טוב שיש ליגה ישראלית לקחת בה אליפות. אמארה.

טוב שיש ליגה ישראלית לקחת בה אליפות. אמארה.

1. "אנשים מתבלבלים, כשהם חושבים שצריך להשקיע בפברואר מרץ" אמר אורי אלון, מבלי להתבלבל, כשהוא יושב ליד פיני גרשון מיד עם תום משחק האליפות, בדיוק אותו גרשון ש"התבלבל" אי שם בפברואר מרץ וביקר את אמירותיו של אלון על הליגה. "השיטה לא טובה, ואנחנו ניצלנו את זה. אנשים צריכים להבין שאנחנו כבר לא ב-2006, המצב השתנה, מה שהתאים לאז לא מתאים להיום"
או במילים אחרות: פעם היינו עניים כמו כולם (חוץ מאחת) ולא יכולנו לקחת אליפות בסדרות אז פיינל פור היתה שיטה טובה (לנו), היום שאנחנו עשירים, וסדרות יותר מתאים (לנו), אז השיטה לא טובה.
רבות כבר דובר על נק' אחת של הצברים בירושלים. לא שבחיפה ה-5 המשותפות של בלייזר ושמחון עושות שמח. אבל מספיק לשמוע את הבעלים של ירושלים כדי להבין את כל הסיפור. מדובר בסך הכל בניצול הזדמנויות, אופרטוניסט, שטובת הכדורסל הישראלי היא לא בדיוק מה שלנגד עיניו, יותר טובת הניצחון של הקבוצה שלו. לא שונה מכל אימפריה אחרת שהיתה פה ב-40 שנה האחרונות.

2. אם לשפוט לפי מה ששומעים מסביב, נראה שגם לרוב האוהדים זה בכלל לא מפריע. כל עוד מנצחים. ודווקא זה מה שקצת מפתיע אותי באופן אישי. אוהדים שפעם דיברו על אלטרנטיבה, היום יכולים כבר רק להגיב בציניות והתקפה (שהיא כידוע ההגנה הטובה ביותר) כנגד כל מי שמעז להשמיע ביקורת ולא "לפרגן". שימותו הקנאים. "עוד עוד עוד". נראה לי שטלב"י יכול עוד ללמד אותם כמה דברים. אם הם רוצים.
כנראה שאין מה להיות מפותע, בסופו של דבר כשמפסידים אז יש המון זמן פנוי לדבר על אידיאולוגיה. כשמנצחים, הכי חשוב זה להמשיך להרגיש את תחושת הניצחון המשכרת.

3. המהלך המנצח של ירושלים קרה אי שם באפריל, כשהצליחו להביא את האוול הישראלי ובכך לאפשר לשלושת הגארדים הזרים, דייסון, ג'ראלס וקינזי לשחק ביחד על אף החוק הרוסי. ההרכב שלהם עם האוול ואליהו היה אתמול על הפרקט כ-35 דק', והם היחידים בירושלים עם מדד +/- חיובי. אז מסתבר שמאמן העונה שלהם הוא בכלל רמי הדר שלא הסתדר עם האוול בהפועל ת"א, זאת רק אחרי שלא הסתדר עם כל מכבי ת"א.

 

4. למסיבת העיתונאים לאחר המשחק סימונה פיאניג'אני הגיע במצב רוח קרבי ולא שכח לסגור חשבון עם העיתונאים שביקרו אותו במהלך העונה רק כדי לתפוס כותרות כדבריו. המצב רוח הקרבי גבר עוד יותר, כשאפילו שחקניו לא הצליחו לעמוד בנאומיו הארוכים ופרצו לחדר, ולמרות תחינותיו החלו בחגיגות תוך הרטבת החליפה במים, בעודו מנסה להסתתר מפניהם באחד המראות ההזויים שיצא לי לראות:

הסיטואציה הגרוטאסקית לא שחכה כשמאמן ירושלים הסתגר ארוכות עצבני בחדר השופטים, ורק לאחר שעה ארוכה והחלפת בגדים הסכים לצאת ולחגוג עם שחקניו.

5. עופר רחימי וג'ון דיברתלומיאו הם אולי הסמלים של הפלייאוף הזה עם משיכת הקב' שלהם מהמקום השמיני בליגה עד לגמר, אבל שנייהם לא ישמחו כשיביטו על ההופעה שלהם במשחק האחרון. רחימי העביר את כל הרבע השלישי שנגמר 24:11 וכלל ריצת 8:0 ללא אף פסק זמן. דיברתלומיאו נתן פלייאוף פשוט אדיר ובלתי נתפס הרגיש איך זה לקבל טיפול של כוכב ולא של שחקן משלים. טרנס קינזי, משומרי האחד על אחד הטובים שזכורים לי בארץ פשוט מרר את חייו, ולא שכח לקנח בציוץ מקניט בסיום המשחק.

 

https://twitter.com/TK_Kinsey/status/875470278855278593

6. מעניין יהיה לראות לאן יתפתחו האנשים שפרצו להם בפלייאוף ונכנסו ישירות ללב. עופר רחימי ימשיך לאמן בחיפה. האם עד סבב פיטורי המאמנים הבא, או בדרך לתקיעת יתד בצמרת המאמנים בארץ? ווילי וורקמן נתן שידרוג אדיר והפך לרול פלייר אנרגטי. ימשיך להיות ישראלי לגיטימי בקבוצות צמרת בליגה? דיברתלומיאו יעבור כנראה בקרוב לאחת "הגדולות". מעניין אם יהפוך לדרק שארפ הבא או שהשיא הרגעי יהפוך לדימדומים בספרדית. ואיך יתמודדו שמחון ובלייזר עם הסיום המאכזב לפלייאוף?

7. דיברתלומיאו נבחר בתחילת המשחק למצטיין העונה. עם 11נק' ו-3 אס' במהלך העונה, בקבוצה שסיימה במקום השמיני עם מאזן שלילי, קשה להבין את הבחירה, ומעניין לדעת אם אי פעם נבחר מצטיין עונה שאפילו לא היה שחקן חמשייה ברובה. במיוחד קשה להבין אותה לאור העובדה ש(אולי מישהו כן אבל) אני לא יודע על איזו תקופה נבחרים ובכלל מה הקריטריונים.
ואם את זה קשה להבין, ההכרזה על מאמן העונה, סימונה פיאניג'יאני מיד עם סיום משחק האליפות היתה כבר עלבון לאינטילגנציה. נזכיר, מאמן של קב' עם תקציב הרבה מעל הליגה שסיימה במקום השלישי עם מאזן 19:14 והייתה רק לפני שבועיים וחצי בפיגור 2:0 מול נהריה. אם הקריטריונים למאמן העונה הם המאמן הטוב ביותר בשבועיים וחצי האחרונים של העונה אז כן, פיאניג'יאני מועמד בכיר. עדיין רחימי לפניו לדעתי.
למה אין הכרזה על מצטייני העונה במועד אחיד, תוך קבלת פרסים ומחיאת כף כמו בכל ליגה שהכרנו?

מאמן העונה עצבני

מאמן העונה עצבני

8. אולי זה בגלל שאת הליגה הזו כבר קשה להכיר. יכול להיות שיבואו אנשים עם נתונים על רייטינג עולה או כמות שיא של צופים בעונה, אבל אני לא זוכר שנה בה הליגה חסרה כל עניין כמו השנה. מסביבי הרבה אנשים שרואים ואוהבים כדורסל – NBA, יורוליג, מה שתרצו, ועדיין הליגה בארץ מדורגת אצלם נמוך, נמוך מדי.
אולי זה סיבוב שני ואז שלישי, המשחקים הפרוסים על כל השבוע ללא יום מרוכז ומוכרז, אלופה שמכריזה בפה מלא שהליגה לא ממש מעניינת אותה ברוב שלבי העונה, חוסר חיבור לשחקנים הישראלים שלא משפיעים, או מה שתרצו – אבל האנשים הטובים שמשקיעים והכדורסל הישראלי חשוב להם, ויש הרבה כאלה, צריכים לחשוב מה אפשר לעשות כדי ששנה הבאה המקום של הכדורסל הישראלי בתודעה יהיה שונה.

9. שנה שמתחילה בפיטורי המאמן הלאומי אחרי חמישה משחקים, ומסתיימת ב-6 נקודות צבריות במשחק הגמר, תלווה באירוח אליפות אירופה כאן בארץ אוטוטו. למה לצפות מהנבחרת אני באמת לא יודע, אבל דבר אחד אני כן יודע – אני אהיה שם לראות ולעודד. כי עם כל הקיטורים, הדבר העיקרי שאני חושב עליו עכשיו זה מה לעזאזל אעשה בלי כדורסל עד ספטמבר?

*

אם תרצו לשמוע עוד מהבלוג אפשר לעקוב בדף הפייסבוק של "שיימס ברשת" וכן בטוויטר.

*

תוגת המפסידים

תוגת המפסידים

 

גם בישראל משחקים כדורסל!
פוסט טראומה