בתמונה: לא מג'יק ג'ונסון

פוסט מאת גיל שלי הדיבורים על לברון כאשר הגיע לליגה, מלבד היותו הכישרון הגדול ביותר אי פעם, הישוו את הפוטנציאל שלו […]

פוסט מאת גיל שלי

הדיבורים על לברון כאשר הגיע לליגה, מלבד היותו הכישרון הגדול ביותר אי פעם, הישוו את הפוטנציאל שלו לזה של מג'יק ג'ונסון. הגובה של שניהם דומה, לברון שולט בכדור כמו מג'יק, והמסירות שלו תמיד הדהימו את כולם. אך כיום השאלה הגדולה היא האם יש בכלל מקום להשוואה. ואם לא אז למה?

לא כולם זוכרים את מג'יק בעונה הראשונה שלו, אבל המשחק הזכור ביותר שלו באותה עונה היה זה בו שיחק כשחקן ציר מול פילדלפיה בסדרת הגמר, כאשר קארים עבדול ג'אבר היה פצוע. מג'יק היה מוכן לשחק בתפקיד לא מוכר, להפסיד את יתרון הגובה שהתרגל לשחק איתו עד אז, ולקחת סיכון עצום – הכל כדי לקחת אליפות. לעומתו, כאשר מדברים עם לברון אחרי משחקים העונה, התשובה הקבועה שלו היא "אני לא אשתנה". האם מישהו רואה את לברון מוכן לשחק כסנטר למען הקבוצה?

אפילו כריס וובר המושמץ, במשחק השביעע בסדרה האלמותית מול הלייקרס, שמר על שאקיל בסוף המשחק ובהארכה (בהצלחה דרך אגב) בדרך להפסד. האם מישהו רואה את לברון מוכן לשמור על שאקיל בשיאו? זו הסיבה שסטטיסטיקה אישית היא כה מוגבלת כאמצעי לשיקוף השחקן. פוטנציאל אתלטי הוא בסופו של יום רק פוטנציאל. ישנם פרמטרים לא מדידים אשר קובעים יותר מכל.

לברון את ווייד, וחברם שמשחק מתחת לסל, מגיעים כיום למקום בו לא היו מעולם. ולא, אני לא מדבר על הפסדים רצופים. כיום הם אויב העם בכל פעם שהם מגיעים למשחק חוץ. הם התרגלו להיות השחקנים הנערצים בליגה, השינוי במעמד שלהם קיצוני, ועדיין לא ראינו שום דבר שמראה שהם מוכנים להתמודדות עם המעמד החדש. האם קיים בלברון אותו אדם אשר לא מוכן לקבל כישלון כאופציה, ומסוגל להגיע לסביבה עוינת ולהצטיין?

הדבר שאיפיין את הגדולים באמת, לארי, מג'יק, מייקל, לא היה התכונות הפיסיות יוצאות הדופן שלהם. שלושתם, כמו ביל ראסל לפניהם, ואפילו קובי במידה מסוימת כיום, היו מאופינים באופי שממוקד בדבר אחד בלבד, בניצחון. לברון עולה על מג'יק בכל פרמטר אתלטי מדיד, מבחינה היתרון הפיסי שלו במשחק,הוא דומה לשאקיל ולצ'מברלין בלבד. ועדיין עולה השאלה, האם לברון מוכן להיות מג'יק כדי לקחת אליפות בהיט? התשובה תתגלה בקרוב, אבל כמה מכם מוכנים להמר כיום שכן.

באיגרוף למדתי שהרבה פעמים האנשים הגדולים פיסית פוחדים לחטוף מכות יותר מחבריהם בעלי המידות הממוצעות. ההסבר ההגיוני היה שמפאת גודלם הם מעולם לא חטפו, ואפילו לא חשו מאוימים. האם יתכן שדווקא העליונות הפיסית של לברון היא שמנעה ממנו את האפשרות ללמוד להתמודד עם נחיתות אפשרית?

מעשה בפנחס החרגול ודייויד הנמלה
אכן כן, יחד בגדול

תגובות

  • יואל

    קצר ולעניין ;)

  • יונתן ארבל

    אם תמונה אחת שווה אלף מילים זו כנראה שווה אלפיים..

  • אלעד

    מדוייק לחלוטין.
    אגב, בצמרת מאבדי הכדורים בכל הזמנים, ניתן למצוא את מג'יק, איזייה ושאר שחקנים מהעילית. זה הגיוני כשאתה אחראי על רוב הפוזיישנים של הקבוצה שלך. במקרה של לברון השנה הנתון הזה מאוד לא מחמיא - יש לו כרגע קרוב ל-5 איבודים במשחק.

  • דה באזר

    סליחה על התקלה, אנחנו מתנצלים... יצא יפה גם ככה, אולי, אבל בכל זאת שווה לשמוע את גיל מסביר גם למה.

  • הופ

    ההמצאות הגדולות ביותר נולדות בטעות... אהבתי את היצירתיות. שההסבר של גיל יעלה בפוסט נפרד!

    • הופ

      מאוחר מדי...

      • הופ

        אבל גם הפוסט מצוין.

  • גיל שלי

    מסכים עם הופ

  • מנחם לס

    אנשים לא מפסיקים להסיק מסקנות חותכות וסופיות על קריירה של בנאדם אחרי 12 משחקים, ולא יעזור שום דבר כנראה. אז מעתה אני שותק, ואפגוש אתכם עוד שנתיים-שלוש.

  • יונתן ארבל

    התשובה היא מאוד פשוטה ואינה דורשת עומק מחשבתי.

    לא!
    ובהרחבה..
    ממש לא!

    אין לו את הבגרות או את יכולת ניהול המשחק או את המנהיגות של מג'יק.
    הוא אפילו לא קרוב.
    זה כמו לשאול האם אני שבערך בגובה של סטוקטון ואפילו יותר חזק ממנו ואולי גם יותר מהיר יכול להיות כמוהו.
    זה ממש לא קרוב.
    הוא קיבל את כל התנאים כדי לעשות זאת.. השטיח כבר נפרש..רק בוא תהיה מלך, אבל הוא בחר להיות עוזר טבח עם מנטליות של עוזר טבח.

    הוא יותר קרוב להיות פושתק (או פושטק..) מאשר מגה סטאר.

    האנרגיות שלו ברצפה ואני מקבל דכאון מלראות אותו משחק.
    כשמגי'ק שיחק זה היה.... מג'יק...

    • גיל שלי

      יונתן - מבלי לראות אותך, הרשה לי להניח שסטוקטון כנראה לא פחות חזק ממך. העצמה של האירי הזה שראיתי בחסימות שהוא העמיד מול ענקים אמיתיים, היא נדירה ביותר. כמובן שאני מסכים איתך בקשר לנקודה שלך, וניסיתי להסביר במה מתמצה ההבדל.

  • מנחם לס

    אגב, באותו משחק שאתה מדבר עליו הוא שיחק כסנטר רק כעשר דקות. את ה-42 נק' שקלע (אם זכור לי נכון שהוא קלע 42) הוא קלע לרוב בפאסט-ברייקים וכניסות לסל. ואיזה סיכון הוא לקח? אני בטוח שאם אריק ספואלטרה מבקש מלברון שינסה לשחק סנטר רבע אחד, הוא יקפוץ על המציאה.

    • נינו

      מנחם, מתחילת העונה הוא אומר לעיתונאים "אל תגידו שאני רכז, אני לא משחק רכז". שחקן עם הבנה אמיתית של צרכי הקבוצה, ועם הכשרון שלו, היה מסכים לרכז לפחות חלק מהזמן. הוא שיחק רכז בעונת הרוקי שלו וגם לפעמים קצת בתיכון, זה לא זר לו. הוא יודע שהוא יותר טוב מארויו וצ'אלמרס ביחד ושההעברה שלו לרכז תוסיף עוד קלעי למגרש (ג'יימס ג'ונס/אדי האוס/מייק מילר כשיחזור) והוא פשוט לא מוכן. אחרי 15 משחקים הוא מילמל משהו כמו "היום שיחקתי קצת פוינט גארד. אתם יכולים לרשום את זה". זו לא מנטליות של הרבה למען הקבוצה

      • נינו

        *הקרבה למען הקבוצה

  • יונתן ארבל

    למנחם,
    12 משחקים????
    אולי יותר נכון 8 שנים, שזה כמה בערך 700 משחקים?

    מותר לנו להסיק.
    אם עכשיו הוא עובר לבוסטון והם מפסידים 10 משחקים אז גם תגיד שאחרי 10 משחקים לא ניתן לשפוט אותו?
    ואם רואים מיד שמשהו לא עובד למה צריך לחכות כדי להסיק מסקנות?

    אני רוצה לראות אותו נתקל בטעות בפט ריילי, הפושתק הזה.
    זו התנהגות שמתאימה לערן ללוי ( לא יודע אם אתה מכיר אותו) ולא שחקן שרוצה להיות וורלד קלאס.

    זה יהיה תענוג לראות אותו מפסיד בקליבלנד אני מקווה שיהיה פוסט חי על זה..

    • מנחם לס

      כל מה שהוא עשה בקליבלנד היה לעשות איתם בעונה שעברה את הרקורד הטוב בליגה עם שחקנים כמו אנטוני פרקר וכאלה. אתה יודע במקרה מי שיחק עם מג'יק בשמונה השנים הראשונות? אני מניח שאתה יודע מספיק כדורסל, אז אפילו לא אזכיר את קרים, וורת'י, והאחרים. איזה שטויות אתם לא מפסיקים לכתוב. לא מפסיקים להשוות מה שלא ניתן להשוואה. מה אתה חושב מג'יק היה עושה בקבוצה כמו קליבלנד? הרבה פחות מלברון כי לברון היה מסוגל לקלוע 30 למשחק, ממוצע שמג'יק ראה רק בחלומותיו (ומג'יק הוא בחמישיית כל הזמנחם שלי! אני מת עליו גם כשחקן וגם כאדם)

  • תמיר

    אחלה פוסט,

    אבל עדיין,

    היה עדיף שישאר בלי מלל.

  • Lior

    מנחם

    לברון הוא אכזבה נקודה.
    גם בתור שחקן וגם בתור אדם.

    עד הפליי אוף ובייחוד עם החיזוקים שהם עשו במהלך שנה שעברה טענו כולם שיש להם את הקבוצה הכי טובה עם הסגל הכי טוב והם הפייבוריטיםובכל זאת הוא נכשל ועף.
    להגיד עם הוא שיחק עם אנתוני פארקר וכאלה זה חטא לאמת כי היו מסביבו שחקנים טובים(ומאמן גרוע כמו 80% מהמאמנים בליגה הזאת).

    להזכירך ג'ורדן כביכול לקח אליפויות עם עוד 2 כוכבים(פיפן גרנט ו ופיפן רודמן)
    אבל מה סקוטי פיפן עשה בשנים שלו בלי מייקל או שאולי תגיד שלוק לונגלי, רון הרפר, קוקוץ, קר ועוד היו מהרמה הכי גבוהה שיש או אפילו שחקנים טובים, הם פשוט התאימו לשיטה של גקסון.

    ובוא נגיד שעוד שנתיים או שלוש יהיה ללברון אליפות אחת או שתיים מה תגיד לנו ? תאכלו את הלב ? הוא השחקן הכי גדול בהיסטוריה?(מה שהוא היה יכול להיות אם היה בוחר אחרת).לא ת אפילו כפיים לא נמחא לו

    הבחירה שלו היא בחירה של לוזר ואני לא בטוח שהוא ייקח אליפות במיאמי עם כל הרצון שלך , 2 כוכבים על אותה עמדה עם אחוזים גרועים מהשדה לאורך כל הקריירה זה יותר מדי(אני בכוונה לא מזכיר את CB שהוא פשוט שחקן סביר שצריך לקום כל בוקר ולהגיד תודה שיש לי כאלה חברים כי בלעדיהם הייתי כלום)בהתקפה קבוצות ייסגרו את הצבע וייתנו להם לנצח מבחוץ ובהגנה ייתנו להם לעבוד קשה ולגרום להם לעשות עבירות.

    הוא כבר לא יהיה לעולם אחד מהגדולים באמת של המשחק

    • גיל שלי

      אני לא בטוח שזה תלוי בלברון. הבחירה של כולנו הרבה פחות חפשית ממה שנדמה. האופי שלו הוא לא פחות קשה לשיפור, לעומת תכונות פיסיות. כנראה שצריך לקבל, שחסרות לו תכונות משמעותיות שעושות את ההבדל.

  • moby

    לברון הוא לברון ואין להשוותו לאיש זולתו.
    הסיפור במיאמי היה וצריך להיות וויד כי הוא כן קורץ מחומר של...והוא ירד קצת במספרים מתחילת השנה ויותר גרוע בקבלת ההחלטות.
    ***
    הנבא מתחיל להיות כמו האיבקות "מקצוענית" של תחילת שנות ה-2000.
    כאשר שלישיית "מה קשור?" היא New World Order(NWO)הם ה"רעים" חסר רק ברט הארט והאנדרטייקר וקדימה רסלמניה.

    • גיל שלי

      moby - וואו אני זוכר מהרסלינג רק את ון אריק. כנראה הבדלי הדורות. אני מודאג מאוד מהיכולת של ווייד, אבל לברון גם בלי להשוות אותו לאף אחד, נראה שפשוט חסר את האישיות.

      • moby

        כן אתה כנראה מבוגר ממני בכעשור (הייתי בביקור של הואן אריקים בארץ ילדון ובהיכל). אבל יש לי נפש צעירה.
        יחי האנדרטייקר.

        • גיל שלי

          קווין היה האח המועדף. הוא גם היחיד שנשאר חי.

  • מאיר

    הטעות הכי גדולה של לברון ופמלייתו בקליבלנד הייתה שהם לא הבינו בשום שלב שהוא צריך מאמן חזק כדי להצליח.

    נראה לי שהוא כבר מבוגר מדי בשביל להשתנות עכשיו, ולכן כל הדיבורים על זה שריילי יקח את המושכות נשמעים לי מופרכים - איך בדיוק לברון יסתדר עם רוצח כמו ריילי?

    עצוב לראות את הפוטנציאל האדיר הזה בדרך הבטוחה להיות האכזבה הגדולה ביותר בתולדות הספורט האמריקאי

  • אלעד

    אני לא מסכים עם הקביעה שלברון הוא אכזבה כבנאדם. תחשבו שלבנאדם מטפטפים מגיל 15 שהוא ה-דבר הבא בכדורסל, כבר הכתירו אותו כהול-אוף פיימר (!) עתידי, עוד לפני ששיחק משחק אחד.
    לדעתי עד אירועי הקיץ האחרון הוא הסתדר באופן יוצא מהכלל עם הלחץ שהונח (ותמיד הונח) על כתפיו.
    בכל מקרה, עם כל הביקורת שמגיעה לו, נראה לי שאיש מאיתנו לא זכה ולא יזכה להתמודד עם כאלו לחצים מגיל כל כך צעיר. ההיסטוריה מלאה בדוגמאות לספורטאים שכרעו תחת אותו נטל (רק מספר דוגמאות - לני ביאס, ריאן ליף, רוי טארפלי... מוזמנים להוסיף)

  • גיל שלי

    לני ביאס לא קשור לרשימה שלך. הוא לא קרס תחת העומס. הוא חגג כמו הרבה בני דורו וגילו, בצורה שהם חגגו אירועים גדולים, והיה לו חוסר מזל משווע. ריאן ליף הוא מקרה שלא קשור ללחץ, פשוט מבנה אישיות מחורבן מלכתחילה. הוא דוגמה מצוינת להבדל בין פוטנציאל ובין שחקן גדול במציאות. לקראת הדראפט הרבה מומחים טענו שהוא צריך להבחר ראשון על בסיס פוטנציאל גבוה יותר. אתלטי יותר מפייטון, יד חזקה יותר. זו הדוגמה הקלאסית שהדברים המדידים הם לא תמיד, או אפילו כמעט אף פעם לא, הדברים המכריעים.

    • אלעד

      ייתכן שאתה צודק, אבל נראה לי שכמעט בלתי אפשרי להרכיב רשימה של ספורטאים שלא עמדו בלחץ. פשוט מאוד, רובם לא יגיעו לשנתם השמינית כמו שלברון הגיע. הם יתמוטטו כבר בהתחלה. אולי זה מה שמתסכל בלברון, הוא הרגיל אותנו לטוב, ואז הגיע הקיץ האחרון והשאיר סימני שאלה על כל הקריירה שלו (גם ברטרוספקטיבה)

      • מאיר

        בשורה התחתונה, התחושה היא שבעיני לברון עצמו והסובבים אותו (ומתפרנסים בזכותו), האשם הוא אף פעם לא בלברון אלא בסגל המסייע / במאמן / בעיר או באלף ואחד דברים אחרים. רק ככה יכול להיווצר הפרדוקס שקליבלנד ניצחה את הליגה הסדירה וכשנכנעה ללא תנאי בפלייאוף פתאום צצו כל מיני תירוצים.

        האמת היא שהתרסקות כמו של הקאבס שנה שעברה מול בוסטון חייבת להעיד על פגם מהותי באופי והתאווה לניצחון של הסופר סטאר ו/או המאמן. מכיוון שבמקרה זה המאמן היה בובה (לדרישת הסופר-סטאר) המסקנה היא ששורש הבעיה היה בסופר-סטאר.

        ואגב, כבר עכשיו רואים איך לברון ואנשי החצר שלו מתחילים להאשים את המאמן והסגל החסר (מה שאולי גם נכון חלקית). אני לא אתפלא אם במידה וריילי יכנס לעמדת מאמן מיאמי נתחיל לשמוע שהוא קשוח מדי ולא מבין איך צריך לעבוד עם כוכב צעיר כמו לברון.

        הבן-אדם פשוט קנה את מה שכל העולם מכר לו, ומאמין שהוא כ"כ טוב עד שהוא יכול לשחק עם החבר'ה שלו תוך כדי השתזפות בחופי מיאמי ועדיין לקחת 6 אליפויות ברצף.

        הלוואי שהוא יצא מזה ויראה לנו שהוא באמת אריה, אבל כרגע זה נראה בכיוון ההפוך.

  • מנחם לס

    אתם שוכחים דבר אחד חשוב: לברון הוא כולו בן 26. הוא עדיין צעיר שכל עולמו לפניו. ואגלה לכם סוד (שאתם בוודאי יודעים): הוא התגלה כשחקן טלוויזיה וקולנוע מוכשר ביותר. אם ייכשל כליל בכדורסל (והוא לא ייכשל!), יש לו לאן ללכת.
    אבל אני עדיין מאמין שהרבה גדולה מחכה לו עדיין בכדורסל.

    • מאיר

      מנחם, עם כל הכבוד גם אוהדים צריכים להודות באמת על הקבוצות והכוכבים שלהם (להוציא מקרה נמני ומכבי ת"א...).

      איך יכול להיות שלברון נכנס כתף אל כתף במאמן שלו, שמסתובב מיד עם פרצוף המום בעוד לברון ממשיך ללכת כאילו כלום, ואף אחד במועדון לא מגיב לזה? מה המסר שהוא מקבל? איך ניתן לצפות ממנו לא להרגיש שהוא מעל המאמן והמועדון? ואיך ניתן לצפות להישגים עםם גישה כזו?

      ואגב, לפני שתגיד שזה קרה במקרה (כפי שלברון טען), צפה בבקשה בלינק הבא. לשם הבהרה - מדובר במשחק בו הניקס הפאתטיים של איזייה מביסים את קליבלנד של לברון, וללברון הרגע נשרקה עבירת תוקף. נחשו על מי הוא בוחר לפרוק את התסכולים שלו (רמז, לא על עצמו או על היריבה), ונחשו איך הגיבה הנהלת המועדון.

      http://www.youtube.com/watch?v=-isWejT9jCw

      • גיל שלי

        דוגמה מצוינת שלך לבעיתיות של ההתנהלות של קליבלנד מול לברון, וכרגע אפילו פט ריילי לא עושה עם ההתנהגות המטרידה הזו כלום. קשה לראות איך לברון יתבגר אם אף אחד לא מוכן לעמוד מולו. החברים שלו מספרים לו כמה הוא גדול, הקבוצה שלו מתרפסת לפניו, והוא רגיל מגיל 0 שהוא הנבחר.

  • גיל שלי

    מנחם - אחד הדברים שלמדתי מהשקעות זה לא לנחש את העתיד אלא להבין את ההווה. האם יכול להיות שלברון יעבור מטמורפוזה ויהפוך לשחקן שמוכן לעשות הכל בשביל הקבוצה, יכול להיות. כרגע אני לא רואה לזה שום סימן. מבחינת היכולות הפיסיות שלו הוא מקביל רק לווילט, אבל צריך לזכור שהישגיו של זה מתגמדים לעומת ראסל. מה יהיה בהמשך, אין לי מושג. הסימנים כיום לגבי הרצון שלו להתמודד, ממש לא טובים.

    הוא לא מוכן לקחת אחריות על כלום, לא מוכן לוותר למען הקבוצה, לא נראה שהוא מאושר עם דוויין ווייד, ומוכן לזרוק את המאמן, וכל אחד אחר לכלבים כדי שיאשימו אחרים. קובי לא נראה הרבה יותר טוב בגיל 26, ואכן התבגר. יכול להיות שגם לברון יתבגר.

  • יונתן ארבל

    למנחם,

    אתה מאכזב אותי קשות. באמת..
    אתה לא יכול לשים את להחליף את מג'יק בלברון בקליבלנד ולהגיד שמג'יק לא היה לוקח איתם אליפות!!

    בוודאי שלא היה לוקח כי זו קבוצה שנבנתה על מידותיו של לברון ולא של מג'יק!

    לא היה אחד שלא דיבר על הצוות המסייע של קליבלנד שהוא הטוב בליגה שנה שעברה כולל אתה! ואם אתה לא זוכר מה אמרת אני אביא לך ציטוטים פרי עטך.

    אז די לבלבל פה את המוח.
    מגי'ק זה שחקן עם קלאס. לברון הוא חתיכת מטוטמם. לחץ בחץ קחץ. את מי זה מעניין. באותה מידה שהלחיצו את לברון גם נתנו לו את כל אפשרויות התמרון אז די להיות סנגור של אימפוטנט.

    כל שחקן זכאי לעשות את הבחירה שלו אבל צריך להיות חתיכת שלומיאל כדי לצנוח מפסגת האהדה בעולם לתחתית הבאר.

    פשוט קשה לך להודות באמת, אחרת אין לי הסברים לטיעונים שלך.
    מג'יק שיחק בשנות ה 80 ועכשיו זה עכשיו. ומה שהיה נכון אז לא תמיד נכון להיום וזה כדורסל אחר.
    אין מה להשוות בין שחקנים ותקופות שונות.

    אבל כן אפשר לראות איך קובי למשל התמודד עם לחץ אדיר (אז כן הביאו את גאסול אבל צריך לגרום לך שדברים טובים יקרו לך) ולברון קורס עכשיו ומאבד את כל מה שהיה לו שנה שעברה.

    אין ללברון שום קייס להיות שחקן גדול וזה לא משנה אם יקח 7 אליפויות ברצף. הוא מחק את עצמו מהרשימה בצעד הזה.

    מבטיח לך שמג'יק לא היה נתקל במקרה במאמן שלו.
    אולי אתה זה שלא ראית את מג'יק וקארים או לא הבנת מה ראית כי לשים את לברון באותה שורה עם מג'יק זה חתיכת עלבון לאוהבי הכדורסל.

    בניגוד לקובי, אין לו קילר אינסטינקט והוא לא עושה מה שצריך לעשות כדי לנצח ,הוא מחכה שדברים יפלו עליו.
    גיל 26 זה כמו 30 של לפני עשור.
    חוץ מזה שהוא כבר 8 שנים בליגה.. דחיל רבאק.. הוא לא תינוקת.
    היום כולם מודעים להכל ויש שחקנים גדולים שעברו תהליכים בקריירה שלהם אז אין פה יותר מדי הפתעות.
    ואם יש, צריך לדעת מיד לעשות את ההתאמות.

  • עמית פרוס

    חברים
    מן הסתם הויכוח הזה הרי לא יגמר לעולם
    אבל
    בואו נבדיל
    לברון עשה טעות של דביל-בהתנהלות שלו-על זה אין ויכוח
    מכאן ועד להחליט שהוא כן שחקן או לא שחקן
    קצת רחוק
    אני פשוט משתגע מי אלה ה"מומחים שהחליטו שללברון היה צוות מסייע הכי טוב בליגה שנה שעברה"
    למיטב זכרוני אפילו אברהמי כתב כאן משהו כמו "שאין לקליבלנס סיכוי לנצח שום משחק אם לברון לא יתן 40-8-8-"
    נראה לך שזה צוות מסייע הכי טוב בליגה?
    יותר טוב מהסלטיקס ?יותר טוב מהלייקרס?
    תסתכלו על כל האליפויות ב30 שנה האחרונות-מישהו ממכם חושב שקליבלנד של לברון יש סיכוי להוציא יותר מנצחון אחד בסדרה מהטוב מ7?

    לברון שחקן על -אין לי מושג אם הוא הכי טוב או לא וזה גם לא מעניין-שנתקע בקיר מסוים שגם ברקלי וגם גארנט וגם שאקיל במידה מסוימת נתקע בו ואני מניח שמנחם יוכל לתת כאן עוד 100 דוגמאות-
    הייתה לו קבוצה מחורבנת והוא הביא אותה עד לקצה של הקצה
    זאת האמת
    ץ
    להתחיל עכשיו לדבר על קליבלנד כאילו היא מינימום סאן אנטוניו זו בדיחה עלובה.
    מה שכן-וזה לא מוכיח כלום עדיין.....-משני הניסויים שראינו בשנים האחרונות של לקחת 3 כוכבים ולחבר אותם לקבוצה אנחנו רואים שכדאי להשקיע קצת מחשבה ולא להביא שני שחקנים שבמהות הם די דומים .

Comments are closed.