גמר ה-NBA: משחקים 1 ו-2

אמרנו שכדי שתהיה סדרת גמר מעניינת ג"ס תצטרך להתמודד עם לפחות פציעה משמעותית. סיכום שני משחקים ראשונים בסדרת הגמר

 

המשחק הראשון היה האחד הזה שבו הכל מסתדר לטורונטו. הסגל העמוק מגיע (ואפילו מאד), סיאקם התפוצץ, גאסול קלע 20 נק' פלייאוף לראשונה מאז אפריל 2017 ואפילו דני גרין הצליח להכניס את הדבר הכתום לחישוק. הווריירס לא הצליחו לעשות את הריצה המפורסמת שלהם (אליה עוד נחזור) והראפטורס החזיקו מעמד עם ניצחון שהביא המון תקווה ל99% מהאוכלוסייה באמריקה שמעודדת את הקנדים.
ריצה של (הנה חזרנו אליה, הבטחתי) 18:0 ברבע השלישי במשחק 2, מחצית הירואית של קליי, קצת סטף ודריימונד גרין אחד הצליחו להחזיק את מסדר החולים של ג"ס לצלוח את משחק 2. בואו נכנס לעומק של מה הלך שם.

קרב המאמנים

יש אדם בג"ס שלא מדברים עליו כל כך הרבה – סטיב קר שמו. הוא סובל ממשהו שכמה גדולים לפניו סבלו, כמו פיל ג'קסון – העובדה שהוא משחק עם שחקנים כ"כ טובים מטשטשת קצת את העבודה הגדולה שהוא עושה.

הרכבים – במשחק הראשון הוא העלה בחמישיה את ג'ורדן בל, ששיחק 11 דק' ולא תרם רבות. במשחק 2 בל שיחק 9 שניות. קר כבר עלה עם דמארקוס קאזינס, הכניס אותו לעניינים וקיבל ממנו תרומה יפה של דאבל דאבל עם 6 אס' בנוסף.
מעבר לזה, הצרות בצרורות שבאות עליו מחייבות אותו לעשות נסיונות עם כל מה ש(אין) יש לו: ג'רבקו, מקיני, בוגוט – ובסוף משהו מצליח – הפעם זה היה קווין קוק.

ההגנה על קאווי – הגמישות המחשבתית שמפגין צוות האימון של ג"ס היא מרשימה. אם במשחק הראשון חשבו שהמפתח הוא לעצור את קאווי ולתת לאחרים לנצח, שהתבטא בדאבל אפים מאד גבוהים ואגרסיביים, באו סיאקם וגאסול והראו שהקונפסט לא עובד.
שימו לב פה להגנה על קאווי במשחק הראשון:

 

אז קר לא התעקש, והלך לכיוון השני – עשו מלכודות הרבה יותר מתונות, סגרו את השאר שלא יכנסו למשחק, קאווי סיים עם 34 אבל רוב השאר לא תפקדו. ככה זה נראה במשחק 2:

 

וכן, כנראה שהעובדה שיש לך שחקן שיכול להתחיל בלשמור את סיאקם, להמשיך עם לאורי, ואן וליט ולסיים בלנעול את קאווי גם עוזרת. ככה נראה שחקן ההגנה הכי טוב בעולם ששומר על…שחקן ההגנה הכי טוב בעולם: שירה בתנועה:

 

טוב, זה כנראה מה שמאמנים גדולים צריכים כדי להרשם בהיסטוריה.

בוקס אנד 1 – גם למאמן בצד השני היה מהלך גדול. אחרי שקליי נפצע ויצא וכשג"ס נשארו על המגרש עם סטף וחבר'ה שמעדיפים למסור גם אם חייהם תלויים בזה, הוא עבר להגנה של box and 1.  ארבעה שומרים אזורית ואחד FVV שומר על סטף.
וזה עבד! טורונטו רצו בארבע וחצי האחרונות האחרונות ל-10:0, צמצמו מ106:94 עד ל- 106:104, וכמעט הצילו את המשחק. ככה זה נראה, עקבו אחרי פרד ואן ווליט וקרי:

רק מה, אפילו שג"ס לא קלעו במשך 4 וחצי דקות, גם הראפטורס היו עם 4 קליעות עונשין וללא סל שדה (עד השלשה של גרין 26 שניות לסיום). זה לא הספיק.

