סיכום השנה בכדורסל הישראלי

בכדורסל הישראלי קיימות בעיות עמוקות. כך גם בכלכלה הגדולה בעולם. הדבר המשותף למקבלי ההחלטות, הוא הטיפול בשעוני הלחץ, במקום טיפול במקורות הבעיה. מעניין לראות כיצד כולם מעדיפים לנהוג בשיטה של דחה וקווה לפיצוץ אצל האחראי הבא.

alex johnson cc liscence

עוד שנה חלפה, אלופה חדשה, האם משהו משתפר? בכדורסל הישראלי, כמו בכלכלה האמריקאית והעולמית, מובילי הענף מתעסקים בעיקר באיך הדברים נראים. ישנו מיכל גדול ואטום בו מתחוללים תהליכים. הדרך היחידה לראות מה קורה במיכל, היא התבוננות בשעון הלחץ. שעון הלחץ מראה כי הלחצים גוברים, וקיימת סכנת פיצוץ. מיד מתכנסים האחראים ומטכסים עצה. ההחלטה החשובה מתקבלת, ומיד מאכנים את שעון הלחץ מחדש, ומבטלים כל קשר בין שעון הלחץ ובין התהליכים המתרחשים במיכל. כך כולם שוב מרגישים בטוחים, ומקווים שבטחון זה ישליך בצורה מסויימת על התהליכים המתרחשים במיכל.

בכדורסל הישראלי אנו עדים לתהליך הדרדרות של שנים. בשנות השבעים, הכדורסל הישראלי ייצר באופן קבוע שחקנים אשר היו בטופ האירופאי. כך גם בשנות השמונים. דורון ג'מצ'י לדוגמה, היה מהקלעים הטובים באירופה. בשנות התשעים, נדב, דורון שפר, עודד קטש, ואולי אפילו עדי גורדון, היו נכנסים להרכב של הנבחרות המובילות ביבשת. ואילו כיום, על מי מהשחקנים הישראלים, ניתן לאמר בלב שלם, שהם שייכים לטופ האירופאי?

האולמות בהם משחקים כדורסל בישראל, ממשיכים להיות ריקים, גלבוע גליל, אלופת העונה שעברה, הרחיבה את אולמה על מנת שיתאים לסטנדרטים הנמוכים של היורוקאפ. אך למרבה המבוכה, האולם של האלופה, מכיל הרבה כסאות ריקים בכל משחק. גם את מלחה, מקום אחד מבין שניים, מקסימום שלושה בארץ, המתעורר לחיים במהלך המשחקים בו, קשה למלא. אולמות המתנ"ס למיניהם משדרים חובבנות.

על מנת להסוות את מצב הענף, אנו חווים פינל פור, בכל שנה באביב. לעיתים קרובות אירוע זה מעורר התרגשות קטנה סביב הענף. זהו שעון הלחץ אשר אוכן מחדש. ייתכן מאוד שזהו אכן חלק מהפתרון, אך ישנה תחושה שראשי הענף מסתפקים באירוע החד פעמי, ואינם מחפשים חלקים נוספים בפתרון. איך אפשר לקרב את הענף לקהל הישראלי? איך ניתן להלהיב שוב את הילדים, על מנת שיתחילו לכדרר את הכדור בשכונה? האם קיים קשר קהילתי בין הקבוצות ובין היישובים בהן הן משחקות?

נכון, הקימו אקדמיה לטפל בעידית של השחקנים, אך איזה פעולות נעשות על מנת להרחיב את הבסיס של הענף? נדמה לי שהבעיות האמיתיות מוזנחות לטובת מראה עיניים.

המעניין הוא, שדברים אלה אינם אופיניים למנהיגי ענף הכדורסל בארץ בלבד. גם מובילי הכלכלה העולמית, ובראשם מנהיגי הכלכלה הגדולה בעולם, מוצאים עצמם מטפלים ללא הרף בשעון הלחץ, על מנת להשקיט את המודאגים. דמיינו את נשיא ריאל מדריד בכדורגל לאחר עוד שנה של השקעת מאות מיליונים בקבוצה, ולאחר עוד שנה של תבוסות לברצלונה. בפעמים הקודמות הנשיא המכהן בחר בפתרון של רכישת שחקנים יקרים, לאחר מכן הוא רכש מאמן יקר, ועוד שחקנים יקרים, ואילו עכשיו הוא מגיע לפתרון גאוני. נשיא ריאל מצליח להעיף את ברסה מהליגה הספרדית, ובמקביל דואג להוצאת כל הקבוצות החזקות מליגת האלופות. בשנה שאחרי ריאל אכן חוזרת לככב בכל המסגרות. אך איזו משמעות יש לכיכוב. זוהי המקבילה של הטיפול בשעוני הלחץ. אם התוצאות מדאיגות, בואו נטפל בתוצאות.

בעולם השנה, מיצו כבר את שפיכת הכספים על שוקי ההון, ובמקביל אכן ביטלו את הקבוצות המאיימות על התוצאות. כאשר שוקי ההון הראו סכנה בסביבות אוגוסט השנה, הפד האמריקאי, ולאחר מכן הנשיא אובמה, ביטלו גם את הקשרים האחרונים שהיו, בין השוק – שעון הלחץ, ובין המיכל. תהליכים דומים מתבצעים במקומות קטנים יותר בעולם, מחוסר ברירה. כך המטבע הישראלי, שבו נגיד הבנק עובד קשה, על מנת לבטל כל קשר בין מחירו, ובין התהליכים המתרחשים בעולם, וכך גם בברזיל הגדולה.

הטיפול באיזון של התהליכים, נדחה לזמנים בהם העולם ירגיש בטוח יותר. כולם ממשיכים לקוות שהמיכל לא יתפוצץ תחת המשמרת שלהם. שוב, בדיוק כמו בכדורסל הישראלי.

יומן אליפות של ענקים (חלק ד')
יומן האין אליפות של הג'יינטס

תגובות

  • יואב

    תוכל קצת להסביר על מה הפד והנשיא האמריקאי עשו /לא עשו בשביל לנתק את השעון מהמיכל? לא הנושא של הפוסט אבל עדיין מאוד מעניין (ולו רק כי רף הציפיות מהם קצת יותר גבוה מאשר ממנהלת הליגה)

  • אנונימוס

    המיכל התפוצץ כבר מזמן.
    הליגה לא קיימת מעשית היום.
    מלבד 2 וחצי קבוצות אין קהל. חוץ מ2 קבוצות כולן יתמוטטו מחר אם העיריות יפסיקו את ההקצבות חסרות הפשר שלהן.
    ובכל מקרה הפיינל פור מרוקן מתוכן את הליגה הסדירה

    הכל פסאדה

    • גיל שלי

      מסכים. רק שלא רואים שהמיכל התפוצץ מבחינת המעורבים, וזה כנראה מה שחשוב להם.

  • גיל שלי

    אהלן יואב - לדעתי הבעיה העיקרית של האמריקאים ושל הכלכלה העולמית היא חוסר האיזון בעולם. האמריקאים הסתפקו בהגדלת החלק של "התעשייה הפיננסית" שדאגה למנף את הצרכן האמריקאי. הוא בתורו ממן את התעשיות העולמיות, וגדל רק כתוצאה ממינופים, ולא כתוצאה מהגדלת ההכנסה שלו. סידור נח זה התפוצץ ב2008. במקום לנצל את המשבר, להכריח את הסינים, גרמנים, ועוד, לצרוך יותר, ולהעביר את הכלכלה האמריקאית לצורה מאוזנת יותר, הפד ואובמה, מטפלים באיך הבורסה נראית. הפד "מדפיס" כסף, צעד שכשלעצמו ייתכן ומועיל, אך רק כחלק מתהליך כולל. כל פעם שנראה שיש קושי, הפד מודיע על הגדלת ההקצבה של הסם. כך הבורסה נראית בסדר. אובמה התפשר ובמקום להחליט על מדיניות כלכלית שונה, הוא ממשיך באותו מסלול, ומנסה לשדר עסקים כרגיל, באמצעות המשך תשלום למובטלים, ובמקביל הקלות מס לעשירי קורח. טיפול זה הוא דחה, וקווה.

    • יואב

      כלומר הדפסת כסף שזורם לאלה שהכסף תמיד זורם אליהם (בנקי השקעות, קרנות ...) הופך להשקעות בבורסה (שמעלות את הבורסה), ההנהלה, הברוקרים והמשקיעים גוזרים קופונים (ועושים לבתיהם), וכך בעצם הכסף לא ממש מחלחל למטה לג'ו מנברסקה (שמהווה את רוב אוכלוסיית ארה"ב).

      כמה זמן לדעתך מודל כזה יכול להחזיק?

      • גיל שלי

        הגבתי ב6. כנראה שגם אתה חתרן בלתי נלאה כמוני

  • גיל שלי

    עוד תוספת קטנה. כשיש פנצ'ר בגלגל צריך לתקן. האמריקאים במקום לתקן את הפנצ'ר דוחפים המון אוויר לגלגל. הגלגל נראה מתנפח, אך הקרע מתרחב באותו זמן. עד שיהיה פיצוץ, הכל ייראה בסדר, אבל הפיצוץ קרב בגלל הניפוח.

  • גיל שלי

    כמה זמן זו השאלה שאין עליה תשובה. שאלת הזמנים בהשקעות זה בעיקר הימור. לא חושב שפרק זמן לא מוגבל

Comments are closed.