שבוע מטורף של פלייאוף

שבוע ראשון ומוטרף של פלייאוף ב-NBA

מנוחת הלוחם. פרקינס.
מנוחת הלוחם. פרקינס.

1. שבוע ראשון של פלייאוף 2014 וכבר ברור שזה הולך להיות פלייאוף מיוחד במינו. בינתיים יש לנו כבר שתי מובילות אזור שאיבדו את הביתיות, שתי סדרות בלי אף ניצחון של קבוצת הבית, 2 סדרות בהן כבר שיחקו 2 הארכות, סך הכל כבר חמש הארכות, יריבות חדשה שנרקמת בין ברוקלין לטורונטו, ואחת מיאמי – שאותה לא מעניין כלום והיא משייטת לה לעבר הסיבוב הבא.

שתי סדרות מעניינות בהן בחרתי להתמקד הפעם.

2. אוקלהומה סיטי ת'אנדר – ממפיס גריזליס

בהימורי תחילת הפלייאוף ציינתי שהסדרה הזו עשויה לבשל את ההפתעה הגדולה, ואחרי שבוע ושלושה משחקים זו אכן מסתמנת כאפשרות מאד ריאלית. ממפיס מובילה 2:1, אחרי שניצחה כבר שני משחקים אחרי הארכה ומציגה מול הת'אנדר את כל החוזקות שלה.

ראשית, שני שומרים "ארוכים", טיישון פרינס ובמיוחד טוני אלן שמקשים על דוראנט את החיים. הוא אמנם מגיע למספרים שלו בנקודות (33 בפלייאוף, כולל 2 הארכות, לעומת 32 בעונה הרגילה) אבל באחוזים פחות טובים ממה שהרגיל אותנו, פחות מ-44% לעומת ה-50% בעונה הרגילה. בצד השני, ראנדולף וגאסול מצליחים להוות פקטור מכריע מול איבקה ופרקינס ולשלוט בצבע.

בעוד אלו הם יתרונות שהיו צפויים בתחילת הסדרה, יתרון שלישי הוא די מפתיע. אני מדבר על היתרון בעמדת הפויינט, שם שני הרכזים של ממפיס אפקטיביים לא פחות מווסטברוק. ולמה אני אומר שניים? בגלל האיש הזה שאולי יראה לכם מוכר:

בנו אודריך, מכבי תל אביב (צילום איי פי)
בנו אודריך, מכבי תל אביב (צילום איי פי)

בנו אודריך, הבחור ששיחק במכבי תל אביב אי שם בשנת 2002/3 מטייל בליגה כבר שנים, והגיע לממפיס מהניקס, עשרה משחקים לפני סוף העונה. בשני משחקי הפלייאוף האחרונים הוא לפתע הפציע עם משחקים של 14 ו-12 נקודות, בכמעט 80% מהשדה, והיווה פקטור משמעותי בניצחונות של הגריזליס.
מייק קונלי, הרכז הפותח של הגריזליס מוכיח שוב שמגיעה לו קצת יותר הכרה כאחד הרכזים הטובים בליגה, כשהוא מנווט את המשחק בצורה בטוחה וסולידית, ומציג מספרים של סופרסטאר אמיתי – מעל 18 נקודות, 8.7 אס' 5.7 ריב' ואולי הנתון החשוב ביותר, 2.3 איבודים. ווסטברוק לעומתו מאבד 4 כדורים למשחק. מה שמוביל אותנו לדיון הישן והידוע בעניינו.

הדיון "ווסטברוק – מועיל או מחריב" כנראה ישאר פתוח לפחות עד סיום הפלייאוף. לצד מהלכים מדהימים כמו זה, ומהלכי מומנטום אחרים, ווסטברוק מציג לעיתים תכופות משחק מאד מפוזר, לוקח המון זריקות ובאופן כללי, נדמה שפשוט תפקיד הרכז הוא לא ממש בשבילו, בטח כשמדובר בקבוצה בה משחק הסקורר הכי גדול במשחק.
אמנם ווסטברוק משיג הרבה נקודות, מעל 27 למשחק בשלושת המשחקים הראשונים, אבל כדאי לשים לב לנתון מעניין: כאשר ווסטברוק זורק 20 זריקות או יותר מאזן הסיטי הוא 9:7 (57%) לעומת 7:26 (79%) במשחקים בהם הוא זורק מתחת ל-20 זריקות. בשני הפסדי הפלייאוף לגריזליס אגב, ווסטברוק זרק 26 ו-28 בעוד בניצחון הוא זרק 19.

בנוסף לכל הצרות, הלילה הגיעה צרה נוספת מכיוון בלתי צפוי כשאחיו של ווסטברוק צייץ בטוויטר ש"חייבים מאמן חדש". הציוץ נמחק במהירות מהרשת אבל בטוח שלא הוסיף לשקט של הקבוצה.

אח של ווסטברוק מצייץ על מאמן הת'אנדר.
אח של ווסטברוק מצייץ על מאמן הת'אנדר.

נקודה מעניינת נוספת היא שאת שתי הארכות ממפיס ניצחו כשהם חוזרים ממצבים מנטליים לא פשוטים. במשחק הראשון ראינו את אחד המהלכים הגדולים שראיתי אי פעם בפלייאוף עם מהלך 4 הנקודות של דוראנט, וגם בסיום הזמן החוקי של משחק 3 ראינו מהלך 4 נקודות של ווסטברוק. בדרך כלל, כשקבוצות "חוזרות מהקבר" להארכה, הן מנצלות את המומנטום כדי לנצח. לא במקרה של ממפיס, עוד דבר שעשוי להצביע על החוסן של הקבוצה הזאת.

לפי דעתי הסדרה עדיין תלויה יותר באוקלהומה שיכולה לקחת עלייה פיקוד. הת'אנדר יהיו חייבים למצוא דרך לערב יותר שחקנים במשחק ההתקפה. כרגע ההתקפה שלהם נראית כמו 2 נגד 5 כשדוראנט ו-ווסטברוק לוקחים יותר מ-60% מהזריקות. איבקה, פישר, רג'י ג'קסון ואחרים יהיו חייבים לתרום למאמץ.

נקודה נוספת שעשויה להכריע היא עד כמה יצליחו באוקלהומה להקל את מלאכת ההתקפה של דוראנט מול השומרים של הגריזליס. עד עכשיו ראינו בעיקר הרבה חסימות ובידודים של דוראנט. לפי דעתי, סקוט ברוקס צריך לנסות לתת לדוראנט את הכדור הראשון בהתקפה, ועל ידי פיק אנד רול גבוה לשחרר אותו לקליעה או חדירה. ראינו מהלכים דומים במשחקים כמו משחק 51 הנקודות מול טורונטו, וגם בסיום המשחק האחרון – מה שהביא את דורנאט עד הטבעת לסלים קלים יחסית.

הלילה משחק מספר 4 בממפיס. הולך להיות מאד מעניין.

3. שיקגו בולס – וושינגטון וויזארדס

עוד סידרה שהבטיחה להיות מעניינת, אבל מקיימת מעל ומעבר. וושינגטון הוכיחה שהיא שייכת לילדים הגדולים כשניצחה את שני משחקי החוץ הראשונים ועלתה ליתרון 2:0 בסדרה.

הוויזארדס מציגים קו אחורי קטלני ברשותם של וול, ביל ואריזה, בנוסף לקו קדמי מאיים עם גורטאט ובעיקר ננה. בשני המשחקים הראשונים ננה הזיק לבולס בנשק בלתי צפוי שמאפיין דווקא את שחקן הפנים של השוורים, קרלוס בוזר. מדובר כמובן בזריקות מחצי מרחק (mid-range shot). ג'ואקים נואה, הסנטר של הבולס נבחר השבוע לשחקן ההגנה של השנה, אבל התקשה להתמודד עם ננה בשני המשחקים הראשונים. בנוסף, ננה שמר על נואה הגנה צמודה ולוחצת מה שמנע ממנו לנהל את התקפת הבולס כפי שעשה במשך העונה, בה השיג מעל חמישה אסיסטים למשחק.

