יומן האליפות של הג'אינטס (חלק א')

יומן מאת גיל שלי  לכבוד האליפות הממשמשת ובאה של הג'אינטס החלטתי לפתוח בפרקי יומן אישי עד לסופרבול. היום הג'אינטס מכורתי […]

יומן מאת גיל שלי 

לכבוד האליפות הממשמשת ובאה של הג'אינטס החלטתי לפתוח בפרקי יומן אישי עד לסופרבול. היום הג'אינטס מכורתי משחקים מול הרדסקינס השנואים מוושינגטון. שני ארגונים, שהשוני בין הבעלים שלהם הוא בדיוק השוני ביניהם.

הג'אינטס מנוהלים כבר שנים כארגון אשר כל מי שהיה בו אוהב אותו. בעלים צנועים, שמנהלים את הארגון בצורה יסודית, שקולה ותוך טיפוח האנשים שבפנים. ריס, הג'נרל-מנג'ר הנוכחי, גדל בתוך הארגון במחלקת הסקאוטס.

 לעומתם, הרדסקינס מנוהלים על ידי דניאל סניידר, בעלים שרכש את הקבוצה מתוך מטרה לפאר את שמו. המועדון מנוהל באימפולסיביות, המאופיינת בהחתמת שחקנים על חוזי ענק, רכישה עונתית של השמות החמים ביותר בתחום וכישלון מתמשך של שנים.

הסיבה שקבוצתי האהובה תיקח את האליפות השנה היא קודם כל היציבות הארגונית. לאחר הכישלון המהדהד בעונה שעברה, לא זרקו הכל לפח והתחילו מחדש. הארגון ניתח את הכישלון ברוגע, מצא את הנקודות החלשות, וחיזק אותן. ההחתמות של הפרי אייג'נטס השנה היו מוצלחות, מתאם ההגנה עושה את עבודתו נאמנה, והמסגרת נותרה חזקה.

ההגנה השנה, למרות אופייה השונה מההגנה המפוארת של ספאגס בעונת האליפות, היא הגנה שמוכנה להתכופף, אך לא להיכנע למהלכים גדולים. בניגוד אדיר לשנה שעברה, השחקנים נדרשים לקרוא את המהלך ולהגיב, והמתאם יוזם בליצים בנקודות ספציפיות ומוצלחות. הקו הקדמי של ההגנה הוא קו מוצלח במיוחד, ומפעיל בכוחות עצמו לחץ גדול על הקווטרבק הנגדי, תוך עצירת משחק הריצה של היריב.

הקווטרבק אילי מאנינג, הגיבור הנצחי שלי, כבר הוכיח את עצמו במצבי לחץ קיצוניים. ההתעלות שלו במשך כל הפלייאוף של 2007 (ולא רק במסירה לטיירי, כפי שסבורים רבים שאינם עוקבים אחרי הג'יינטס), זוכה לאמון של כל חלקי הקבוצה.

מאנינג מגשים בדמותו את חוסר הרלוונטיות של הסטטיסטיקות הקדושות. כל מי שבודק את הסטטיסטיקות של הקווטרבקים עשוי להתרשם שמדובר בשחקן בינוני בלבד, אך מי שעוקב באדיקות אחרי המשחקים של הג'אינטס רואה מנהיג שלא נופל ברוחו אחרי טעויות, מתעלה ברגעים הדרושים ואינו מרגיש צורך להיות במרכז הבמה על מנת לחיות.

תכונה זו מגבשת סביב מאנינג את הקבוצה כולה, וכך נוצרת עוצמה של קבוצה מגובשת, שהסך הכולל שלה גדול מסכום חלקיה. בדיוק ההיפך מהדאלאס קאובויס, לדוגמה.

כל שבוע עד האליפות המיוחלת ייכתב טור שיסביר איך הג'יינטס מתקרבים למטרה. אתם מוזמנים להשמיץ את קבוצתי, לזלזל בתחושה החזקה שלי, ולהפריך את כל טענותי. אזמין את כולכם לחגוג איתי ביום שני שלאחר הסופרבול

* הערה קצרה בנושא אחר: גל מקל נתן אתמול משחק מרשים ביותר. הנטייה המקומית לזלזל באנשים שאוהבים לעבוד קשה, גם אם נולדו פחות מוכשרים, לא הפילה את רוחו. הלוואי וכל הספורטאים הישראלים היו ניחנים בנכונות שלו לעבוד קשה וללמוד.

גיל שלי על מכבי ת"א בכדורסל

אכן כן, יחד בגדול
Should I stay or should I go now

תגובות

  • גיל שלי

    אה, כמובן תחזית להיום - נקרע אותם

  • תום

    לפני הכל - פוסט מצויין
    לגבי התחזית שלך - אם הייתי במקומך אני לא בטוח שהייתי מרגיש טוב עם לגבי הענקים הניו-יורקים
    כתבת "הסיבה שקבוצתי האהובה תיקח את האליפות השנה היא קודם כל היציבות הארגונית"
    לדעתי הסיבה שהיא לא תיקח אליפות היא פשוטה - הם פשוט לא מספיק טובים, לא מספיק עמוקים, ויותר מדי פצועים
    אם כבר קבוצה ניו-יורקית תיקח השנה, זו תהיה הג'טס שהוכיחו השנה, ויותר מפעם אחת, שקשה מאד לנצח אותם

  • באבא ימים

    מכיוון שהוזמנתי להשמיץ ולזלזל זה יהיה גס רוח מצידי לסרב להזמנה. זה הכי nfc east בעולם להשוות את הג'יאנטס לרדסקינס ולקאובויס תוך התעלמות ממי שהיא בעשור האחרון הקבוצה הטובה ביותר בבית. האיגלס הגיעו בעשור הזה יותר פעמים לפליאוף, הגיעו לשלבים גבוהים יותר בפליאוף ולקחו את אליפות החטיבה יותר פעמים.לדעתי אגב, כארגון האיגלס מנוהלים טוב יותר וכל אותן מחמאות שהפנית להנהלת הג'יאנטס יכולות בקלות להיות מופנות כלפי הנהלת האיגלס ששרדה לא רע בכלל את עזיבת שלושת השחקנים החשובים ביותר תוך שלוש עונות: מקנאב וויסטברוק ודוקינס. הג'יאנטס היא קבוצה טובה, לא יותר מזה. כמה היא טובה ראינו מול האיגלס שביום קטסטרופלי של התופסים שלה הצליחה לנצח אותה.

    • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

      באבא - מסכים לגבי האיגלס, אחלה ארגון. אני כמובן אוהד הג'יינטס אז אני משוחד. בכל מקרה, ככל שזכור לי, לנו יש שלוש טבעות, ולאיגלס יש 0. הקווטרבק שלנו עשה דרייב מדהים לנצחון, מקנב הקיא בהדל בדרייב לשום מקום.

  • תום

    לאחר תגובתי הראשונה, שאודה שנבעה יותר מהבטן ופחות מעיון במספרים, ניגשתי ובדקתי....
    הממצאים מעניינים מאד - הג'איינטס מקום 3 בליגה בהתקפה, ומקום 2 בהגנה, מה שמאד הפתיע אותי.
    בהנחה שהג'איינטס יצליחו לנצח את וואשינגטון הערב (הנחה סבירה בהחלט), מחכה לנו חתיכת משחק מול פילי בשבוע 15, ראש בראש על ראשות הבית
    תוכנית המשחקים של שתי הקבוצות בסה"כ די שווה.

    • אריאל

      עזוב, עכשיו אמרו לך שסטטיסטיקות לא חשובות..

  • גיל שלי

    אריאל - סטטיסטיקות אכן בתור משקף בלעדי, חסרות כל תוכן. אני אגב לא מתרגש מהמיקום של ההתקפה וההגנה שלנו, צבירת יארדים לא משקפת הרבה. כמו שכבר טענת הג'יינטס היו הקבוצה ה12 בטיבה לפי הסטטיסטיקות כאשר היא נצחה ב2007. סטיב דה ברג היה הקווטרבק המוביל בקווטרבק רייטינג, מישהו זוכר אותו בכלל?

    • אריאל

      האמת, אני פשוט לא מסוגל להבין איך טכנית מישהו יכול לעודד את איליי. אני מבין איך אפשר להיות אוהד ג'איינטס, היסטורית אתה אוהד מישהו ונשאר איתו, אבל לעודד את הפרצוף איליי הזה, עם כל ההשמטות והאינטרספשנס - לא יודע, הייתי מעודד את הקבוצה ומקיא כל פעם מחדש.

  • באבא ימים

    מקנאב לא גר כאן יותר והקוורטרבק הנוכחי עשה דרייב מנצח נגד שני המאנינגים בהפרש זמן של שבועיים. אני חושב שאם תבדוק, אילי הפסיד יותר משחקים במו ידיו מאשר ניצח כאלה.

    על מאפיין נוסף של הג'יאנטס עמד אברהמי. לעיתים כשהם מפסידים הם פשוט מתפרקים. קבוצה כזו צריכה הרבה מזל כדי לקחת סופרבול.

    • גיל שלי

      אני רואה כמעט את כל משחקי הג'יינטס, אילי ניצח יותר משהפסיד.

  • גיל שלי

    בחייך, הוא הביא לי את רגעי האושר הגדולים ביותר שלי, פרט ללידה של בני. איך אפשר שלא לאהוב אותו. בכלל, יש לך קטע עם כל הפרצופים במשפחה לא?

    • אריאל

      כן, אבל אצל איליי רואים את זה כל משחק..
      תשמע, ג'יי די דרו דפק פעם הומראן בשביל הרד סוקס שלקח אותנו לוורלד סירייס, זה לא אומר שאני אוהב אותו. אם הייתי אוהד מנצ'סטר הייתי סובל קשות מלאהוד את רונאלדו, שלא לדבר על לאהוד את הלייקרס ולעודד את קובי. רק שהשניים האחרונים הם לפחות שחקנים טובים.
      איליי הוא שחקן בינוני בכל קנה מידה. קח את הסטטיסטיקה שלו (וכן, אני יודע מה שאמרת על סטטיסטיקה) ותלביש אותה על קרי קולינס וקיבלת בדיוק אותו דבר. סתם ק"ב בינוני עם שם משפחה ובחירה ראשונה בדראפט שגורמת לזה שכל מיני אנשים חושבים שהוא שחקן טוב. פוקסיונר עם משחק ריצה טוב (ראה ערך המשחק היום) והגנה מעולה

  • גיל שלי

    אני לא רואה את הקשר בין איליי לקובי או רונאלדו. הפוך בחור צנוע, מפרגן, מופיע לכל משחק, ואין לי שום בעיה עם הטעויות שלו. קווטרבק שלא מוסר אינטרספשנס כנראה לא לוקח מספיק סיכונים. בתור מי שרואה את המשחקים ולא את הסטטיסטיקות, אני מודיע לך שאיליי לא בינוני. וגם ההשוואה לדרו לא במקום. דרו הוא שחקן שקיבל יותר מדי כסף בשביל מעט מדי תפוקה. איליי לקח את הג'יינטס לפלייאוף כמעט בכל שנה בה פתח.

    • אריאל

      אז פה אני ואתה חלוקים. לדעתי איליי לא לקח את הג'איינטס לשום פלייאוף, בדיוק כמו שטרנט דילפר לא הביא לבולטימור אליפות. ההגנה ומשחק הריצה לקחו את הג'איינטס לפלייאוף. תן לי קרדיט שגם אני ראיתי די הרבה משחקים של הג'איינטס בתקופה של איליי, לצערי הם די פופולריים פה בארץ. המשחק של היום הוא משחק קלאסי של איליי - לא עושה יותר מדי טעויות, אבל גם לא שום דבר מיוחד, כשמשחק הריצה וההגנה מביאים לו את הניצחון. אם אתה הומר אתה תגיד - איליי ניצח לנו את המשחק. מי שראה אותו יודע את האמת
      לגבי צנוע - נו, אני מניח שבסן דייגו לא בדיוק יסכימו איתך. בכל מקרה, זאת היתה דוגמא לאיך קשה לאהוד שחקן בקבוצה שלך, הסיבות פחות חשובות. דווקא ההשוואה לג'יי די דרו מאוד מתאימה - שנייהם קיבלו יותר מדי בשביל התפוקה שלהם

  • גיל שלי

    די עם טרנט דילפר. תן לאיליי קרדיט לפחות על מה שעשה לכם בסופרבול. ולא, זה לא רק תפיסת הקסדה, זה כל הרבע האחרון. טרנט דילפר הוא טרמפיסט, אילי בטוח חלק מרכזי בקבוצה. בכל מקרה, מה דעתך? ההגנה תיקח אותנו לעוד סופרבול?

  • יובל (השלישי?)

    ההשוואה לטרנט דילפר היא מאוד במקום. הג'איינטס לקחו את הסופרבול ההוא למרות איליי, ולא בגלל איליי.

    האליפות ההיא של הג'איינטס, בדיוק כמו זו של בולטימור וטמפה ביי בשנות ה-2000 הגיעה בזכות ההגנה והעובדה שההתקפה לא עשתה יותר מדי טעויות.

    לצורך העניין- האליפות רשומה על טיירי (המאוד מאוד בינוני, שלא נאמר גרוע..) לא פחות משהיא רשומה על איליי.

    אילולא שם משפחתו הוא קווטרבק מחליף באיזו אריזונה או ג'קסונוויל

  • אריאל

    יובל צודק. בוא נסתכל על העובדות - הג'איינטס שמו באותו משחק 17 נקודות, מול הגנה בינונית מאוד. הסיבה שהם ניצחו היא כי הפטס שמו רק 14 נקודות, כשמדובר היה בהתקפה סטטיסטית הפוריה בהיסטוריה.
    אני חושב שאם המשחק הזה היה משוחק 10 פעמים, הפטס היו מנצחים בתשעה מתוכם, אבל אלו החיים.
    בכל מקרה, כן, הג'איינטס יכולים להגיע לעוד סופרבול, יש להם את הכלים לכך. באותה מידה הם גם מסוגלים לעוף בסיבוב הראשון, זה מאוד תלוי מי יבוא מולם. מול קבוצה עם הגנת ריצה טובה וקו התקפה טוב יהיה להם מאוד קשה. נגיד, לא יהיה לי אכפת מרי-מאץ' מול הפטס השנה..

  • גיל שלי

    זה וויכוח חסר תוחלת. אני בכל מקרה מאושר שהג'יינטס בחרו את איליי ולא את ריברס או ביג בן. נתראה בחגיגות האליפות של הג'יינטס.

  • גיל שלי

    חוץ מזה אריאל - אני מבין שהג'יינטס כבר לא קבוצה שרצה בשביל הפליי אקשן שבא אחריו

  • עומר

    האמת אריאל, נראה לי שאתה יותר נטפל לאילי דווקא בגלל שם המשפחה שלו.
    איליי הוא בעיני קווטרבק לא רע בכלל והשוואה לטרנט דילפר היא לא במקום. ראיתי אותו מנצח משחקים בדקות הסיום ומניע את הקבוצה באופן מרשים כשזה חשוב.
    הוא לא שייך לעילית כמו אח שלו ובריידי ובריס, גם רוג'רס וריברס כנראה יותר טובים ממנו ועדיין כנראה הייתי בוחר לקבוצה שלי את ביג בן לפניו, אבל אני מדרג אותו לא הרבה מאחור, בסיבה של קאטלר ושאוב, קצת לפניהם. סך הכל הוא כן ק"ב שאפשר לבנות מסביבו קבוצה. הוא לא יסחב על הגב את הקבוצה לבדו, אבל את זה במילא עושים רק השלושה הראשונים.

  • בליקי

    בהחלט מסכים: אם היו קוראים לו איליי פאנינג הוא נאבק על מקום בספסל של הריידרס.

  • גיל שלי

    בליקי - אם היו קוראים לו אילי פאנינג היו שופטים אותו לפי ההישגים שלו, ולא לפי ההשוואה לפייטון. תראה כמה פעמים הג'יינטס היו בפליאוף בשמונה שנים לפניו, וכמה הם היו בפליאוף מאז השנה השנייה שלו. יש לו טבעת, וסופרבול mvp, אז כנראה הוא לא כזה גרוע. אני מאמין שאפילו בריידרס הוא היה פותח, למרות שאצל אל דייויס אי אפשר לדעת כלום, לא בטוח שפייטון היה פותח אצלו.

  • גיל שלי

    עוד משהו קטן. העיתונאים המובילים בניו יורק, שהם כידוע לא מהסבלנים ביותר בעולם, מעריכים את אילי כקווטרבק הטוב ביותר בהיסטוריה של הג'יינטס. הם בכל זאת רואים את כל המשחקים, אז אולי הם מבינים משהו.

  • יובל (השלישי?)

    את ביג בן וריברס אני לוקח בכל יום נתון, בכל משחק נתון, בכל שלב נתון לפני איליי.

    איפה ראית שהעיתונים המובילים בניו יורק מעריכים את איליי? אני רואה בעיקר כתבות בניו יורק טיימס (ג'ון בראנץ' מסקר שם הרבה את הג'איינטס) והפוסט, ושם כמעט תמיד מדגישים את העובדה שאיליי הפך (לדבריהם) ל-QB טוב, אבל בהחלט לא ה"עלית קווטרבק" שהם ציפו שהוא יהיה.

    לא יודע למה- אבל בכל זריקה שלו, בוודאי תחת לחץ, אתה רואה שהוא מנסה להיפתר מהכדור ומשליך אותו לכיוון הכללי של הרסיבר הקרוב.

    עכשיו- אם אתה באמת מאמין שאיליי הוא הקווטרבק הכי גדול בתולדות הג'איינטס, כנראה שלא שמעת ל הקבוצה הזו עד ל-2005.

    פיל סימס הוא (BY FAR) הקווטרבק הגדול ביותר שם,צ'רלי קונרלי הרבה יותר טוב מאיליי, בני פרידמן היה גדול יותר ממנו, ותצחק- אבל אפילו קרי אלכוהלינס היה יותר טוב ממנו.

  • יובל (השלישי?)

    ועכשיו אני שם לב שפרן טרקנטון היה הקווטרבק של הג'איינטס (למרות שאת מרבית הקריירה כמובן שהוא עשה בויקינגס), אז בכלל..

  • גיל שלי

    יובל, תקרא את מייק לופיקה לדוגמה, ועוד רבים. אני בעוונותי כבר בן 41, ואוהד את הג'יינטס מגיל 12. אתה לא יכול ברצינות להשוות אותו לקולינס, למרות שאני מסכים איתך שקולינס מוערך בחסר. פיל סימס היה קווטרבק גדול, אבל אם תשווה קריירות אני לא בטוח שסימס יותר טוב. השנים הגדולות של טרקנטון לא היו בג'יינטס אלא במינסוטה, לכן הוא לא רלוונטי. אילי בתחילת הקריירה היה נלחץ, היום אתה רואה אותו מתפקד מצוין עם שומר בפרצוף, ראה המסירה הנפלאה למנינגהם מול טנסי כשההולדינג של ברדשאו ביטל את המהלך.

    אני עוד לא קובע שהוא הגדול בג'יינטס בכל הזמנים, אבל יכול להיות שעוד כמה שנים, זה יהיה ברור לכולם.

  • גיל שלי

    ריברס עם קבוצה לא פחות מוכשרת בשני הצדדים, לא הגיע עדין לסופרבול. תזכרו שרק השנה אין לו משחק ריצה. קווטרבק נמדד בנצחונות של הקבוצה, ולא בסטטיסטיקות אישיות. אקורסי עשה עסקה טובה, במיוחד כשמתברר שההפסד של מרימן הוא לא הפסד גדול במיוחד.

  • מנחם לס

    תודה על הפוסט הזה. אף פעם לא גיליתי לכם שמכל קבוצות הספורט בארה"ב האהבות הגדולות באמת שלי הן הג'איינטס והיאנקיס. כשהגעתי הנה ב-1961 הן היו הדבר. אני גם לא כותב על פוטבול כי ישנם מספיק הכותבים כאן על המשחק, ואני "מוכר" לכם ככתב כדורסל ונבא, ואני כותב מספיק כדורסל. אבל בא לי לכתוב מאמר אחד לפחות על פוטבול ואעשה זאת אולי כבר השבוע. הצרה, גיל שלי, שלצערי ולצערך זאת לא תהיה הג'איינטס העונה. הם לא גדולים מספיק ולא טובים מספיק לדעתי. השנה מנצחת הסופרבול, לדאבוני הרב, היא האטלנטה פלקונס. ואם הג'טס מנצחת הערב את הפטריוטס, יריבתה בגמר הסופרבול תהיה הניו-יורק ג'טס, הקבוצה שאשתי גייל חולה עליה!

  • מנחם לס

    ובקשר לקוורטרבקים הטובים ביותר בתולדות הג'איינטס, אני ראיתי כחצי מהם, וזה הדרוג שלי (ובד"כ אני תמיד אומר הפוך למה שמייק לופיקה אומר; אנחנו היינו קולגות וידידים טובים ומצד ההתערבויות בינינו מהעבר הרחוק הוא בערך 4 ל-1 לטובתי):
    1. פיל סימס
    2. T.A. TITTLE
    3. צ'ארלי קונרלי
    4. בני פרידמן. כן, היהודי שלנו שבשנות ה-20 (1929 בעיקר) עשה שיאי מסירות שהחזיקו מעמד 30 שנה!)
    5.פרן טרקנטון
    6. אד דנובסקי (עוד יהודי!)
    7.אלי מנינג
    8.קרי קולינס
    9. ג'ף הוסטטלר
    10. דייב בראון

  • גיל שלי

    מנחם - אני לא עוסק בתחזיות אלא בתחושות. אני מרגיש שזו העונה של הג'יינטס, ואם תחושתי נכונה, נראה לי שגם הגישה לדירוגו של אילי בהיסטוריה של הג'יינטס תשתנה.

    כמו כן אני לא כותב על פוטבול, אלא על האליפות של הג'יינטס, היומן ייגמר כאשר הג'יינטס יפסיקו לשחק העונה.

  • יומן אליפות צהוב-כחול (22): סיכום ביניים | מכביסט

    [...] המכובד גיל שלי כותב באתר זה שני טורים תחת הכותרת "יומן אליפות של הג'איינטס". מדובר ביומן האליפות הראשון שמופיע בדה-באזר [...]

Comments are closed.