ליגת שוקי ההון העולמיים: פרשנים מול אנשי שיווק

cc ronnie macdonald licens

רבים מניחים משום מה שהעתונות הכלכלית עמוקה ויסודית יותר מאחותה עתונות הספורט. תארו לעצמכם שהיום בבוקר הייתם קמים לקרוא פרשנות מיוחדת של ה"מיוחד" לאל קלאסיקו של אתמול. הייתם קוראים ששוב השופט דפק את הבלאנקוס, המשחק היה צריך להגמר בנצחון ברור של מדריד, ורק השופט עמד בינם ובין נישולה של ברצלונה מהתואר. את תגובות מוריניו למשחק ראוי לקרוא בתוך הקונטקסט של תגובת מאמנה של ריאל מדריד. האם כשתקראו אותו אכן תאמינו שאתם מקבלים פרשנות נטולת פניות?

*

מצב זה קורה מדי יום ביומו בעתונות הכלכלית העולמית. אתם רואים ציטוט לדוגמה של וורן באפט, הטוען שזה זמן מצוין לקנות מניות. האם אתם מאמינים שוורן באפט הנו פרשן אוביקטיווי שכל רצונות הוא לשפר את סיכוייכם לעשות הון לביתכם? נכון רבים חושבים שהאנשים העשירים מבינים משהו שאנחנו פשוטי העם איננו מבינים. אך מדוע תחשבו שאנשים אלה רוצים לחלוק את סודותיהם עמכם?

טורים רבים בעולם נכתבים על ידי מנהלי השקעות שונים, המלצות אנליסיטים מתפרסמות מדי יום ביומו, כולם כולם ללא כל משוא פנים. האם לאחר המשחק הייתם מעדיפים לקרוא טור של דורפן על המשחק, או טור של מוריניו? למען האמת קיים עיתון אחד שלא משתתף במשחק זה, הפיננשל טיימס. אם ברצונכם לדעת משהו על הכלכלה העולמית, זהו העיתון שראוי לקרוא.

*

רבים מדסקסים את מצב שוק הנדל"ן בישראל. אתם קוראים ציטוטים רבים של מנהלי חברות הנדל"ן, מתווכים למיניהם, בקיצור כל האנשים שאין להם שום עניין פרט למסירת מידע מדויק לגבי המחשבות שלהם על עתיד שוק הנדל"ן בישראל. גם כשאתם קוראים את דעתו של ראש בית ההשקעות פלוני על "בועת הנדל"ן", אתם מקבלים דעה של משהו שהיה מעדיף שתמכרו את הבית ותקנו מניות. דווקא לגבי מחירי בתים ישנו מדד מצוין לטווח ארוך. אתם בטח לא מכירים נתון זה, אך עליית מחירי הבתים במאה העשרים בארצות הברית תאמה תאימות מלאה לעליית האנפלציה במדינה זו. לא, איני מדבר על תאימות מלאה בגרף העלייה, אלא בסך העלייה. כלומר, המחירים עלו בקצבים שונים, אך בסוף המאה מחיר בית ממוצע בארצות הברית, עלה בהתאמה מלאה לעליית האנפלציה באותה מדינה.

*

לדידי, תפקידו של פרשן הוא לא לקבל נתון זה כתורה מסיני, אלא לנסות להבין האם מדובר בנתון רנדומלי, שאין לו כל משמעות, או בנתון הבנוי על הגיון מסוים, ואז ניתן ללמוד ממנו דבר מה. אם תחשבו על נתון זה, תקבלו תמונה די ברורה. בצורה גסה, מחירי המניות אמורים לעלות בהתאמה לחברות המשלמות משכורות, ומחירי בתים אמורים לעלות לפי העלייה בהכנסה של מקבלי משכורות. רוב קוני הבתים בכל מקום בעולם, הנם אנשים המשתכרים למחייתם. רובם שכירים, או בעלי עסקים קטנים. עליית האנפלציה תואמת לעליית המשכורות בשוק. האנפלציה בנויה בסופו של יום על יכולת הצריכה של הצרכן. נכון קיימים גורמים משפיעים נוספים כמו, ריבית במשק ועוד, אך בסופו של יום, ההכנסה הממוצעת הנה הנתון המתאים ביותר.

