קונספציות ומיסקונספציות

אני מתקשה לזכור זמנים בהם סדרה אחת השפיעה על כל כך הרבה נראטיבים וקונספציות ב-NBA

אני מתקשה לזכור זמנים בהם סדרה אחת השפיעה על כל כך הרבה נראטיבים וקונספציות ב-NBA. ימים בהם כל שני משחקים איימו לשנות הסטוריה של מועדון שלם. הפוסט הזה הוא במובן מסויים המשך לפוסט הקודם בנוגע ל"מה אנחנו בעצם יודעים". לגבי חלק מהאמירות כאן אני מסכים לגמרי, חלקן אני חושב שהן שטויות גמורות ועל הרבה מהן אני פשוט לא יודע.
אבל אלה זמנים מבלבלים במיוחד

*

1. בשנה שעברה כשהוריירס עמדו בפיגור 3:2 מול הרוקטס צחקקו אנשים על אלה שאמרו שהמעבר של דוראנט גמר את התחרותיות של הליגה.
2. ואז ג"ס ניצחו אחרי הפציעה של פול וחזר הוויכוח – האם ג"ס תמיד עושים מה שצריך והיו מנצחים בכל מקרה גם ללא הפציעה?
3. כשהווריירס נצחו את יוסטון השנה במשחק 6 , ואפילו בלי דוראנט אמרו שזאת התשובה להאם הפציעה של כריס פול שנה שעברה הכריעה את הסדרה. כי הנה הווריירס ניצחו אותם כשכולם בריאים ואפילו בלי דוראנט.
4. כשהם ניצחו את טורונטו במשחק 2 ונראו שהולכים לעשות מה שכולם ציפו – 4:1 אמרו שזאת התשובה להאם דוראנט באמת כזה חשוב להם לאליפויות. הנה הם עושים כל מה שצריך גם בלעדיו.
5. עכשיו כשהם לפני הדחה – אומרים האם באמת האליפות של לברון ב2016 היתה מקרית, צירוף של מכת אשכים לא קשורה והופכת מומנטום, או שאולי דווקא מה שהיה מקרי הוא האליפות של ג"ס ב2015 שם ניצלו את הפציעות ותכלס בלי דוראנט/פציעות הם בכלל לא קבוצה אלופה?
6. ומה יגידו אם הווריירס יחזרו מ3:1 בלי דוראנט? שהם הקבוצה הטובה בהיסטוריה? וסטף? הוא בtier 1 עם הגדולים במשחק?
7. ומה יגידו אם דוראנט יחזור ויעשו את המהפך איתו? שהם יכולים רק איתו וסטף הוא סבבה והכל אבל…?

*

8. רבים מניחים שה-25 הפרש באורקל של ס"א היה מקרי וכך או כך ג"ס היו מנצחים את הבאים, ומטאטאים את ס"א. ואולי בכלל בלי זאזא אפילו עם דוראנט הם לא אלופים, כי תראו מה קאווי עושה להם?
9. ואולי אם קאווי ככה כל חייו במזרח הוא הוא זה שהיה מוכתר כמס' 2 בהיסטוריה ולא הבחור שבילה ב"מזרח החלש" כל חייו?

*

10. כי מה לגבי לברון? האליפות נגד הווריירס מיצבה אותו כמקום שני בהיסטוריה "סופית". כי זה הוא לבד מול קבוצה הסטורית. ואולי העובדה ש"הוא לבד" כמו שרואים עכשיו בלייקרס זה אשמתו, וזה מי שהוא – רחוק משחקן קבוצתי, שחקן שלא מאפשר למאמן לתפקד, וזה שלא מאפשר לקבוצה לגדול סביבו, רחוק מפרסונה מנהיגותית?
כי הנה בא לו קאווי ובשקט בשקט עושה את זה, ביציבות אין סופית, בלי דרמות, אפילו כמעט בקלות, ואפילו יש יטענו עם קבוצה פחות טובה ממה שהיתה ללברון. אז אולי החיים במזרח הם באמת פשוט הרבה הרבה יותר מדי קלים?

