פשעי שמירת הלחץ בכדורסל ילדים

על פשעים של מאמנים צעירים, ומה ניתן ללמוד מהיחידות המובחרות לגידול ספורטאים

cc jdanvers license

בימי ילדותי עסקתי במסגרת קבוצתית בשני ענפי ספורט. הראשון היה כדורמים בקבוצת אס"א תל אביב בכיתות ה'-ח'. ומכיתה ח' עד יא' שיחקתי כדורסל בקבוצת בית"ר תל אביב.

כדי ללמוד קצת על הנזקים שגורמים מאמני ילדים שרודפים אחרי תוצאות, אספר לכם סיפור על קבוצת הילדים של מכבי אליאנס תל אביב, ונבחרת כיתות ח' של בית ספר אליאנס. באותו זמן המאמן שבעצמו כמובן היה צעיר למדי, הבין כנראה, שהמשימה העיקרית שלו היא אליפות, וגידול שחקנים לא עמד בראש מעייניו. על מנת להשיג תוצאות מרשימות הוא הנחיל לקבוצותיו את שמירת הלחץ האזורית. ואכן בכל פעם שבאנו לשחק מולם, היינו סופגים מפלות של חמישים הפרש.

המאמן שלנו חשב שהדרך הטובה ביותר לשבור את הלחץ היתה מסירה לשחקן שעומד מתחת לסל היריב, אך לרוע המזל דן מרינו כבר שיחק במיאמי דולפינס, ולא היה רשאי להשתתף במשחקי בית"ר תל אביב מחלקת ילדים. מאחר ולא היתה לנו יד חזקה בסדר גודל מקביל, רוב הכדורים היו נחטפים במחצית המגרש שלנו, ומסתיימים בצעד וחצי של הקבוצה הלוחצת.

*

למי שלא שם לב פירטתי כרגע מספר פשעים נגד הענף. ראשית בקבוצה הגדולה בארץ מכבי תל אביב, היה מאמן ילדים שעבד כנראה ללא שום פיקוח. איך שמירת הלחץ תרמה לפיתוח השחקנים שלו? לא היתה פה עבודה על הבנת משחק, השחקנים פשוט רצו למקומות קבועים. השחקנים גם לא פתחו התקפות שלא במעבר, ולכן לא פתחו מיומנויות יסוד. שלא במפתיע כשכך התנהלו אגודות הילדים של מכבי  תל אביב באותן שנים, נסו להזכר בשחקן אחד שצמח במועדון מאז מיקי מוטי, ועד עודד קטש. אני  זוכר את גלעד כץ, ציון קובה, ועוד אחרים ששיחקתי מולם, אבל כיצד ייתכן שכל השחקנים הגדולים של התקופה צמחו במקומות אחרים? זוהי המחלה של רדיפת אליפויות בגילאים.

*

אצלנו בבית"ר המאמנים למדו חצי מהזמן יסודות, וחצי מהזמן תרגילים. היו לנו כבר בגיל נערים מספר תרגילים נגד אישית, ומספר תרגילים נגד אזורית. יום אחד שיחקתי רכז. הכרזתי על תרגיל מסוים, והבחנתי שהיריב כבר מחכה למסירה שמתחילה את תרגיל חמש. החלטתי לנצל את המצב, ולהכנס לסל. הליי אפ הוחטא, והוצאתי החוצה תוך מטח צעקות מהמאמן. איך העזתי לשבור את התבנית? לא עודדו אותנו לחשוב בשום צורה.  כמובן שלא אחטא, ודווקא בבית"ר גדלו מאמנים נפלאים כמו קנטי, ועופר חרותי, שידעו דבר או שניים בכדורסל. קנטי אף גידל את קטש בנוער, כך שהוא בהחלט יודע לגדל שחקנים, אך לא היתה מסגרת מסודרת שכל המאמנים באגודה עבדו על פיה.

*

לשם המחשה למסגרת מסודרת ניקח יחידה כמו סיירת גולני, השייטת, או יחידות מובחרות אחרות. כל חייל במסלול עובר את אותם גיבושים, אימונים, וככל שהיחידה מובחרת יותר, תהליך ההכשרה נבחן גבוה יותר. האם אחידות כזאת קיימת היום באגודות הנוער, או שהכל נתון לשיקול דעתם של נערים צעירים כפי שהיה בזמני? בטח קרמר יודע הרבה יותר טוב.

*

בכדורמים לעומת זאת אומנתי בגיל הילדים על ידי מאמן ממוצא הונגרי, בשנות החמישים לחייו בשם יוצה. אצלו ידענו מה תהיה מסגרת האימון. נקרענו בספרינטים בתחילת האימון, ולאחר מכן נהננו ממשחק הכדורמים. עבדו איתנו על ראיית משחק, ובקיצור, גם אם לא יצאנו שחקנים, התרומה של הכדורמים לאישיות שלי היתה נכבדה הרבה יותר. כמובן שאף אחד באגודה לא התעניין בתוצאות שלנו. זה היה נחמד לנצח, זה היה קשה להפסיד, אבל גדלו אותנו, לא השתמשו בנו לפיאור שם האגודה. זהו ההבדל הכביר בין הקבוצה הלוחצת של אליאנס, ובין קבוצת הכדורמים של אס"א תל אביב.

עבודת צוות
געגועים לאייטיז (ביקור בליברפול)

21 Comments

יובל (השלישי?) 14 בפברואר 2011

אס"א תל אביב קיבלה מאיתנו בראש כמעט בכל משחק בגילאים שדיברת עליהם.

הפועל גבעת חיים אימפריה!

גיל שלי 14 בפברואר 2011

מה שנכון נכון. ילידי 69?

יובל (השלישי?) 14 בפברואר 2011

כמעט. 71

קרמר 14 בפברואר 2011

גיל – התשובה מורכבת ואולי שווה פוסט נפרד אבל זו דעתי:

הקלישאה שלא עובדים על יסודות כי אגודות רוצות הישגים היא נכונה בחלק מהמקומות חלק מהזמן אבל היא נורא כללית ומכלילה.

צריך לזכור שמרבית הילדים שמשחקים כדורסל לא יצאו שחקנים. לכן החווייה של אליפות קטסל היא אולי פסולה לפיתוח שחקנים אבל היא נחרטת בזכרונם של הילדים שאולי ימשיכו להיות פעילים גופנית, ויבינו מה היא תחרות בריאה ומה זה אומר להיות חלק מקבוצה בחייהם הבוגרים.

אלא המאותרים ככאלה עם כשרון או נתונים גופניים מתאימים יקבלו הזדמנות להתפתח כשחקנים אם הם יהיו בני מזל להגיע לאגודה הנכונה או לאקדמיה של איגוד הכדורסל. גם זה לא מבטיח את הצלחתם והתפתחותם, ישנם גורמים מנטאליים, פציעות וכו'. גם "האגודה הנכונה" רוצה לנצח ולהצליח כדי למשוך עוד ילדים מוכשרים. אגודה מצליחה היא תו תקן שהורים וילדים רוצים להיות מזוהים איתה.

אני מבין שזה מתסכל לראות מאמנים צעירים שמכוונים את הדברים רק כדי לנצח אבל זה לא אומר שהילדים הכישרוניים לא מתפתחים כי הם עסוקים רק בטקטיקה. אם רוצים להכין שחקנים למעבר הקשה בין נוער לבוגרים, דווקא ברמה הטקטית, שחקן נוער צריך להיות מוכן כי מעט מאוד מאמני בוגרים מלמדים טקטיקה אלא מיישמים אותה עם שחקנים מוכנים.

חוץ מזה אל תשכח שהורים, מנהלים מקצועיים ויושבי ראש מודדים מאמנים על פי הדרך והשורה התחתונה. לפי על פי שניהם לפעמים על פי רק אחד מהפרמטרים.

מכבי ת"א שהזכרת משתפת פעולה עם קבוצת מגידו מהליגה הלאומית ובוגרי מחלקת הנוער שלה משחקים בליגה על מנת להתחשל ולצבור דקות.

אין לי שורה תחתונה אבל הכדורסל הוא ענף שכל הזמן מחפש לשפר את עצמו ויש לו המון אנשים מוכשרים שמנסים למקסם את המשאבים האנושיים שיש כאן.

גיל שלי 14 בפברואר 2011

לא באתי בטענות ליסודות, להיפך הדגשתי שלדעתי חוץ מיסודות יש עוד דברים שצריך להעביר לשחקנים דווקא מהסיבה שציינת, שרובם לא יגיעו להיות שחקנים מקצועיים. אקים למד יסודות כדורסל בגיל 20 ולא נגרע ממנו כלום

מנחם לס 14 בפברואר 2011

הכל תלוי באיזה גיל מדובר. אני לא מדבר על נצחונות והפסדים, אלא יכולת הצעיר להבין ולבצע את הוראות המאמן. שמירת לחץ על כל המגרש בגיל 9 היא טימטום שאין כמוהו, כי גם המגינים וגם התוקפים לא מבינים בדיוק את מהות מה שקורה.

אבל בגיל 14 ישנה כבר הבנה, ויכולת, לבצע מבנים טקטיים, ולדעתי לבעייה לפעמים היא הפוכה: שמאמנים לא מבינים כמה חכמים הם הילדים וכמה הם מסוגלים ללמוד, להבין, ולבצע דברים כבר בגיל 14-15.

ישנה קבוצת כדורסל ב-JCC היכן שאני מרצה בהתנדבות לפעמים (השבוע הרצאתי היא על "WHEN BOXING WAS A JEWISH SPORT"). נערים יהודים בני 14-15, והמאמן שלהם הוא יהודי זקן שאימן פעם את הפועל חולון. קובלסקי או משהו כזה. הוא קצת מסובב כבר בראש לדעתי, אבל הבנאדם חי ונושם כדורסל. הקבוצה שלו משחקת כדורסל טקטי בצורה שלא תאומן. אתה צריך לראות כיצד הם גוברים על קבוצות של נערים שחורים, אתלטיים עליונים בהרבה עליהם.

בפעם הבאה כשאראה אותו אשאל את שמו. הוא אוהב את ישראל, אבל לדעתו בכל התאחדות הכדורסל שלנו אין דבר אחד טוב.

גיל שלי 14 בפברואר 2011

בטקטיקה המאמנים שלנו הם מעולים, השאלה איך הם בפיתוח שחקנים

פולדש 15 בפברואר 2011

אתה מתכוון במקרה לאילן קובלסקי? אני לא חושב שהוא כל כך זקן, בקושי 60. ואני לא בטוח שהוא אימן את חולון, אני יודע שהוא היה עוזר של קצורין.

גיל שלי 14 בפברואר 2011

קרמר – מה דעתך על הנקודה של אחידות האימון, כפי שזה קורה ביחידות שציינתי? האם יש תכנית מסודרת לגילאים הצעירים של קטסל, ילדים, או שמשאירים את זה למקרה של מאמנים טובים או פחות טובים?

בכל מקרה, אני לא טוען שלא צריך לשאוף לנצח, אבל שמירת הלחץ היתה דוגמה קיצונית לטמטום, סתם דרך אגב, לא יצא משם שום שחקן. ממכבי אני מצפה למשהו הרבה יותר מסודר, מובנה מלמעלה, ושיתרום לאישיות של השחקנים, ולא רק לאלה שיגיעו לבוגרים. אני מכיר את הנבחרות האיזוריות, על מנת שהספורט ישיג יותר מאשר פיתוח כוכבים, המקצועיות צריכה להיות בכל המסגרות.

מנחם – שמירה אזורית לוחצת בוצעה היטב על ידי ילדים בני 12, היא רק לא פיתחה אותם בכלום ככדורסלנים. זה לא מיקרה שאסור לשמור אזורית בגילאים הצעירים בארה"ב, זה חיוני לפיתוח שחקנים (ליגות בתי הספר), ברור שגם שם יש הרבה טעויות מאחר והדרך של מאמנים למשוך תשומת לב היא דרך אליפויות.

קרמר 14 בפברואר 2011

אני בעד אחידות – זה עוזר גם למאמן וגם לאגודה. חשוב שאגודות יפתחו זהות – גם אם הזהות היא איזורית לוחצת (לא בגילאים צעיריO).

Yamis 15 בפברואר 2011

כמישהו ששיחק מגיל קט סל עד צבא, כולל אימוני הגנה בכיתה ה' עם אילן קובלסקי ועכשיו הילד שלי משחק בקט סל.
מכיוון שרוב הילדים לא יוצאים שחקנים – המסגרת היא חשובה, תחושת השייכות לקבוצה, האמריות להגיע לאימוינים בזמן, הכבוד למאמנים, הכבוד לשחקנים, היכולת להתמודד עם הצלחות וכשלונות.
לכן החשיבות היא המאמן ולא אם שומרים 1-3-1 כמו שמכבי הייתה שומרת בכל גילאי ילדים או אישית לוחצת עם דאבל טים (שבאמת אסרו על זה בגילאי ילדים).
צריך לזכור שקודם כל מגדלים אנשים ואח"כ שחקנים

ניר 14 בפברואר 2011

עד כמה שידוע לי ובטוח שככה היה בזמני (לפני 20 שנה בערך), בקט סל בארץ אסור לשמור אזורית ואסור לשמור לחץ על כל המגרש.

