אם פלאמיני היה שחקן בייסבול

הפגיעה המכוונת של פלאמיני אתמול, עברה ללא תגובה הולמת של השופט, וללא תגובה בכלל מצד שחקני טוטנהאם. בבייסבול באמריקה מצב כזה לא ייתכן. מה זה אומר על הבדלי התרבויות בין ארה"ב ובין אירופה?

cc barry chin boston globe license

כשראיתי את פלאמיני נכנס לתקל עם שתי רגלים קדימה, פקקים שלופים, לא יכולתי שלא לחשוב על עונת הבייסבול המתקרבת. בבייסבול יש חוק לא כתוב, אם פיצ'ר פוגע בשחקן שלך, הפיצ'ר שלך יפגע בשחקן באותה עמדה, כאשר זה יעמוד לחבוט בהזדמנות הראשונה. זהו חוק שכמעט כל המנג'רים בבייסבול מיישמים, ללא קשר למצב המשחק, או לחשיבותו. הרבה פעמים כבר בפגיעה הראשונה יפרוץ קרב קטן בין הצדדים, כאשר דוגמה כזאת אנו רואים בתמונה, והשופט יזהיר כי בפעם הבאה הוא ירחיק את הפיצ'ר ואת המאמן. עדין, המאמן יורה לפיצ'ר לגבות את המחיר.

*

האם זה מראה משהו על התרבות האמריקאית האגרסיבית, מול התרבות האירופית? הרי במצב עניינים שכזה, מאמן שנוהג לפי הקודים הלא כתובים בבייסבול, היה מכניס שחקן ייעודי, שכל מטרתו לפגוע במגן הימני של מילאן. אני לא ראיתי מקרה כזה בכדורגל. הכוונה, למקרה שהמאמן מורה על חיסול מכוון, כולנו זוכרים חיסולים מכוונים של שחקנים מסויימים ממוצא אירי. בכדורגל המאמן ישאף שהקבוצה תשאר מרוכזת במשחק, ולא תגרר אחר הפרובוקציה. בהוקי קרח, ישנם שחקנים ייעודיים שנקראים "אינפורסר" שכל מטרתם להחזיר על כל פגיעה קשה בכוכב הקבוצה שלהם.

*

הנה לכם בזעיר אנפין הבדל בולט בין התרבות האירופאית לתרבות האמריקאית. פלאמיני גמר את המשחק בשלום. הוא אפילו לא נראה מוטרד מהפציעה שגרם, ואף על פי כן, כל שזכה לו, היה לשיחת הבהרה מרפאל ואן דר וארט, דמות לא מאיימת במיוחד. אני חייב להודות שהאינסטינקט החייתי שבי דרש נקמה, אך ידוע לכל שכניעה לאינסטינקטים לא מובילה לשום מקום.

*

האם באמריקה מדובר בכניעה לאינסטינקטים? לדעתי לא. ישנה סיבה טובה לקודים של הבייסבול. הקבוצה חייבת לשמור על הרתעה בפני פיצ'רים אשר שואפים להרחיק את השחקן מהצלחת כמה שיותר. כאשר הרתעה לא קיימת, הפיצ'ר יזרוק ללא חשש פנימה. אחת הטענות נגד השיטה של החובט המיועד באמריקן ליג, הינה חוסר האפשרות לפגוע בפיצ'רים כנקמה. בכדורגל לעומת זאת, ההרתעה אמורה לבוא באמצעות הכרטיס האדום של השופט, כרטיס שמשום מה לא הגיע במקרה זה. האירופים סומכים על כח חיצוני שיפתור להם את המשבר, והאמריקאים סומכים בעיקר על עצמם.

חצויה
החתול של אבנר קופל / יובל רינות

18 Comments

עמית פרוס 16 בפברואר 2011

צודק ,בעיקר בפסקה האחרונה.
זו הייתה עירה כל כך מכוערת וכל כך לא מחוייבת המציאות שממש רציתי שרדנאפ יכניס מישהו דקה 93 רק כדי לשבור לפלאמיני רגל.

גיל רוזנטל 16 בפברואר 2011

בעצם זה נוגע בדיוק בהבדל בין מוסר לחוק.
זה מסר קבוע בתוצרים של התרבות האמריקאית (סרטים, סדרות, מחזות וכו'), החוק הוא רק חלק אחד של המוסר, כשהקהילה "מענישה" על פעולות לא מוסריות בכלים משלה, שנפרדים ממערכת החוקים המסודרת ולפעמים אפילו מתנגשים עם החוק הכתוב.
העניין הוא שככל שמערכת החוק צוברת כוח היא מנסה להחליש את אכיפת המוסר החיצונית אליה (ובמיוחד על ויג'לנטיות). כנראה שהקנסות והעונשים על פעולות ענישה "קהילתיות" כאלה מפחיד את המאמנים והשחקנים יותר מאשר הסכנה בדברים מהסוג שפלאמיני עשה אתמול.
בפודקאסט האחרון של ביל סימונס עם דיוויד שטרן הוא התלונן בדיוק על זה. ששטרן והשופטים בעצם עוצרים את השחקנים מלשמור בעצמם על ה"צדק" בתוך המשחק.

גיל שלי 16 בפברואר 2011

זה מעניין שזה קורה בnba מאחר והמשקל שסטרן שם על מכירה בעולם, משנה גם את תרבות המשחק. זו דוגמה לכך שהליגה הזאת היא יותר בינלאומית באוריינטציה שלה

עמית פרוס 16 בפברואר 2011

עירה=עברה

גיל שלי 16 בפברואר 2011

התקליט של לו ריד ברלין הוא באמת ענק. גם אצלי הוא בראש המצעד

עמית פרוס 16 בפברואר 2011

אני חושב שאתה מדבר על ההעדפה המוזיקלית של הע.פרוסנר השני….
אני מעדיף את ניקו והבננה…..