הלילה הבולס חזרו לסדרה עם ניצחון חוץ משלהם, כשהכוכב הראשי היה דמות בלתי צפויה – מייק דאנליבי. הקלעי של הבולס שקלע 35 נקודות בתצוגה של שמונה שלשות. ספק אם בבולס יכולים להסתמך על תצוגה דומה נוספת בהמשך הסדרה, אבל ההצגה של דאנליבי הדגישה נקודה בעייתית אצל הבולס בהתקפה, במיוחד מצד שחקני החמישייה הפותחת.

במשחקים הראשונים בסדרה היו אלו שחקני הספסל, דיג'יי אוגוסטין וטאג' גיבסון שהובילו את הקלעים של הבולס. בשני המשחקים שיקגו הובילו לקראת סיום המשחק אבל מכיוון שלא מצאו יציבות התקפית איבדו את היתרון והמשחק. לדעתי הבולס יהיו חייבים לדאוג שיותר שחקנים ייצרו נקודות.
מישהו כזה יכול להיות קרלוס בוזר. בוזר נותן את אחת העונות החלשות בקריירה שלו, ולא אחת נשמעו סביבו דיבורים על כך שזו תהיה עונתו האחרונה בבולס. ובכל זאת, בוזר הוא כלי התקפי, במיוחד בקליעות מבחוץ ותרומה שלו עשויה להיות קריטית לשיקגו.

כרגע ת'יבודו מעדיף לפתוח עם בוזר ולשחק איתו ברבע השלישי, לעומת חמישייה הגנתית עם גיבסון ברבע האחרון. הלילה בוזר נתן 14 נקודות. לדעתי שימוש נוסף בבוזר יכול להיות חשוב בהמשך הסדרה של שיקגו.

נקודה חשובה לקראת המשחק הרביעי תהיה כמובן השפעת העונש שהוטל על ננה, בעקבות הקטטה בינו לבין ג'ימי באטלר. ננה שהורחק במשחק 3 לא ישחק גם במשחק הרביעי דבר שעשוי להקל מאד על שיקגו להחזיר את הסדרה הביתה בשוויון.

רק 3 קבוצות בהיסטוריה של ה-NBA חזרו לנצח סדרה של הטוב מ-7 אחרי שהפסידו את שני משחקי הבית הראשונים. ההרגשה שלי היא ששיקגו יכולה להיות הרביעית שעושה את זה. שיקגו הגיעה לסדרה הזו כפייבוריטית, מצב בו היא כנראה לא ממש רגילה להיות בשנתיים האחרונות. עכשיו, כשהיא עם הגב אל הקיר, היא שוב בעמדת האנדרדוג המוכרת והנוחה. משחק מספר 4 בסדרה ביום ראשון בערב. יהיה חם.

4. אבסורד ההילוכים החוזרים

ליגת ה-NBA היא ליגה יחסית גמישה שמחוללת שינויים רבים בחוקה בשנים האחרונות על מנת לשפר את איכותה. אחד השינויים נוגע בשימוש השופטים במצלמות הטלוויזיה במהלך המשחקים. על מנת שלא לעכב את המשחק יתר על המידה נקבע כי השימוש יוגבל לנושאים ספציפיים כמו קביעת עבירות בלתי ספורטיביות, הכרעה בענייני כדורי חוץ ודריכות על הקו במקרים של סלי 3 נקודות.

השבוע, במשחק מס' 3 בין אינדיאנה לאטלנטה נתקלנו במקרה אבסורדי, אחרי סל משוגע של ג'ף טיג מההוקס. השופטים ניגשו למצלמות כדי לקבוע האם מדובר בסל של 2 נקודות או 3, ובהילוך החוזר נראה בבירור ש…טיג בכלל דרך על קו החוץ לפני הזריקה. בשל ההגבלות, השופטים לא יכלו לבטל את המהלך ונאלצו לקבוע – סל של 3 נקודות.

המקרה הזה היה רק מקרה בולט במיוחד בסדרה של מקרים דומים ומוזרים שראינו לאחרונה. לאדם סילבר, הקומישינר החדש של הליגה יש עוד הרבה עבודה, אבל עם הנכונות שהוא מראה לבצע שינויים ולהיות גמיש לפי הצרכים, אפשר להיות אופטימיים. אולי יום אחד גם יקצרו את העונה הארוכה מ-82 משחקים למספר יותר שפוי. או שלא.

5. קרייג סייגר

אי אפשר לסיים סיקור שבוע ראשון של פלייאוף בלי להזכיר את קרייג סייגר, שדר הקווים הוותיק של הליגה שמלווה אותה מעל 17 שנה. לאחרונה נודע כי סייגר נאבק בלוקימיה ולא יקח חלק בפלייאוף הקרוב. באמריקה כמו באמריקה, הפכו את השבוע הראשון של הפלייאוף למחווה ארוכה ומרגשת עבור השדר הוותיק.

כמעט כל מאמן או שחקן שרואיין הזכיר ושלח ברכות החלמה. צוות האולפן של TNT הכולל בין השאר את צ'ארלס בארקלי, שאקיל אוניל וקני סמית' לבשו חליפות "מיוחדות" וצבעוניות כמחווה לסימן ההיכר של סייגר. אבל מעל כולם, בלט כהרגלו אחד, גרג פופוביץ'. במשך השנים נודע פופוביץ' כמרואיין קשה, המעניק ראיונות זועפים, לאקוניים ובעקבות כך גם מאד מצחיקים. אחד ה"קורבנות" המרכזיים של ראיונות כאלו היה קרייג סייגר. השבוע התייצב "פופ" לראיון עם לא אחר מאשר בנו של סייגר. פופוביץ' פנה בקריאה נרגשת להחלמה והבטיח "להתנהג יפה" כשיחזור. אחד ומיוחד.

*

מוזמנים לעקוב אחרי הבלוג גם בדף הפייסבוק או בטוויטר.

*

יאללה פלייאוף!
פלייאוף אדיר. כן אבל...

29 Comments

משה 26 באפריל 2014

אני מסכים עם אח של ווסטברוק, הוא חייב מאמן אחר, במקום אחר, מקום בו לא יוכל לחרב לדוראנט את הסיכוי לאליפויות.
לגבי ננה, הוא הושעה מהמשחק מחר.

פורנוהוליק 27 באפריל 2014

בסדרה הזו ובמיוחד היום זה דוראנט שהורס ל OKC

7even 27 באפריל 2014

לדעתי הוא לא הרס היום, הוא פשוט קיבלת סוג של הלם בסיום
וכל מסירה שהוא קיבל הוא השתדל מיד למסור בחזרה.

פורנוהוליק 27 באפריל 2014

הוא היה בהלם כל המשחק, החטיא ללא הרף, כדורים ברחו לו מהידיים , בקושי חדר לסל.
ווסטברוק היה גם הוא גרוע בהתקפה אבל הוא לפחות תורם גם בריבאונד ובעבודת הגנה. בנוסף הוא חסר פחד. דוראנט נראה היום חסר ביטחון

לימון מריר 27 באפריל 2014

לוותר על שחקן כמו ווסטברוק זו טעות. יש לו חסרונות אבל הוא שחקן התקפי אדיר וגם בהגנה הוא טוב. אם הוא לוקח יותר מדי זריקות ואם אוקלהומה משחקים בהתקפה 2 נגד 5 זה רק בגלל ברוקס.
מאמן טוב יודע לנצל שני סופרסטארים ולא לגרום לאחד להראות כמו עול. חוץ מזה שלא שומעים את דוראנט מתלונן על ווסטברוק, הם חברים טובים, אין בעיות אגו בחדר ההלבשה.

שחר ד. 27 באפריל 2014

וושינגטון הצליחו לעצור את ניהול המשחק של נואה בהיי פוסט, ותקעו להם את ההתקפה (שלא היתה משהו גם לפני). ת'יבדו שינה את ההתקפה וניתן לראות שפחות כדורים עברו דרכו במשחק השלישי – אותו שיקאגו ניצחה.

