קו הסיום

קו הסיום של סטיב נאש - הסתכלות על האדם מתחת לשחקן

nash

ברוב הזמן החיים שלנו, "האנשים הרגילים", מתנהלים במקביל לחייהם של ספורטאי העילית. אנחנו מעריצים את יכולותיהם הספורטיביות הנעלות, ומקנאים באורח חייהם המתאפשר בעקבות הפרסום והכסף.

אבל לפעמים, מבזיקים רגעים כאלה, בהם אפשר להיזכר שגם האנשים האלו שנראים בלתי מושגים וחיים חיים אחרים לגמרי, הם בעצם בני אנוש, עם רצונות, שאיפות, חלומות ופחדים.
רגע כזה בדיוק היה עבורי הרגע שבו ראיתי את הסרטון שהוציא סטיב נאש כחלק ראשון לסיקור שנתו האחרונה – The finish line.
הסרטון נמצא כאן למטה ומומלץ גם לקרוא את הטור של ביל סימונס המשלים בצורה מעניינת את הרקע והרעיון מאחורי יצירתו.

בתקופה האחרונה נשמעו לא מעט קולות הקוראים לנאש לפרוש. מצד אוהדיו ההרגשה היא שככל שינסה למשוך הוא רק יהרוס לעצמו את המורשת. מצד חלק מאוהדי הקבוצה שלו, הלוס אנג'לס לייקרס, הוא מהווה מטרד כלכלי על 9.3 מליון הדולר של המשכורת שלו השנה ו-9.7 מליון הדולר הצפויים בשנה הבאה.

נאש עבר ללייקרס בתחילת השנה שעברה ובמהלכה סבל משבר ברגלו שגרם לו להחמיץ משחקים רבים. לקראת סיום העונה הוא נפצע שוב בירך ושותף רק בשניים ממשחקי הפלייאוף של הקבוצה. ההתאוששות הקשה מהפציעה ההיא הייתה רק הכנה לעונה הנוכחית בה סובל נאש מפגיעה עצבית שגורמת לו לכאבי גב קשים.

נאש שחצה לפני מספר ימים את גיל ה-40 (!) מתאר ומתעד בסרטון את האימונים המפרכים שהוא עורך, הטיפולים הכואבים שהוא עובר במהלך העונה, ואת התחושות שלו במהלך המשחקים בזמן שהוא לא יכול לשחק.

אבל מעל הכל, נאש מעביר בצורה ישירה, כנה ונוגעת את התחושות והחששות שלו לא רק כשחקן אלא כבן אדם. את ההרגשה שלו שמאז שנפצע הוא לא זכה להזדמנות אמתית לשחק, כשגופו בריא. הוא לא זכה להוכחה אחרונה שהוא יכול עוד לתפקד כשחקן כדורסל ברמות הגבוהות ביותר, כפי שהוא מאמין שהוא אכן יכול.
הוא מציג בצורה הפשוטה והאנושית ביותר את העובדה שעל אף שהוא מוקיר את 18 השנים הנפלאות שחווה כשחקן NBA, בסופו של דבר, יכולת המשחק שלו מגדירה אותו. כמו כל בן אנוש שצריך להתמודד עם השלכות הגיל, התבגרות הגוף ואיבוד היכולות שליוו אותו במשך כל חייו, הוא חייב להלחם בתחושת הפגיעות והתערערות הביטחון העצמי שלו כאדם.

כשסטיב נאש יפרוש הוא יזכר כאחד הרכזים הטובים בהיסטוריה של המשחק. ה-MVP של הליגה שנתיים ברציפות בעונות 2005 ו-2006 היה, יחד עם מאמנו מייק דאנטוני מוביל שיטת ההתקפה המהירה בה היו הסאנס זורקים לסל בקצב כל כך מהיר שעוד לפני שהיינו מספיקים לחשב את התוצאה אחרי סל של היריב, הם כבר היו קולעים בצד השני. הוא מדורג רביעי בהיסטוריה ברשימת מוסרי האסיסטים וכנראה שבקרוב יעקוף את מארק ג'קסון ויכנס לשלישייה הגדולה בהיסטוריה, אחרי ג'ייסון קיד וג'ון סטוקטון. הוא רחוק מזה 38 אסיסטים.
עד כמה סטיב נאש הוא רכז גדול? בשביל לענות על השאלה הזאת מספיק להגיד שנאש גרם לעולם להאמין שאמארה סטודמאייר הוא סופרסטאר.

לפעמים לנו, כצופים ואוהדים כל כך קל לקרוא לכוכבים לפרוש. את הכסף הגדול שלהם לכל החיים הם כבר עשו ועדיף שלא יפגעו במורשת שלהם. אבל כשאנחנו מסתכלים על ה"היילייטס" המטורפים שהם מנפיקים לנו על המסך או קוראים על סטטיסטיקה זו או אחרת של כוכב במהלך הקריירה לפעמים קל מאד לשכוח שמאחורי המספרים והיכולות האלו מסתתרים גם אנשים. אנשים שכמו כל אחד רוצים לעמוד בעוד אתגר שהחיים הציבו להם, להוכיח שהם עוד רלוונטיים, לקהל שלהם, אבל עוד הרבה יותר מזה, לעצמם.

סטיב נאש היה ידוע כאדם מיוחד עוד לפני שהוציא את הסרטון הזה. לראות אותו נפתח ומבקש שלא יראו אותו כנטל כלכלי אלא כששחקן שעושה את כל המאמצים להראות שהוא עוד רלוונטי היה מצד אחד מכאיב ומדכא, אבל מצד שני מעורר השראה. כזה שגורם לי לרצות מאד לראות אותו חוזר להופעת סיום מרשימה. אפילו אם זה יהיה בלייקרס. אפילו אם זה אומר טבעת שישית לחבר שלו לקבוצה שיחזור יחד איתו.

*

מוזמנים להצטרף גם לדף הפייסבוק של הבלוג שם אני מעדכן בכל מה שמעניין אותי, הקשור לספורט במישרין או עקיפין.

*

מי אתה ריקי רוביו?
זה הזמן להתעורר - עדכון סיום עונה

60 Comments

ירושלמי 16 בפברואר 2014

זקנתו מביישת את בחרותו.
אני לא זוכר משחק אחד בשנה וחצי האחרונות שבו היה השחקן המרכזי של הלייקרס.
אפילו בפנטזי אף אחד כבר לא נוגע בו.
הבנאדם רק מחכה שיעזרו לו לפרוש, ואתם שם בתקשורת יוצאים עם טורים כאלה שרק יעודדו אותו להשאר עוד קצת. בשביל מה זה טוב?

איציק 16 בפברואר 2014

הוא רוצה לשחק ולהנות, מי אתה שתגיד לו לא. למהנדס לא היתה אומר לפרוש וגם לא לנגר. אין סיבה שיפרוש כל עוד הוא רוצה לממש את עצמו ולהנות עוד קצת. אותו דבר אומרים על פדרר וזו בושה. הוא לא צריך לממש את הפנטזיות שלך כי אם את החלומות/רצונות שלו. ממש לא צריך להדאיג אותו איך ירושלמי (או כל אחד אחר) יזכור אותו.

אלכס דוקורסקי 16 בפברואר 2014

פדרר הרבה יותר דומיננטי מאשר נאש ביחס לענף שלו. אבל ברור שנאש יפרוש כאשר הוא יחפוץ בכך ולא לפי דעת הקהל. בהחלט אחד הרכזים הטובים אי פעם.

איציק 16 בפברואר 2014

מסכים לגבי פדרר, אך כמו שאמרת זה לא אמור לשנות את העובדה שהוא צריך לפרוש מתי שהוא יחליט.

אלכס דוקורסקי 16 בפברואר 2014

ברור, כנראה שהדברים תלויים במצבו הבריאותי ובהיותו מהמשחק.
נראה גם שהמעבר ללייקרס היה מעט מוטעה, אבל זו כבר חכמה שבדיעבד….

אלכס דוקורסקי 16 בפברואר 2014

בהנאתו מהמשחק ולא בהיותו…

עמית זילברבוש 16 בפברואר 2014

ירושלמי,
מאד מעניין אותי – האם כתבת את התגובה לאחר שהקדשת את עשר הדקות לצפייה בסרטון?
אפילו אם זה מה שאתה חושב, הסרטון הזה לא מערער טיפה את דעתך?

ירושלמי 16 בפברואר 2014

האמת שלא צפיתי.
גיבשתי את דעתי אך ורק על סמך היכולת (או אי-היכולת) על המגרש.

לא מעט שחקנים גדולים נתקלים בפציעה לא קלה בפאתי הקרייה שלהם (או אפילוט בשיא), מה שמאלץ אותם לפרוש.
אלי אוחנה, עודד קטש, ואלה רק שניים שמיד עלו לי לראש.
לא כל אחד הוא גרנט היל או פייטון מאנינג, או אפילו רונאלדו (הברזילאי המקורי).
בשנה הקלנדרית האחרונה נאש זיחק פחות מ-20 משחקים, וגם בתקופה שלפני כן הוא עשה זאת לסרוגין עם יכולת ירודה.
כל זה מספיק לדעתי כדי לחשוב בהחלט על פרישה, בייחוד כשאתה מגיע כבר לגיל 40 (גם לא כל אחד הוא ניסים כהן).

אני אצפה בסרטון ואגיב שוב.

No One Important 16 בפברואר 2014

סטיב נאש הוא אחד השחקנים האוברייטד ביותר בתולדות ה NBA

נאש היה שחקן סביר פלוס על המגרש לפני שהגיע לפיניקס,אבל הוא היה חכם וראה את הנולד ובמקרה(או שלא במקרה כי הוא היה פרי אייג'נט ובחר לאן ללכת) הוא פגש את מייק דאנטוני שהבין מה שנאש הבין.

ממש לפני ההצטרפות של נאש לפיניקס ה NBA הדגישו בפני הקבוצות את חוק האנדצ'ק רול(שנוצר ב 2001), הם אמרו לקבוצות שהם נתנו הוראה לשופטים להקפיד ולהחמיר עם החוק הזה(משהו מאד מקביל למה שקרה עם PI ב NFL אחרי שהפאטס העיפו את הקולטס של מאנינג מהפלייאוף)

נאש ודאנטוני הבינו את זה יותר מהר מכולם ועד שלקח לשאר הקבוצות להסתגל לחוק ולמצוא את הגארדים המתאימים לזה(ממה ששינה גם תהליכי סקאוטינג ובחירות דראפט) הם נתנו בראש 3-4 שנים
ברגע שהליגה התיישרה נאש חזר להיות השחקן הסביר פלוס שהוא היה(עדיין אחד משחקני ההגנה הגרועים ב NBA) ודאנטוני חזר להיות האפס שהוא היה תמיד(תשאלו את אוהדי הניקס והלייקרס)

עובר אורח 16 בפברואר 2014

אתה יכול להרחיב? איך חוק ההאנד-צ'אק קשור להתקפה המהירה של הסאנס של נאש וד'אנטוני?

No One Important 16 בפברואר 2014

אי אפשר לשים עליו יד כשהוא עובר את מחצית המגרש כדי להאט אותו,שחקן עם מהירות וזריזות של נאש מוצא את עצמו מייד בצבע,ההגנה מתקפלת עליו והוא מוצא שחקן פנוי לדאנק(סטודמאייר או מריון) או שחקן פנוי לשלשה(ג'ו ג'ונסון או קוונטין ריצ'רדסון)

לקח לקבוצות כמה שנים למצוא את שיטת ההגנה הנכונה להאט את זה(עדיין לא מצליחים ראה דרק רוז וסטפ קארי) ולמצוא שחקנים שיעשו את זה בהצלחה דומה לנאש

איציק 16 בפברואר 2014

נו אז. האדם נבחן בהתאם לחוקים שיש, והוא נפלא במשחק הזה. גם השנה במעט ששיחק השאיר כמה דובדבנים ששחנים לא עושים בקרירה שלמה. להתאים נתונים ולעקם אותם לדעתך עליו. אתה צודק, כנראה אם היה בכדורסל מותר המגע של כדוריד אז הוא לא היה מצליח, אבל אולי גם ג'ורדן ובראינט לא. כל אחד נמדד בהתאם לתקופה ולחוקים בהם הוא משחק. את לברון הבד בויס מדטרויט היו מפרקים לפני שהוא היה עובר את החצי, אבל אתה מודד אותו היום ולא אז. למביר לעומת זאת לא היה היום שחקן אול-סטאר כי אם יושב בחוץ רוב העונה בגלל המשחק הפיזי. למביר התאים לאז, נאש התאים לעכשיו, כמה טוב שכל אחד שיחק בזמנו.

No One Important 16 בפברואר 2014

ג'ורדן שיחק עדיין בתקופה שאפשר היה לרצוח שחקן על הפרקט ועדיין לא לקבל פאול

איציק 16 בפברואר 2014

אכן כך, ועדיין זה כלום לעומת מה שהולך בכדוריד. ג'ורדן גדל לתוך המשחק הזה והיה חסין. שים את לברון לתוך הסיטואציה ותקבל משהו שכנראה רחוק ממה שהוא מראה היום. אולי אחרי תקופת אדפטציה הוא היה פורח (וסביר עם הכשרון שלו שכן) אך זו ספקולציה.

יואב 16 בפברואר 2014

מכל הרכזים המהירים והזריזים שעברו בליגה הזו דווקא נאש הצליח לנצל את זה?
איזו קבוצה אגב הצליחה עם שחקנים שעושים את זה בהצלחה כמוהו? לא זוכר קבוצה שהצליחה בסגנון הזה (למעט פיניקס) מאז גולדן סטייט של TMC או הנאגטס המקוריים של הראן אנד גאן מסוף האייטיז/תחילת הניינטיז

עמית זילברבוש 16 בפברואר 2014

אף אחד חשוב החשוב,
אם כבר, לפי דעתי דווקא אצל נאש ההשפעה לא הייתה עד כדי כך גדולה היות והוא הריץ התקפה שכמעט לא הגיעה לסט אופנס. בהתקפה ה"מסודרת", כשהשחקן עומד לפני תחילת ביצוע פיק אנד רול או בבידוד, ה"אנד צ'ק" היה יותר משמעותי.
כששחקן רץ את המגרש במתפרצת כמו שעשה נאש ב"התקפת שבע השניות או פחות", לפי דעתי, האנד צ'ק כמעט לא רלוונטי.

אפשר לטוען שנאש הוא אוברייטד (אני לא מסכים), אפשר לטעון שהוא זכה ליחס מועדף על יד הליגה בבחירות ה-MVP (מסכים חלקית) אבל את הדברים שהוא עשה, המקום שלו בהיסטוריה של הליגה, ובעיקר הבן אדם המיוחד שמשתקף מהסרטון הזה – לדעתי, קשה לפספס.