גיל שלי 16 בפברואר 2011

ניקו והבננה בהחלט שם וכן מתנצל על הבלבול

אריאל 16 בפברואר 2011

פוסט יפה. האמת, קנית אותי כבר בתמונה – זה הקרב המפורסם בין ג'ייסון ואריטק לאיירוד בעונת 2004, קרב שבא אחרי שברונסון ארויו פוצץ אותו ואיירוד איים עליו אז ואריטק יצא להגנתו. הרד סוקס היו בפיגור במשחק הזה אבל אחרי הקרב הם חזרו לעצמם ועשו מהפך גדול כדי לנצח – מהפך שסימן את המהפך היותר גדול שקרה אחר כך בפלייאוף והביא איתו אליפות ראשונה לבוסטון אחרי 86 שנה.

אני מאוד אוהב את המסקנה האחרונה והאמת היא שאם יש משהו שהמאיס עליי את ה-NBA בשנים האחרונות זה העונשים החמורים על כל דבר שחורג מהנורמה. בשנות השמונים, ראינו את מקהייל זורק את ראמביס לקרשים והוא אפילו לא הורחק מהמשחק. היום, קנדריק פארקינס מעווה קצת את הפנים לשופט ומקבל טכנית, שלא לדבר על זה שבכלל אי אפשר להזכיר מכות בין שחקנים בלי לקבל הרחקה לשבוע מינימום.
בספורט יש משהו אלים, זה חלק מהמהות שלו. לנסות לעצור את זה זה בעצם לנטרל את המשחק מאלמנט מאוד מהותי בו.
ובמאמר מוסגר, כולי תקווה שפלאמיני ישבור את הרגל כבר במשחק הקרוב

גיל שלי 16 בפברואר 2011

אריאל – ידעתי שתזהה את התמונה

בני תבורי 16 בפברואר 2011

הפאול של פלאמיני היה כל כך ברוטאלי ומסוכן, שהוא קצת מאפיל על אירוע אחר באותו משחק, מכוער ובהמי, הסטירה שנתן גאטוסו לג'ו ג'ורדן. אני כוסס ציפורניים בהמתנה לתגובה הולמת, האירוע צולם ואני מקווה שאיש לא מתכוון לעבור עליו בשתיקה. אגב, הייתי שמח לראות את גאטוסו עושה את זה לאותו ג'ו ג'ורדן אי אז בסבנטי'ס…

גיל 16 בפברואר 2011

הקטטות בבייסבול והפיצוים הם דבר מכוער, מיותר, מסוכן, מטופש וילדותי שבשם איזו שהיא מסורת ממשיכים אותה. טוב היה אם היו מעיפים את זה מהמשחק ושופטים יותר לחומרה. כל הקטע של נקמה הוא לא ספורטיבי ובעיקר מעיד על פרימיטיביות. עוד יגיע היום ששחקן יפצע קשה מזריקה כזו ואולי רק אנשים יתעוררוץ. גם בהוקי זה קיים ופוגע מאוד במשחק (הופך אותו לפריק שואו).

זיזו 16 בפברואר 2011

בהוקי זה דיון ממש חם כרגע.

המדיניות של הNHL ברורה: מכות זה חלק מהתרבות שלנו. מי שלא מתאים לו, שיקפוץ.

גיל 16 בפברואר 2011

זו בדיוק הבעייה, כולם קופצים והרייטינג של זה בזבל. מעבר לזה, ההוקי ניסה למתג עצמו מחדש עם כוכבים כמו קרוסבי וכשהוא ואחרים יושבים בחוץ לזמן בלתי מוגבל ואלו שפגעו בהם לא נענשים כמעט אז זה הורס את המשחק.

גיל שלי 16 בפברואר 2011

גיל- אני לא זוכר את השם של האינפורסר של גרצקי .באדמונטון, אבל בו לא העזו לפגוע

גיל 16 בפברואר 2011

נכון, אבל אם לא הייתה תרבות של מכות לא היה צריך בכלל להגן עליו.

מנחם לס 16 בפברואר 2011

גיל
אתה נותן יותר מדי קרדיט לאמריקאים כשאתה כותב שזאת אחת הטענות נגד ה-DESIGNATED HITTER (אני מקווה שהבנתי נכון את הכוונה כשכתבת
"החובט המיועד") שלפיה אתה לא יכול לפגוע בפיצ'ר בכוונה כשמגיע תורו לחבוט. אם חובט 'מרגיש' שהפיצ'ר זרק לעבר ראשו בכוונה, הוא לא מחכה לסיום האינינג, ואולי עוד שני אינינגס עד שיגיע תורו של הפיצ'ר לחבוט כמו בנשיונל ליג. מה שהוא עושה זה לשעוט כמעט מייד ישר קדימה לעבר הפיצ'ר, ואז שני הספסלים מתרוקנים ויש לנו קרב של 30-40 שניות בין כולם. זה בד"כ יותר שחקנים מחזיקים שחקנים אחרים ולא הרבה יותר. NOTHING TOO SERIOUS. הצופים מתים על זה כשזה קורה.

גיל שלי 16 בפברואר 2011

מנחם – תאמין לי הם מפחדים יותר מפאסט בול מאשר מאגרוף

מנחם לס 17 בפברואר 2011

קשה מאד לפגוע בפאסט בול בשחקן שמתחמק ממנו. לפעמים הם נותנים לכדור לפגוע בהם בכוונה ללכת לבסיס הראשון.

Comments closed