חלק מהמשחק – תתמודדו!

כשקבוצות מגיעות למצב של עשרה שחקנים בשלב מוקדם של המשחק זוהי אשמת המאמנים, לא השופטים.

אדום

בשבוע החולף נערכו 4 ממשחקי שמינית גמר גביע האלופות. בשלושה מארבעת המשחקים הורחק לקבוצה המפסידה שחקן בכרטיס אדום. בשניים מהמקרים ההרחקות למעשה הכריעו את גורל המשחק וכנראה גם ההתמודדות.

פלגריני, מאמן מנצ'סטר סיטי טען שהשופט היה מההתחלה ועד הסוף נגד קבוצתו. ארסן ונגר אף הוא תקף את השופט וגם את רובן, שחקן היריבה שגרם לפנדל ולכרטיס האדום נגד ארסנל. אגב, גם אצלנו המאמנים נתלים באילנות גבוהים, ואלישע לוי, מאמן הפועל באר שבע, ניצל את הראיון שמיד אחרי המשחק כדי לבוא בטענות קשות נגד השופט שהשאיר את קבוצתו בעשרה שחקנים. מיותר לציין שכל האדומים שנשלפו במקרים האלו היו מוצדקים. ומיותר עוד יותר לציין שאף אחד מהמאמנים האלו לא לקח אחריות על העובדה שקבוצותיהם נשארו בסיטואציה כל כך קשה, בשלב כל כך מוקדם של המשחק.

אפשר להתווכח עד משחקי הגומלין לגבי חוק הכרטיס האדום-בעד או נגד, אבל העובדה היא אחת. החוק הזה הוא כאן שריר וקיים, ומהכרותינו עם הגמישות בחוקים הבסיסיים של המשחק יש לצפות שהוא כאן לעוד הרבה זמן. לכן, אולי כדאי למאמנים לקחת יותר ברצינות את החוק שיכול לשנות משחק במחי מעשה טיפשות ובמקום לצאת בהאשמות נגד כל העולם, לעבוד יותר ברצינות עם השחקנים שלהם על מנת להימנע מההרחקות.

ז'וזה מוריניו הוא דמות מאד שנויה במחלוקת בכדורגל העולמי, אבל על דבר אחד אין ממש עוררין – ההישגים שלו. גם הוא בעבר האשים את כל העולם בהרחקות שחקניו. זכורה במיוחד אמירה שלו מאפריל 2011, שכוונה לעבר השופטים, אז אמר: "נמאס לי לשחק בעשרה שחקנים נגד ברצלונה". זה היה אחרי עוד משחק כמאמן ריאל מדריד בו הורחק לו שחקן בשלב קריטי כשראול אלביול קיבל אדום בדקה ה-51. זאת אחרי שבמשחקים קודמים, גם כמאמן ריאל וגם כמאמן אינטר הוא נאלץ לשחק נגד ברצלונה בעשרה שחקנים.

ואני אומר, אם נמאס לך, אז תתחיל לעבוד עם השחקנים שלך על סיטואציות מסוכנות בהן הם עשויים לקבל כרטיס אדום, ותמנע אותן.

אבל לא מאמן כז'וזה מוריניו צריך עצות ממני. המשחק הזה, וזה שבא אחריו בחצי גמר הצ'מפיונס ליג השלימו ארבעה מחמישה משחקים בהם סיימה קבוצתו של מוריניו בעשרה שחקנים נגד ברצלונה, כשבשלושה מהמקרים ההרחקה ארעה בשלב מוקדם יחסית של המשחק – מוטה באינטר בדקה ה-28, אלביול ב-51 ופפה ב-61. במשחק נוסף הורחק ראמוס בדקה ה-90.

אבל מכאן ואילך נראה כבר השינוי. מוריניו התמודד נגד ברצלונה עוד שלושה עשר משחקים לאחר מכן, בהם הורחקו לריאל רק ארבעה שחקנים, כשגם זו סטטיסטיקה מטעה כי כולם בדקות הסיום – 120, 88, 90 ו-90.