גיל שלי 14 בפברואר 2011

בקט סל אסור. אני מדבר על ליגת ילדים – עד כיתה ח'. נדמה לי שהרחיבו את האיסור, ואם כן אז בצדק רב. שמירת הלחץ המדוברת נועדה רק להמחיש אבסורד. גם נצחונות של חמישים הפרש לא תורמים לא לצד המנצח ולא לצד המנוצח

Seven 15 בפברואר 2011

נו זה מתאים בול לדורסנות והכוחניות שמלווה עד היום את הקבוצה שחושבת שהיא הקבוצה של המדינה…
הכי יפה זה שמבחינתם שאסור לך להגיד בפומבי שאתה לא סובל אותם, כי מבחינתם זו ממש פגיעה רצינית בציונות.

גיל שלי 15 בפברואר 2011

seven – אני מבחין במיוחד בין הנזק שזה עושה בגדול ילדים במשחק, לקבוצת בוגרים שאמורה לתת את התחת 40 דקות. בילדים להביס קבוצות אחרות לא נותן כלום. בבוגרים זו צריכה להיות המטרה

Seven 15 בפברואר 2011

המטרה?? אני מפספס פה משהו?
לשים 5 אמריקאים כדי לדרוס קבוצה…איך זה משפר במשהו את הכדורסל פה?
ואם זה לא נועד לשפר…אז למה אתם מחשיבים את עצמכם כקבוצה של המדינה.
ואם אתם מחשיביכם את עצמכם ככאלו וגם לא אמורים לשפר את הכדורסל פה…
איך זה עוזר לשאר הישאלים או שאר השחקנים שצופים בזה מהספסל?

גיל שלי 15 בפברואר 2011

מי זה אתם? זה דווקא כן אמור לשפר את הכדורסל פה. אולי אם המאמנים והשחקנים בקבוצות היריבות יפחדו שבלי מאמץ של 40 דקות הם ירדו מובסים, הם יכינו עצמם למאמץ של 40 דקות, ולא יחפשו קיצורי דרך.

יואב 15 בפברואר 2011

הבעיה לדעתי היא שהמאמנים שמאמנים היום בביה"ס לכדורסל ובקט-סל הם לרוב נערים צעירים שבמקרה הטוב עשו איזו השתלמות בוינגייט ולא מקבלים מהאגודות איזושהיא הנחיה או קו עבודה ברור והם עושים מה שבא להם פחות או יותר. אז לפעמים יש חברה מוכשרים שאכן עובדים ומאמנים את השחקנים ומשפרים את היכולות שלהם אבל הרוב באים כדי להעביר את הזמן, לתת לילדים לשחק כדי שאף אחד בטעות לא יפרוש מהחוג, בכל זאת כל ילד זה כסף.
אני זוכר שפעם ברוב המקרים מאמן היה מתחיל עם קבוצה בקטסל ומגיע איתה לפחות עד נערים. ככה ניתן היה לראות מה שווה המאמן ואיך הוא הצליח לקדם את הקבוצה שלו, מה רוצים ממאמן שמקבל קבוצת ילדים ז' לשנה אחת? עד שהוא לומד להכיר את השחקנים שלו עם המגבלות שלהם והיתרונות שלהם הוא כבר עוזב או שמגיע מאמן חדש ושוב מתחיל את אותו תהליך. התהליך הזה של מאמן שמתקדם עם קבוצה בריא גם למאמן ולדעתי גם לאגודה.
אני לקחתי אליפות בכיתה ז'…מה יצא לי מזה? אני אפילו לא זוכר איפה הגביע :)

אסף THE KOP 15 בפברואר 2011

באידאה לא ?

אסף THE KOP 15 בפברואר 2011

גיל,

קודם כל, כאוהד בית"ר ת"א, בכדורגל ובכדורסל, ריגש אותי לקרוא על אהובתי הספורטיבית.

כמו כן, בתור אחד שגל בראשל"צ, אני חייב לציין כי קיימת בעייתיות דומה בענף הדגל של העיר – הכדוריד, גם שם קבוצות הנוער והנערים מתעסקות בטקטיקה על חשבון פיתוח יסודות, ולכן כשהן משחקות נגד קבוצות גרמניות וסקנדינביות בגילאים 14-18 הן נותנות בראש, ובגיל בוגרים הן כבר לא מהוות יריב.

גיל שלי 15 בפברואר 2011

אסף – זה בטח קשה לאהוד קבוצה שלא נותר ממנה זכר. אפילו מגרש הבלטות על הירקון כבר זנוח ולא שייך להם.

Comments closed