לגבי בוזר – הוא דווקא נותן עונה לא רעה בכלל, אבל זה כביכול (רק כביכול) מתגמד מול העונה שנותן גיבסון. אבל לא הוא אשם אלא פקסון ה-GM.
ההחתמה שלו היתה טעות ביסודה (היה השחקן הבכיר ביותר שהיה מוכן לחתום בשיקאגו אחרי ההערות של וויד לגבי המועדון) משום שהוא לא מתאים לסגנון המשחק של ת'יבדו. הוא כנראה ייחתך בגלל שהם יכולים לפנות מקום בתקרת השכר לשחקן טוב יותר (מישהו אמר כרמלו) ולאו דווקא בגלל היכולת (אחרת היו עושים את זה כבר קודם).

אודי 27 באפריל 2014

דווקא במשחק 3 ווסטברוק היה פחות מזיק מדוראנט. שתי הבעיות של או קיי סי הן הנחיתות שלהם בצבע בינתיים, ומאמן שמסרב או לא מסוגל לגרום לקבוצה שלו לבצע מהלכים שהם לא iso או סקרין אנד פופ.

הארכיון 27 באפריל 2014

ובנתיים רגי גקסון מציל לאוקלהומה את העונה וקארטר קובר את הספרס עם שלשת באזר מטורפת.
אני היחיד שהימרתי בעד דאלאס בבראקט?

7even 27 באפריל 2014

כנראה. ולדעתי אתה תטעה.
אין מצב שפופוביץ' לא מנצח בדאלאס משחק הבא.

אסף .ג. 27 באפריל 2014

איזה פלייאוף מטורף…פוסט נהדר…
אני אתייחס רק לנק' אחת והיא ראסל ווסטבורק כלפיו יש תחושה שהוא פשוט לא מסוגל לנגן כינור שני לסופרסטאר אחר.
בדיון בין חברים עלה אצלנו הרעיון לטרייד בינו לבין ראז'ון רונדו לקראת העונה הבאה,ווסטבורק יוכל להיות סופרסטאר יחיד בקבוצה שתבנה מחדש תוך שנתיים-שלוש ודוראנט ירוויח רכז על שלא ממש מעניין אותו כמות הזריקות והנק' שלו ,לא בדקתי ראליות של העניין מבחינת אורכי חוזה,גובה חוזים וכו' אבל לפנטז מותר.
ולמרות כל מה שנכתב כאן אני חושב שגם שיקאגו וגם אוקלהומה יעברו את הסיבוב הזה,הבולס גם קיבלו סיוע מהליגה בצורת ההרחקה של ננה ממשחק 4.
אני מקווה שלא על זה ידברו כמה ששינה והכריע את הסדרה כמו בהשעיה המפורסמת בזמנו בסדרה בין הספרס לסאנס.

לימון מריר 27 באפריל 2014

ווסטברוק אמנם לא גאון גדול אבל לעשות טרייד איתו תמורת רונדו זו טעות. רונדו טוב כשיש עוד שלושה שחקנים התקפיים איתו בחמישייה, הוא עצמו איום התקפי מאוד מוגבל. למי הוא ימסור באוקלהומה כשיסגרו את דוראנט (שממילא יכול להגיע למצב זריקה לבד), לספלושה?

אסף .ג. 27 באפריל 2014

לפנטז מותר תמיד…
חוץ מזה אולי זה יאפשר לג'קסון לפרוח יותר ולהפוך לעוד כוח התקפי יחד עם איבקה שנהיה בכל עונה יותר ויותר יעיל התקפית ודוראנט שאין מה לומר עליו התקפית חוץ ממדהים זה כבר 3 כלים התקפיים יעילים מאוד

אלעד 27 באפריל 2014

הפלייאוף הזה הוא דוגמא מעולה לחןסר ההוגנות בחלוקה לאזורים.
כל קבוצה במערב יכולה בשקט להיות בגמר המערב בלי שזה ייחשב להפתעה. הן הורגות אחת את השנייה בסדרות מעולות ותחרותיות.
בצד השני – מיאמי. זהו. ההיט יכולים לשייט להנאתם, לתת לכולם לנוח, וידוע כמה מנוחה חשובה בעיקר עבור וייד. גם בשלבים הבאים לא נראה שיש להם תחרות. אם הם היו במערב הם היו יורקים דם עכשיו ולא בטוח שהיו עוברים שלב. אבל הם יפגשו תחרות אמיתית רק בגמר הליגה, אליו הם יגיעו יותר רעננים מהיריבה.