–*נערך – תוספת/הערת הבהרה*–
יתכן שהשינוי המוצג כאן קרה גם בעקבות הלחץ הפסיכולוגי שהפעיל מוריניו באופן תדיר על השופטים עם אמירות כדוגמת זו שהוצגה למעלה, אבל לדעתי מדובר ביותר מזה. מדובר במאמן שלקח לתשומת ליבו את הבעיה שחזרה על עצמה במשחקים ושם על כך דגש עם שחקניו.*

אז אם מוריניו יכול, כדאי גם למאמנים האחרים ליישם. במקום לרוץ ולהתבכיין שהשופט הכריע את המשחק אולי כדאי שיקחו בחשבון שכרטיס אדום, אם נרצה או לא נרצה הוא כיום חלק מהסיפור, ולפעמים אף חלק קריטי ממנו. במיוחד מול קבוצות עם חלוצים מהירים או קבוצות שמשחקות על הרבה כדורי עומק, יש לתת דגש משמעותי בתדרוך השחקנים.

אולי אם בראשו של דמיצ'ליס הייתה יושבת הוראה מפורשת שלא לתקל מאחור כשהוא המגן האחרון, גם במחיר השארת מסי באחד על אחד, הוא לא היה משאיר את הסיטי כמעט חסרי סיכוי לפני הגומלין. יתכן, שלו אלישע לוי היה מתעכב בתדרוך קצת יותר, בן אלגרבלי לא היה תופס את פריצה כבר בדקה התשיעית וסוגר את הסיפור של באר שבע במשחק העונה.
לדעתי, על הדברים האלו אפשר בהחלט לעבוד ולשפר. אם כבר מאבדים את השחקן, אל תגרום לכרטיס אדום בשלב מוקדם של המשחק. זוהי לגמרי אחריות המאמנים לתרגל את הסיטואציות האלו.

אבל עזבו, למה לקחת אחריות אם אפשר אחר כך להאשים את השופטים?

סיפורו של ריק אנקיל - אמיר אשכנזי
אח איזה לילה, בובה

41 Comments

אלי 23 בפברואר 2014

צודק מאה אחוז!

אבל מוריניו לא למד שום לקח, פשוט היה לו יותר מזל בשנים האחרונות.
לפי דעתי הוא ממשיך להגיד לשחקנים שלו לשחק חזק וכנראה סטטיסטית הוא צודק.

אטו היה צריך לקבל לקבל לקבל אדום על העבירה על הנדרסון בתחילת המשחק מול ליברפול השנה.
אסיין היה צריך לקבל אדום על העבירה על האמן לפני מספר שנים בצמפיונס ליג. בנס הוא לא שבר את הרגל.
יש עוד מספיק מקרים.

מנדל 23 בפברואר 2014

אין נודניקים יותר גדולים כמו הנודניקים ששונאים את מוריניו, אולי טבעונים, או אולטרא-פמיניסטיות.

זעמן מטבעות 25 בפברואר 2014

נודניקים=אנשים שאתה מרגיש שהם עליונים מוסרית ממך ולכן לא בא לך לשמוע אותם? (הכוונה היא לאו דווקא לשונאי מוריניו, כמו לשתי הדוגמאות האחרות)

משה ו 23 בפברואר 2014

מצחיקה הכתבה. מה זה "תתמודדו?"
מוריניו כיוון לעובדה הידועה לכל מי שלא טומן את ראשו בחול: יש קבוצות שמקבלות פנדלים והרחקות של היריבה בקלות רבה הרבה יותר מקבוצות אחרות.
ברצלונה עשתה על זה דוקטורט. מתי בפעם האחרונה (חוץ מהגמרים נגד יונייטד) שברצלונה ניצחה קבוצה אנגלית ב 11 נגד 11? במילניום הקודם אולי…

עמית זילברבוש 23 בפברואר 2014

מצחיקה התגובה. כי למעשה פורט בדיוק מה זה "תתמודדו".

אולי מוריניו התכוון למשהו אחד בטרוניה שלו, כמו שאף ציינתי, אבל בפועל רואים שהוא גם עשה משהו, לקח אחריות, ולא רק האשים את כל העולם.

