לקח לי קצת זמן להתאושש ממה שקרה ביוסטון, אבל כמה ימים פלוס טיסה לסן פרנסיסקו (כן כן, בדיוק מה שאתם חושבים ועל זאת עוד ידובר) לא הצליחו להשקיע אצלי לגמרי את מה שראינו מסוף משחק 5 ועד אירועי משחק 6.
רבות כבר דובר ועוד ידובר על עניינים מקצועיים שקרו שם, איך ס"א טחנה בצבע ובריב' ההתקפה, איך טיפלו ועיקרו את התקפת הפיק אנד רול של יוסטון ועל כל זאת ועוד אני ממליץ לקרוא את הכתבה המצויינת של סורוקה.
לי עלו כמה מחשבות אחרות הפעם.

מה אנחנו בכלל יודעים

בתור מישהו שאוהב להסתכל על ספורט ועל כדורסל בפרט, בדומה לאן שגם ב-NBA הולכים בשנים האחרונות, כתחום שבו לניתוחים האנליטיים, פרשנויות וידע יש מקום גדול ומכריע וכמעט כל דבר ניתן להסביר ולנתח. אחת לכמה זמן (ואם להודות על האמת, כשאני אומר "כמה זמן" הכוונה "די מעט זמן") מגיעים אירועים שגורמים לי לפקפק במחשבות האלה.

– אחרי משחק צמוד, כסן אנטוניו נכנסו להארכה של משחק 5 בלי הכוכב הגדול והדי בלעדי שלהם שישב פצוע על הספסל, היה ברור ש… מאנו הולך לתת גג להארדן ולתת את המשחק לספרס, לא?

– כשנודע שקאווי לא ישחק במשחק 6, ביוסטון, המשחק החשוב בעונה של הרוקטס, כבר היה ברור…שזה הולך ל-40 הפרש לספרס, נכון?

– כשהתחיל משחק 6, המשחק הכי חשוב של מי שרוצה להיות מוכרז כ-MVP של הליגה ביוני, מי שזורק 20 זריקות למשחק בפלייאוף ועליו בלעדית מתבססת ההתקפה של הרוקטס…היה ברור שהוא הולך לזרוק זריקה ראשונה 6 דקות להפסקה ולהספיק לזרוק בדיוק עוד אחת עד המחצית.

– ואם כבר אנחנו שם, למרות כל ההכחשות וסימני השאלה…כולם יודעים שהארדן שיחק את הסדרה הזאת 100% בריא לא? או 90? אולי 30?

– שלא לדבר על זה שפעם, ממש מזמן, לפני שבועיים ככה, אחרי משחק 1 בו יוסטון ניצחה בסן אנטוניו 27 הפרש, כבר אז היה אפשר להבחין ש…זה לא נראה טוב מבחינתם, לא?

מה צ'ראלס בארקלי יודע?

כשצ'ראלס בארקלי אמר לפני שנתיים שאי אפשר לקחת אליפות רק עם שלשות, ואז הווריירס כמובן לקחו אליפות מבוססת שלשות כולם לעגו לו. ג"ס הוציאו טי שירטס מיוחדים לשם האירוע.

בארקלי
אני תוהה אם מאז הספירה נמשכה.
כי שנה אח"כ גולדן סטייט הפסידה אליפות בה הייתה סופר פייבוריטית כי הקליעות לא נכנסו (ועוד הרבה סיבות אחרות כמו למשל שבעיטות לביצים דווקא כן אבל זה כבר סיפור אחר.)
והשנה ג"ס כבר הביאה עוד איזה תותח קל שנותן קצת יותר אופציות התקפיות מבידודים כשההתקפה והשלשות לא נכנסות. היא עשתה את זה בלי להכין חולצה מעודכנת לבארקלי. (נכון, זה לא שדוראנט עושה את כל הנקודות שלו ליד הטבעת אבל הוא מביא משהו אחר).
וגם יוסטון נכנסה לספירה וראתה איך לפעמים אפשר לקלוע 22 שלשות ב-44% ולפעמים, פחות. אני מאמין שזה לא יגרום להם לשנות את תפיסת עולמם אבל גם הם מבינים הייטב שהראנדומאליות שצורת המשחק הזו מביאה היא לא מה שקבוצות מצויינות רוצות.
אז כמובן שאני לא חושב שבארקלי צדק אבל הוא גם לא לגמרי טעה. לגולדן סטייט בנוסף על השלשות יש גם הגנה קטלנית. לקליבלנד יש את לברון כאופציה וגם בידודים של קייירי אם צריך סל מכריע בסוף משחק 7. וליוסטון, מה יש? אני מאמין שזו המחשבה שתקח אותם לתחילת השנה הבאה.

או כמו שואן גאנדי (אם אני לא טועה) אמר על הספרס וסיכם את זה מצויין: "הם קבוצת שלשות מצויינת שלא מסתמכת על השלשות שלה"

ועם הפנים קדימה, אז מה בכלל אנחנו יודעים?

– שהספרס לא יעשו הרבה טעויות, לא יאבדו, לא יעשו עבירות טיפשיות – אתה תצטרך לנצח אותם.

– שבספרס אם שחקן אחד יורד מיד ימצא השחקן הבא שיעלה. מה שסימונס עשה במשחק הזה בלתי נתפס בעיניי. ויותר בלתי נתפס היכולת של הספרס והפופ להמציא קאווי 2.0 (או לצורך העניין גרסת 2.0 לכל מי שצריך).

– שהווריירס הם מפלצות.

והמסקנות?

שכמו כל מכונה לומדת, שוב לא למדתי כלום, שוב לא הפנמתי שאת הספרס אסור להספיד. 4:1 גולדן סטייט.

אה, ולפעמים חלומות מתגשמים.

 

על הערות פוגעניות
דברים שרואים משם, רואים גם מכאן. גמר המערב - משחק 1