לעומת מחירי הבתים, מחירי המניות אמורות לייצג חברות המעסיקות שכירים. בדרך כלל אעסיק משהו, בתנאי שאחשוב שיצא לי משהו מזה. כלומר, אשלם משכורת לשכיר, אך בתמורה אקבל הכנסה העולה בשוויה של המשכורת המשולמת. כמובן שאין מדובר בשכר הבכירים למינהם הבנוי על שיקולים שונים לחלוטין, אלא על השכר של המועסק הממוצע, נטול הקשרים בדירקטוריון. כמובן שקיים הסיכון שהחישוב שלי מוטעה, כלומר בסופו של יום אני משלם משכורת גבוהה מדי למועסק, ואני מפסיד כסף על העסקתו. אך במידה והקפיטליזם צודק, בסופו של יום, מחירי המניות אמורות לעלות יותר ממחירי הבתים.

*

לצערי איני קורא פרשנויות מעין אלה בעתונות הכלכלית. אני קורא שמחירי הבתים גבוהים מדי, אני קורא שהריבית נמוכה מדי, ועוד. אך מה זה גבוה מדי? לטעמי שאק גבוה מדי, האם זה מפריע לו? אני מעדיף תשובה הבנויה על לוגיקה מסויימת. כאשר תקראו ניתוח של האל קלאסיקו, לא תצפו לקרוא על כך שמזג האויר שיחק לטובת ריאל, או שברצלונה סבלה במידה מסוימת מכך שנאלצה לשון במלון לפני המשחק. תצפו לקרוא על דעתם של הכותבים על המערכים, והיכולת שהציגו הקבוצות במשחק עצמו, והסיבות למערכים אלה.

*

במידה ואנו חיים כיום בשוק מתוקן, בשוק בו כל אדם מסוגל לקחת משכנתא בהתקיים תנאים מסוימים, ההגיון שקיים בארצות הברית ישלוט גם פה. כלומר, בסופו של יום, מחירי הבתים יעלו פחות או יותר, כמו האנפלציה הכללית. במידה וכיום מחירי הבתים מאז שנות השבעים בהם המשק שלנו השתחרר, האנפלציה עלתה הרבה פחות מעליית מחירי הבתים, צפו לכך שמחירי הבתים ימצאו דרך להתאים עצמם לעליית האנפלציה. בדרך כלל, אם קיים פער גדול, ההתאמה תתבצע באמצעות ירידת מחירים, או קפיאתם לזמן ארוך. זהו הסיפור האמיתי.

*

דרך אגב, מחירי הבתים בסין החלו לחוות את ירידות המחירים החדות שמגיעות לאחר עליות אקספוננציליות. רמות האינפלציה בסין ובהודו ישפיעו גם על הפליאוף בשוקי ההון השנה. למי שלא יודע, הפליאוף ישוחק מיד עם סוף ההרחבה הכמותית של הפד האמריקאי ביוני השנה. ייתכן והפליאוף יוקדם שכן הפעם מנהלי ההשקעות יתחילו את משחקי הפליאוף כבר בסוף אפריל, כאשר יתברר שאין הרחבה כמותית שלוש המגיעה מיד לאחר הרחבה כמותית שתיים. את הקורה במשחקי העונה הרגילה, יש לקבל ברמת החשיבות של עונה רגילה מול פליאוף.

לא על הקלאסיקו לבדו
יומן ספרדי (4): המועדון הגדול של המאה הקודמת

18 Comments

מולי 17 באפריל 2011

אשמח אם תוכל להרחיב יותר על הפלייאוף המדובר והשלכותיו.

גיל שלי 17 באפריל 2011

כל מחירי הנכסים בעולם מושפעים באופן ישיר מהזרמת הכספים על ידי הפד. זה מגיע גם לאינפלציה העולמית, דרך מחירי הנפט. כשתגמר התכנית, מפלס המים בכלים השלובים ירד, שכן המים זורמים מהמערכת, ולא נכנסים מים חדשים. מחירי מניות, נכסים, ועוד, ישתנו באופן כלשהו אחרי הזרמת הכסף. עדין אי אפשר לדעת כמה חדה תהיה התגובה, ומה תהיה התגובה של הפד לתגובה, אך זהו הסיפור המרכזי השנה

ארז (דא יונג) 17 באפריל 2011

גיל, אם במחירי הדירות עסקינן , בטייוואן (מקום מגורי) שסובלת גם היא מבעיה דומה לזו שיש בארץ של מחירי דירות שלא מאפשרים לזוגות צעירים בעלי הכנסה ממוצעת לרכוש דירה, מנסים לפתור את הבעיה בדרכים שונות מבארץ:
במקום להציף את השוק בדירות, כמו שביבי מנסה לעשות, כאן הציגו בשבוע שעבר מס מותרות, שבמסגרתו מכירת דירה שנייה (כלומר דירה שהבעלים שלה לא גר בה) בטווח של עד שנתיים מיום קנייתה כרוכה בתשלום מס של עד 15%.
בממשלה טוענים שצעד זה יאט את עליית מכירת הדירות בשל ספקולנטים שקונים דירות רק מתוך ציפייה לעשיית רווח לטווח קצר בשל עליית מחירי הנדל"ן.
פרט לכך מסי מותרות הוטלו גם על מכוניות יוקרה, מטוסים פרטיים, ושאר סמלי סטטוס של העשירון העליון.
הכספים מהמיסוי מיועדים ללכת לחיזוק תקציבי הרווחה. משתנה נוסף במשוואה הוא ששנה הבאה יש כאן בחירות, והצעד הזה כמובן שיציג את הממשלה כרובין הוד , גרסת 2011, כך שלא חסר כאן פופוליזם.
אחרי הפירוט הזה, רציתי לשאול לדעתך בנושא מסי מותרות והאם מיסוי כזה, שיוקדש, למשל, לתכניות סבסוד דירות לזוגות צעירים, לא יכול להוות פתרון לבעיית מחירי הדירות בארץ.

גיל שלי 17 באפריל 2011

אני מעריך שלתכנית בטייוואן יש סיכוי הרבה יותר גדול מהתכנית של ביבי. יש פה הנחה סמויה שלך שבאמת מעוניינים להוריד את מחירי הנדל"ן בישראל, הנחה שאני לא שותף לה. בכל המקומות בעולם בהם למוסדות פיננסיים היה כח פוליטי, היו בועות נדל"ן. בטייוואן הכח הפוליטי נמצא בחברות אחרות

IDO. Melbourne 17 באפריל 2011

אני אציע את 2 הסנט שלי למחיר בית מומלץ.

משכורת שנתית 5X שנים.

אם המחיר הממוצע של הבתים גדול מזה, זה בועה.

לדוגמא:
משכורת ממוצעת של תושב גבעתיים נשוי+2 היא 15000 לחודש. בית של 4 חדרים רצוי שיעלה 900000 שקל

עוד אחת..
משכורת שנתית ממוצעת של תושב מלבורן זה 60K$ בית צריך לעלות $300K (הוא לא, המחיר הממוצע לבית 3 חדרים הוא חצי מליון ומעלה, ובסיני זה מעל מליון, אבל אוסטרליה היא האמא של הבועות, בעיקר כי שטח זאת לא הבעיה)

לכן לדעתי מחיר בית צריך להיות נגזרת של עליית המשכורות במשק.
אם כי הטור כתוב ומנומק בצורה מצויינת.

ארז – זה אבסורד בעיני, הצעירים הטיוואנים עצלנים בני עצלנים! במקום לקום ב6 בבוקר ולעבוד עד 10 בליילה הם יכולים לקום שעתיים קודם!

ארז (דא יונג) 17 באפריל 2011

אין ספק. מוסר עבודה לקוי :). בדיוק היו פה כמה מקרים של מוות בשל עודף עבודה לפני כחודש, כמו למשל מהנדס בחברת HTC שמת אחרי שבחצי השנה שקדמה לכך הוא עבד, בממוצע, 66 שעות בשבוע.

IDO. Melbourne 17 באפריל 2011

מחיר בית בסידני הוא מליון דולר לא בסיני…

אביאל 17 באפריל 2011

נקודה בהחלט מעניינת, אני הרבה פעמים קורא טורים למינהם של מנהלי בתי השקעות או גופים עם אינטרסים מסוימים עם עצות לפוליטיקאים, פקידים וצרכנים והכל בטור אחד, בהתאם לאג'נדה.

דווקא לגבי באפט יש לי לפחות הרגשה שמדובר בסך הכל, באדם שרוצה להיטב עם הסביבה בנוסף לכיסו הפרטי, אחרי הכל, יש לו מספיק כסף ועכשיו הוא רוצה גם קצת מורשת.

בקשר לכתבות של FT, גלובס מתרגמים כתבה או שניים ביום והן בהחלט הכתבות הטובות ביותר בעיתון, בהחלט עיתון מעולה.

גיל שלי 17 באפריל 2011

אביאל – באפט אמנם עשיר מאוד, אך גם תחרותי. רק עכשיו התגלה שהיורש המיועד שלו קנה מניות של חברה ביודעו שהחברה תקנה על ידי ברקשייר בהמשך. מסתבר שכסף לא משנה את האינסטינקטים התחרותיים. אין קדושים, והכל מונע על ידי אינטרסים. תמיד תחשוב לבד, ורק אחר כך תקשיב הקשבה ביקורתית לנאמר על ידי גדולים וחכמים. אני במחנה של נאסים טאלב, מאחר ואנו לא יודעים איזה חלק רנדומלי בהתעשרות של אנשים, אין סיבה לחשוב שהם יודעים יותר טוב ממך.

אל תקרא את התרגום אלא את המקור, כיום בעידן האינטרנט אין סיבה לטלפון שבור

אריאל 17 באפריל 2011

כרגיל, עונג שבת (אני יודע, כבר יום ראשון, אבל פה זה יום חופש, אז נניח). מה שכן, יש סתירה פנימית בטור שלך, משהו כמו האי ההוא של השקרנים – אם כל הפרשנים הכלכליים מונעים על ידי אג'נדה, הרי שזה נכון גם לגביך, אז למי אנחנו אמורים להאמין?

גיל שלי 18 באפריל 2011

אריאל – אני לא מנסה למכור שום דבר. אני פשוט קורא את כולם וחושב לבדוק

אריאל 18 באפריל 2011

לא זה מה שכולם אומרים? אין, לא תצא מזה..

יאיר 18 באפריל 2011

ומה צריך לעשות?
אנחנו ישראלים חסרי סבלנות, ורוצים תשובות מוחלטות :)

גיל שלי 18 באפריל 2011

יאיר – לא הייתי קונה דירה היום אלא במחיר מציאה אמיתי.

אלון 18 באפריל 2011

השאלה היא האם היית מוכר דירה?

שחר ע. 21 באפריל 2011

אין למדינה אינטרס אמיתי בהורדת מחירי הדירות,חלק נכבד ממחיר הדירה הוא מסים והטלים שונים,שאם יקצצו בהם המדינה תפסיד הרבה כסף.
זה נכון גם למחירי הדלק והרכבים.
חג שמח

עומרי 25 באפריל 2011

לא מכיר את הנתון הקושר בין מחירי דירות לאינפלציה בארה"ב.
בכל אופן, המצב בארץ שונה משום שהיה כאן סוג של ברבור שחור בתחילת שנות התשעים עם עליה של מיליון עולים תוך שנים ספורות.

מחירי הדירות בארץ לא בבועה. אני אומר זאת בצער רב כאדם שאין לו דירה וגם לא תהיה לו בשנים הקרובות.
מדובר בשוק שהיה קפוא שנים לא מעטות ויצא מהקיפאון בסערה לפני כ-5 שנים. מדובר במוצר שהתחליפיות שלו מוגבלת מאוד והביקושים שלו יציבים וקשיחים. ישראל היא המדינה עם שיעור הצעירים מתחת לגיל 25 הגבוה בOECD, כל שנה נוספים יותר משקי בית חדשים ממספר התחלות הבניה של דירות. בשנים קודמות הפער היה עצום, כעת הוא קטן אך עדיין משמעותי.

אם יש בועה זוהי בועה חברתית, הפערים ההולכים וגדלים בין עשירים לעניים ושחיקתו של מעמד הביניים. המשכורות בארץ נמוכות משמעותית מהמערב וכוח הקנייה שלהן נוראי. אז ישראל ישראלי לא מצליח לקנות דירה עם המשכורת הסבירה שלו כעובד חלש ולא מאוגד שמרוויח לא רע רק כי כרגע משתלם למעסיקו לשלם לו- וטוען בערבי שישי שיש בועה. אבל זה לא המצב.

גיל שלי 26 באפריל 2011

כבעלים של דירות מספר, אני יכול לקבוע די בבטחה כי מחירי הדירות בארץ עלו יותר מהאנפלציה ודי בהרבה בשלושים השנה האחרונות, ועל כן הייתי מצפה לתקון כלפי מטה. אנחנו כבר נערכים למצב זה

Comments closed