*

החברים של קאווי

הזכרתי את זה מס' פעמים בסדרות הקודמות – למרות שרוב הזמן מול פילי ו(קצת פחות) מול הבאקס זה היה נראה כמו קאווי נגד העולם, לראפטורס יש בערך משחק אחד בכל סדרה בה פתאום נראה שהכל נופל במקומו, בדר"כ זה במשחק בית. בסדרה הזו זה הגיע ממש מוקדם במשחק הראשון. וכצפוי (או שלא) במשחק 2 הם כבר חזרו לסורם.

סיאקם וגאסול –  18 נק' היום לעומת 52 בראשון, 0 מ-5 מחוץ לקשת לעומת 4 מ-7 אי אז. 7 מ-25 מהשדה בסה"כ. גם ואן וליט (שנתן הגנה מעולה על סטף) והיה התורם העיקרי מחוץ לקאווי סיים עם 2 מ-8 לשלוש. זאת בדיוק הסיבה שאי אפשר לדעת מה לצפות מהראפטורס האלה. כלומר מהראפטורס שהם לא קאווי. אפשר לייחס את זה לשינוי ההגנתי של הווריירס, אבל כשמסתכלים על הרבה מהמבטים שהם קיבלו, גם במהלך ריצת ה18:0 ברבע השלישי – הם היו טובים. בשביל להיות פקטור בסדרה הזאת ברור שהעומק של טורונטו חייב לדבר. העניין הוא שבדר"כ הם נראים יותר ככה מאשר איך שנראו במשחק 1. ועכשיו יוצאים למשחקי חוץ, שם זה אף מחמיר.
בכלל, הנה השורה של מארק גאסול בשמונת המשחקים האחרונים: 6, 2, 16, 17, 4, 6, 20, 6. האם מארק גאסול השחקן הכי לא יציב לגיל שלו?

*

ההוא שלא נבחר ל- All NBA

אי אפשר לכתוב על המשחק השני בלי להזכיר עוד פעם את השם קליי תומפסון. איזו מחצית הוא נתן. השאיר אותם לבד במשחק. 18 נק', 70% מהשדה, 100% משלוש. לא יודע אם אפשר להגיד על מישהו כזה שהוא אנדררייטד, אבל הוא אנדרייטד.

*

הדברים הקטנים

  1. התפיסה של לבינגסטון – זה היה המהלך הגדול הקבוע של אנדרה איגודלה בסדרות גמר, אבל לא פחות גדול וקצת יותר נחבא אל הכלים היה המהלך של שון ליבינגסטון. כמה דק ההבדל בין חטיפה של קאווי וסל להארכה בצד השני לבין הריצה של ליבנגסטון לעבר הכדור בשביל לתפוס אותו (ולא לחכות לכדור כמו שטבעי לעשות כשמקבלים מסירה).

2. העבירות של טורונטו – משחק 2 הוכרע בדקות הסיום של הרבע הראשון והשני לא פחות מאשר בריצה המשוגעת של ג"ס ברבע השלישי. אלו אירועים שיכולים להשכח אחרי שהבלאגן שוקע, אבל בזמן שההפרש לטובת הראפטורס היה אמור להיות כבר באזור ה-15 רצף של 4 עבירות רחוקות מהטבעת וממש לא מחוייבות שנתנו 7 נק' מ-8 זריקות עונשין מיותרות לחלוטין שהראפטורס העניקו לג"ס והשאירו אותם במשחק:

3. אחד ה"אירועים" המעניינים אחרי המשחק הזה שאני חושב שצריך לשמוע ולחשוב עליו היה הראיון בחדר ההלבשה של איגי. הדברים שהוא אומר הם מבחינתי לא פחות מפורצי דרך. אף פעם לא שמעתי שחקן, שלא לדבר ווטרן כמו איגי, שמדבר ככה על שחקן אחר. מלמד (עוד) קצת על מיהו סטף בשביל הקבוצה הזאת:

4. תסתכלו על זה איך שתסתכלו על זה: בסוף בסוף, טורונטו קיבלו רבע אחרון במשחק של החיים בו סטף, קליי (ודוראנטט) קלעו 0 נק'. זה לא הספיק להם כדי לנצח.

*

אמרנו שכדי שתהיה סדרת גמר מעניינת ג"ס תצטרך להתמודד עם לפחות פציעה משמעותית. מישהו שמע וצחק עלינו. דוראנט בחוץ, לוני בחוץ, איגי על רגל וחצי, קליי בחוץ 8 דקות אחרונות, קאזינס שרק חזר מחודש וחצי בחוץ – ועדיין לא מספיק כדי לגרום להם לשקשק ולהכנס לפיגור 2:0.
לקראת מס' 3 הדיבורים הם שלוני בטוח בחוץ. קליי ודוראנט בסימן שאלה (שבדר"כ זה אומר משחק ונותן בראש). מה זה אומר לגבי הסיכויים של הראפטורס במשחק 3? וואלה באמת אין לי מושג. יאללה שיגיע!

*

אם תרצו לשמוע עוד מהבלוג אפשר לעקוב בדף הפייסבוק של "שיימס ברשת" וכן בטוויטר.

*

מבולבלים? גם אני
קונספציות ומיסקונספציות

תגובות

  • לירן

    אהבתי מאוד ומסכים עם הכל. תודה

    הגב
  • שלי

    אהבתי, מסכים לגבי החשיבות של מה שאיגי אמר, אוסיף על זה כמו בפוד, קליי אמר דברים בעצם די דומים לפני המשחק, הוא לא רוצה לשחק עם שותף אחר לבק קורט פרט לסטף

    הגב
    • זילברבוש

      בוא נראה אם "ישים את הכסף איפה שהפה" כשיגיע הקיץ :). יהיה מעניין.

      הגב
  • 7even

    אגב איגודאלה אמר ב 2015 בראיון הזכייה שלו ב MVP ש "כשאגדל, אני רוצה להיות כמו סטף". לא חשוב שהוא גדולה ממנו ב 5 שנים.

    לגבי המשחק עצמו - מתי אנדרדוג התחיל סדרה כלשהי ביתרון 0-2? לא זכור לי אי פעם שזה קרה ואשמח לשמוע אם אני טועה.
    קאוואי היה נראה ממש עייף בסיום והמשחק היה לגמרי בידיים של טורנטו בשניה שקליי יצא כי כל גולדן פשוט שבקו.
    הם פשוט עשו עוד ועוד ועוד טעויות בהתקפה. נראה שהעייפות חיסלה אותם.
    אמרו שעל גולדן תשפיע החלודה במשחק 1 וזה אכן קרה, שכחו שהראפטורס נחו ממש מעט והם סיימו סדרה של 6 משחקים מאד אינטנסיביים...ולפניה 7 משחקים של מלחמה אמיתית.
    זה לא המשחק ילדים של גולדן באורגון...שנכנסים די במכוון לפיגור 15 כל משחק רק כדי להראות שזה לא ממש מפחיד אותם.

    הגב
  • ארז

    אתה נהדר, שיימוס.
    פשוט משפר את IQ הכדורסל שלי :)

    הגב
    • סימנטוב

      מצטרף, נפלא! (אולי תעביר קורסים לפסיכומטרי...)

      הגב
      • זילברבוש

        תודה רבה! כייף לשמוע

        הגב
  • איציק

    תודה, אהבתי
    ראשית, הבוקס אנד וואן נראה לפעמים 4 על סטף (לא ממש, אבל דאבל אפים בהחלט וכל שאר השחקנים מצמצמים פערים לכיוונו) ואחד על השאר. תשומת הלב שהוא דורש היא עצומה, ואפילו לפני שאיגודלה זרק רואים שסטף הצליח להשתחרר בצבע ומבקש את הכדור.
    שנית, ישנם לפחות שלושה שחקנים, הארדן, יאניס וקוואי שיש להם פלג גוף עליון מאד חזק (יש עוד כאלו) והם בכניסה לצבע מכניסים את הכתף שלהם לתוך המגן ובצורה זו מזיזים ואף מפילים אותו. הרבה פעמים זה נגמר בסל, סל ועברה או רק עברה. להבנתי, פעולה זו היא לא חוקית או במקרה הטוב על גבול החוקית והשופטים אילמים. זו גם פעולה שדי מסוכנת שיכולה להוביל לפציעה. חבל שהשופטים רחמנים.
    לבסוף, עם כל ההערכה לגולדן סטייט, אם דוראנט, קלי, לוני לא משחקים ואיגי משחק בכושר חלקי, לא מאמין שטורונטו תצטרך יותר משישה משחקים להביא טבעת. לא כל פעם הם יכנסו ל-5 דקות הקפאה.

    הגב
    • 7even

      לגבי השימוש בכח...קרי משתמש בחולשה שלו לאותו יתרון בדיוק. גם הוא לא חוקי. ואם חוקי אז בטוח מגעיל.
      הוא עוקף את המגן, מכניס את עצמו בכח לנתיב הריצה של המגן, קופץ כאילו פגע בו טיל טנק מרכבה 4, וסוחט פאולים שלא היו ולא נבראו.
      וזה מוזר, כי כריס פול למשל כבר קיבל על זה אופנסיב פעמיים בפלייאוף השנה למיטב זכרוני (אולי לא הוא, אבל בוודאות שחקן מיוסטון...מול יוטה, אז כנראה פול/הארדן).
      חשבתי שהשופטים כבר למדו שזה פלופ של אופנסיב וצורת המשחק הזו מגעילה, כי אף אחד לא באמת נוגע בסטף והוא קופץ ככה, בזמן שהוא יכול בהחלט לשחק משחק נקי יותר והראה את זה המון פעמים.

      הגב
      • איציק

        א. לא מסכים לחלוטין!!! סטף מקבל הרבה פחות שריקות ולא מקבל כבוד מהשופטים. ראה כמה עברות שלוש עושים עליו. הארדן עושה מזה קריירה מפוארת. הוא כן עושה הצגות, ושיתנו לו עברה בלתי ספורטיבית פעם, פעמים שירגע אבל זו בטח לא עברת תוקף. לשחקן ותר לרוץ ולעצור. כניסה לנתיב זה לא משהו שהוא עושה באופן עקבי. אם זה קורה מדי פעם, אז צריך להיות חוק שווה לכולם. החוק לא קובע שהעברה היא לטובת החלש שנופל, אלה לזה שנכנס לנתיב של השני. אבל זה לא משהו שנותן לו יתרון בולט. מה ששלושת אלו עושים זה מאד בולט.
        דרך אגב, אני לא רואה משהו פסול בסחיטת עברות באופן כללי. זו מיומנות חשובה. אני מתנגד לשתי תופעות: האחת, לתת עברה לטובת זה שביצע אותה (דוגמאת הארדן והכתף); השנייה, לקפוץ לתוך המגן כדי לקבל עברה שהיא בניגוד לרוח המשחק כמו כאילו זורק כדי להכניס את היד שלו לתוך יד המגן ומקבל 3 זריקות על כלום ושום דבר (דוגמאת הארדן והידיים).

        הגב
        • 7even

          שים לב לזה איציק..
          https://www.youtube.com/watch?v=wPq1ut7IT-s

          אם זה לא אופנסיב אני לא יודע מה כן.
          זו צורת המשחק הכי גועלית שיש. ושים לב שאני לא מצדיק את זה בכך שגם אחרים עושים. ממש לא.
          צריכה להיות פה שריקה מאד ברורה לפלופ של קרי כי זה הכל חוץ מפאול על המגן שסולך לו להנאתו במגרש ואפילו לא יוזם שום מגע.

          הגב
          • אמיתי

            מסכים ב100% עם 7!!

            הגב
          • איציק

            7, אגיב כך, זה שסטף עבר את סיאקם, עצר ועלה לקליעה, אין בזה שום בעיה. זה שהוא קפץ הצידה, וזו במפורש לא צורה טבעית של קליעה אינה עברת תוקף בשום אופן. בדיוק כמו שהכנסת הידים של הארדן לתוך המגן, כאילו בזריקה, אינה עברת תוקף. שני הדברים גם יחד לדעתי הן עברות בלתי ספורטיויות, כלומר לא בתוך 6 העברות. הן צריכות להוביל לזריקות וכדור מהצד. לא תשמע ממני דברי הגנה על קרי בעיניין זה.
            ואחרי שאמרנו זאת, הכנסת כתף נשארת עברת תוקף. רצוי שהשופטים ישרקו גם וגם.

            הגב
            • זילברבוש

              לפי דעתי המהלך של סטף זה לגמרי תוקף (ויצא לי אפילו חרוז). כמו שאמרתם, אפילו כבר התחילו לשרוק את זה בפלייאוף הזה, אני מאד מקווה שימשיכו. על סטף ספציפית ממש אי אפשר לומר שמקבל שריקות של שחקן במעמדו, אבל לגבי השריקה הזו לגמרי הלגו איתו.
              לגבי עניין הכתף - זה אכן מהלך מאד שמיש בליגה להשיג ספרשיין, ראסל עושה את זה המון, באמת לא שורקים את זה אף פעם. אני חושב שזה גם מהלך בעייתי וצריך לשפוט אותו אחרת. במיוחד כשזה כ"כ מובלט כמו שקאווי עשה כמה פעמים במשחק 2.
              תודה על הדיון.

            • איציק

              הייתי מעוניין לדעת למה שניכם חושבים שזו עברת תוקף ולא עברה טכנית (או בלתי ספורטיבית אם יש עדיין דבר כזה). נכון שעברת מגן לא מתקיימת כי התוקף נכנס באופן ברוטלי לקו התנועה הטבעי של המגן ללא כל אפשרות מצידו לשנות את מסלולו. לכן אפשר בעצם לא לשרוק כלום כי גם התוקף לא ממש הכה, דחף את המגן. במקרה זה התוקף בעצם מקבל מכה באשמתו ולכן מפסיד אפשרות לקליעה נוחה, תנועה נוחה או מה שלא יהיה. זה עונש רציני של הפסד במיוחד במקרה של סטף שכנראה אם היה זורק רגיל יקלע זריקה זו באחוזים גבוהים. התענה שלי שסטף ניסה פה בכוונת מכוון להטעות את השופטים כמו נפילה ברחבה. זה נוגד את רוח המשחק ועל זה הוא אמור להיענש ולא על עצם המגע שייצר.

  • עובר אורח

    נהדר! ממש כיף לקרוא עם הסרטונים.

    טורונטו מזכירים לי את פנאתנייקוס של אוברדוביץ'. משחקים לאט, מובילים בהפרש שש וזה נראה כמו עשרים.
    תכלס אם לא שש דקות מופלאות של הווריורס זה היה ניצחון משכנע של טורונטו. אני לגמרי רואה אותם מושכים עד לשש משחקים ואם הם יקחו את אחד מהשניים הקרובים, הם משחקים משחק שבע בבית ולך תדע לאן זה הולך

    הגב
  • עמית

    נק' לגבי הטור:
    1. השימוש של קר בספסל זה אחד היתרונות הגדולים שלו בתור מאמן- בכל הספסל, וזה מוכח פלייאוף אחרי פלייאוף. כל שחקן יודע שמתישהו יגיע תורו לעלות, וכל שחקן תורם משהו, מתישהו (הנק בטור הייתה על קוק, אבל מי שמייצג אותה יותר טוב בעיני הוא בוגוט, שעלה ברבע ה4 אחרי שיובש כמעט כל הפלייאוף, תרם 6 נק והגנה). באופן הזה הוא הולך בצורה שונה לחלוטין מכל הליגה, שאחד הכללים הבלתי כתובים בה מתייחס לזה שבפלייאוף הרוטציות עוברות קיצוץ משמעותי ו"אתה רוקד עם זו שבאת איתה למסיבה". גם אם נוריד את אוונס ובל (שקיבלו 11 שניות ביחד), קר שיתף 11 שחקנים מתוך 13 שרשם, נרס ממשיך עם ה8 הקבועים, שרצו קבוע גם בסדרה הקודמת מול מילווקי (במשחק מס 1 פט מקו שותף למס' דק). העייפות והשחיקה יתנו את סימניהן ככל שהסדרה תתקדם, כשהיתרון יהיה בצד של קר- כל מי שנכנס יכול לתרום משהו, כשבצד של נרס אם הוא יאלץ לזרוק פתאום למים את ג'רמי לין וג'ודי מיקס לדוגמה, הם כ"כ קרים שהסיכוי שיצא מזה משהו נמוך.

    2.לגבי 6 הדק' האחרונות והבוקס אנד וואן- אני ראיתי המון פוזשנים חופשיים שג"ס פשוט החליטה לא לזרוק, במיוחד קווין קוק, בפוזשן אחד ספציפי שהוא קיבל פעמיים את הכדור מדריימונד על אותה בלטה מעבר לקשת שהוא קלע ממנה שלשה, חופשי ומאושר, ובחר להחזיר את הכדור לדריימונד, מה שבסוף הוביל לזריקה קשה והחטאה. הבוקס אנד וואן של נרס עבד בעיקר על אלמנט ההפתעה, וזה נראה כמו טריק חד פעמי, כי אני מאמין שפעם הבאה השחקנים המשלימים פשוט יזרקו את הזריקות שההגנה נתנה להם.ואני לא מאמין שנרס יחזור שוב לטקטיקה הזו

    3. דמרכוס קאזינס- האקס פקטור, נהניתי לראות אותו כל המשחק, הכניס את עצמו למשחק בפעולות קטנות של ריבאונדי הגנה וסחיטת עבירות (סחט 2 מאיבקה במחצית הראשונה, ובסוף לאורי עשה את ה6 עליו), כשכל דבר כזה רק הוסיף לו ביטחון ליזום, לזוז ולהפעיל את הגוף הגדול והכישורים המיוחדים שלו. האם עקב מסדר הפצועים נראה את קר מסדר לו תרגילים בפוסט. רוצה להאמין שכן, ואולי נזכה בסוף בסוף של העונה לחזות בחמישיית האולטרה מוות שהובטחה לנו בתחילת העונה (בהנחה שכולם יהיו בריאים)

    מעבר לזה, אחלה טור, נהדר לקרוא וגם תגובות מצוינות

    הגב
    • זילברבוש

      1. קר בהחלט הוכיח במהלך הפלייאופים שהוא יודע לשלוף שפנים. עדיין, לא יודע איך זה היה נראה לולא הפציעות ואם היינו רואים את דוראנט, סטף, קליי, איגי, דריימונד וקאזינס משחקים 35 דק' כל אחד. כנראה שלא נדע :)

      2. אין ספק שהאלמנט העיקרי של הבוקס אנד 1 היה ההפתעה וג"ס יבואו מוכנים אליו במשחק 3. אבל גם זה מצריך אומץ ויצירתיות.
      אני אגב מנחש שנראה נסיון כלשהו לעשות משהו דומה לפחות דקות פה ודקות שם כשסטף יהיה הסקורר היחיד על המגרש (במיודח אם קליי לא ישחק). נראה איך זה ילך.

      3. קאזינס היה נהדר, בטח יחסית למצבו ויחסיתת לאיך שנראה במשחק 1. אני בספק רב, עם כל הפציעות שמשאלת הלב שלך תתממש.

      הגב
      • רוני

        פעם ראשונה בשלוש השנים האחרונות שקר נאלץ לשלוף שפנים. הוא פשוט זורק הכל למגרש ורואה מה עובד, סחתיין על האומץ להכניס איזה בוגוט כזה אחרי שלא שיחק הרבה זמן ויותר מזה סחתיין על בוגוט וקוק שבאו לשחק. יש לו הצלחה אחת אדירה בקריירה, ההרכב הנמוך של גולדן סטייט. אחרי שדוראנט בא, רמת האימון שהוא נדרש אליה לא הייתה גבוהה במיוחד כי יש לו הרכב חלומות שמאפשר הרבה טעויות ועדיין לנצח. זה עדיין יותר מרוב המאמנים והוא גם נראה בן אדם סבבה.

        הגב
  • שי

    עוד טור מצוין. שיימס - אתה בהחלט מציב סטנדרט משלך.

    גם אני נהניתי מאוד לראות את קאזינס. היה נראה שיש לו מיינדסט מאוד חיובי. שלמרות כל השנים בלי פלייאוף ולמרות הטיימינג המחורבן של הפציעה האחרונה, הוא מתכוון פשוט לתרום לקבוצה איפה שצריך ולא ינסה להוכיח את עצמו בכוח. אמנם זה לא משהו שאפשר לצטט כמו הדברים של איגודלה, אבל גם זה מעיד בצורה חזקה מאוד על התרבות והאופי של גולדן סטייט.

    הגב
  • איברה

    בהחלט רף משלך, תענוג. תודה רבה על כל העבודה.
    אני מחכה לזה לא פחות מאשר למשחק

    הגב
    • זילברבוש

      תודה רבה, כייף לשמוע, בהחלט מוסיף מוטיבציה :)

      הגב
  • שחר התל אביבי

    תודה עמית
    מאמין שבלי דוראנט וקליי יהיה ללוחמים קשה, והם ישמחו לסיים את צמד המשחקים ב 2-2 ולקבל אז את דוראנט ותומפסון להמשך הסדרה

    הגב
  • ממן

    תשמע, הפוסטים שלך חוויה. מרגיש מחובר יותר למשחק אחרי הקריאה והצפייה.

    הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *