russel

*

בשאלות למטה אני חוכך כבר זמן מה, אולי עוד לפני העונה הזאת, וקרה המקרה (ומקרה טוב דווקא) שזה יוצא אל הפועל דווקא אחרי תצוגות השיא של ווסטברוק.
מעבר לכך, כחובב כדורסל קבוצתי  וממועט "Alpha Dogs", העובדה שאני לא חובב גדול של ראסל כנראה די ברורה לכל מי שעוקב אחרי.
אחרי שהורדנו את זה מהשולחן, ותוך הוספת ההערה שאין לי כוונה לכתוב רק לשם הארגומנטיות או כדי ללכת נגד הזרם – אפשר להתקדם.

*

במהלך הפלייאוף בשנה שעברה הבעלים של דאלאס, מארק קיובן, טען של-OKC   יש רק סופרסטאר אחד ושמו קווין דוראנט, אמירה שגררה תצוגת טריפל דאבל מראסל, ניצחון קל של OKC  וכמובן את התגובה המשעשעת הזאת של דוראנט.
בימים אלה, כשראסל ווסטברוק הוא כנראה הדבר העיקרי לעקוב אחריו בעונה הרגילה, כשההצגות שלו נערמות, סרטוני ההילייטס מתפוצצים והטבעות סובלות שוב ושוב, קל מאד לטבוע בים המספרים ושיאי הסטטיסטיקות שנשברים על ידי האיש חדשות לבקרים.

אז לא, אין הכוונה לטעון אפילו בצחוק שווסטברוק הוא לא סופר סטאר, אבל ישנן בכל זאת כמה שאלות שאולי שווה להרהר בהן:

1. אחרי מיני נסיונות שונים בשנים האחרונות "לשים לו ברקסים", לגרום לו לשחק קצת יותר מבוקר ואולי לחלק את הזרקורים עם הכוכב שלידו היום זה כבר די ברור – זה לא עובד.
אז זאת לא שאלה, אלא כבר עובדה: ראסל ווסטברוק יודע לשחק רק בצורה אחת – עם כל הלב, עם 120% תשוקה, ותמיד ב-200 קמ"ש.
חוץ מהרגעים בהם הוא משחק ב-300 קמ"ש.

2. בשנה שעברה, כשדוראנט עוד לידו, ווסטברוק דורג שישי בליגה מבחינת אחוזי שימוש (Usage rate %) – חישוב שבא למדוד את אחוז המהלכים שמסתיימים בידיו של שחקן מתוך כלל מהלכי הקבוצה (זריקות ואיבודים – אני אוהב להסתכל גם על סטט' שלוקחות בחשבון התקפות שנגמרות בזריקה אחרי מסירה של השחקן).
השנה, כשהוא פני הקבוצה (וידייה, רגליה, הלבלב והציפורניים), ראסל מוביל את הליגה עם 40.7, מאיים לנפץ את השיא של קובי בראיינט מעונת 2005-6 שעמד על 38.7.
השאלה: האם יש סופרסטאר שיכול לשחק ליד ראסל ווסטברוק מבלי שתפוקתו נפגעת ב-20-30% מיכולתו במקום אחר? (אם כן, מי זה – זו שאלה מעניינת בה אני מקווה לעסוק בפוסט אחר, אתם מוזמנים להציע שמות, מבלי להכנס לעומק הייתי מנחש שקאווי ואנטוני דיוויס הם חשודים מידיים)

3. ונניח שלא מצאנו כזה – נדמה שבליגה של ימינו, בגולדן סטייט, קליבלנד (ואולי גם בקליפרס) התאספו להם קבוצות של כוכבים שהוכיחו שבקבוצה שבה אין לפחות שניים מהטופ 15 בליגה (או את גרג פופוביץ'), אי אפשר לחלום על אליפות.
השאלה: אם לא נמצא הסופרסטאר שיכול למקסם את יכולותיו ליד ווסטברוק, האם כ-GM של קבוצה עם שאיפות, כדאי לך שהקבוצה שלך תהיה מובלת על ידו?

4. פעמים רבות אני שומע משפטים כמו "יאללה, איזה שחקן הוא – אם רק היה מסודר גם בראש". דוגמאות לא חסר, דונטה סמית' וקאליף ואייט בארץ, מריו באלוטאלי דוגמא אחרת שקופצת לי לראש.
אני לא מתחבר לאמירות כאלה. לדעתי, ספורטאי הוא סך כל התכונות שלו – לא רק הג'אמפ שוט המדהים שלו או כמה ארוכות גפיו. חלק מהעניין זה גם כמה אומץ יש לו, כמה הוא מוכן לעבוד קשה, חוכמת משחק וכו'.

אז הנה השאלה האחרונה: האם יכול להיות שהברכה של ווסטברוק היא גם הקללה שלו? העובדה שהוא חיית משחק, תמיד מלא תשוקה, תמיד נותן הכל אך כתוצאה מזה גם פעמים רבות משתולל ובלתי ניתן לשליטה.
האם יכול להיות שקבוצה שמובלת על ידי ווסטברוק לעולם תהיה טובה עד טובה מאד אך כנראה לא קבוצה לאליפות?

טוב נו,  כנראה שבפוסט שבו הקליפרס נלקחים ברצינות גם שאר השאלות לא יכולות להיות ממש רציניות…

*

הוספה חדשה שמצאתי וחייבת להיות בפוסט הזה:

*

לא שאני רוצה לקחת את עונג אופציות הנאצות בתגובות אבל אבהיר בכל זאת למען הסר ספק – אני לא הייטר של ראס, אני חושב שכבר התגברתי על עצמי ולמדתי להעריך את מה שהוא מראה.
השאלות למעלה הן שאלות שאני חושב עלייהן הרבה ומאמין שיש ערך מעניין לדיסקוס בהן.

*

אם תרצו לשמוע עוד מהבלוג אפשר לעקוב בדף הפייסבוק של "שיימס ברשת" וכן בטוויטר.

*

 

עזרו לקיום דה באזר

 

 

כאמור, הכל צפוי
יוסטון - ספרס: מה לעזאזל?