7even 27 באפריל 2014

היו תקופות מאד ארוכות שגם במזרח ירקו דם כדי להגיע לגמר.
חוצמזה – מי אמר שמיאמי תשייט?
מול ברוקלין היא לא תשייט, מול אינדיאנה מן הסתם, מול שיקגו בטוח לא.
למה היא תשייט? כי היא קיבלה קבוצה יחסית נוחה לסיבוב הראשון?

אני רק מזכיר לך שהמאזן של מיאמי מול קבוצות המערב הוא 10-20 ו 13-27 מול קבוצות מעל 50%

אלעד 27 באפריל 2014

כבר שנים ארוכות שזהו מאזן הכוחות בליגה.
המאזן של מיאמי מול המערב לא רלבנטי – יש הבדל כשאתה נפגש עם קבוצה מהמערב אחרי שבוע של משחקים מול מילווקי, וושינגטון ואטלנטה, בעוד לקבוצה מהמערב ממתינים משחקים מול מינסוטה, ג"ס וממפיס.
אפשרי שמיאמי היא הקבוצה הטובה בליגה, אבל לוח המשחקים הנוכחי לא מאפשר לבדוק את זה באובייקטיביות. לוח משחקים של כל קבוצה מהמערב שתפגוש אותה הוא קשה פי כמה מלוח המשחקים שממתין לה. אפילו אם היא תיקלע לסדרה של 7 משחקים מול שיקגו, לדוגמא, זה יהיה כי היא יכולה להרשות לעצמה לא להיות כל הזמן עם רגל על הגז.

פורנוהוליק 27 באפריל 2014

כנה שאני זוכר בשנה שעברה מיאמי ירקה דם וגן אנטוניו שייטה בקלילות לגמר

פורנו-הוליק 27 באפריל 2014

גן אנטוניו :-) תודה אפל

אלעד 27 באפריל 2014

הדם שמיאמי ירקה במזרח, אם היא הייתה במערב זה היא גם הייתה מתה מאובדן דם

מייק 27 באפריל 2014

אם מיאמי "ירקה דם" שנה שעברה, נגד קבוצות בינוניות ומטה, שהטובה ביניהן היא אינדיאנה הזו שתישכח בקרוב, זה רק מראה עד כמה היא אלופה בינונית!

כבר שנתיים שההיט מגיעים לגמר אחרי "קרבות" מול קבוצות כמו קליבלנד ומילווקי. סדרת הגמר הראשונה הייתה מול פרנצ'ייז שהגיע לגמר לראשונה, עם שחקנים לא מנוסים שעוד יזכו בטבעות (לפחות KD).

השנייה, מול שושלת שהגיעה לגמר באופן מאוד מפתיע עם שחקנים ותיקים ועייפים, שרק בנס (ולטעמי טעות של פופ) לא ניצחה אותם במה שיכל להיות אחד ההפסדים המפתיעים אי-פעם.

ללייקרס ולספרס היה אחת את השנייה ומערב מאוד חזק.
לבולס, כמובן, את הליגה הכי חזקה EVER.
ולפני זה לבוסטון את הלייקרס ולהיפך, ואחרי שראיתי את הסרט המומלץ מאוד של ESPN, אז חובה גם כבוד לפיסטונס שגנבו לשתי אלו 2 טבעות ברצף.

מיאמי לא הרוויחה את הכבוד הזה בינתיים מבחינתי.

