מיסטר הראל ומיסייה טביב. ביזנס לא הולך עם אגו

 

פוסט מאת גיל שלי

הכדורגל מוציא מאנשים תכונות ששום עסק אחר לא מצליח. האם כדורגל הוא עסק? באופן עקרוני התשובה ברורה מאליה – לא. אני לא מכיר הרבה עסקים שאנשים נכנסים אליהם בידיעה מראש שהעסק יגרום להם להפסדים כספיים ניכרים.

נכון, כמעט כל בעל קבוצה מנסה לשכנע עצמו שלו זה לא יקרה. המקרה שלו הוא מיוחד, ויש סיבות כלכליות קוהרנטיות לכך שהוא יהיה מהראשונים שירוויחו כסף כתוצאה מרכישת הקבוצה. הסברים אלה נשמעים בדרך כלל כעורבא פרח, ואכן, ככל אצבע, בעלות על קבוצות כדורגל גורמת לרבים להפסיד כספים רבים. אני אומר זאת גם מתוך היכרות אישית עם בעל קבוצת כדורגל באיזור השרון.

אם כך, למה כל כך הרבה אנשים מוכנים להכניס ראש בריא למיטה חולה. רבים חושבים כי בעלי הקבוצות אמנם מפסידים כספים אך מרוויחים פרסום, פרסטיז'ה, קשרים ועוד. אולי, אבל אני לא משוכנע שקיימים תחומים נוספים בהם אנשים סבירים היו מוכנים לשלם כל כך הרבה עבור כמות הפרסום או הרווחים הלא-מוחשיים האחרים הקיימים בבעלות על קבוצות.

מכאן שהשיקול אינו כלכלי כנראה. בעלי הקבוצות מקבלים את התמורה בצורה אחרת. מדובר ככל הנראה בתרומה עצומה לאגו. ומכאן ניתן גם להבין מדוע קבוצות כדורגל בישראל מנוהלות בצורה, ששום עסק אחר לא היה שורד בה.

מאחר ובעלי הקבוצות מגיעים מהמקום של האגו, ההתנהלות המגיעה לאחר מכן אינה מפתיעה כלל. האגו הנו מורה גרוע ביותר לרווחים כלכליים, או אחרים. האגו הוא רגיש, מאוד פגיע, ודורש הרבה מאוד אנרגיות.

עסק אחר בו השותפים היו מתעבים אחד את השני, היה מוצא את דרכו לפתרון בצורה זו או אחרת. אך כאשר האגו הוא הקובע, הסיכוי שאכן אלי ומוני יגיעו להסדר, לפיו מי מהם יוותר על חלקו, קטן הרבה יותר. הם כרגע נמצאים במלחמה כדי להוכיח ששלי יותר גדול. במלחמה כזו אין מרוויחים.

*

פתרון בעיה שכזו לא יכול להגיע משיקולים עסקיים קרים. הפתרון יכול לבוא רק באמצעות צד שלישי, שיבין את הגורמים המנחים את האגו של כל אחד מהצדדים. ועוד דבר: טיעון על פיו ריבים אלה עשויים לגרום לשקיעת הקבוצה יידחה על ידי שני השותפים על הסף. לאגו יש תכונה מאוד מעניינת, הוא גורם לבעליו לראות רק את הנימוקים מדוע הוא כל כך צודק בעמדתו. האגו מעוור את האדם מלראות את החסרונות האפשריים בגישתו.

נכון, מר מוני הראל הינו אוהד מושבע של הפועל ת"א, ואני משוכנע שהוא חושב שבעלותו בקבוצה גורמת לה רק טוב. יש גם הוכחות לא רעות לכך, וראה ההישגים של הקבוצה תחת בעלותו. אך כל עוד השיקולים שמובילים אותו מגיעים כולם מהמקום של הרגש, אין בעולם ולו אדם אחד שמסוגל לשכנע אותו בצורה הגיונית כי המשך החיכוכים בינו ובין מר אלי טביב עשויים להוביל לשקיעתה של הזריחה.

אם הייתי איש מהמר, הייתי מהמר על כך שגם בינואר נקרא על המשך החיכוכים בין הצדדים הניצים, וכך גם בקיץ הבא. האם חיכוכים אלה יובילו לשקיעתה של הפועל ת"א? אני עדיין לא יודע את התשובה לכך. כרגע, בצורה מרשימה אפילו, קיים בהפועל חוזק פנימי שיודע להתגבר כמעט על כל משבר. אך חוזק ערטילאי זה עשוי למצוא את הקריפטונייט שלו. כאשר כח מסויים נשחק עוד ועוד, בסופו של דבר, הכח נגמר. אם הייתי אוהד הפועל הייתי מאוד מוטרד מכך, שהבעלים הנוכחיים ימשיכו לבדוק את הכח הפנימי של הקבוצה עוד ועוד.

לאוהדים אלה יכולה להיות נחמה אחת: נראה שאבי נמני ימשיך לנהל את היריבה המושבעת.

*

בבלומפילד נפל שער (המניה) / גיל שלי

 

 

 

 

 

 

 

 

בבלומפילד נפל שער (המניה) / גיל שלי
מעשה בפנחס החרגול ודייויד הנמלה