לגבי ההערה על ברצלונה, אני מעדיף שלא להגיב, על מנת שלא לפתוח כאן תיבת פנדורה שנטחנה עד דק, ולא קשורה למהות הפוסט.

shadow 23 בפברואר 2014

מדוייק וקולע

אריאל גרייזס 23 בפברואר 2014

התחלתי לכתוב על זה פוסט לפני כמה ימים ובסוף ויתרתי מקוצר זמן, אבל הנקודה שלי היא פשוטה – אם מישהו חושב שדמיקליס ניסה להוריד את מסי או שהשוער של ארסנל ניסה לפגוע ברובן, אז הוא לא מבין כלום בכדורגל.
שחקנים עושים את אותן פעולות שהם עושים תמיד, אבל כדורגל הוא משחק קצת מקרי ולפעמים חילוץ טוב הופך לפאול. לבקש מבלם לא לנסות לחלץ כדור מחלוץ בדרך לשער זה להעלים את המהות של בלם. זה התפקיד שלו. ב-9 מתוך 10 פעמים הוא יצליח (או לפחות לא יעשה עבירה) אבל לפעמים לא.
הבעיה היא חוק הכרטיס האדום. אני לא מאשים כמובן את השופטים, הם עושים את העבודה שלהם לפי מה שכתוב בחוקה. אבל החוקה מטומטמת, צריך להגיד את זה.
החוקה מתעלמת מהדבר הכי חשוב במשחק, וזה ההנאה של הצופים. ההרחקה של השוער של ארסנל הרסה ביום רביעי משחק מעולה שבו שתי הקבוצות תקפו והפכה אותו למשחק במעמד צד אחד בלבד. ארסנל לא נפלה מבאיירן עד ההרחקה. שוב, לא השופט פה להאשים, הוא עושה את העבודה שלו, אלא החוקה שמתעלמת מזה שהצופים רוצים לראות משחק מעניין, לא צדק.

עמית זילברבוש 23 בפברואר 2014

אריאל,
אני אמנם לא מבין כלום בכדורגל, אבל אני לא חושב שהם ניסו לעשות עבירה בכוונה. אני כן חושב, במיוחד במקרה של דמיקליס ואלגרבלי, שהם ניסו לעשות פעולה שהתוחלת שלה היא שלילית. פעולה כזו שתדרוך מהמאמן הייתה אמורה למנוע אותה.
אני לא מסכים עם ה"סטטיסטיקה" שהבאת כאן שבתשעה מתוך עשרה מקרים הם יצליחו. למעשה אורי קופר כתב על זה פעם והביא סטטיסטיקה סותרת, אבל לצערי לא מצאתי את הכתבה.
בקשר לחלק השני של התגובה – זה נושא שנידון רבות, לגבי חוק הכרטיס האדום. וכל וויכוח לגביו לא ישנה את העובדה שהוא כרגע כאן כדי להישאר. ולכן, אני אומר – כרגע זה מה יש, והמאמנים חייבים להתמודד עם זה בצורה יותר טובה ממה שקורה אצל הרבה מאמנים כיום.

matipool 23 בפברואר 2014

אם כבר הזכרת את אורי קופר – לדעתי ביחד עם ציפי שמילוביץ שמתגלה פתאום כמולטי טאלנט ( ספורט , פוליטיקה ובידור ) , הם מהווים את עלה התאנה המקצועי של מדור הספורט בידיעות .

TDS 23 בפברואר 2014

לא מסכים עם המקטרגים על שיטת האדומים. שחקן שעושה עבירה שאילולא היה עושה אותה משאיר את היריב מול השוער, מגיע לו כרטיס אדום על טפשות.

עם זאת, אני חושב שצריך להחיל חוק שונה ביחס לשוערים. זה ממש מטופש שכל עבירה שלהם שווה אדום. זה במיוחד נכון מאחר ולהם יש פחות שליטה על מסוכנות המהלך שלהם (הם משתמשים בכל הגוף להגן על השער ולעוט על הכדור) ויותר קל לשחקן היריב לסחוט מולם עבירה בשל כך.

גיסנו 23 בפברואר 2014

אריאל, אני מסכים עם עמית.

הגלישה של דמיצ'ליס עם כל הכבוד הייתה לא אחראית. גלישה ממרחק גדול מול שחקן מהיר בהרבה, כשברור שעבירה שם דינה כרטיס אדום (גם אם העבירה הייתה מחוץ לרחבה) – גלישה שכזו היא חוסר אחריות, נקודה. מנקודת המבט שלי עדיף לרדוף אחרי השחקן ולא לרדת לגלישה כי זה עדיין מקשה על השחקן ולו במעט.
היציאה של שצ'סני גם כן הייתה לא אחראית. בקפיצה שכזו אין לך סיכוי לשנות כוון ולהתחמק מפגיעה. אני משוכנע שמצב הפוך לא היית רואה את נוייר מזנק ככה. הסיכון פה גדול מהסיכוי וכמאמר הקלישאה לא שצ'סני ולא דמיצ'ליס "השאירו לשופט ברירה אלא לשלוף אדום".

ועמית, אמנם מאמנים מתלוננים על שופטים גם הרבה לפני מוריניו (פרגוסון ו-ונגר גם כן התמחו בכך) אבל נראה שמאז שמוריניו נכנס לזה בכל הכוח – וכמו שציינת בתיקון הרושם הוא שזה מה שהוריד את כמות האדומים לחובת קבוצותיו ולא עבודה משמעתית וטקטית – אז כל מאמן, מיובל נעים ויוסי אבוקסיס ועד מנואל פלגריני – בוחר קודם כל להאשים את השופט, כי הרי למוריניו זה עבד וזה חלק מה"לוחמה הפסיכולוגית" שלו. שוכחים שמשהו אחר שמוריניו עושה, הוא גם למשוך אליו את כל האש כדי להסיט אותה מהשחקנים שלו, שאני בטוח שאחר כך מחוץ לטווח הראייה של התקשורת חוטפים חזק חזק בראש.

יונתן 23 בפברואר 2014

+1

ישבתי בבית בציפייה לערבי אלופות מהנים ובמקום זה קיבלנו תצוגת אדומים שגומרת גם את הגומלין עוד לפני המחצית הראשונה. בערב הראשון עוד הייתי עסוק בדיונים עם חברי אודות הכנסת מצלמות לשימוש במשחקי הכדורגל ואופי השימוש הנכון בהן. כמה היו נגד, כמה היו בעד ולא הגענו לתשובה חד משמעית.
בערב השני, מיד אחרי ההרחקה של שצ'ני, הדיון עבר לחוקה, לקלות בה מחולקים כרטיסים אדומים.
אחד מחברי, סטודנט למשפטים, הפגין חוסר גמישות, ולמרות שגם חוויית הצפייה שלו נהרסה לא היה מוכן להסכים עם טענותיי בדבר הצורך המהותי בשינוי החוקה, והגדרת קצת יותר תחומים אפורים בין כל השחור או לבן שיש במשחק הזה (אותו חבר גם התנגד להכנסת המצלמות).
אני טענתי בתוקף שבמשחק הזה יש המון חוקים שהם או שחור או לבן, יש מעט מאוד באמצע וזאת הסיבה שאנחנו חוזים בהתמודדויות מרתקות נגמרות בכזאת קלות.
ב-NBA הגדירו לאחרונה רמות שונות של עבירות מכוונות. חלקן נותנות זריקת עונשין, חלקן כדור מהצד וחלקן הרחקה מיידית (דירוג לפי חומרת עבירה). כלומר, לקחו תחום שהיה שחור או לבן (הרחקה או סתם נזיפה) והוסיפו לו תחום אפור, בו שחקן לא משלם על הרחקתו מהמשחק בגלל עבירות מסוג מסוים. מצד שני, אם השחקן עושה עבירה חמורה הוא יורחק באופן מיידי.
טענתי שאמנם לא ניתן ליישם זאת בצורה זהה בכדורגל, אך לטעמי בהחלט ניתן שכל מומחי הכדורגל הגדולים יעשו ישיבה ויגדירו סעיפים נוספים בחוקה שידחקו את הכרטיס האדום למצב שישלף במקרים קיצוניים יותר מהיום. אני חושב שהכרטיס האדום נשלף היום יותר מדי בקלות (בעיקר בהתחשב בכך שכבר קיים עונש כבד כמו פנדל).
מאז ערבי שלישי-רביעי תחושתי התחלפה לכך שהשינויים הדחופים בחוקת הכדורגל נוגעים לעונשים הדטרמיניסטיים שמחלקים במשחק הזה בכזאת קלות. זה לא קיים כמעט בשום ספורט, ולדעתי זה חשוב הרבה יותר מהכנסת המצלמות שהמונים מייחלים לה.

חובק 23 בפברואר 2014

אלטרנטיבה א' – כל חלוץ אחרון בדרך לשער חוטף פאול על בטוח (שגם מסכן קריירות). משחק משעמם ולא כיפי.
אלטרנטיבה ב' – כמו המצב הנוכחי כשמידי פעם יהיו אדומים…

אני בוחר בשניה.

ג'קו אייזנברג 23 בפברואר 2014

פנדל הוא עונש מספק. כתוספת אפשר להרחיק שחקן למשחק הבא לדוגמא.

עדידס 24 בפברואר 2014

פנדל הוא ממש לא מספיק…
אם העבירה נעשתה מחוץ לרחבה אך השחקן היה היחיד שיכל למנוע מהחלוץ להגיע לשער ?

הארכיון 23 בפברואר 2014

העובדה שלריאל הורחקו מעט שחקנים בהמשך לא מעידה על שיפור ביכולת של שחקניו, אלא על ניצחון פסיכולוגי של מוריניו מול השופטים וזה קרה רק בזכות ה"בכינות" שלנו.
פוסט משעשע- אין ספק…

עמית זילברבוש 23 בפברואר 2014

אתה קובע כאן דברים בצורה נחרצת אבל אני לא בטוח על מה הם מבוססים.
לדעתי זה לא שחור ולבן.
לדעתי, יותר סביר שמדובר בשילוב של הלחץ הפסיכולוגי עם עבודה והשמת יותר דגש על העניין.
אבל העיקר שהשתעשעת.

אחד 23 בפברואר 2014

אני לא חושב שהפעולות של דמיקליס או השוער של ארסנל נבעו משיקולים רציונליים, שהרי חיסרון של שחקן בשלב כה מוקדם במשחק הרבה יותר משמעותי מפיגור של שער. הפעולות הללו היו יותר סוג של אינסטינקט ( והכניסה של רובן לרחבה בכלל הגיעה בהפתעה גמורה), לכן הדרכה של המאמן לא תעזור יותר מדי.
ולדעתי הסיבה שכל כך הרבה כרטיסים אדומים נפסקים נגד הקבוצות שמשחקות נגד ברצלונה היא שיטת המשחק שלהם, שמבוססת על תיסכול היריבה עד כדי כך שלא נותרת לשחקנים ברירה אלא לבצע עבירות על מנת להוציא את הכדור מרגלי שחקני ברצלונה.הסיבה השנייה היא היכולות התיאטרליות של בוסקטס.

עמית זילברבוש 23 בפברואר 2014

אני מסכים שמדובר לעיתים באינסטינקטים, אבל פעם גם חשבו שלא ניתן להלחם באינסטינקט פרישת היד, ואז הגיע נילסן וקשר למגינים פה את הידיים.
גם פעולות של אינסטינקטים, בעזרת תרגול, אפשר לשפר.

עדידס 24 בפברואר 2014

כשהקבוצה היריבה מתרכזת בלשבור רגליים – אל תתפלא שחקני הקבוצה לומדים ליפול.

יונתן 23 בפברואר 2014

חוקה לא חוקה, השופטים צריכים לחשוב טוב טוב טוב ועוד הפעם טוב לפני שהם מוציאים אדום לשחקן (ובייחוד בהתחלת המשחק) – אבל יותר מדי פעמים זה נראה כאילו השופט קיבל את ההחלטה בשבריר שנייה ועוד לפני שהשחקן המתוקל פוגע בקרקע היד של השופט כבר בכיס של הכרטיס.
או קיי, החוקה קצת מנוונת, אבל רבאק אתה מוציא כרטיס שגומר משחק, תעצור שנייה, תנשום עמוק, תשאל את הקוון תשאל את ליצן הרחבה, תעשה משהו שייתן לפחות מראית עין של ניתוח המצב ולא שליפה.

חוץ מזה, חוק הפנדל + כרטיס אדום הוא אחד הדברים המטומטמים בכדורגל, המקרה של בן אלגרבלי ופריצה ממחיש זאת היטב, ראיתי את ההכשלה אלף פעם וזה נראה לי יותר כמו התערבבות של הרגליים של הבלם והחלוץ ולא מעשה מכוון, למה לגמור משחק (אם לא עונה) על זה? מיותר לחלוטין.

אלי 23 בפברואר 2014

כי האלטרנטיבה גרועה יותר.
למה לא לעשות פאול אם אתה יודע שתמנע גדול בטוח, לא תקבל אדום והקבוצה השנייה תקבל פנדל שיש סיכוי שלא יכנס?
שכחתם כבר את מונדיאל איטליה?

אלי 23 בפברואר 2014

תראה את סקולס שבנה קריירה על סמך שלא יוציאו לא אדום.
מעניין כמה אליפויות היונייטד היו מפסידים אם סקולס היה מקבל רק 50% אדומים ממה שהגיע לו ולא קיבל.

איציק 23 בפברואר 2014

עמית,
מסכים חלקית מאוד מינוס. יש למאמן השפעה כלשהי במיקרים חריגים כמו נילסן עם הידים או תדרוך. בסופו של דבר זה הרבה עיניין של אינסטינקט של לנסות לחסום שחקן או לגלוש להוציא כדור, וגם למזל יש השפעה. היכולת של המאמן בעיניין זה פחותה בהרבה מעבודה על מצבים נייחים או יציאה למתפרצת. אם להאשים אז יותר את השחקנים הלא אחראים. יש בבני סכנין שחקן ששמו ברח לי שנראה שיושב בבית על אדומים יותר מאשר משחק, המאמן יכול כמה שהוא רוצה אבל אם אין לו שחקן טוב יותר הוא הוכר ברע במיעוטו, שחקן פחות טוב משמעותית שישאר עד הסוף או את המגן הפרוע שכשהוא משחק הוא טוב.
הדוגמא של מוריניו מראה שהוא ניצח לא באמצעות עבודה עם שחקניו כי אם באחת משתי הצורות: הראשונה, פסיכולוגיה נגד השופטים, ואם זה כך אז שווה למאמנים להמשיך ולרדת על השופטים (נכון, לא כל אחד משפיע כמו מוריניו); השניה, לסטטיסטיקה נטיה להתישר, וכך קרה גם הפעם ואם יש סדרה ארוכה של הטייה לכיוון אחד, אחר-כך באה הטייה לכיוון השני. בשתי הסיבות אין עבודה של מאמן מול שחקנים, ואם היתה כזו אהייה מופתע מאוד.
דבר נוסף, נראה על פניו שבמקרים גבוליים יש קבוצות שמקבלות שריקות לטובתן ויש כאלו שלא. ברצלונה נראת לי כקבותה מהסוג הראשון בי-פאר.

ערן לוי 23 בפברואר 2014

אם היו בפיפ״א שואלים אותי, הייתי ממליץ להם לעבור לעשרה שחקנים בקבוצה, כי עם הכושר הגופני הנוכחי של שחקני העולם זה בהחלט מספיק. אם היו מסרבים, הייתי מנסה לעניין אותם בביטול ההרחקהשמשאירה 10 שחקנים על המגרש. הרחקה בסדר, אבל שחקן מחליף במקום המורחק.

אבל לא שואלים אותי, אז אתרום את תרומתי הצנועה אצל זילברבוש: תתרגלו.
זה המצב. זו השמרנות, ככה נקבעים לפעמים גורלות במועדוני כדורגל עלית – על ידי החלטת שופט שגויה. כן מגיע לא מגיע – זהו בכלל אינו נעלם במשוואה. יש מצבים שאי אפשר להימנע מהם (כמו שנאמר מעליי – תיקול טוב שהופך לפאול ואדום) ויש מצבים בהם צריך לחשוב פעמיים לפני שעושים משהו שלא מרגיש כמו אדום אבל יכול ליפול בקטגוריה. כדורגל זה לא רק משחק – זה כושר גופני, זו תזונה נכונה, זו יכולת מנהיגות, זו פסיכולוגיה, בטחון עצמי – ויכולת נתוח מחשבות מעבר לשניה הבאה.

איציק 23 בפברואר 2014

ואתה מצפה שלשחקן כדורג תהייה התכונה האחרונה שציינת… הצחקת אותו!!!

ערן לוי 23 בפברואר 2014

הכדורגל מתקדם, גם השחקן. שחקני כדורגל עלית הם לא בולי עץ, הם בני אדם, ובני אדם לומדים להסתגל למצבים. אל תזלזל בבני אדם רק כי הם שחקני כדורגל, צריך קצת יותר מכישרון נטו כדי להגיע לטופ העולמי, צריך קצת יותר מראש נבוב כדי לדעת לשחק.
ובשביל הפיכת התורה הזו למעשית יש מאמן, הוא מורה הדרך.

איציק 23 בפברואר 2014

כנראה שנשאר חלוקים בעיניין זה. הם לא בולי עץ, אך רובם, גם הבכירים שבהם לא ניחונו ביכולת אנליטית, רק באינסטינקטים בריאים. את מה שמסי עושה לא מלמדים, או שיש את זה או שאין. דוקא הבינוניים אשר צריכים להשקיע יותר צפיוים להיות יותר אינטיליגנטים, אך גם זה במידה לא יותר מידי גדולה. כמובן שיש יוצאים מן הכלל אך הם רק מוכיחים את הכלל.

ערן לוי 23 בפברואר 2014

אתה חייב להסכים איתי שיש עוד כמה שחקנים עם היכולת של מסי בעולם, רק שהוא בטופ והם אולי כדורגלנים חובבים, מתכנתים או אולי הומלסים. יש לחצים אדירים להישאר בטופ, ואתה לא יכול לבטל את היכולות המנטליות של מסי בתירוץ של כישרון בלבד. או שיש את זה או שאין, ואם יש את זה צריך הרבה כוחות כדי להמשיך ולהציג את זה.
וזו הכללה גורפת מצדך לקבוע בוודאות מדעית שכזו שרובם לא ניחונו ביכולות אנליטיות. אתה לא מכיר אותם באופן אישי, יודע מה שמזינים אותך בתקשורת.

איציק 23 בפברואר 2014

אני לא מדבר על יכולת מנטאלית בכלל. שם אתה צודק.
לגבי יכולת שיכלית כן עשו מחקרים, למרות שאני לא מוצא אותם, ובהחלט הראו שהכדורגלנים בתחתית סולם ה-IQ של משחקי כדור קבוצתיים. אולי הם עולים על שחמטאים, אך לא על כדורסלנים או שחקני פוטבול או כדורמים.

אחד 23 בפברואר 2014

לא עשיתי מחקר בנושא, אבל אני אסתכן ואומר שלשחמטאים יש IQ גבוה משחקני כדורסל ופוטבול(וכדורמים, אם באמת קיים ספורט כזה).

בלייק 23 בפברואר 2014

נראה לי שחלק מהמגיבים שוכחים (או אולי צעירים מכדי לזכור) שחוק ההרחקה על מניעת הזדמנות ודאית לכיבוש שער הוא חוק די מאוחר, ודווקא הכניסה שלו היא היוצא מן הכלל (שאינו מעיד על הכלל) לגבי הניוון בחוקת המשחק.
הוא התקבל בסמוך או בצמידות למספר חוקים נוספים שנועדו להגדיל את האטרקטיביות במשחק. כחלק מהדיכאון הכללי שאפף את הענף אחרי מונדיאל 1990 באיטליה נאסר למסור כדור לידי השוער או קו אחד אינו נבדל. בהמשך נכנס גם החוק על כרטיס אדום במקרה של מניעת הזדמנות ודאית לכיבוש שער.
יש בחוק הזה הרבה היגיון, כי לא מעט שערים לא נכבשו ולא יכבשו כאשר העונש הוא רק כרטיס צהוב. גולים, בניגוד לסלים למשל, יש מעט מאוד במשחק ויש רצון של כל מי שסביב הענף לראות גולים. זה טוב לקהל, למפרסמים, למשדרים, ואולי לכולם חוץ מהשוערים….
יש בחוק גם כמה בעיות כמו שיקול הדעת של השופט, וכמובן המשחק הפופולרי בשידורי כדורגל בארץ "אחרון או לא אחרון" כאילו שזה מה שמשנה.
אפשר להתווכח עם יעילות החוק או עד כמה הוא צודק, ויתכן שיש מקום לתקן אותו, אבל מי שזוכר מה היה לפניו כנראה לא יתמוך בביטולו המוחלט. תחשבו שבכל משחק היה בין גול לשניים פחות, ובתמורה היו מונפים בין כרטיס צהוב אחד לשניים במשחק. זה ספורטיבי? זה מהנה?
מקרה כמו של דמיקליס ממחיש טוב את "דילמת הבלם". לבצע גליץ' מאחור (100% אדום, 50% פנדל) או לתת למסי להמשיך לבד לאחד על אחד מול שוער (80-90% גול?). לדעתי דמיקליס החליט רע. בדיעבד בטוח שהוא החליט רע. סוארס במונדיאל החליט טוב.

עמית זילברבוש 23 בפברואר 2014

סוארס עשה את מה שעשה בדקה ה-120. לכן זו סיטואציה שונה שבה הרבה יותר קל להצדיק את המעשה גם "לא בדיעבד, מבחינת תוחלת רווח.

בלייק 23 בפברואר 2014

מסכים. למעשה, זאת אחת ההחלטות הקלות. 100% גול הפסד בדקה ה- 120 או 90% גול מפנדל, והישארות ב- 10 שחקנים לדקה או שתיים.

אלי 23 בפברואר 2014

וסביר להניח שהוא לא היה עושה את זה בדקה העשירית.
כלומר, זה לא אינסטינקט.

גל היורש 23 בפברואר 2014

אני אוהב את הרעיון של הרחקה לזמן קצוב. 15 דקות נניח.
כשקבוצה בעדיפות מספרית יודעת שזה לא לכל המשחק, זה גם ידרבן אותה להסתער ולנצל את היתרון הזמני.
לחילופין, אפשר גם להתיר הכנסת שחקן במקום השחקן המורחק (על חש' מכסת החילופים לקבוצה?)
סתם מחשבות ללא תוחלת…

חובק 23 בפברואר 2014

לייק. חשיבה מחוץ לקופסא.
זה יהיה כרטיס ורוד – הרחקה ל – 15 דקות.

עדידס 24 בפברואר 2014

בחוק חשבתי על זה!!!
רעיון אדיר ופתרון מצויין
הרחקה ל15 דקות שהם שליש מחצית, זה עונש מעולה ובהחלט יעלה את קצב המשחק.

בלייק 24 בפברואר 2014

למעשה, כל שינוי כזה אולי שווה בדיקה כי אף אחד לא באמת יודע איך זה ישפיע על המשחק. למה לשחק 15 דקות בשחקן פחות יגביר קצב ויעודד משחק פתוח והרחק ל- 90 דקות או 80 דקות או 30 דקות (תלוי בזמן ההרחקה) מעודד כדורגל גרוע?
מכיוון שדעה היא כמו אף – לכל אחד יש (כפראפראזה על עוד ציטוט מתבהם של "פרשן" ספורט), לדעתי הרחקה ל- 10-15 דקות פשוט תוביל ל- 10-15 דקות של שחקנים שנאנקים מכאבים על כל משב רוח, בונקרים היסטריים (כי "זה רק ל- 10 דקות" ו"אנחנו בנחיתות זמנית"), ונטו ישחקו בהן 2-3 דקות. אה, רגע, זה מתאר כמעט כל משחק ממוצע בליגת העל, לא?

משה אהרון 24 בפברואר 2014

עמית.
על הלחץ הפםסיכולוגי של שופטים כבר נכתב כאן באתר ולא מעט פעמים קבוצות נדפקו בגלל אדומים מיותרים או פנדלים מפוקפקים. אגב לשצ'זני לא הגיע אדום לדעתי. הוא בבירור ניסה להתחמק מהפגיעה וניסה להסיט את גופו אחרי שראה שרובן עוקף אותו. פנדל כן.

Comments closed