*

ולגבי שחקנים?
11. כל פעם שאיגי שם שלשה גדולה מדברים על "טוב, זה איגי, ידוע שיגיע כשצריך". אבל הנה 3 נק', 1 מ-6 מהשדה, ותכלס כבר שתי סדרות שהוא לא ממש מתפקד התקפית (אולי פצוע, אולי קצת, מי יודע). אבל הוא לא ממש סופג אש, כי הוא שחקן משלים. אז סה"כ אולי זה פשוט די נחמד להסתתר בעמדת "השחקן השישי"? אין לחץ, win -win. אפשר אפילו לזכות בפיינלס MVP.
12. דני גרין – רעיון בערך דומה, כל משחק הוא נראטיב אחר. פעם שכח לקלוע, אח"כ "תמיד מגיע בסדרות הגמר". היום שוב נעלם. ומה יהיה מחר?

*
אז שוב, מה אנחנו יודעים להגיד חוץ מהחוכמה בדיעבד? בחיי, איך זה יתכן שכל 4 משחקים נראטיב של הסטוריה שלמה יכול להשתנות?
נכון, יש יגידו שהשפעת הרשתות החברתיות מאפשרת להעלות כל מיני תאוריות מופרכות, אבל אני חייב להודות שגם אם אנסה לנטרל את הקולות האלה – גם אני בעצמי מתלבט ברצינות לגבי חלק מהדברים שכתבתי כאן.

איפה הם הימים ההם שמייקל פשוט היה אלוהים וניצח את כולם, תמיד?

*

אם תרצו לשמוע עוד מהבלוג אפשר לעקוב בדף הפייסבוק של "שיימס ברשת" וכן בטוויטר.

*

גמר ה-NBA: משחקים 1 ו-2

תגובות

  • לירן

    ענק (כרגיל)... ונכון... וגם לי אין תשובות...

    הגב
  • אורן השני

    פוסט אדיר. בד"כ ככל שהטוקבקיסט מולך יותר חד משמעי כך הוא פחות מבין מהחיים שלו, עדיף לראות כאלה שדעותיהם משתנות עם הזמן ולא כאלה שהכל אצלם שחור ולבן ואחר כך נעלמים או מעקמים את המציאות לטענותיהם.

    הגב
  • אלון

    אתה חושב יותר מדי. שב תראה כדורסל, אחלה ספורט.

    הגב
    • זילברבוש

      ככה גם הפסיכולוגית תמיד אמרה לי.
      תודה על הטיפ. חסכת לי כמה אלפי שקלים.

      הגב
      • Dr.van nostrand

        חחח, שיימס התותח.
        תענוג כל פעם, גם בימים שנראה שהליגה כבר אבדה לנו לעד.

        הגב
  • עסק שחור

    מצויין.

    לא יודע למה אבל אני ״נטרף״ מהנארטיב שסטף לא מגיע לגמר. לא מתחבר לזה בכלל.
    ומי שלא סופג כמעט ביקורת זה דריימונד גרין שציפיתי ממנו לקצת יותר תפוקה התקפית ובנתיים הוא ממש מאכזב. מאיגי לא ציפיתי - הוא לא פוגע כבר תקופה ארוכה.

    הגב
  • T-bone

    נהנתי לקרוא... מסכים עם הכל
    לגבי 10, לגמרי מייצב את לברון כ2 סופית, לטוב וכמובן לרע... לא חשוב אם איכשהו יקח עוד אליפויות

    הגב
  • איציק

    יופי של פוסט
    1. גולדן סטייט קבוצה היסטורית בלי דוראנט
    2. גולדן סטייט קבוצה היסטורית עם דוראנט
    3. פציעות פוגעות בקבוצה גם אם היא קבוצה היסטורית עם ובלי דוראנט
    4. גם קבוצה היסטורית יכולה לאבד אליפות, במיוחד אם בצד השני יש קבוצה מאד ראויה, והפעם יש (עדיין לא לקחה אליפות אבל קיימת אופציה כזו)
    5. לא יודע איזה מקום לברון בהיסטוריה אך התצוגה של קוואי בינתיים רחוקה מלהיות לברונית, היא הרבה יותר ג'ורדנית (לא אחזור שוב על ההסבר, מופיע בפוסט של רונן מהבוקר)
    6. מאד אשמח אם גולדן סטייט ייקחו את האליפות
    7. מאד אשמח אם טורנטו ייקחו את האליפות
    8. אין סתירה בין 6 לבין 7 - הפעם אין קבוצה שמעוררת אנטגוניזם אצלי, שתי קבוצות מאד ראויות עם מאמנים יוצאים מין הכלל שלא נקיים מטעויות וטוב לדעת שהם אנושיים

    הגב
  • עמית

    כל העיסוק הזה בנראטיבים ובהשפעה של משחק/סדרה על הכדורסל בפרספקטיבה היסטורית רק מרדד את השיח ע"מ להביא הקלקות, כי דיון על "לברון הגדול בהיסטוריה כן או לא" או "ג"ס לא שווים אליפות בלי דוראנט", יותר פשטניים, יותר מדברים לקהל הרחב ויותר סקסיים כי אלו שמות ונושאים מוכרים וקל להתדיין עליהם ולתפוס צד ולהרגיש צודק ומבין, ובאמת ככל שעובר הזמן אני הולך ומבין שזה רק עוד ועוד אוויר חם ואנשים שפשוט אוהבים לשמוע את עצמם מדברים, וככה זה ב90% מתקשורת הספורט, ובהגזמה בארהב שם העיסוק בדירוגים ובמסביב נופח מעבר לכל פרופורציה. וכל פעם עוד איזה שיא איזוטרי או השוואה מופרכת, כמו מדורה שמזינה את עצמה. הפוסט הנ"ל פשוט תיאר טוב את כל הבאזז הלא נפסק הזה שמלווה, כרגע, ספציפית, את סדרת הגמר, באזז שהוא אכילת ראש לא נגמרת.
    כמו שאני אכלתי את הראש עכשיו, סוג של...

    נק' בקצרה על המשחקים:
    פרד ואנווליט- נותן פלייאוף (חצי פלייאוף ליתא דיוק, אבל החצי החשוב), שמזכיר את זה של ג'יי ג'יי בראה ב2011.
    דני גרין- במשחק 3, עם שלשת הפגיון שהייתה חצי פלואטר-חצי שון מריון, גם הוא הופתע כשזה נכנס
    פסקל סיאקם- או ליתר דיוק, ההגנה של שחקני המשנה על סיאקם- הוא מחפש כל הזמן ללכת ימינה ולסיים את הסבסובים שלו בימין, תכוונו אותו שמאלה והאחוזים שלו ירדו פלאים (ספציפית משחק 3, לקח את ג'רבקו פעמיים לסל בימין וקלע ברבע ה2, אחכ ברבע ה3 איגי קיבל אותו ל2 פוזשנים רצופים, כיוון אותו שמאלה והוא החטיא)
    קווין לוני- כרגע הגבוה הטוב ביותר בווריורס, פיתח תיאום טוב עם דריימונד שכל משחק מוצא אותו 3-4 פעמים לדאנק/האלי הופ קליל, אלו האסיסטים שהיו חסרים לדריימונד במשחק 3 (וגם אלו לקליי). הגבוה החשוב ביותר של הווריורס כרגע, גם מפני ש...
    דמרכוס קאזינס- מעקב הקאזינס, שהיה פשוט מחריד במשחקים 3 ו4, נראה חלוד מאוד בהתקפה (לייאפים פשוטים שהתגלגלו החוצה), וכתוצאה מכך איבד כיוון בהגנה לחלוטין (פספס חילופים, הגיע לעזרה מוקדם או מאוחר מדי), ובאופן כללי נראה לא מחובר לחלוטין.היה כואב לראות את זה.
    אלפונסו מקיני- מאוד מתסכל לראות שחקן שתפקידו מסתכם בלקלוע ולנסות להגן בצורה טובה (פחות אשמתו, כששיחק קיבל את קוואי בלא מעט פוזשנים), מחטיא ככה, גם שלשות חופשיות ובעיקר עונשין.
    איבקה- 2 משחקי וינטג', כאילו 2012 חזרה.מעניין אם הוא ודוראנט מדברים ביניהם וכמה עולה שמו של מס' 0 באוקלהומה.
    ניק נרס- בעיקר במחצית הראשונה (משחק 4) גרם לווריורס ללכת יותר ויותר פנימה, לוותר על השלשה (13 זריקות ל3 במחצית, עם סטף וקליי כשירים. כמובן סייע לו שסטף לא היה מאופס), ואז במחצית השנייה ראינו לדקות ספורות את איבקה וגאסול ביחד, ואני מאמין שאם איבקה לא בבעיית עבירות אנחנו רואים המשכיות להרכב הזה, כי איבקה יכול לצאת לשחקן שלו ולחזור מספיק מהר לייצר מטריה אווירית ביחד עם גאסול, ובהתקפה שניהם קולעים טוב ובעקביות (יותר גאסול) מבחוץ, ויכולים כמובן גם לחגוג בפנים על ההרכבים הנמוכים של הווריורס, הרבה בריבאונד התקפה, ואולי אפילו לשלוף פריט נשכח מעלה אבק של משחק בין גבוהים ודאבל אלבו, אבל זו כבר פנטזיה שלי שלא תקרה, בטח לא בסדרה הזו...שלא תגמר

    הגב
    • Kirma der faux

      מעניין מאוד.
      אני כמעט לא רואה את הסדרה לפני אמצע רבע שלישי, והתחושה שלי היא שהווריירס מתישים את עצמם בהתקפה וזה מה שמביא להרבה מהבעיות. הצורך של הספלאשים לרוץ סביב חסימות 15-20 שניות כל התקפה ולא 5-7 שניות כמו שהם רגילים מול התקפות פחות טובות פשוט גומר אותם, ואין פוזשנים של בידודים של דוראנט בשביל לנוח.

      יכול להיות שהצוות המשלים שהזדקן בקבוצה או מורכב משחקני מינימום, והמחסור בשחקני פנים משמעותיים הוא המחיר של חמישיית האול סטארס? מערכת האיזונים של הליגה בכל זאת עובדת בסופו של דבר?

      הגב
    • 7even

      עמית,
      כ"כ נכוטן לגבי הפסקה הראשונה.
      כל ההשוואות האלה והסטטיסטיקות האלה שאף אחד לא יזכור אחרי 3 שניות...וואוו, זה כזה מפגר. סליחה אבל אין לי מילה אחרת.
      הכי בדיחה שלפעמים משחקים עם השנים כדי ליצור שיא בכוח.
      הנה תראו את פסקל סיאקם - למעשה יש שחקן בגיל שלו, עם השמכורת שלו שקלע מעל 12 נק' בממוצע בגמר, אבל אם נקווצ'ץ' קצת את השנים, נייצר סטטיסטיקה שאומרת שב-17 שנים האחרונות אין שחקן בגיל שלו, עם המשכורת שלו שקלע מעל 12 נק' בממוצע בגמר.

      וההשוואות ביום שחקנים - די, פשוט די. פוסטים של ניתוחים מהלכים ומשחקים בצורה עמוקה, כ"כ הרבה יותר מרהיב, עמוק, ומעניין.

      הגב
  • אייל

    איזה פוסט מעולה!
    מזמן לא הייתה לנו סדרת גמר שאשכרה הייתה... מעניינת!!
    הרי את דוראנט כבר אף אחד לא אוהב ועל לברון מיותר להרחיב ופתאום- שתי קבוצות ראויות בהחלט, אפילו ג"ס בלי המצייץ המזויף לא מצליחה להצטייר כ"רעה".
    טורונטו המרעננת הרשמית של הליגה.
    אפשר להמשיך לשאול עוד שאלות:
    1. אליפות לטורונטו= קוואי נשאר? אולי יישאר כי זו קבוצה מעולה או שאולי יילך כי הוא סיים את חובו? דוראנט יישאר בשביל להחזיר את האליפות לג"ס?
    2. אליפות לג"ס= דוראנט עוזב? האם הוא בכלל ייטול חלק בגמר?
    3. הקיץ הקרוב- האם באמת יהיה אחד מהמטלטלים שהליגה תזכור? אין לי ספק שלתוצאת הגמר הקרוב תהיה השפעה רצינית על המהלכים בקיץ.

    נ.ב. - האוהדים של טורונטו.. וואו.. הם כבר אלופים :)

    שיימס המשך כך

    הגב
  • אמיר

    ג'ורדן הוא אלוהים וקוואי הוא הנבחר

    הגב
  • Ollie Williams

    זה לא רק הנ.ב.א, באופן כללי השתרשה איזו תפיסה שכל מב שקורה עכשיו הוא הכי חשוב אי פעם ולכן הוא משנה את ההיסטוריה כולה.
    לעתים זה נכון אבל הן לא כל כך תכופות כמו שאנשים נוטים לחשוב.
    אבל ברוב המקרים מה שקורה עכשיו לא מעיד על העבר באופן כה נחרץ. אנשים משתנים, לומדים, גדלים וקטנים, הסביבה משתנה, האילוצים משתנים. לקחת משהו שקרה עכשיו ולהשליך אותו במדויק על מה שקרה לפני שנים כדי להגיע למסקנה שמתאימה לך זה לרוב סתם סוג של דמגוגיה.

    כמובן שאני לא מתכוון אליך ספציפית בפוסט הזה אלא לגישה הכללית הרווחת בדיונים בימינו, וכפי שכתבו למעלה גמעט תמיד הכי נחרץ הוא גם הכי בור.

    הגב
    • 7even

      צודק לגמרי.

      הגב
  • Zak

    מצוין! מעניין מה היה קורה אם קוואי היה נשאר בפייסרס, אם הוא היה מתפתח להיות אותו שחקן ואיך השילוב שלו ושל פול ג'ורג' היה מקשה על לברון. טרייד אדיר של סן אנטוניו להשיג אותו

    הגב
    • עמית

      הטרייד בזמנו היה טוב לשני הצדדים (אומר בתור אוהד פייסרס). לאינדיאנה היה חסר רכז, ועל עמדה 3 היו גם פול ג'ורג' וגם דני גריינג'ר (הכוכב בשנים השחורות של ג'ים אובריאן (טפו!)). ההגעה של ג'ורג' היל השלימה חמישיה שהעמידה מספרים הגנתיים חסרי תקדים, שהתכתבו עם קבוצות הגנה היסטוריות (לדעתי ההגנה הכי טובה במילניום ע"פ עונה שלמה, כשבהשוואה רק הפיסטונס של המחצית השנייה של 2004- אחרי שראשיד וואלאס הגיע- טובה יותר הגנתית), אינדיאנה סיימה ראשונה במזרח והייתה קרובה מאוד לגמר, רק שבדרך עמדה מיאמי של וויד לברון ובוש וההתאמה ההיא של ספולסטרה, שעבר לשחק עם 5 שחקני חוץ והפך את רוי היברט ללא רלוונטי. וכאוהד אינדיאנה אני חי בשלום עם הטרייד הזה, גם כי קוואי באינדיאנה לא היה מתפתח למה שהתפתח (והקרדיט פה למערכת של הספרס, אחד צ'יפ אינגלנד מיוחד).

      וזה שפול ג'ורג' ירק לבאר ממנה שתה והלך להיות נושא הכלים של ראסל ווסטברוק, את זה אף אחד לא צפה ב2013 (אל תצפו ממני לאובייקטיביות לגביו)

      הגב
      • NoOne

        קוואי מעולם לא היה באינדיאנה , הטרייד נעשה לפני הבחירה ואינדיאנה בחרה את קוואי בגלל שזה השם שסאן אנטוניו נתנו להם.
        אינדיאנה לא היו בוחרים את קוואי בלי טרייד

        הגב
  • ניינר / ווריור

    דבר אחד בטוח: איש השנה באן בי איי זה מסאיי יוג'ירי

    הגב
  • ציון

    אפשר להמשיך:
    13. אולי מייקל לא כזה טוב, פשוט היו לו יריבות חלשות? תשווה את הג׳אז של מלון וסטוקטון, פניקס של בארקלי, פורטלנד של קלייד וסיאטל של קמפ ופייטון (כולם הפסידו לג׳ורדן) ל ספרס של דאנקן וקוואי (וג׳ינובילי ופארקר), דאלאס של נוביצקי, הווריורס עם ובלי דוראנט (כולם ניצחו את לברון), אילו קבוצות יותר חזקות?

    הגב
    • ניינר / ווריור

      הסאנס של ברקלי היו מפרקים את כל מי שהזכרת

      הגב
      • yaron

        גם הג'אז.

        ולמייקל יש את הכוכבית הכי גדולה! הוא שיחק עם ג'ורדן, זאת חוכמה?

        הגב
        • ציון

          באמת? הג׳אז היו קבוצה מאוד אפורה ומשעממת. סטוקטון ומלון היו בני 34-35 ומלבדם שאר השחקנים לא היו משהו מיוחד. בעונה אחרי, בלי ג׳ורדן, הם בכלל לא הגיעו לגמר (גם הסאנס לא).
          איך הם יותר טובים מהספרס והווריורס? שתי קבוצות עם יותר כוכבים, הגנה חזקה וסגנון משחק יחודי של מסירות ותנועה. ולספרס גם המאמן הכי טוב אי פעם בערך.

          הגב
  • יותם

    לא יודע אם זו רק הסדרה הזו, אצלי זה מתחבר לכל עידן הרשתות החברתיות. כל מפגש נוקאאוט מקרי בצ'מפיונס קובע אם האנגלית טובה מהספרדית, ואם כריסטיאנו טוב ממסי. כך גם כל הפלייאוף נהפך להיות סובב סביב נרטיבים. ספוילר - כל אחד מצליח איכשהו לחזק את דעתו הקודמת על בסיס אותן ראיות.

    הגב
    • Ollie Williams

      בינגו

      והרעה החולה המתלווה - אם משחק הנוקאאוט הזה מוכיח שעכשיו האנגליות טובות מהספרדיות, אז בהכרח זה מוכיח שזה היב המצב מאז ומתמיד לאורך כל ההיסטוריה

      הגב
    • 7even

      בול, יותם.
      הנה תראה, שער מפנדל שהעלה קבוצה ממדינה X לגמר, קובע פתאום שזה הזמן שלהן בהיסטוריה.

      הגב
  • מתנאל

    טור מעולה !
    אני חושב שמרוב נרטיבים על ג״ס פחות עוסקים בנושא המרכזי שהוא הכדורסל של טורונטו ומה הצליחה לעשות שקבוצות טובות ואיכותיות נכשלו לפניה ?
    אילו ״סודות״ של ג״ס פיצחו?

    הגב
    • 7even

      ההגנה שלהם מאד מאד אגרסיבית והיציאה לפיקנרול של קרי מושלמת.
      קרי פשוט הפך לאפאטי. הוא מתחיל התקפה בידיעה שהגבוה (וזה עוזר שיש לך 2 גבוהים חכמים), ייצא אליו מאד באגרסיביות.
      יש להם גבוה עם יד רכה, ומחליפים שנכנסים בהתלהבות ורודפים אחרי קרי כמו מטורפים.

      נרס גם ניצל עד תום את העובדה שדוראנט לא משחק.
      פתאום קרי, דוראנט, וקליי, לא יכולים לנוח כמעט משחק שלם על חשבון השני רק כדי לפרוח ברבע הרביעי.
      פתאום צריך אשכרה להתאמץ משחק שלם. יש מצב שגולדן לא טובה בזה וזו הסיבה שדוראנט הובא ב 2016.

      הגב
  • הארכיון

    1. הגדולה של טורונטו שהיא בכלל לא היתה אמורה להיות שם ויכול להיות שלא תחזור שוב. באזר ביטר בגיים 7 וחזרה מ2-0 מול היאניס.
    2. הגמר הזה מבחינת ציפייה ותוצאה מזכיר את ה4-1 של דטרויט על הלייקרס של הגלקטיקוס.
    3. הגמר הזה מבחינת גאנריות מזכיר את ה4-1 של הספרס עם אותו קאווי על הלברונס.
    4. אחד הדברים היפים בnba שקורים בו דברים ספורטיביים מוזרים מאוד במאני טיים ולכן זה כל כך מעניין.
    5. מי חשב שפלייאוף בלי לברון יכול לעניין מישהו?
    6. מי חשב שצ'מפיונס בלי פרעוש ואלוהים יכול לעניין מישהו?
    7. בלי דוראנט זה יגמר 20 הפרש לטורונטו במשחק 5.
    8. עשו לגרין כתבה ענקית בספורט אילוסטרייטד לפני שבועיים ופשוט 'קברו' אותו. הוא לא ייצא מזה השנה.
    9. רק מי שצופה במשחקים יכול לדעת מה יחסי הכוחות. האחרים ניזונים מכתבות וסיסמאות- אני אחד מהם

    הגב
    • Dr.van nostrand

      שיחקת אותה, ארכיון.

      הגב
  • היסטוריון של ספורט

    מה שבטוח שכל תוצאה מכאן ואילך תהיה חתיכת סיפור
    אם טורונטו תשלים המשימה ותעשה 1/3 היא תהיה אחת האלופות המפתיעות ביותר ואם תוסיפו לזה את הסדרה שהוכרעה ב 4 הקפצות בטבעת זה בכלל יהיה לאגדות .
    ואם ג.ס תצא מ 3-1 עם שני משחקי חוץ כבר לא יישאר מקום בהיסטוריה בשבילם .

    הגב
    • איציק

      3-1 טורונט כבר עשתה ;)
      לחזור על אותו טריק פעמים...

      הגב
  • אלעדכ

    אמרת הכל. כל ההתעסקויות ההיפותטיות האלו ב"מה היה קורה אם..." חסרות כל משמעות. יש בערך מיליון יקומים מקבילים שבהם האירועים מתרחשים אחרת. הדבר היחיד שקובע זאת המציאות.
    אבל אתה באמת מתקשה לזכור זמנים דומים? בתקופה של לברון במיאמי, כל משחק היה משנה את הראייה ההיסטורית על לברון ואפילו על ווייד.

    הגב
    • איציק

      לפי הבנתי, היקומים המקבילים הם מציאות קיימת (לא פחות מהיקום שלנו), רק שאין לנו גישה אליה. איזה באסה...
      מה שאותי מעניין זה האם באמת קיימים יקומים מקבילים שבהם זה ממש מתרחש, למשל שקלי לא נפצע; שקובי לא מסתכסך עם שאק; שקואי מעדיף להישאר אצל הפופ. וזו רק רשימה חלקית.

      הגב
  • טל 12

    הפציעות הן חלק מהמשחק. לפעמים יש יותר מזל לפעמים פחות. הווריורס לפני דוראנט הייתה קבוצה טובה מאד כמו שפילדלפיה 76 היו טובים מאד לפני שהביאו את מוזס מאלון ועם איחוד ה MVP's לקחו אליפות ב 83 כשהם מנצחים בגמר 0-4 את הלייקרס.

    הגב
  • אלכס

    1. אני לא מבין איך סמול בול לפני שנתיים היה מה שמשמיד קבוצות מאסיביות, ועכשיו סמול בול זה פשוט בעיה מול מאסה. מה שכן נראה לי זה שלטורונטו יש 3-4 קלעים בכל הרכב ואולי חור הגנתי אחד. וכשיש רק חור אחד בהגנה (איבקה או גאסול מחוץ לצבע), ולקבוצה שלך יש 2 חברה שלא יודעים לקלוע אז לא בעיה לסגור את החור הזה, גם אם בוגוט משיג כל ריבאונד שני במשחק.

    2. כמו שאמרו פה לפני, הדירוגים האלה זה אוויר חם שהמדינה נהנת להנפיח (כי רייטינג). היופי שזה כל כך קל. יש טיעונים טובים מלכל צד, וצריך רק גרגר של "אני מבין יותר טוב\אובייקטיבי יותר" בשביל להתעסק בזה לנצח. וכמו שג'ורג' קרלין אמר פעם 80% מהאנשים בטוחים שהם לפחות קצת מעל הממוצע.

    3. הורג אותי שלא מתייחסים לזה ש GSW בחרו בעומק מוגבל לטובת הבאתו של דוראנט (וזה השתלם להם לחלוטין בשנתיים הראשונות). אם לא החוזה הזה היה להם עכשיו עומק עצמתי ופציעה שלא מי מהם לא היה משבית חלק כזה גדול מהתקציב.

    הגב
    • אלכס

      בהמשך ל- 1, וכשהגבוהה שלך לא צריך לשבת על הספסל בהגנה, אתה יכול לנצל את היתרון הזה בהתקפה. בגלל זה גולדן נמנעים מזה, בגלל זה קאר מחפש דקות לבוגוט\קאזינס.

      הגב
    • איציק

      80% מעל הממוצע זה בהחלט יתכן. 80% לא יכולים להיות מעל החציון. בהנחה שהציטוט נכון, כנראה סטטיסטיקה הוא לא ידע.
      אני מצאתי את הציטוט הבא שלו "חשוב עד כמה טיפש האדם הממוצע, ואז תבין שמחציתם של בני האדם טיפשים יותר ממנו." וגם הוא כמובן לא בהכרח מתקיים.
      אבל מה, כוונתו היתה ברורה ועצובה.

      הגב
      • אלכס

        ידע גם ידע (והתכוון לחציון בשתי המקרים), זה פשוט נשמע יותר מצחיק, וזה בדרך כלל הפרמטר שהקומיקאים הולכים איתו.

        הגב
        • אלכס

          גם לי הפריע החוסר דיוק אפילו ששמעתי בפעם הראשונה, אבל אין סתירה ב "80% חושבים שהם מעל החציון", זה סה"כ אמירה על דימוי עצמי מנופח. אותו הסיפור בציטוט השני, שמהווה אמירה על הדעה הרווחת על האדם הממוצע (חציוני!)

          הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *