בארנס אף אחד לא חשב, לא טיפס, לא שמר, לא פצע, לא הטריש – ובכל זאת הוא לא פגע בכלום.

      להגיב
  9. גיל

    מאוד פשוט למה אף אחד כמעט לא ראה את זה מגיע. כשיש לך קבוצה שמנצחת הכי הרבה בעונה הרגילה ולרוב בהפרשים עצומים עם שחקן שקולע מכל מצב והיחיד אי פעם MVP בצורה גורפת אז צריך סיבה טובה להמר נגדם.

    והפלייאוף הזה מראה שקארי הוא כן עציר. זה אולי הכל בראש שלו אבל אם כל כך קל להכנס לראש שלו אז אני חושב שניתנה התשובה אם הווריורס היו מסוגלים להוות יריב לשיקגו הגדולה או ללייקרס של מג'יק.

    להגיב
    • פנדה

      או של קובי ושאק. נראה לי שלצמד הזה היה קשה עד בלתי אפשרי להכנס לראש, כל אחד מסיבותיו הוא

      להגיב
      • יריב

        כי קובי הצליח להיכנס לעצמו לראש, אז לא היה מקום לאף אחד אחר.

        להגיב
  10. AdamB

    מילה על הבולס. באיחור של שנה עשו מהלך בלתי נמנע.
    זה סופה של קבוצה שממש אהבתי – נואה דנג רוז גיבסון היינריך ואפילו קרלוס בוזר המגעיל.
    כנראה לא שלד שיכל לזכות באליפות, אבל חבורה שהיה ממש כיף להיות בעדה.

    להגיב
  11. עסק שחור

    עמית – תודה על הסיכומים וההשקעה. היתה לך עונה מצויינת עם התעלות בקלאץ׳.

    להגיב
    • עמית זילברבוש

      תודה רבה.
      רק ניסיתי להשאר אגרסיבי ולסמוך על חברי לקבוצה :).

      להגיב
  12. יאן קמומיל

    עמית, פיספסת את אחת הנקודות החשובות ביותר:
    כישראלים אנחנו מאוד מוטים לטובת בלאט והנטייה מתחילת הדרך היתה לזלזל בטיירון לו. שמעתי גם מישהו רומז אפילו על גזענות. עוד בתחילת הדרך של לו, כשהוא קיבל בראש בג"ס היו פה טובים וגדולים שליגלגו על הפיטורים של בלאט וטענו שמדובר בפארסה. יש פה הטייה (BIAS) מטורפת שהסתירה מעיני הפרשנים בארץ את המנהיגות החברתית של לו.
    לו ידע לעשות את ההתאמות שלו כדי לא להכנס למלחמות האגו המטופשות של בלאט והעמיד את עצמו בפוזיציה של מנהיג שקט. ככזה הוא ידע לבוא ולעשות את המהלכים הנכונים ביותר בגמר הזה, גם כשזה היה נראה גמור: כתבת על הסוויצ'ים, אבל שים לב גם לכמות העבירות הכללית ולאינדקס הVORP של קליבלנד בשלושת המשחקים האחרונים. אף אחד לא מסתכל על הדברים האלה בארץ כי רוב הפרשנים בארץ מקסימום מגיעים לדבר על +/- ומדדים לא רלוונטים אחרים.

    להגיב
    • Duncan

      מלחמות אגו של בלאט? הבעיה של בלאט הוא שהוא היה שטיח ללא כבוד עצמי

      להגיב
      • קשקשן בקומקום

        הבעיה של בלאט לא היתה מלחמות אגו. הבעיה של בלאט היתה בדיוק ההיפך – הוא חשב שאם הוא יהפוך לשטיח של לברון זה יסתדר. ובכן – זה לא. לא סתם אחד הדברים שיותר מספרים זה על טיירון לו שצעק על לברון shut the fuck up באחד מפסקי הזמן הראשונים אחרי שהוא מונה.

        להגיב
    • עמית זילברבוש

      יאן,
      א. היו רבים וטובים שלגלגו על הפיטורים של בלאט גם בארה"ב. זה לא ככ מוזר בהתחשב שזו היתה קבוצה במאזן 30-11 שהובילה את הקונפרנס. לא כל דבר צריך לייחס לפרובנציאליות.
      בכל מקרה, אני לא רואה את הקשר של כל זה לפוסט שלי.
      ב. כתבתי על טיירון לו בפוסט הקודם די בהרחבה ואמרתי שאני לא חושב שהוא אראה גאונות כלשהי בסדרה הזאת. עשה כמה דברים יפים אבל לא הרבה מעבר לשימוש מובן מאליו בכלים שעמדו לרשותו. בעיקר נהנה מסדרה גדולה של שני שחקנים בעלי יכולת אישית עילאית שידעו שאחרי פיטורי מאמן אין להם יותר תירוצים.

      בכל מקרה, אני לא מרגיש שפספסתי את אחת הנקודות החשובות ביותר. אתה אבל יותר ממוזמן להעיר את עינינו כאן בתגובות עם מה שראית בטור של ה- VORP.

      להגיב
  13. עידו ג.

    עמית סיכום יפה אני רוצה רק למחות על שתי נקודות: 1ו-3.
    קיירי היה ונשאר לכל אורך הסדרה חור בהגנה וגם בשלושת המשחקים קלעו עליו מעל 17 נקודות למשחק ב-62% אפקטיבי (שזו באמת ירידה לעומת ה-20.5 נקודות במעט 70% אפקטיבי של כלל הסדרה).החסימות על סטף לא היוו בעיה מיוחדת עבור גולדן סטייט בסדרה הזו. כלומר לא יותר מהחסימות מול שאר השחקנים. לברון (וקיירי) הם בעיית מאץ' אפ בכל חסימה וזה אתגר עבור כל קבוצה או מגן. קרי לא היווה נקודת חולשה יוצאת דופן מהמבחינה הזו.
    ואם כבר דיברנו על חורים בהגנה אז מגיעה מילה טובה לקווין לאב שבאופן כללי הוא שחקן הגנה די איום אבל בסדרה הזו היה טוב באופן יוצא דופן.

    להגיב
    • עמית זילברבוש

      עידו,
      לגבי נקודה 3 – היו לנו חילוקי דעות בעניין גם בפוסט הקודם, כנראה לא אצליח לשכנע אותך בשלב זה.
      אני לא יודע (בטח לא קשה למצוא) איפה אפשר לראות סטטיסטיקות של מס' החסימות שנעשו עלי ידי השחקן הנשמר על ידי שחקן X, אבל מצפייה במשחקים אין לי ספק, זה היה לי בולט מאד, שהקאבס משתדלים להביא לפיק עם לברון דווקא את השחקן של סטף, גם כדי לנצל את המיס וגם כדי לסבך את סטף עם עייפות ועבירות.
      חיזוק לזה אגב, היא העובדה שמשחק 7 ראינו טיפול שונה של ג"ס באלמנט הזה כמו שהראתי כאן.
      בקשר לנקודה 1 – אני חושב שקיירי התגלה כשומר טוב ממה שציפו, גם ברדיפה אחרי סטף ובעיקר אחרי החילופים האוטומאטיים. ברור שהוא עדיין נקודת תורפה יחסית בליין אפ של הקאבס, אבל פחות ממה שחשבו בתחילת הסדרה.
      מסכים כאמור לגבי לאב.

      להגיב
      • עידו ג.

        תראה לגבי נקודה 3 היה לי ויכוח די ארוך בנושא בהופס מה שהביא אותי ממש לספור כמה פעמים הביאו חסימות על קרי וזה קרה בפחות משליש מההתקפות העומדות של משחק 7 בהן הוא היה על המגרש. מעבר לזה אתה דיברת על החולשה שלו כמגן כשהחילופים האלו לא ממש הובילו לנקודות של הקאבס. יש נטייה לזכור דווקא את המהלכים שלברון או אירווינג עשו נקודות על קרי ולשכוח את הפעמים שהחטיאו. קח לדוגמא את שלשת הנצחון שהגיעה דווקא תחת שמירה לא רעה של סטף. לעומת זאת 3 וחצי דקות לסיום לברון קיביל את קרי עליו עם הגב לסל חפר חפר והחטיא (בלי שום עזרה). לגבי הטיפול השונה אני לא כל כך מסכים – הם עשו את זה גם במשחק הקודם.
        עכשיו אני לא יודע איך קיירי מקבל כזה פאס על ההגנה שלו כשקולעים עליו כל כך הרבה נקודות באחוזים מטורפים בכל הפלייאוף ומצד שני נטפלים לסטף שעושה עבודה לא רעה בכלל (לפחות בצד הזה של המגרש).
        בוא תגיד לי מה אני יכול להביא שכן ישכנע אותך.

        להגיב
        • עמית זילברבוש

          כמה נקודות:
          א.לגבי הטיפול השונה –
          משחק 6:
          רבע ראשון –
          7:47 – פיק עם ג'פרסון – חילוף
          7:12 – פיק עם קיירי – חילוף
          5:51 – פיק עם ג'יי אר – חילוף.
          אלה שלושה מהלכים ברציפות.
          עבירה שנייה – יוצא.

          רבע שני – 8:43 לברון חוזר
          6:55 – פיק עם שאמפרט – אין חילוף
          1:42 פיק עם ג'יי אר – חילוף
          1:05 – פיק עם ג'יי אר – חילוף
          אלה שני מהלכים ברציפות.

          ב. לגבי תדירות המשחק על קארי – ראה סעיף א' וגם: ברוב ההתקפות שלא היה פיק כזה, היה בידוד של קיירי על קארי, או פיק של השחקן של קארי לקיירי כדי שאחרי החילוף הוא ישמור על קיירי.
          ג. לגבי מה זוכרים ומה לא ו"החולשה" – אני לא דיברתי בהכרח על החולשה שלו כמו על העובדה שהוא נקודת תורפה, והעובדה שהאסטרטגיה הזאת סיבכה אותו בעבירות. הוציאה אותו מהמשחק.

          להגיב
          • עידו ג.

            אני לא מבין מה אתה מנסה להגיד בזה עמית – אתה מביא רצף מאד מקומי של מהלכים. גם על תומפסון היו כמה מהלכים רצופים שהביאו חסימה עליו באותו הרבע. האם זה הופך אותו לנקודת תורפה? כמה פעמים היו חסימות כדי להביא את בארנס מול לברון?
            גם לגבי הקטע של בעיית העבירות מדובר כאן במשחק אחד (שעם יד על הלב השופטים די הדביקו בו עבירות לקרי).
            בקיצור אני אתייחס למה שאני יוצא נגדו ע"י ציטוט:
            "אחרי שבמשך שישה משחקים סטיב קר ראה איך קליבלנד משחקים כל התקפה על סטף, מתעללים בכוכב שלו, מוציאים אותו מאיזון ומסבכים אותו בבעיית עבירות, במשחק 7 הוא ניסה להגיב. במשך שישה משחקים הנשק העיקרי של קליבלנד היה חסימה עם השחקן עליו קארי שומר, בדר"כ ללברון, ושימוש במיס מאץ' הזה כדי לסבך את קארי אחרי החילוף"
            מכיוון שאני לא מסכים עם רוב מה שנאמר כאן בוא תגיד לי מה אני יכול להביא (מבחינת נתונים של מה שקרה בפועל בסדרה) שיוכל לשכנע אותך בשני דברים: אחד שהחסימה של השחקן עליו קרי שומר לא הייתה הנשק המרכזי של קליבלנד בסדרה ושתיים שהמניעה של החילוף היא לא דבר חדש למשחק 7.

            להגיב
            • עמית זילברבוש

              "רצף מאד מקומי של מהלכים"?
              אני רוצה להראות שהטיפול בפיק אנד רול הוא שינוי במשחק 7 יחסית למה שהיה לפני כן. אז אני הולך משחק אחד קודם, מתחיל מתחילתו ועוקב מהלך מהלך ומראה שבזמן שלא היה 5 טבעי על המגרש (אז ממילא ג"ס לא עושים חילוף אוטומאטי), 5 מתוך 6 מהלכים של פיק בין לברון למתקיף עליו שומר קארי הסתיימו בחילוף אוטומאטי -.> השינוי בטיפול נעשה במשחק 7.
              ב. קארי עשה 25 עבירות בסדרה.הכי הרבה מבין כל שחקני ג"ס, מקום שני רק לג'יי אר מכל שחקני הסדרה. סיים שלושה משחקים עם 4 עבירות ואחד עם 6. במשחק 2 הוא שיחק 25 דק' בגלל בעיית עבירות. במשחק 7 הוא היה עם שלוש לפני המחצית. משחק 6 בכלל אין מה להזכיר. אתה באמת ובתמים חושב שקארי לא הסתבך בבעיות עבירות בסדרה הזאת הרבה (הרבה) ממה שראינו לפני כן?

              בוא נתחיל מדבר פשוט – תביא את המספרים של כל החסימות בהן השחקן אותו סטף שמר חוסם ללברון כשעל המגרש אין סנטר במשחקים 5 ו-6 לעומת 7 בפילוח: יש חילוף אוטומאטי לעומת אין.
              (אני בכוונה מדבר החל ממשחק 5 כי לפני כן בהרבה מהמקרים השתמשו בללכת "אנדר". ואז לברון התחיל לקלוע מבחוץ)

              להגיב
              • עידו ג.

                טוב הבנתי עכשיו למה הלכת דווקא למהלכים האלו (אני לא הפרדתי בין המקרים שיש סנטר טבעי על המגרש לאלו שלא).
                אז לגבי המקרים שבהם יש חסימה לברון בלבד ואין גבוה טבעי של גולדן סטייט על המגרש:
                משחק 5: מכיוון שגרין לא שיחק באופן טבעי ראינו הרבה פחות מקרים בלי גבוה טבעי על המגרש אבך בכל מקרה זה היה משחק של iso-heaven והיו הרבה פחות חסימות על קרי. בסה"כ היו 3 חסימות שב-2 מתוכן היה חילוף.
                משחק 6: היו 10 חסימות שב-8 מתוכן היה חילוף
                משחק 7: 8 חסימות מתוכן ב-6 היה חילוף.
                כאמור היו עוד הרבה מהלכים בהן הייתה חסימה ללא חילוף אבל חלק גדול מהן היה כשהחסימה היית לקיירי או כשהיה גבוה טבעי על המגרש.
                זה בעיני לא מצביע על שינוי בגישה. ההרגשה שלי הייתה שהווריורס לא פוחדים שיהיה חילוף על קרי ובהרבה מקרים אפילו הם יוזמים אותו (כחלק מהטקיטקה ההגנתית). גם אם נסתכל על התוצאה הסופית במהלכי החסימה ללברון בשלושת המשחקים הנ"ל נגלה שהקאבס עשו נקודות ב13 מתוך 34 המהלכים (כולל המקרים שיש גבוה טבעי על המגרש בלי קשר לאם יש או אין חילוף) כשרק שנייים מהסלים נקלעים על קרי עצמו.

                להגיב
                • עמית זילברבוש

                  משחק 7
                  רבע ראשון
                  6:55 איגי נכנס
                  3:16 – קארי משהה, רוצה לחזור לשחקן שלו, ולא מספיק – סל של לברון
                  1:45 – פיק של קיירי ללברון – אין חילוף
                  1:36 – לברון יוצא
                  רבע שני
                  7:41 סטף חוזר
                  5:43 – נסיון לפיק ג'יי אר ללברון – פאול תוקף על סטף
                  3:31 – ג'יי אר ללברון – אין חילוף
                  2:16 – פיק שאמפרט ללברון – אין חילוף
                  1:09 – פיק שאמפרט ללברון – קארי עושה עבירה שלישית ויוצא (אפרופו בעיית עבירות)
                  רבע שלישי
                  4:25 – חוזרים לחמישיה בלי סנטר
                  2:48 פיק קיירי ללברון – אין חילוף
                  2:15- פיק קיירי ללברון – אין חילוף
                  2:09 – מיד פיק נוסף קיירי ללברון – יש חילוף פעם ראשונה!!!!
                  רבע רביעי
                  9:05 – סטף חוזר
                  7:26 – פיק שאמפרט ללברון – אין חילוף
                  6:39 – פיק שאמפרט ללברון – אין חילוף
                  6:09 – איזילי נכנס
                  3:40 – איזילי יוצא
                  3:08 – פיק ג'יי אר ללברון – יש חילוף
                  סה"כ –
                  10 מהלכי חסימה ללברון עם השחקן עליו קארי שומר, בהם החסימה מצליחה (ואין פאול לפני), בזמן שמשחקים סמול בול ללא גבוה על המגרש.
                  8 פעמים אין חילוף.
                  פעמיים יש חילוף.

                  אני לא יכול להסביר את ההבדלים המהותיים בספירה שלנו אלא אם אנחנו רואים משהו שונה לחלוטין. ציינתי זמנים מדוייקים של המהלכים. אתה מוזמן להסביר לי מה אתה רואה אחרת.

                  להגיב
                  • עידו ג.

                    עמית תודה על הסבלנות ותשומת הלב.
                    אני אפרט על ההבדלים בין הדברים שראינו (שורה מתחת לכל מהלך רלבנטי)

                    רבע ראשון
                    6:55 איגי נכנס
                    אחרי הכניסה של איגי יש שני מהלכי חסימה נוספים: אחד ב6:25 בערך ואחד ב- 5:40 בשניהם קרי מוצא את עצמו על לברון. באחד לאחר שלברון מוציא מסירה קרי מתחיל בתנועה ממנו אבל בכל מקרה בזמן המהלך לא הייתה חזרה לשמירה.
                    3:16 – קארי משהה, רוצה לחזור לשחקן שלו, ולא מספיק – סל של לברון
                    קשה לומר מה סטף רוצה לעשות בכל מקרה אין כאן חזרה לשחקן שלו וקרי נשאר על לברון
                    1:45 – פיק של קיירי ללברון – אין חילוף
                    המהלך הזה היה כשווראז'ו על הפרקט.
                    1:36 – לברון יוצא
                    רבע שני
                    7:41 סטף חוזר
                    5:43 – נסיון לפיק ג'יי אר ללברון – פאול תוקף על סטף
                    3:31 – ג'יי אר ללברון – אין חילוף
                    2:16 – פיק שאמפרט ללברון – אין חילוף
                    יש חילוף וסטף נשאר על לברון בזמן שהוא מקפיץ 3 פעמים. ברגע המסירה יש תנועה של סטף אבל לא הייתי מפרש אותה כחזרה לשומר.
                    1:09 – פיק שאמפרט ללברון – קארי עושה עבירה שלישית ויוצא (אפרופו בעיית עבירות)
                    רבע שלישי
                    4:25 – חוזרים לחמישיה בלי סנטר
                    2:48 פיק קיירי ללברון – אין חילוף
                    2:15- פיק קיירי ללברון – אין חילוף
                    2:09 – מיד פיק נוסף קיירי ללברון – יש חילוף פעם ראשונה!!!!
                    שני המהלכים האלו הם למעשה מהלך יחיד. עכשיו מה שקורה הוא שלברון בורח מהחסימה הראשונית כשנראה שסטף דרוך לצאת והלחליף עליו בחסימה. זה אכן מה שקורה כשקיירי מציב את החסימה בשנית.
                    רבע רביעי
                    9:05 – סטף חוזר
                    7:26 – פיק שאמפרט ללברון – אין חילוף
                    שאמפרט רוצה לשים חסימה אבל לברון לא מתקרב אליה למרחק סביר של פחות משני מטר.
                    6:39 – פיק שאמפרט ללברון – אין חילוף
                    אני חייב להודות בבושה שמשום מה המהלך הזה נשמט מהרשימות שלי.
                    6:09 – איזילי נכנס
                    3:40 – איזילי יוצא
                    3:08 – פיק ג'יי אר ללברון – יש חילוף

                    אז בסיכום שלי יוצא כאן 6 מהלכים עם חילוף ועוד 3 בלי.
                    כמו שאתה מבין אנחנו רואים דברים קצת אחרת אבל אתה יודע מה אני זוכר די בוודאות שהיו לפחות שני מהלכים כאלו קלאסיים של עזרה וחזרה של קרי במשחק 4 כך שאנ ידי משוכנע שזו לא טקטיקה חדשה . אני אלך ואחפש בדיוק את הזמנים.
                    מה שכן מה שמפריע לי יותר הוא החלק השני במה שכתבת: "במשך שישה משחקים סטיב קר ראה איך קליבלנד משחקים כל התקפה על סטף, מתעללים בכוכב שלו" כפי שציינתי האחוז של המהלכים הנ"ל שהביא בסוף לנקודות הוא נמוך במיוחד כשרובם לא הגיעו על סטף. לכן לא נראה לי שזה ממש הזיז לווריורס. מעבר לכך כשבודקים באיזה חלק מההתקפות זה קרה מגיעים למספרים לא גבוהים. אני לא מרגיש שלעבור דרך חסימה זו הטרדה כל כך גדולה עבור שחקן במיוחד כשמסתבר שהוא עושה עבודה לא רעה בכך.

                    להגיב
                    • עידו ג.

                      משחק 4
                      8:10 בערך ברבע השני.
                      5:53 בערך ברבע השלישי (החזרה נעצרת לרגע בזכות המרפק לצוואר של סטף.)

                    • עמית זילברבוש

                      עידו,

                      התחלתי לענות שורה שורה ואז ראיתי:
                      א. דוגמאות כמו שהבאת למטה, 6:25 ו-5:40 שהם מהלך חסימה שלברון חוסם ולא הדוגמא שהבאתי כאן בפוסט בה השחקן עליו סטף שומר הוא החוסם.
                      לטעמי, אם רוצים לנהל דיון שיצא ממנו בסוף משהו, חייבים לשמור על קונסיסטנטיות. אם נעבור ממהלך למהלך יהיה לנו קשה מאד להגיע להבנות.
                      בכל מקרה, בשני המהלכים האלה, רואים בבירור שהתכנית ההגנתית היא לא להחליף – והתכנית פשוט לא מצליחה.
                      ב. המהלך ב 3:16 – אתה כותב "קשה לומר מה סטף רוצה".
                      אני חושב שזה די ברור מה סטף רוצה. הוא עושה שני צעדים שמאלה לכיוון ג'יי אר ואף מצביע עם יד ימין על לברון כאומר "קח אותו".

                      ונניח שאם המהלך הזה עוד נתון לפרשנות אז:
                      ג. רבע שני, 2:16 – לא יודע איך אפשר לפרש את המהלך הזה לשני פנים. סטף משהה, דריימונד בא מאחורה ומחכה ללברון, ומסמן בידו לסטף לחזור לשחקן שלו.סטף עוזב את לברון ורץ אל שאמפרט שבנתיים לא מצליח לתפוס מסירה של לברון ומאבד את הכדור.
                      אם זה לא help and recover אני לא יודע מהו.

                      לסיכום, אין לי עניין שהדיון הזה יהיה דיון של אגו ומי יותר צודק. אני רוצה שנגיע להבנה אחד של השני. אז זה יהיה שווה את הזמן.
                      מהנקודות למעלה אני חושב שכמו שאמרת, אנחנו רואים דברים באמת שונה מדי ויהיה כנראה קשה להגיע להסכמות על ידי התכתבות. אולי באיזה צפייה משותפת באוזן ננתח את זה יום אחד מול אותו מסך :)

                      בכל מקרה, תודה על ההשקעה. כייף לדסקס לעומק על מהלכים עם מביני עניין.

                    • עידו ג.

                      האמת שאתה צודק ובאמת קשה לנהל ככה דיון.
                      בכל מקרה אני מרגיש גם ככה שאנחנו מתחפרים בנקודה שולית יחסית למה שרציתי להדגיש.
                      מה שלא יהיה תמיד כיף לקרוא, אז תודה על העונה הנוכחית ונחכה לעונה הבאה.

                    • עידו ג.

                      טוב עמית, זה לקח הרבה עבודה אבל השתכנעתי לגבי השינוי הטקטי בחסימות על קרי של לברון (בהרכבי סמול בול) בין משחק 6 ל-7.
                      אני עדיין איתן בדעתי שהם השתמשו בטקטיקה הזו במשחקים קודמים בסדרה והכי חשוב – החסימות האלו היו באופן כללי מהלכי התקפה פחות אפקטיבים עבור הקאבס. כך שאני לא חושב שקליבלנד התעללו בקרי כשומר. לגבי האפקט על היכולת ההתקפית של קרי קשה לי לחוות דעה.

  14. oz

    תודה רבה על עוד פוסט מקצועי מצויין – הרבה יותר מעניין מאשר עוד ויכוח אם לברון הוא ווינר או לוזר או צ'וקר ומה זה שהוא כתב בטוויטר אומר על המורשת שלו.
    הסיפור העיקרי זה קיירי מול קארי – הראשון התעלה בפלייאוף ועוד יותר בגמר והשני נתן פלייאוף בינוני וגמר חלש מאוד במושגים שלו. הרי לפני הפלייאוף לא דיברו עליהם בכלל באותה ספירה, אבל בגמר קיירי outplayed him בבירור.

    עדיין גולדן-סטייט לא צריכים להיכנס לפאניקה ולעשות שינויים יותר מדי אלא בעיקר לשמור על הקיים – בסה"כ התמודדו עם הרבה קשיים בפלייאוף שלא חוו קודם: קארי נפצע ומשחק רע, הרחקה לגרין, לא משנה אם מוצדקת או לא, פציעות לבוגוט ואיגודאלה, השתנקות של בארנס ב-3 משחקים אחרונים – ועדיין עם כל זה היו רחוקים דקה מאליפות שנייה ברציפות.
    בדרך כלל כשקבוצה גדולה מתגבשת היא לא לוקחת אליפות בשנה הראשונה אלא "צריכה לשלם שכר לימוד" ומפסידה בגמר או קודם לכן. ג"ס שנה שעברה היו יוצאי דופן כשלקחו יחסית בקלות ובלי יריבות משמעותיות כך שאולי זה נראה להם קל מדי לקחת אליפות. השנה הם שלמו את שכר הלימוד והם לטעמי הפייבוריטים הברורים בשנה הבאה – הם לא צריכים להתעלות אלא רק להביא לפלייאוף 80-90% מהיכולת בעונה הרגילה וזה צריך להספיק להם – הם יהיו יותר מנוסים ויימנעו מנפילות כמו השנה, עדיין יותר טובים מ-OKC והספרס, ולברון יהיה זקן בשנה

    להגיב
    • דוד

      למי שעוקב (בקביעות) אחרי שניהם בשנתיים האחרונות זה ממש לא מפתיע.
      קארי שוטר נפלא אבל אירווינג שחקן התקפה יותר מגוון ומוכשר

      להגיב
      • oz

        מגוון יותר? כן. מוכשר יותר? לא יודע. מה שברור זה שקארי היה שחקן התקפה הרבה יותר טוב בשנתיים האחרונות (ביחוד השנה) אבל בפלייאוף זה התהפך. לדעתי מעבר לשינוי ביכולת, המצ'אפ ביניהם דווקא יחסית נח לקיירי – הוא מתקשה מאוד בהגנה מול גארדים או פורוורדים גדולים וחזקים ממנו וחטף הרבה נקודות באחוזים גבוהים, אבל על קארי שבנוי על קליעה טכניקה וזריזות הוא שומר יחסית בסדר. ובהתקפה לקארי קשה עם הזריזות והכח המתפרץ שלו

        להגיב
  15. ניק

    בסוף רצוי להשאיר את הדיון על מיקומו של שחקן בהיסטוריה לסוף הקריירה שלו ואת מיקומו של שחקן בדירוג העונות הגדולות בהיסטוריה לסוף העונה…
    קארי שחקן מצויין… קארי לא גורדן… זה הכל.

    להגיב

מה דעתך?