ראשית, למי שלא מכירים: בן ברננקי (שמו המלא הוא בן שלום ברננקי) הוא נגיד הבנק המרכזי (הפדרלי) של ארצות הברית, המכונה בסלנג הכלכלי "הפד".

 

אני רואה את עולם ההשקעות כמשחק שבועי. יש חמישה סיבובים (ימי מסחר) בכל משחק, והעונה מסתיימת ב-31 בדצמבר.

שנת 2008 היתה שנה קשה מאוד לקבוצת "פד" (נתייחס לשוקי המניות באמריקה כתוצאות המשחקים שלה), שהפסידה בהפרשים עצומים לכוחות האופל של המציאות הכלכלית העולמית.

בשנת 2009, המאמן ברננקי הביא רכש עצום, בעלות של 1.5 טריליון דולר (הסכום שהיקצה הפד לרכישת ניירות ערך),  ונראה היה כי הוא עומד להציל את הקבוצה. סכום זה למעשה הומצא על ידי הפד. רבים קוראים לפעולה זו "הדפסת כסף". למעשה זו המצאת כסף יש מאין, ולא כסף שנמצא במאגר של הבנק.

אבל ענייננו כאן היא שנת 2010, שנת מבחן להצלחתו של הפד כמאמן כלכלת ארה"ב, ולהצלחת הג'נרל-מנג'ר שלו, בחור בשם ברק אובמה.

השנה התחילה בקול תרועה רמה, בשל המשך מגמת עליות השערים, ובגאווה כלל-עולמית על כך שהמשבר הקשה מאחורינו. בהמשך השנה, שוקי ההון בארה"ב ובעולם החלו במגמת ירידות חזקה, שהעמידה בסימן שאלה את ההישגים של 2009. כאן המקום לציין כי ההישגים הורגשו בעיקר בשוקי ההון, כלומר במדחום, ולא בכלכלה האמיתית. שם, הצופים המאוכזבים של הקבוצה, אזרחי ארצות הברית, הביעו את חוסר שביעות רצונם מתפקודו של הג'נרל-מנג'ר.

כאשר ההפסדים הגיעו לנקודה קריטית, באוגוסט 2010, הכריז הפד על רכש חדש בסך 600 מיליארד (0.6 טריליארד) דולר. רכש זה הוביל את הקבוצה להישגים מרשימים בספטמבר ובאוקטובר. השאלה היא האם הישגים אלה נובעים מלוח משחקים קל או אכן מייצגים שינוי באופי הקבוצה.

 *

כאן מגיע הדמיון בין ברננקי והפד לבין אבי נימני ומכבי תל אביב. שניהם מודדים את הצלחת הקבוצה בנקודות שנצברו. נימני רואה שמכבי לא הבקיעה מספיק שערים בשנה שעברה, אז הוא מגייס חלוץ רכש. הפד רואה שיש בעיה בביקוש בארה"ב, אז הוא מביא לציבור כסף. אך האם זו הבעיה?

שני הגופים לא מתבוננים מעט יותר לעומק, על מכלול הבעיות שהובילו לעונות הקשות הקודמות. האם נימני שינה במשהו את התרבות הארגונית במכבי ת"א? ספק גדול, שכן תרבות זו מתמצה בדמותו. האם בעיית הכלכלה בארה"ב היא אכן חוסר הביקוש, או שמקורה במקום אחר. הפד, כמו נימני, בחר בפתרון הקל. אין שחקנים? נרכוש. אין ביקוש? נספק כסף.

המשותף לשוקי ההון ולקבוצות כדורגל הוא שאופי הקבוצה והצלחתה האמיתית נמדדים ברגעי לחץ. לאחר האופוריה של ספטמבר ואוקטובר, החלו ההפסדים להגיע בשבוע שעבר. במדדי הנקודות אפשר להגדיר את ההפסד כמכאיב.

כאשר הכלכלה עולה על דרך חדשה, קבוצה במשבר תמצא את הדרך לנצח במשחק הבא. אך שוב, כמו בכדורגל, במידה שהשינוי אינו באופי ניהול הקבוצה, אלא בפתרונות אד הוק, בעיתות משבר לא יהיו לכלכלה הכוחות להיחלץ ממנו.

בשלב כלשהו כבר אי אפשר להתחזק יותר בשחקני רכש יקרים. אז צריך להכריע בין קבירת הראש בחול, להאמין ש"הכל יסתדר", לבין טיפול בבעיות המהותיות של הקבוצה. בקרוב נדע האם הגענו למשבר בליגת שוקי המניות העולמיים. כך גם במכבי ת"א.

על הבעיות האמיתיות בכלכלת ארה"ב ארחיב בפוסט אחר, אך אקדים בהערה אחת: ההנחה שגם השנה תוכרע הליגה במשחקים מול הקבוצות הקטנות נובעת מכך שרוב הנביאים לענייני שוקי ההון מסרבים להכיר בכך שהחוקים שונו, ונכנס הקיזוז.

*

גיל שלי הוא מומחה לשוק ההון

מכבי נימני ת"א – תיקון או ירידות? / גיל שלי

 

מכבי נימני ת"א – תיקון או ירידות? / גיל שלי
בבלומפילד נפל שער (המניה) / גיל שלי