IMG_20170514_151343

בשביל משחק פלייאוף ראשון שלי, סה"כ כולם די התחשבו ונתנו לי משחק סביר לצפייה. כולם חוץ מזאזא (ודיוויד לי כמובן).
בסופו של דבר אפשר להסביר את מה שראינו בשני משפטים: סן אנטוניו הגיעו חדים עם תכנית משחק ברורה להאט את המשחק ולשחק פנימה ותוך ניצול החלודה של ג"ס פתחו עם מהלומה רצינית. ואז קאווי נפצע, הספרס חטפו שוק, קרי התעורר, דורנאט סייע והמהפך הושלם.
אבל הרי ברור שלא נסתפק בשני משפטים אם אפשר ב300.

KD מתחמם עם טרנינג של סבא שלו כולל החורים

KD מתחמם עם טרנינג של סבא שלו, כולל החורים

 

1. הגנה

דווקא הספרס ופופוביץ' שחשפו לעולם בשנה שעברה את הגנת החילופין על גולדן סטייט, שמאוחר יותר שופצה ע"י OKC וכמעט נתנה להם את הסדרה ותרמה רבות גם לאליפות של קליבלנד, החליטו להתחיל את הסדרה הזאת עם דרך אחרת – סוג של help and recover. שימו לב איך בחסימה של הגבוה לסטף, המגן הגבוה של הספרס מנסה לעכב ואז לחזור מהר לשחקן שלו:

אי אפשר להגיד שזו היתה טעות כי פופוביץ', כמו שכבר ראינו כל העונה ובמיוחד נגד יוסטון, הוא רוצה להשאר עם שני גבוהים על המגרש ובצורה כזו קשה לעשות חילופים ולהשאיר את הגבוהים כ"כ הרבה מול סטף והקלעים של ג"ס. זה גם עבד טוב במחצית הראשונה במיוחד כי ג"ס היו מאד מבולגנים, סטף לא היה מספיק אגרסיבי וניסה לזרום עם המשחק.
בנוסף הספרס ניסו להמשיך עם מגמת הגבוה המחפה מאחורה כמו שעשו מול הארדן כדי לאלץ שלשות מכדרור אלא שנתקלו בבעיה אחת רצינית – מולם עמד השחקן הטוב בעולם, כנראה בהיסטוריה בקליעה מכדרור. וככה זה נראה ברבע השלישי כשסטף הגיע ב-Mode של מה שהכרנו בעבר. שימו לב איך כל השלשות שלו ברבע מגיעות מחסימה של זאזא, אם אחרי כדרור ואם ב-catch and shoot, ואיחור של גאסול ביציאה – איחור או אסטרטגיה, מה שלא יהיה:

אחרי הפציעה של קאווי והתפוצצות של סטף, פופוביץ' הרים ידיים ו-4:40 לסוף הרבע השלישי, אחרי 16:0 של ג"ס נכנע ועשה מה שניסה להמנע ממנו באופן מופגן – ועבר להרכב נמוך עם אנדרסון ב-4. בשידור ואן גאנדי אמר שהמהלך בא כדי לייצר יותר זרימה בהתקפה אבל אני חושב (אם ארשה לעצמי לעשות מעשה כפירה ולחלוק על ואן גאנדי האדיר) שהוא עשה את זה כי הבין שהטיפול ההגנתי שלו נכשל. הוא רצה לאפשר מעבר להגנה "הישנה" על הווריירס – הגנת חילופים:

השינוי אכן הביא לבלימת ההתפוצצות של סטף. אמנם את המהלך האחרון שהכריע את המשחק הוא עשה בדיוק באותה סיטואציה כשאולדריג' מנסה לשמור אותו אבל אני חושב שהזריקה שלקח היתה יחסית קשה וכמו שקפצה ונכנסה זה יכל ללכת גם לכיוון השני.

2. התקפה

אם קודם חלקתי על ואן גאנדי, אעשה צעד קיצוני עוד יותר ואחלוק על הגורו הראשון של עולם הכדורסל. אני חושב שפופוביץ' טעה במשחק ההתקפה, במיוחד אחרי שקאווי נפצע. בזמן שקאווי היה על המגרש, היכולת שלו הצדיקה התבססות כמעט בלעדית עליו אחרי שכל פיק שקיבל הביא אותו בקלות לטבעת או לקו העונשין. אבל אחרי הפציעה ההתקפה היתה תקועה לגמרי ולמעט אולדריג' במהלכים קשים בפוסט ומאנו (יאללה מאנו, מה עוד אפשר להגיד, עוד חודשיים בן 40) לא היתה לספרס ממש תכנית פעולה.
רבות דובר על התכנית של טיירון לו בגמר שנה שעברה שהכריעה את גורל האליפות – לערב את סטף כמגן בחסימות כל התקפה. ולא ברור לי למה הספרס לא ניסו לעשות את זה הרבה יותר. במקום, איפשרו לו לנמנם מול דני גרין ולהרוג אותם בצד השני. אמנם גרין לא שחקן יוצר, לא רגיל לכדרר ובטח לא לקחת לפוסט, אבל לקבל חסימה משחקן גבוה הוא בטח יודע. ולנסות בטוח שלא יזיק. שלא לדבר על הסיטואציות בהן סטף שמר על סימונס.
כשניסו את זה קצת, התוצאות היו לא רעות דווקא:
כאן אולדריג' חוסם לגרין, מה שמביא חילוף, פוסט של למארקוס על סטף ואחרי נסיון של חילוף חזרה עם דריימנד זריקה די נוחה:

וכאן מהלך מצויין של סימונס עם סטף על הגב:

אפילו אם המהלכים האלו לא יניבו נקודות, בשביל התועלת של התשת קארי בהגנה לצמצום הנזק ההתקפי – לדעתי זה שווה. אני חושב שהספרס צריכים לנסות את זה הרבה יותר, בטח אם קאווי לא ישחק.

מה דעתכם, פופוביץ' יקשיב או יגיד לי שאני מקשקש?

 

וכל השאר

3. אני חושב שהספרס צריכים לנסות יותר דקות של סימונס על קארי. לי בלט שסימונס מעצבן את קארי עם האגרסיביות שלו ומולו הוא התקשה והרגיש שלא בנח. משהו בדינמיקה בינייהם מזכיר לי את הדינימקיה שהייתה אי אז בין לברון וסטיבנסון. לא יודע אם זו מחמאה לסימונס או עלבון.

4. אני עדיין לא מצליח להתאושש מהמהלך הזה, ולא מבין איך אף אחד לא מדבר על זה – סנטר גמלוני, איך שהוא היה שם כאילו בתמימות, רק מנסה לעשות את העבודה שלו, אבל למעשה ברור שהכניס את הרגל מתחת לקאווי בכוונה.
דיוויד לי פשוט בושה!

אבל רגע ברצינות – גם הדריכה של קאווי על לי לא צריכה לעבור לסדר היום. כמה עוד פציעות מיותרות של שחקנים של מליונים נראה עד שב-NBA יעשו משהו עם המרחק של הספסלים ואנשי התקשורת מהמגרש?

5. לגבי זאזא אין לי מה להוסיף. כל אחד יחשוב מה שהוא יחשוב. בסופו של דבר אני מסכים עם פופוביץ'. לא משנה מה הכוונה, משנה מה התוצאה. וכדי ששחקנים ישימו לב צריך לגרום להם לשלם אם לא.
בכל מקרה אי אפשר להתעלם מהאירוניה שס"א סובלת ממהלך שהומצא ושוכלל למקצוענות על ידי שחקן שלה…

6. עם הבאסה הגדולה שלא אראה את קוואי במשחק 2 לטעמי יצאה נקודה חיובית מכל הסיפור – ההעלאה לסדר היום של נושא "איפשור הנחיתה לקלעי". אפילו במשחקי "פיק אפ" בשכונה (בשכונה עלק, על מי אנחנו עובדים, רובנו כבר מזמן משחקים אפילו פיק אפ באולמות) אני מוצא את עצמי מנסה להסביר  למה אפילו אם המגן לא נגע בקלעי בסופו של דבר הצורה בה הוא הגן מסוכנת מאד. אני מניח שהיום זה כבר יותר ברור לכולם.

7. עם ובלי קשר, מיד אחרי הפגיעה של קאווי הוא נשאר לזרוק את שתי זריקות העונשין לפני שיצא. לפי החוק ב-NBA רק אם שחקן נפצע מעבירת פלגרנט 2 יכול לצאת ולא לזרוק את העונשין. בכל מקרה אחר, אם הוא לא יזרוק המשמעות שלא יוכל לחזור לשחק.
למי שראה (נו, על מי אני עובד, לעצמי ולעוד שני האנשים שראו) את משחק 2 בגמר הלאומית כשבאר שבע עשו עבירה על טל דן על 47 אחוזיו מהעונשין, והוא, על מנת לא לזרוק עונשין ביים פציעה, ואז חזר מהלך אחרי כך למשחק. אולי כדאי לאנשים בישראל לשקול את אימוץ החוק או דומה לו כדי למנוע את הסיטואציה המגוכחת הזאת ששחקנים וקבוצות פשוט צוחקים לשופטים בפרצוף.

8. אחד הדברים שאני הכי אוהב בזמן שאני בארה"ב זה להשאיר את הטלוויזה דלוקה ולשמוע כל היום סיכומי ספורט. מצד שני, אם יש משהו שלא אתגעגע אליו כאן זה לשמוע את סטיבן איי סמית'. האיש מדבר בביטחון של כומר שמטיף אבל בגדול, רוב הזמן הוא באמת מקשקש שטויות. לא יאמן שעם כל מה שהולך בESPN הוא עדיין הפנים שלהם.

9. ואם כבר עסקנו בשחקנים "שנויים במחלוקת" – זוכרים שבפוסט האחרון דיברנו על "מה אנחנו יודעים"? אז נכון שהיה ברור לכולנו שבמשחק 7 בין הסלטיקס לוויזארדס יבוא… קלי אוליניק וינצח כמעט לבד משחק 7 ב-NBA. מה לעזאזל זה היה?
ומה הבא בתור, זאזא פצ'וליה מכריע את משחק 7 בגמר?

*

אם תרצו לשמוע עוד מהבלוג אפשר לעקוב בדף הפייסבוק של "שיימס ברשת" וכן בטוויטר.

*

אחרי המבול, לפני ה...?
קליי תומפסון כמשל - עלינו