ווריירס – קאבס, משחק 2, העולם שוב נורמאלי

ההחלטות של גולדן סטייט אחרי משחק 1, המענה של קליבלנד, ה(אי) מנוחה של לברון וההוא שהחליט בסוף להגיע ולהכריע את המשחק. סיכום משחק 2.

אחרי שהמשחק הראשון היה משוגע לחלוטין ומעניין מאד מבחינת הדרמה, במשחק 2 ראינו סוג של קתרזיס כשהמשחק התנהל בצורה הרבה יותר דומה למה שהיינו יכולים לדמיין לפני שהסדרה התחילה. שתי הקבוצות שיחקו את הכדורסל שלהן, שתייהן שיחקו והביאו כמעט למקסימום את מה שהן יכולות לעשות, ו…גולדן סטייט ניצחו ב-19 הפרש.
אז מבחינת דרמות לא ראינו משהו שמזכיר את משחק 1, אבל מבחינת כדורסל ראינו לא מעט דברים ששווה להזכיר.

במשחק הראשון ג"ס אמרו ללברון בוא נראה אותך מנצח אותנו לבד, והוא הראה שהוא (כמעט) יכול. הם השאירו אותו פעם אחר פעם למצבי בידודים והוא העניש אותם בחומרה. במשחק השני הווריירס החליטו ללכת עם אסטרטרגיה הפוכה ואמרו "בוא נראה את שאר הקבוצה מנצחת אותנו".

האסטרטגיה הזו הביאה לכך שלברון זרק במשחק השני רק  20 זריקות (לעומת 32 בראשון), אבל כמו שאפשר לנחש, (כי לברון זה לברון), הוא ידע לעשות את ההתאמות הנכונות, סיים עם 13 אסיסטים (לעומת 8 בראשון) וקליבלנד הצליחו להשאר יחסית קרובים. ואז בא סטף והכריע את המשחק.
בואו נכנס קצת לפרטים:

  1. ההגנה של הווריירס

1.1 ההגנה של סטף

בפוסט הקודם הזכרתי שג"ס שואפים לעשות חילופים אוטומאטיים על כל החסימות של קליבלנד. האמירה הזאת היתה נכונה חלקית כי מצפייה נוספת אפשר לראות שהיה נסיון למהלך שונה, רק כשמדובר בשחקן עליו שמר סטף. כאשר השחקן עליו קרי שומר בא לחסום ללברון יש נסיון למהלך שנקרא Hedge על מנת למנוע את החילוף. קרי אמור להשעות את לברון לכמה שניות, ולאפשר לשומר המקורי שלו להגיע אליו. תוך כדי שהשומר ההתחלתי מגיע חזרה ללברון, קרי אמור לחזור מהר למתקיף שהוא שמר בהתחלת המהלך.

הסיבה לטעות שלי, היא שבמשחק 1 זה כמעט לא מצליח וברוב המקרים קליבלנד מצליחים לכפות את החילוף:

 

במשחק 2 אפשר לראות שג"ס מתעקשים על ה-Hedge הרבה יותר כדי שלא לאפשר את החילוף וכדי שקרי לא ישאר עם לברון.
בסרטון הבא אפשר לראות איך זה קורה, ואפשר להבין עד כמה קשה לבצע את המהלך בצורה טובה. בהרבה מקרים קליבלנד מנצלים את הסיטואציה שנוצרת כדי להשיג את היתרון הדרוש בהתקפה.

 

 

1.2 החילופים המתוזמנים של דריימונד גרין – עוד לפני החסימה

כבר כמה שנים מדברים על הגאונות ההגנתית של דריימונד גרין והוא מועמד לשחקן העונה כמעט כל שנה. את חוכמת המשחק שלו אפשר לראות באלמנט נוסף שג"ס ניסו לבצע כדי להקל על סטף. זהו מהלך שהשתמשו בו הרבה בסדרה נגד יוסטון כדי למנוע באופן דומה את החילוף והבידוד נגד הארדן. מדובר על חילוף תוך כדי מהלך, עוד לפני שמתבצעת החסימה.
כאן אפשר לראות איך דריימונד וסטף מבינים שהשאיפה היא חסימה של היל כשסטף שומר עליו כדי להשיג את החילוף, והם תוך כדי מהלך מחליפים ביניהם (שימו לב איך סטף מסמן לדריימונד עם האצבע עוד לפני שהמהלך קורה). החסימה של היל כבר לא אקפטיבית כי דריימונד הוא השומר שיחליף עליו, ולברון נתקע.

עד כמה המהלך הזה לא טריוויאלי אפשר לראות כאן, כשהם מנסים שוב לבצע בצורה דומה, אז מיסקמיוניקציה בין דריימונד לקרי משאיר את לאב לשלשה פנוייה.

 

1.3 ההגנה של האחרים

העובדה שג"ס רצו למנוע את מצבי הבידודים ללברון לא באה לידי ביטוי רק בהקשר של סטף. בשונה מהמשחק הראשון, ראינו מס' מקרים בהם לברון מנסה להגיע לבידוד בפוסט והווריירס באים לדאבל אפ.
מצב נוסף כזה ראינו אחרי פיק ללברון באזור מרכז המגרש – השומר על החוסם יוצא לטראפ, מבצעים דאבל אפ גבוה על לברון כדי להכריח אותו למסור, ואת האחרים לבצע מהלכים.

2.ההגנה של קווין לאב

בפוסט הקודם דיברתי הרבה על ההגנה של קווין לאב. הזכרתי שהווריירס מחפשים אותו תכופות, ואכן גם במשחק 2 אפשר היה לראות מהפתיחה כמה שהולכים עליו (כמעט כל הנקודות בחמש דקות הראשונות היו קשורות בלאב).
לצד מהלכים שאוביקטיבית אין לו הרבה מה לעשות, ציינתי שעם תשומת לב הוא יכול לעשות יותר. הנה דוגמא ממשחק 2, עם מהלך זהה בו קיבל שלשה על הראש, והפעם הוא עשה את ההתאמה כדי למנוע אותה:

שוב, אפשר בקלות לשים לב בהבדל ביציאה של לאב לזריקה של סטף בשני המקרים:

3. המנוחה של לברון

דקות המנוחה של הכוכבים זה נושא כאוב שמדובר רבות בפלייאוף. אחרי ששיחק העונה 82 משחקים, ו-48 דקות במשחק 7 נגד בוסטון כבר ידוע לכל שעייפות היא לא מונח שמדבר אל לברון.
ובכל זאת, צחוקים הצידה, ברור שתזמון דקות המנוחה הוא דבר קריטי, וזה לא נעשה בכלל במשחק 2. זאת למרות שבמשחק הראשון זה עבד טוב בצורה מפתיעה. לברון ירד 6:25 לסוף הרבע השני במצב של 44:40 לקאבס, וחזר אחרי 3:18 דקות נטו במצב 51:45. כלומר שהמחליפים לא רק שהחזיקו מעמד אפילו הגדילו את היתרון קצת.
במשחק 2 לברון לא ירד מהמגרש לרגע עד 4:09 לסוף המשחק, כשהוא היה כבר גמור.
אני לא יודע מה גרם לקואץ' ל(ברון)ו להחליט לא לתת מנוחה, וכמה היתה לכך השפעה ברבע הרביעי, אבל יהיה מעניין לעקוב על כך בהמשך הסדרה.

4. ההתקפה של קליבלנד

מה שהיה יפה במיוחד במשחק הוא שקליבלנד הצליחו לענות בצורה טובה על ההתאמות של ג"ס. השחקנים שקיבלו את הכדור אחרי הדאבל על לברון הצליחו לעשות מהלכים, ולברון עשה את מה שצפוי ממנו וניצל את הרגעים שהיה אפשר למצוא את החברים לאסיסטים.
בכל זאת, אמנם קליבלנד קלעו טוב יותר משלוש אבל עדיין רק 9 מ-27 לשלוש (33%) לעומת 10 מ-37 (27%) . בסופו של דבר נדמה שזה יהיה הנתון שיכריע אם קליבלנד יוכלו לחזור לסדרה הזאת בבית – האם יצליחו לתת משחקים של ניצול מצבי השלשות באחוזים באמת טובים.

5. השלשות של סטף

עם כל מה שהזכרתי למעלה קליבלנד הצליחו להשאר במשחק. בסוף, ואני מניח שאני לא מגלה כאן את הפתרון להשערת גולדבך, מה שהכריע את המשחק היו השלשות של סטף קרי.
בסרטון המעולה הזה של Bball breakdown (ממליץ בחום לעקוב) אפשר לראות ניתוח יפה של איך הוא הגיע אלייהן – חלק ממהלכים יפים ומתוכננים, וחלק שהם פשוט מתנות מאלוהי הכדורסל:

קליבלנד הצליחו להשאר קרובים, אבל כל פעם שהיה נדמה שהם יכולים להתקרב עוד, קרי יצר את המרווח. במצב של 44:51 לקראת סוף הרבע השני, הוא קלע שתיים מהירות (ועם עונשין של שדוראנט) הפך את זה מהר מ-7 ל-15.
באופן דומה, ברבע הרביעי המצב של 90:83, שוב בליץ של 2 שלשות מעלה ל96:83, ואז הגיעה השלשה הפלאית ההיא ועוד שלשה ועבירה מהפינה שהביאו את זה ל109:93 וגמרו את המשחק.

ועוד כמה ריקושטים מהמשחק הראשון

*שמתם לב לקריאות של הקהל של הווריירס לעבר ג'ייאר  בזמן זריקות העונשין? MVP' MVP  הם קראו.
אני לא יודע האם זה יותר גאוני או יותר מרושע.

*בטח נתקלתם בסרטון הלא ערוך של בערך 2 וחצי דקות מהרגע שג'יי אר עושה את הפאדיחה, כל הזמן על הספסל, ועד שהם חוזרים להארכה. כשרואים את זה לא קשה להבין איך התפרקו בתוספת הזמן. מדהימה במיוחד התגובה של לברון ברגע שהוא מקבל אישור שהיה להם טיים אאוט לא משומש.

קדימה, למשחק 3, שם נדע האם ג"ס יסיימו את העניין או שקליבלנד יכולה לנצח ולקחת את זה לפחות ל-4:1…

*

אם תרצו לשמוע עוד מהבלוג אפשר לעקוב בדף הפייסבוק של "שיימס ברשת" וכן בטוויטר.

*

 

 

ווריירס - קאבס, משחק 1,שהיה בו פשוט הכל

תגובות

  • אמיתי

    מצויין ומאלף. הדגשים על ההגנה- נדיר במחוזותינו. רק תמשיך

    הגב
    • נמרוד

      מסכים, יופי של פוסט

      הגב
  • אלעדכ

    פוסטים מעולים

    הגב
  • אדם

    בנוגע ל-hedge, אתה יודע לנחש למה השחקנים מנסים לעבור מעל החסימה ולא מתחתיה? נראה לי שלעבור מתחת לחסימה היה מקל על החילוף לא?

    הגב
    • איציק

      לעבור מתחת לחסימה כשקלע עם כדור זה מאד מסוכן, כי אם אין חילוף זה לרב זריקה חופשית. אם המחליף זה לאב או ננס למשל והשחקן עם הכדור הוא קרי או תומפסון/דוראנט אז זה פיצוחים בשבילם לרוב. הם משתחררים לקליעה נוחה ואין שום יתרון בחילוף כזה ואף רק מחמיר את המצב. אם זה רק לעקב ולחזור כל אחד לשחקן שלו, זה אולי יכול לעבוד על שחקן עם יכולת כדרור חלשה. על שחקן כמו קרי זו התאבדות, הוא עובר בינהם לפני שהם מספיקים לחזור לעמדות.

      הגב
      • אדם

        אבל מדובר על ההגנה של ג"ס...

        הגב
        • איציק

          בשביל חילוף לא צריך לא מעל ולא מתחת. אתה מדבר על מקרה ספציפי של לברון מקבל את סטף. כאן זה לא מעל ולא מתחת אלה פשוט להשתדל לא להחליף עם סטף. בכול אופן לנסות להחליף כמו במקרה הראשון, אם דוראנט זז אחורה כדי להתכונן לעבור מתחת לחסימה זה לזלזל בקליעה של לברון מחצי מרחק. לא בטוח שזה רעיון טוב בכלל. אם לעשות זאת כשלברון קרוב למחצית המגרש זה יאפשר ללברון לנצל את הכח המתפרץ כשיש לו מרחק לתנופה. גם ככה קשה לעצור אותו, אז מי יעצור אותו כשהוא ביתרון מהירות ועצמה? אם זה לא היה לברון כי אם המיליארדר ;) אז היה אפשר לעשות את מה שאתה מציע.

          הגב
  • פרודו

    תודה על הניתוח הנפלא.
    ותמונות אדירות של קארי ולאב בהתחלה.

    הגב
  • אורי

    העיקר שבראיונות הוא עונה את התשובות הנכונות "אני לא אנטוש את ג'ר" ושאר בלבולי ביצים
    הוידאו של 2 הדקות לפני ההארכה זה אמאמא של הנטישה. של ג'ר ושל שאר הקבוצה

    הגב
    • אלעדכ

      אנשים לפעמים שוכחים שמדובר בבנאדם ולא בסופרמן. התגובה הכי אותנטית והכי מובנת בסיטואציה הזו.

      הגב
      • איציק

        לי עולים בראש שני שחקנים שדווקא היו יוצאים במצב זה לרצוח בהערכה. אלוהים אחד, וציפור אחת... בכול אופן, לא בני אדם.

        הגב
        • אלעדכ

          שאלוהים והציפור יגידו תודה שבתקופתם לא צילמו וניתחו כל שניה וכל הבעת פנים, ממיליון זויות שונות וטלפונים אקראיים של אוהדים

          הגב
          • איציק

            קבל את תודתם. בכול אופן, התגובה שלך לא קשורה, כי גם אז צילמו אותם מכול זווית במשחק ובפסקי זמן.

            הגב
            • אלעדכ

              לא. ממש ממש לא

            • איציק

              כל-כך מהר הסכמת איתי שהתגובה שלך לא קשורה???

      • רטקסס

        מסכים עם אלעדכ בכל מילה. אין תגובה יותר אמיתית מזו - השניה הזו היא הפער שבין ההבנה שהיה להם סיכוי סביר להכריע את המשחק (באמצעות פסק זמן) לבין סיכוי סביר להפסיד את המשחק בהארכה. ויותר מזה - הפער שבין לקחת אליפות לבין להפסיד אותה..

        לכן התגובה הזו היא פשוט תדהמה מוחלטת וגמורה ואין אמיתית ממנה.

        הגב
  • איאן ראש

    הסרטון האחרון עם ההבנה שהיה להם פסק זמן, הפרצוף של לברון אומר ''אני צריך לעשות באמת הכל?"
    והפוסט עם ההסברים באמת מעולה.

    הגב
  • איציק

    יופי של פוסט, ועדיין נראה לי שחלק מהבעיה הייתה עייפות פיזיות (ואולי אפילו יותר מנטלית) של לברון. הוא לא היה מתפרץ כמו בראשון וזה עזר להגנה. המנוחה בין משחקים 2 ו-3 כנראה יעזרו, אבל השחיקה שהוא עובר לא יכולה להישאר בלי פירעון.

    הגב
  • ק

    מעולה

    הגב
  • קירקגור

    קולאז׳ קווין לאב בתמונת פוסט מדהים

    הגב
  • אמיר

    פוסט מעולה. חבל שהעונה נגמרה בניצחון של ג"ס על יוסטון

    הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *