מה היה קורה אם מישהו היה מספר לכם שזה יהיה הסל האחרון של הגולדן סטייט ווריירס בעונה ההיסטורית של 2015-16, בה נשברו כל השיאים האישיים והקבוצתיים: ליי אפ של קליי תומפסון, 4:40 לסיום הרבע הרביעי במשחק האליפות, ששם על הלוח 89 נקודות?

רק פעם אחת בפלייאוף בשנתיים האחרונות ג"ס ירדה מ-90 נקודות. רק 4 פעמים ב 164 משחקי העונה הרגילה בשנתיים האחרונות.

תנו לי לנחש שהייתם שולחים אותו לפחות עד לניגריה. זה שבערך מה שקרה לי, קצת לפני משחק 7.

*

אז אמנם נראה כאילו משחק 7 שוחק בערך לפני שנה וחצי, אבל העובדה שצפיתי בו לבד בחדר בניגריה, ומאז בקושי היה לי זמן לעכל את מה שקרה שם, הביא אותי לחוות את הכל מחדש ביום האחרון עם צפייה בו הלוך ושוב.

ואולי בעצם טוב שכך. בעידן האינטרנט, כשהכל אינסטנט, ומה שהיה אתמול משמש כבר עטיפות לדגים היום, טוב שמשהו מאלץ אותך להבין מה קרה לפני שמנסים לסכם אותו. במיוחד כשמדובר באחד המשחקים הגדולים בהיסטוריה של המשחק.

*

מכיוון שמשחק 7 הוא גם זמן לסיכומים, ניסיתי בעזרתו להביא לעצמי(נו) הסבר מסוים לשאלה שכל כך מעסיקה אותי בשבוע האחרון –

איך לעזאזל לא ראינו את זה מגיע?
אז הנה בסדר חשיבות עולה, הרעיונות לתשובה אפשרית.

*

*כמעט ונכנס – ההרחקה של דריימונד גרין. אולי הרגע המשפיע ביותר על הסדרה, אבל:
א. זוהי רק ספקולציה מה היה קורה לולא פיתח לו תחביב חדש של בלבול ביצים.
ב. לא מעט ראו את זה קורה.

 

5. ההגנה של קיירי (וגם קצת של לאב)

ההנחה הראשונית והמיידית הייתה שלקליבלנד אין אפשרות לשמור את הווריירס עם ארווינג ולאב על המגרש. לגבי לאב זה היה לפרקים נכון והוא היה חור הגנתי, אבל אני חושב שאנשים התאהבו ברעיון לרדת עליו. היו לא מעט מהלכים שהוא הראה הגנה סולידית, זה מבלי להזכיר את המהלך האחרון על קארי.
אבל אם לגביו עוד אפשר לטעון שהיתה בעיה שהתבטאה גם בדקות שירדו בסדרה הזאת מ-31 בשאר הפלייאוף ל-26 בסדרה (לא כולל החמצת משחק בשל פציעת ראש), הרי שלגבי קיירי המצב הפוך. הוא שיחק בסדרה הזאת 2 דק' יותר ממוצע הפלייאוף שלו, 39 לעומת 37.
מעבר להתקפה המדהימה שלו בסדרה (27.1 נק' ), החל ממשחק 3 גם ההגנה שלו היתה משודרגת. לא רק שהוא רדף בהצלחה אחרי קארי הוא הצליח לשמור לא רע גם על מהלכי פוסט של קליי ובארנס.

כאן רואים את קיירי עוצר את משחק הפוסט של תומפסון, עם עזרה קלה, כשהדובדבן הוא השארת בארנס יחסית פנוי, והוא לא מצליח to deliver רוב הסדרה.

 

אז איך לא ראינו את זה קורה?
מי ניחש ש"הפרחח" יהיה מוכן גם ממש…לשמור?

4. הצוות המשלים של גולדן סטייט

ההנחה הייתה, ובמיוחד אחרי הניצחון במשחק הראשון בו סטף וקליי קלעו יחד 20 נק' וג"ס ניצחו ב-15 די בקלות, שלווריירס יש הרבה יותר כלים, מעבר לכוכבים.
במשחק 7 ראינו את הבעיה ספציפית עם הגבוהים של הווריירס – בוגוט נפצע, איזילי  ו-ווראז'או לא יכולים לסיים מתחת לסל וספייטס נמחק מהרוטציה. סה"כ הגבוהים של ג"ס שיחקו במס' 7 24 דק' ותרמו, שימו לב: 1 נקודות ו-5 ריב'.
Should I say more?
(אולי כן: עבירה של איזילי לשלוש זריקות על לברון ואז שלשה בפנים שהוא מקבל לשנות את כל המומנטום של המשחק).

אז איך למען השם לא ראינו את זה קורה?
באמת מי יכל לנחש שבוגוט, השחקן הכי פציע מיד אחרי סם בואי ודרק רוז (מי? לא מכיר, בוגד) – יפצע שוב?

יכולת הצוות המסייע החל ממשחק 3 הביאה את הסדרה הזאת להיות תלויה אך ורק בכוכבים, וכאן, זו כבר הייתה בעיה ממש גדולה עבור הווריירס:

3. ההגנה של סטף

אחרי שבמשך שישה משחקים סטיב קר ראה איך קליבלנד משחקים כל התקפה על סטף, מתעללים בכוכב שלו, מוציאים אותו מאיזון ומסבכים אותו בבעיית עבירות, במשחק 7 הוא ניסה להגיב. במשך שישה משחקים הנשק העיקרי של קליבלנד היה חסימה עם השחקן עליו קארי שומר, בדר"כ ללברון, ושימוש במיס מאץ' הזה כדי לסבך את קארי אחרי החילוף. במשחק האחרון ראינו שינוי אסטרטגיה. בעוד כל שאר הקבוצה ממשיכים עם החילופים האוטומאטיים (בדוגמא, קליי מחליף ולוקח את לברון):

 

לעומת זאת, כשהשחקן של קארי מבצע חסימה, רואים שינוי – help and recover – קארי בא לעזרה קצרה להשהות את לברון במטרה שגרין יחזור אליו ובכך למנוע את החילוף:

 

בהרבה מקרים זה היה יעיל אבל זו לא ההגנה שהווריירס שמרו כל העונה וזה יצר להם הרבה בעיות.
כאן רואים שלשה של ג'יי אר שנובעת מידית מהבלבול בהגנה: דריימונד חושב שהוא צריך לחזור ללברון (כנראה בצדק), אבל סטף חושב שכבר אין זמן לחילוף, ונשאר עם לברון. הבלבול משאיר את סמית' פנוי.

בדוגמא נוספת, אפשר לראות את ה"השהייה וחזרה", אבל  החזרה של איגי ללברון לא מתוזמנת היטב ולברון מנצל לחדירה קלה לליי אפ:

לפי דעתי, הסדרה הזאת היתה מהפכנית,לא פחות, בשני אלמנטים עיקריים:
1. דוגמא איך אפשר להוציא כוכב של יריבה משיווי משקל על ידי השמת כל כובד ההתקפה לכיוונו. קליבלנד עשו את זה בצורה מבריקה.
2. דוגמא איך אפשר לנטרל הגנת חילופין שיוצרת מיסמאץ' על הכוכב של הקבוצה היריבה. אני חושב שאי אפשר להגזים בחשיבות הניצול שקליבלנד עשו עם ההגנה של סטף.

אז איך לעזאזל לא ראינו את זה קורה?
חשבנו שזו עשויה להיות בעיה, אבל לא עד כדי כך, ובעיקר הנחנו שזה יתקזז וישאיר עוד פלוס גבוה מאד לגולדן סטייט עם ה…

2. ההתקפה של קארי

אם לגבי ההגנה של קארי היו לנו תמרורים במשך השנה, לגבי ההתקפה כבר באמת קשה למצוא הסברים למה שראינו.

אז איך לעזאזל עזאזלים לא ראינו את זה קורה?

אולי כי החטאות כאלה, פשוט  לא ראינו במשך שנתיים:

 

כל כך הרבה החטאות של זריקות חופשיות, פשוט קשה מאד להסביר

אמן המסירה עושה את זה ברגע הכי מכריע של המשחק??

 

להטוטן הכדורים מכדרר כמו ילד בן 5?

אולי מדובר בפציעה, אולי מדובר בהגנה שהוציאה אותו מהקצב, אולי מדובר בחזרה לנורמאליות אחרי שנתיים לא הגיוניות, ואולי "זה רק משבר קטן וזה חולף".
בכל מקרה, סדרת הגמר הזו עשתה סדק אדיר בשריון של ה-MVP פה אחד.
השחקן שלימד אותנו שעבורו אין דבר כזה זריקה רעה פתאום זרק רע גם זריקות טובות. השחקן שאראה לנו שאפשר לחייך ואז למסור מסירה קרת רוח בדיוק של מילימטר מסר מאחורי הגב החוצה ברגע האמת של חייו.
אם שנה שעברה הספקות היו הדלק במנועיו של סטף לתת עונה חלומית, יהיה כל כך כל כך מעניין לראות איך ישפיע הגמר הזה על העונה הבאה. בכל מקרה, גם אם היא תהיה מדהימה, אין ספק שיש לנו עוד לפחות שנה פחות חודש כדי לקבל תשובות אמיתיות.

1.לברון

כל כך הרבה מילים נשפכו על הדמות המרכזית של הסדרה בעלת 13 העונות שהגיעה לשיאה בעונה האחרונה. ספויילר אלרט – הגיבור מנצח את כל הרעים השונאים והמפקפקים.
אפשר לדבר על התקפה של איש אחד (טוב, שניים עם קיירי הענק), אפשר לדבר על סמול בול שמתעלה על זה של הקבוצה שהביאה את הסמול בול לשלמות. מי היה מנחש שבסוף זה יהיה לברון, מגן הטבעת  (rim protector) שיביא את הניצחון.
ואפשר פשוט להגיד – אל הרשימה המכובדת של הרגעים שהגדירו גמרים – ה-וו של מג'יק, הזריקה של ג'ורדן על ראסל. תוסיפו לרשימה מה שנראה לכם.
ועכשיו גם את "הגג של לברון",
אז זה היה the shot.
קבלו את the block:

 

picture from"Business insider"

picture from"Business insider"

 

אז איך לאלף אלפי עזאזלים לא ראינו את זה קורה?
טוב, זה בגלל שאנחנו הייטרים :)

 

*
והיו כמה שכן ראו את זה קורה

וכשיש חובות אז צריך לשלם – אחרי ההערה שלי בפוסט ההוא, מגיעה מכאן התנצלות והורדת הכובע בפני שני הווטרנים, שימי ריגר (שהימר 4:1 לקליבלנד אז קצת פחות) ובמיוחד למנחם לס שהימר קליבלנד (לא יודע בכמה).
אין חכם כבעל נסיון. קבלו את סליחתי הענווה.

*
ועל מה נדבר עד נובמבר, אבל כבר לא בפוסט הזה?

האם OKC מאותת לדוראנט שהיא מביאה לו מה שהוא צריך כדי לקחת אליפות עם טרייד שמביא את אולדיפו (ואליאסובה ו"בן של") במקום איבקה? (כן)
האם במקרה שדוראנט לוקח את הכשרון שלו לגולדן סטייט יהיה אפשר להמשיך לרצות בהצלחתה של dream team כזו? (אני לא)
האם ט'יבודו מראה לרוביו את הדרך החוצה עם בחירת הרכז הכי טוב שהיה לדראפט להציע? (בהחלט)
האם בנדר יהיה בסוף פורזינגיס או מיליצ'יץ'? (באמת לא יודע, האמת יש לי תחושה טובה לגביו. בעיקר נראה לי שוויצ'יץ' מבסוט)
טרייד מהבולס לניקס? רובין לופז מגיע? מי אמרתם שעזב? לא יודע, לא מכיר את השם. (בוגד)*

*כנראה שזה לא היה בשליטתו. אני יודע. אז מה.

 

*

בווידאו המצורף – הרגעים הגדולים של סדרת הגמר בגירסת הלגו:

*

אם תרצו לשמוע עוד מהבלוג אפשר לעקוב בדף הפייסבוק של "שיימס ברשת" וכן בטוויטר.

*

תמכו בדה באזר

*

 

 

גדולה תענה בגדולה. לפני משחק 7.
ה-NBA חוזר - נו אז מה?