No One Important 16 בפברואר 2014

איפה הם בדיוק הצליחו? לרוץ כל השנה ואז בפלייאוף כשהמשחק יותר איטי והשופטים נותנים לשחק יותר אגרסיבי עפים החוצה?

מזכיר לי את השנים של דיק ורמיל בקנזס סיטי צ'יפס

נאש ופיניקס קרו בתפר מסוים שהסברתי איך לדעתי זה קרה,בנוסף לקובי לא הייתה אז קבוצה לאליפות,לברון היה צעיר מדי ודוראנט עדיין לא היה

האם מישהו רואה את כריס פול(רכז הרבה יותר טוב מסטיב נאש) לוקח MVP בתקופה הנוכחית?

איציק 16 בפברואר 2014

ראה תגובה 8.

ר.פאולר 17 בפברואר 2014

על זה יש רק דבר אחד להגיד: לא,אתה.

ניינר 16 בפברואר 2014

מת על השחקן הזה ובכלל הדבר הרע היחיד שאני יכול לומר עליו זה שהוא חבר של אחינועם ניני. חוץ מזה – 10!

איציק 16 בפברואר 2014

לא סובל את ניני, אבל אפילו היא לא מצליחה לקלק לי את התחושה כלפי נאש. מי יתן והוא יתפקח בנושא זה. לא מגיעה לו נקודה שחורה ב-CV.

ניינר 16 בפברואר 2014

איציק, זה כבר אבוד…אבל סולחים לו למרות ניני

איציק 16 בפברואר 2014

:-)

איציק 16 בפברואר 2014

סטיב נאש אדם מיוחד ושחקן מיוחד. הוא כוכב אבל לא מהסוג שאתה אומר שהוא בספרה אחרת. הוא כוכב והוא אחד מאיתנו, אחד שאתה אומר שאם הוא יכול כל אחד יכול. כמובן שזו אשליה, מה שנאש יכול, רק הוא יכול. התחושה הזו נובעת מכך שהוא לא גבוה במיוחד, לא אתלטי במיוחד, לא חזק במיחד, שום דבר לא נראה בו מיוחד, רק שוכחים שיש לו את הדבר הכי מיוחד שלא רואים. הקופסא הזו שמכילה משהו בין האוזנים. הטיפול שהיא עושה למתרחש סביבה ומתפעלת אותה זה משהו שקשה להבנה. הבעייה שלו היא שהדבר בזה בתוך הקופסא ממשיך לעבוד מצוין אך הגוף לא מאפשר לבצע את הפקודות. אפילו לא מאפשר לעלות על המגרש. מקווה בשבילו ובשבילנו לראות עוד כמה ניצוצות גאוניות שלו לפני שירד המסך ואז תיגמר תקופה של רכזים. פול, רונדו, וסטברוק ואחרים הם אולי רכזים כוכבים, אולי הם גם סקוררים ומגנים טובים ממנו, אך הוא במידה רבה אחרון הרכזים ב-ה' הידיעה, ואחד הנוצצים שבהם. הוא אחד שהמורשת שלו לא תעומעם במאומה גם אם יסיים אותה בלי טבעת, ובכל זאת מאד היתי רוצה שישים אחת על האצבע.

שי 16 בפברואר 2014

עמית הסיומת בקשר לטבעת פשוט לקק את העצבעות, בדיוק מה שאני מרגיש :)

shadow 16 בפברואר 2014

תגובה שרשמתי בוואלה לכתבה על נאש שפורסמה לפני כמעט שבועיים.
זה יותר הופנה למגיבים מאשר לכתבה.

גילוי נאות אני אוהד לייקרס.

מה זה הקטע הזה שכולם מבקשים ממישהו שיפרוש?? ועוד יותר מגוחך כשמבקשים ממישהו לפרוש בשיא.

1. איך מישהו אמור לדעת מה השיא שלו?? או מתי הוא הגיע לשיא? שיא אפשר לבחון רק בדיעבד.

2. מתי מישהו מכם פרש מעבודתו בשיא??? או יותר נכון מתי מישהו פרש מעבודה שהוא נהנה ממנה (יותר נכון להגיד – הדבר שהוא הכי אוהב לעשות בחיים) ובנוסף מתפרנס ממנה בסכומי כסף מאוד גדולים גם אם הוא כבר לא בשיאו?

ודבר אחרון. רוב ההתיחסות למורשת של שחקן או לפרישתו נובעת מהרצון האגואיסטי של כל אוהד לשמור על האיידול שלו בזכרונו כמשהו מושלם.

האמת היא שזו הסיבה היחידה שבגינה אנו מצהירים שספורטאים צריכים לפרוש. אנחנו מפחדים שהזכרונות שלנו יתקלקלו.

הסיבות היחידות בגינן ספורטאי צריך לשקול פרישה הן:

1.הוא לא נהנה יותר ממה שהוא עושה.
2.גופו אינו עומד יותר במעמסה.
3. פציעה שהוא יודע שלא יוכל להחלים ממנה.
4. אין אף קבוצה שמעוניינת בשירותיו (במקרה של ספורט קבוצתי)
5. הסכומים שמציעים לו או שהוא יכול להרוויח, נמוכים משמעותית מהסכומים שעבורם הוא מוכן לשחק בצורה מקצוענית ויש לו אופציות טובות יותר בתחומים אחרים.

כל השאר זה סתם בבל"ת

בני תבורי 16 בפברואר 2014

פוסט חשוב על שחקן אדיר. חלק מהמגיבים סובלים ממחסור באינטליגנציה רגשית או שפשוט לא ראו את הסרטון המצורף.

עמית זילברבוש 16 בפברואר 2014

זה בדיוק מה שתהיתי לעצמי לאחר קריאת התגובות הראשונות. האם יש סיכוי שהן נכתבו לאחר הקדשת תשע וחצי הדקות לסרטון המצורף.

No One Important 16 בפברואר 2014

אני לא מתייחס לאישיות או לאופי של אתלטים מחוץ למגרש

יכול להיות שסטיב נאש הוא אדם נהדר,יכול להיות שריי לואיס הוא רוצח או עזר לרוצח,מייקל ג'ורדן על פי כל הדיווחים היה אדם מגעיל
מייקל סאם הוא הומו ומייקל ויק התעלל בכלבים
אלן אייברסון היה מגיע שיכור לאימונים אחרי שהרביץ לאשתו

לא מעניין אותי,אני לא המצפון או המוסר של אף אחד

הדבר היחיד שמעניין אותי זה מה הם עושים על המגרש

איציק 16 בפברואר 2014

ונאש לא עשה דבר על המגרש. סתם ספרו לו מקור רביעי באסיסטים בכול הזמנים (וכמה מהם בונבונים ללקק את האצבעות) עם סיכוי יותר מסביר למרות הפציעה לעבור למקום שלישי. צודק… אין מילים… ג'אבר לא שחקן, ידע רק לקלוע, ורודמן בכלל אין מה לדבר, שיחזור לצפון קוריאה, אולי שם יצליח.

יואב דובינסקי 16 בפברואר 2014

כאוהד פיניקס שמת על סטיב נאש ואפילו ראיין אותו עם אקרדיטציית דה באזר אחרי משחקן בגארדן, אני מאוד כועס על הבחירה בלייקרס. לכן קשה לי לפתח אמפטיה כלפיו שם. זו היתה בחירה פחדנית בה רצה להיות גלגל שלישי/רביעי בקבוצה שרצה לאליפות. יש קצת צדק פואטי בזה שקובי נפצע, האווארד עזב והוא גם נפצע, גם מתקשה לחזור לכושר וגם תקוע בקבוצה לא תחרותית.
נאש מתעסק בשנים האחרונות בבעלות על קבוצת כדורגל בוונקובר, בלהיות הGM של נבחרת קנדה בכדורסל ובהפקת סרטים עם אחיו (אני חושב שזה גם היה שיקול בבחירה בלוס אנג'לס). אני רחוק מלרחם עליו אם יפרוש כשחקן שולי בלי אליפות.
ראיתי את הסרט ויש לי מחסור באינטיליגנציה רגשית.

אדם בן דוד 16 בפברואר 2014

אני חושב שהוא בחר בלוס אנגלס כדי להיות קרוב לבנות (הבנתי שגרושתו גרה שם)- ואם זה נכון אני יכול לסלוח לו על הבחירה באימפריית הרשע.

ש. בן ד. 17 בפברואר 2014

המשפחה נשארה בפיניקס. הוא בחר בקבוצה שתאבק בצמרת ומשחק בהגדרה לפחות 2 בשנה בפיניקס.
לטענתו הוא היה נשאר בפיניקס אם ההנהלה לא היתה אומרת לו שהם מעוניינים לעשות שינויים בקבוצה.

עודד 16 בפברואר 2014

חבל שלא מבינים את ההשפעה של הסאנס של נאש על הליגה. רק תסתכלו על הסקור הגבוה של משחקים ועל המיאמי היט שלוקחת כבר שנתיים אליפות כשהגבוה המשמעותי שלה בכלל מעדיף לקלוע שלשלות ותבינו איזו מהפכה בפילוסופיה של המשחק הובילו הצמד ד'אנטוני ונאש. ואם לא דיויד סטרן הפוץ שהרחיק את אמארה ובוריס דיאו ממשחק חמש בגמר המערב מול סאן אנטוניו (לאחר שהפרבוקטור רוברט הורי פוצץ לנאש את הצורה) הסאנס היו מדלגים בקלילות לגמר ועוברים בקלות את קליוולנד של 2007.

יואב 16 בפברואר 2014

נו באמת, סקור גבוה וסנטר שזורק שלשות הם מהפכה פילוסופית של פיניקס מודל שנות האלפיים?
קבוצות כבר ניסו את הפילוסופיה הזו עשרות פעמים בעבר, כמו גם את זו של הגבוה זורק השלשות ומרווח ההגנות. זו בהחלט לא המצאה של פיניקס. לא חייבים להמציא תזות כדי להגן על שחקן-על.

מה שכן, הם עשו את זה טוב, ואני לא זוכר כבר שנים קבוצה ששמחתי לראות משחקים שלה כמו הסאנס של נאש.

והסיפור של משחק 5 באותו פלייאוף זה חומר לועדת חקירה ממלכתית, לא פחות. השוד הגדול של שנות האלפיים (יחד עם הסיפור של הלייקרס-קינגס ב 2002)

No One Important 16 בפברואר 2014

הסיבה שהם עשו את זה יותר טוב היא כי שוב הם ניצלו תהליך מעבר ולזכותם הם עלו על זה ראשונים , והיה להם אוסף בלתי רגיל של מסיימים,בין אם זה מתחת לסל(סטודמאייר ומריון) או שחקנים קטצ' אנד שוט(ג'ונסון וריצ'רדסון)
קשה מאד למצוא כל כך הרבה מסיימים ברמה כזאת גבוהה באותה קבוצה ועובדה שאחרי כמה שנים הקבוצה הזאת התפרקה כי חלק רצה יותר כסף,כבוד ולהיות השחקן המוביל

אף אחד לא יכול לדעת אם "הסאנס היו מדלגים בקלילות",זה פשוט לא נכון

הסדרה באותה רגע הייתה בשיוויון 2-2 , ומדובר פה בספרס של פופביץ' ודאנקן,לא באיזה מילווקי באקס
גם לאחר ההפסד במשחק החמישי לפיניקס היו 2 משחקים לנצח ולעלות ואם הם היו כל כך יותר טובים למה הם הפסידו?

זה נחמד לראות בחיוב את פיניקס בארי ההיסטוריה אבל לא צריך לעוות את המציאות ולזלזל בפופביץ' ודאנקן

עסק שחור 17 בפברואר 2014

סטודומאייר ודיאו הושעו ממשחק חמש (בפינקיס) בגלל שהם צעדו מטר לתוך המגרש וחזרו לספסל. זאת אחת ההשעיות השערוריות ביותר בתולדות הנבא. רוברט הורי קיבל מתנה משטרן על המשחק המלוכלך. בגלל זה פיניקס הפסידו! אחרי התקרית המגעילה הדרך של הספרס לאליפות היתה קלה.

חברי הטוב משכבר הימים 16 בפברואר 2014

הבנאדם קוסם.
שיפרוש מתי שהוא רק רוצה.
כמו כל שחקן, דרך אגב. המורשת צריכה להיות שיקול שלו, לא של האוהדים.
סרט די מרגש.

עמית זילברבוש 16 בפברואר 2014

אפשר רמז?
(כלומר, יש לי ניחוש אבל הוא די קלוש)

חברי הטוב משכבר הימים 17 בפברואר 2014

כולם.
פדרר, בריאנט, שאק, שארפ, גיגס, סקולס, בניון (!!!), דל פיירו, קסיאס.
כל ספורטאי, בכל שלב שהוא,יכול להתחרות כרצונו בכל מסגרת שהוא רוצה. פרישה זה לא העניין של האוהדים. בקושי אפשר לומר שהשאלה לאיפה שחקן "יכול" לעבור היא שאלה שקשורה לאוהדים.
בואו נודה על האמת, לתת תחזיות על "מורשת" זה קצת בולשיט. מישהו זוכר לביג קקטוס את החלטורות בפיניקס, קליבלנד ובוסטון? אף אחד. זה לא פוגע בדימוי של שאק כשחקן גדול וצבעוני.
מישהו יזכור ללברון את "ההחלטה"? אולי בעניין של הסגנון, אבל ברור שכל הביקורת על לברון כאחד שברח מלהיות מספר אחד נשמעת היום קצת מצחיקה, ואני לא מגדולי חסידי הלברוניזם.
יותר מזה, כנראה שגם אם לברון סתם היה קולע 22 לערב, ו-וויד 25, והם סתם היו עושים את מה שהם עושים היום, אף אחד לא היה אומר שוויד הפך פתאום למייקל ג'ורדן.
תנו לשחקנים להחליט האם לשחק, ולהיסטוריה לקבוע את המורשת. למורשת יש תכונה כזאת, שהיא מתעצבת מעצמה. קריאות לשחקנים לפרוש מכתימות בעיקר את המורשת של הקהל.

אלון רייכמן 16 בפברואר 2014

מעבר לעובדה שנאש הוא שחקן אדיר, הוא מצוייד באישיות נדירה שבאמת שלא רואים כל שנה או כל עשור ב-NBA. כוכב עולמי מצד אחד, בן אדם פשוט, שמדבר בגובה העיניים עם כל אחד מצד שני.
אחד שהעולם שלו מורכב מעוד כמה תחומי עניין, שתענוג לשמוע אותו מדבר על כדורסל.
וכן – כזה שגרם לכמה שחקנים (סטודומאייר, שון מריון) להיראות יותר גדולים ממה שהם באמת.

יהודה 16 בפברואר 2014

מצטער – אם הוא כל כך רוצה שנעריך ונזכר אותו כאחד שמאוד רוצה עו להראות כמה הוא טוב ושנעריך זאת שיוותר על הכסף וישחק עבור $ לשנה,אחרת הוא פוגע בקבוצה.אבל מי אמר שזה צריך לענין אותו הקבוצה.

7even 16 בפברואר 2014

קובי בראיינט, שלא משחק – 22 מיליון דולר בעונה
סטיב נאש שלא משחק – 10 מיליון דולר בעונה פלוס מינוס.

תקרת השכר היא בסביבות ה 50 מיליון לעונה

לא פלא שהלייקרס נראים בדיחה.
באיזור ה 25 מיליון דולר לשאר 13 שחקני הסגל ב-י-ח-ד.

בדיחה נו…

יריב 16 בפברואר 2014

למעשה הם משלמים לברייאנט 30 מיליון העונה. לשאר הסגל הם משלמים בערך 38 מיליון נוספים (חצי מזה לגאסול).

7even 16 בפברואר 2014

הזוי. פשוט הזוי.
התנהלות לא הגיונית בעליל.

אורן 16 בפברואר 2014

עמית,
כיף לקרוא.

רוזי 16 בפברואר 2014

סרט מרגש וכנה.
שיפרוש כשירצה ויהפוך למאמן או פרשן..

הארכיון 16 בפברואר 2014

אני לא מאמין שאתה מציין את ה10 מיליון דולר ולא מזכיר את החוזה ההזוי של בראיינט באותו משפט. במה בדיוק קובי הועיל לליקרס ב3 שנים האחרונות?
ועוד חידשו לו את החוזה אחרי שהוא נפצע וגמר כמעט סופית את הקריירה, אז למי אכפת כמה משלמים לו? שיהיה לו לבריאות…
ושום איזכור לגבי ההרחקה של סטודמאייר ב2007 שגזלה ממנו סיכוי הוגן לאליפות.

אני לא אשכח איך עם רוטציה של 5 שחקנים בלי השחקן הכי חשוב בסגל (אמארה) , הוא הוביל את פיניקס לגמר המערב ב2006 ורק פציעה של ראג'ה בל גמרה לסאנס את הסיפור. למי ששוכח הלייקרס הובילו 1-3 בסדרה ורק התעלות של נאש וחוסר אונים של יעקב בשלושת המשחקים שסגרו את הסדרה הובילה למהפך.
גמר של פיניקס- מיאמי יכל להיות אחד המלהיבים…

עמית זילברבוש 16 בפברואר 2014

למה לא מאמין?
הפוסט הוא לא על קובי בראיינט או לחילופין, על חוזים מופרכים.

בר שושני 16 בפברואר 2014

נאש שחקן עצום ואדם סופר נחמד, כך זה מצטייר. אבל אני לא חושב שהוא אחד מהרכזים הגדולים בהסטוריה של הליגה. בואו נראה – רק ממי שיצא לי לראות בעינים: מג'יק ראשון. בספר שלי, איזיאה תומאס בא אחריו. ואז סטוקטון, ואז קיד. אני מניח שאם מרחיבים את זה לכלל השמות, אז צריך לכלול חבר'ה כמו וולט פרייז'ר, בוב קוזי, לני ווילקינס, אוסקר רוברטסון…

אני לא בטוח שבראייה היסטורית, גארי פייטון לא גדול ממנו אבל זה כבר באמת עניין של טעם.

פשוט קשה לי עם ההגדרה "אחד ה…. הגדולים בהסטוריה" לשחקן שמעולם לא הגיע אפילו לסדרת גמר.

ועוד דבר אחד: אמארה היה שחקן נהדר עוד לפני שנאש הגיע (כשמארבורי היה שם)- הוא נתן 20 נקודות ו-9 ריבאונדים כשחקן שנה שנייה (הגיע ישר מהתיכון להזכירך), לפני נאש. ונתן 25 נקודות ו-9 ריבאונדים בעונה הראשונה עם הניקס – בלי נאש.

אין ספק שהוא הרוויח מהמשחק ליד נאש (ואחוזי השדה שלו מספרים את הסיפור הזה טוב יותר מהכל), אבל זה לא שהוא כלום בלי נאש, וזה לא שכל השיפור זה רק נאש – בכל זאת, שחקן שעשה שיפור כזה גדול בין השנה הראשונה לשנייה, סביר שיעשה שיפור נוסף בין השנייה לשלישית בלי קשר לשאלת הרכז שאיתו.

אני לא רוצה שנאש יחזור, לא רק בגלל שאני רוצה לזכור אותו כרכז מנצח ואדיר ומפחיד ולא כצל חיוור ונלעג, אלא גם בגלל שאני באמת דואג לו. זה נראה כאילו הגוף אומר לו להפסיק, ומי שהולך נגד הגוף יש סיכוי שיפסיק ללכת. נאש סובל מבעיות גב כל הקריירה, ואני מניח שהפציעות האחרונות לא ממש עוזרות..

איציק 16 בפברואר 2014

אם סופרים את מי ששמת לפני נאש, כולל פיטון, מדברר שהוא בעשיריה הראשונה בכול הזמנים (שים לב, בכול הזמנים) לפי הרשימה שלך. אצל אחרים אולי יוציאו משהו ויכניסו מישהו אחר, אבל נניח שהבחירה שלך סבירה מאוד. אם בעשיריה הראשונה זה לא אחד הגדולים אז מה זה כן? הראשון הוא הגדול מכולם, אבל אחריו שי עוד כמה מהגדולים ונאש בהחלט שם. אם תעשה ספירה של המענגים ביותר, הוא יהיה עוד יותר גבוה, אולי שני רק למג'יק.

בר שושני 16 בפברואר 2014

זה כבר סמנטיקה. אני לא חושב שיש 50 שחקנים שהם הגדולים בכל הזמנים (שזה 10 כפול חמש עמדות). מעמד של אחד "הגדולים בכל הזמנים" זה בדרך כלל משהו כמו שתי חמישיות, אולי שלוש. לא 200 איש.

איציק 16 בפברואר 2014

נכון, זו סמאנטיקה שבאה לומר, הוא אחד הגדולים בתפקידו. מקם אותו מקום אחד למעלה אחד למטה זה לא משנה, הוא מהגדולים, לא בעמדת הסנטר, לא כפורורד, אבל כרכז לבטח. עשרות שנות משחק והוא בעשר הגדולים (אני אולי היתי שם אותו קצת מעל אבל זה ממש סמנטי).

עמית זילברבוש 17 בפברואר 2014

לדעתי נאש הוא בקלות בחמישה, שישה, גג שבעה רכזים הטובים בהיסטוריה של המשחק. לטעמך לא – זכותך כמובן. לא יודע מה הקריטריונים שלך, סדרת גמר זה חשוב אבל יש לו מספיק תעודות אחרות.

לגמרי אמארה, ברור שקצת הקצנתי לשם הבדיחה, אבל מצד שני אני חושב שהאמירה הזאת היא למעשה די ברורה.
נאש סידר לו את החוזה ההזוי בניקס.
למעט אולי עונה אחת שם (כשגם שם מבחינת אחוזים הייתה נפילה משמעותית, כפי שציינת) – אמארה מעולם לא נראה כמו סופרסטאר כפי שנראה ליד נאש.

ש. בן ד. 17 בפברואר 2014

הניקס סידרו לו חוזה הזוי בניקס – שחקן שאף קבוצה לא היתה מוכנה לקחת כי אף חברת ביטוח לא היתה מוכנה לבטח את החוזה שלו (גורם מאד משמעותי ב-NBA – רק תראו כמה שווה החוזה של אוקפור היום).
סטודמאייר הוא לא הראשון (החוזה של אדי קורי ששיקאגו לא היו מוכנים לדעת בו אחרי שגילו לו בעיות בלב חמורות משל פיט מיארוביץ') ולא יהיה האחרון. ככה הם הניקס, מתנהלים כמו התאחדות הכדורגל שלנו…

פ איתמר 16 בפברואר 2014

זילברבוש, אהבתי את המאמר שלך.
לאף אחד אין זכות להחליט מתי ספורטאי פורש פרט לכוחות השוק וגם אז זכותו "לרדת" ליגה (או לרדת "סבב") על מנת להמשיך במה שהוא אוהב ואו מכור אליו.

ש. בן ד. 17 בפברואר 2014

אחלה פוסט. שחקן ואדם שקשה מאד לא לאהוב |(תחפשו את הסרטונים שלו ביוטיוב – פשוט זהב).

הבעיה היחידה שלי עם הפוסט היא שפרסמת את הטור של סימונס (הגעתי אל הסרטון כבר לפני ממקור שונה) – הבעיה העיקרית של גארטלנד זה שהם כ"כ מעמיקים שלפעמים אין זמן לקרוא את מה שהם מפרסמים. מעניין כמה זמן הטור הזה ימתין עד שאתפנה אליו… ;)

עמית זילברבוש 17 בפברואר 2014

צודק – גם אני מתקשה לעיתים עם אורך המלל וקוצר הזמן. אבל בסופו של דבר זה שווה את זה.
והטור הזה ספציפית, לדעתי, שווה במיוחד – וגם זורם במיוחד.

rondi 17 בפברואר 2014

אחד הרכזים הטובים בהיסטוריה (למרות החסרונות הברורים), אחד הספורטאים המלהיבים בדורנו ואישיות ספורטיבית גדולה. אבל..

כפי שכתב פה יואב דובינסקי אני לא מתרשם מהסרט הזה יותר מדיי (וראיתי אותו לפני שקראתי את הפוסט) וגם לא מהפוסט של ביל סימונס (שקראתי לאחר המלצתך).
ברור לי שלא קל לאף שחקן בדמדומי הקריירה שלו, אבל לתחושתי (וסימונס רק חיזק את זה) נאש יותר מתלהב כרגע מהסרט הזה מאשר להיות שחקן תחרותי…

אילן 18 בפברואר 2014

10 מליון דולר? כן, אני אמשיך לשחק, תודה.

Comments closed