אלעד 27 באפריל 2014

מסכים עם הכל, חוץ מהאמירה על הבולס. בין 1994 ועד תחילת שנות ה-2000 הייתה הליגה החלשה והמשמימה ביותר שלי יצא לראות בשנותיי כחובב הליגה. ב-3 האליפויות הראשונות של הבולס הייתה יותר תחרות, אבל גם קשה להגיד שהייתה ליגה מאוד חזקה ביחס לתקופות אחרות.
אי אפשר להגיד שמיאמי לא הרוויחה את הכבוד – בכל זאת ההיסטוריה תזכור אותה כזוכה ב-2 אליפויות רצופות (בינתיים). אבל לטעמי בהחלט יש פגם בכך שהיא לא צריכה לעבור אותה דרך כמו יריבתה מהמערב.

7even 27 באפריל 2014

הלילה רג'י ג'יקסון מנע את הפירוק של הדבר הזה שנקרא אוקלהומה במו ידיו.
לדעתי הוא גם הציל לווסטברוק את הקריירה הלילה.
60 שניות לסיום המשחק אוקלהומה בפיגור 5 אחרי שדוראנט בורח מאחריות בלי סוף
ו-ווסטברוק עושה בעיקר שטויות כולל זריקות שלא קשוטרות לכלום.

רג'י ג'קסון מחליט שזהו, לא מוסרים יותר לווסטברוק.
קובר שלשה ומייד אחרי עוד פלוואטר. וזה שיוויון.
בארכה מיותר להגיד שהוא סחב אותם על הגב.

הפרנצ'ייז של אוקלהומה היה מאד קרוב לפירוק. פיגור 3-1 היה מפרק אותם ושולח את ווסטברוק לבדוק איזו קבוצה תרצה לקחת חוזה של 80 מיליון ל-5 שנים

אלכס 27 באפריל 2014

לא קשור לכלום (off-topic), אבל אני מחכה לפוסט מלפפונים על יחס התקשורת לטביב. נכון, זה לא שונה ממפת האינטרסים של כל בוחש מצוי, אבל בזמן שברגיל על כל חמישה כתבי חצר יש כתב אחד שמשמיע גם את הצד השני, יש לי תחושה של אתרוג תקשורתי כשזה נוגע לטביב.

דור בלוך 27 באפריל 2014

תענוג להיזכר, פלייאוף שיש בו הכל, הארכות, הפתעות, התעלויות של שחקנים מפתיעים וקריסות של שחקנים גדולים.

בעיני הבעייה העיקרית של ההילוכים הגדולים היא לא רק האבסורדים שתיארת אלא גם הקטיעה של רצף המשחק, אבל מאחר ששטף משחק זה קטע אירופאי, והאמריקאים זורמים עם הרבה הפסקות לא בטוח שזה ישתפר, בכל מקרה חווית הצפייה ברבע הרביעי קשה עליי.

מייק 27 באפריל 2014

השדרים האמריקאים כל הזמן מתלוננים על עצירת שטף המשחק בגלל זה.

חובק 27 באפריל 2014

איפה מתלוננים שעדיין אין פוסט על הדרבי…? {lol}

מייק 27 באפריל 2014

ההילוכים החוזרים = אסון טלוויזיוני! בטוח שהקומיש' החדש ימהר להגיב. מקווה שלא יקח צעד אחורה מהשימוש בטכנולוגיה.

לגבי קיצור 82 משחקים, לא יקרה.
התפקיד שלו הוא לשפר את רווחי הליגה ולא את הספורטיביות שלה. לא רואה איך הוא מפצה על אובדן הכנסות מהקטנת מספר המשחקים.

Talo 27 באפריל 2014

אתמול קצת התאזן,לא?
אינדיאנה ואוקלהומה שוב עם יתרון הביתיות ודאלאס נצחו במזל גדול ונראה לי שזה השיא מבחינתם.
ושיקגו יפסידו, אין להם מה למכור בהתקפה

אלכס דוקורסקי 30 באפריל 2014

איזה גבר פופוביץ'. לפני תחילת הרבע השלישי, ובמשחק צמוד לחלוטין, מוצא את הזמן והרצון לשלוח איחולים לסייגר.

אלכס דוקורסקי 30 באפריל 2014

במחילה, לפני תחילת הרבע הרביעי (זה כמובן אינו הדבר החשוב כאן)…

Comments closed