לזכור ולא לשכוח: במה להתמקד

cc threedots license

היום יום הזכרון לשואה ולגבורה. בנימין נתניהו טען אתמול בנאומו כי ספק אם העולם למד את הלקח. מהו הלקח? כיצד אנו מתמודדים עם הטראומה הלאומית של השמדת מליוני יהודים באירופה. האם השיעור החשוב ביותר הוא שתמיד שנאו יהודים, ותמיד ישנאו יהודים?

בהגדה של פסח נאמר, והגית בו יומם ולילה. ראוי להקדיש יום זה לא לזכרון גרידא, אלא ללימוד ההשמדה.  השיעורים שאני לומד מהפרק הנורא ביותר בהיסטוריה שונים כנראה מאלו שראש ממשלתנו מכוון אליהם.

אינני נמצא במחנה שמטיף לכך שעלינו להתעלם מהשואה, ולהמשיך בדרכנו. אני בהחלט חושב שטראומת השואה הנה תבועה בדי אנ איי הקולקטיבי של עמנו. אדם שחווה טראומה, לא ניתן לרפא אותו על ידי האמירה: תתגבר. מאידך, האם נכון גם היום לבסס את צדקת דרכנו בהתבוססות בעמדת הקרבן. האם נכון שגם היום קמים להשמידנו, וכולם?

ההתגברות על הטראומה נעשית באמצעות דיון פתוח במרכיבים. הרוצחים הנאצים יכלו לזרוק תינוקות באויר ולירות בהם, משום שלא התייחסו לתינוקות אלה כאל יצורים אנושיים. היטלר, והתעמולה הנאצית שללו את השתייכות היהודים לגזע האנושי, וכך הרוצחים קבלו פטור מהאינסטינקט האנושי הברור ביותר של חמלה על תינוקות. התעמולה הנאצית כוונה את התודעה לסיכון העצום הקיים ביהדות, וביהודים. הרוצחים היו משוכנעים כי סכנה גדולה טמונה בכל יהודי ויהודי. הקיום היהודי פר אקסלנס, מאיים על הגזע הארי.

אולי שיעור חשוב שניתן ללמוד מכך, הנו דווקא שאין באיום הקיים באחר, על מנת להצדיק התייחסות אליו כאל ייצור לא אנושי. גם אם אנו משוכנעים כי אויבנו מאימים עלינו, עדין אין לשכוח כי מדובר באנשים, ולא בקבוצה חסרת מאפיינים וזהויות שונות. היטלר שכנע את עמו כי יצא למלחמת קיום, או אנחנו או הם. חובה עלינו לראות למה גישה זו יכולה להוביל, ואת זה יש לזכור ולא לשכוח.

חובה עלינו לזכור גם את המוסריות העליונה של חסידי אומות העולם. תחת סכון כבד לעצמם ולמשפחתם, ומבלי שרווח חומרי כלשהוא עמד לנגד עיניהם, אנשים אלו הצילו יהודים מתוך מניעים אנושיים בלבד. מעשה מוסרי הנו מעשה שנעשה מתוך שיקולים אשר בינם ובין תועלת אין דבר וחצי דבר. המצילים לא היו בתוך חיקו החמים של הרוב. בדרך כלל אנשים המוכנים להקריב את בטחונם האישי למען מעשים מוסריים, לא ימצאו עצמם בחיק חמים זה. מכאן שאין בטענה כך חושבים כולם, כך עושים כולם, או בכל טענה אחרת הקשורה לרוב, על מנת להצדיק מעשים לא מוסריים.

כאשר אנו שולחים את הילדים לטיולים במחנות ההשמדה, יש להקפיד על הנחלת השיעורים הנכונים. לצערי, חזיתי בהנחלת השנאה לאנשים שגרו ליד המחנות. פעמים רבות הילדים חושבים שהפולנים, האוקראינים, וכל שאר העמים שחיו מסביב למחנות, היו גרועים לא פחות מהגרמנים. אין זה כך. לא במקרה המחנות מוקמו במזרח אירופה, ולא בגלל שהגרמנים סמכו על האנטישמיות של עמים אלה. המחנות מוקמו באזורים אלה משום שהגרמנים התייחסו אל עמים אלה כאל תתי אדם גם הם. הכוונה הגרמנית היתה להרעיב למוות כמויות ניכרות מעמי מזרח אירופה. הלחץ הקיומי על עמים אלה הוביל חלקים לעשיית מעשים לא אנושיים. הפלא הוא האנשים ששמרו על מוסריות עליונה, ולא באלה שתחת לחץ עשו מעשים נוראיים.

אין בלחץ כדי להצדיק מעשים איומים, וזהו שיעור חשוב לנו. אדם הנמצא בטיפול לא קובע, יש לי טראומה, איך אשתמש בה. עלינו להבין את הטראומה הלאומית שלנו, ובמקום להשתמש בה, עלינו לבדוק שאנו לא נכנעים לה. כאשר אנו מצדיקם את מעשינו בכך שתמיד שנאו יהודים ותמיד ישנאו אותנו, טוב אם נשאל עצמנו, האם היינו ממליצים לחבר בטראומה להתנהג בצורה זהה. ברור שהטראומה משפיעה  על ההתנהגות, אך המלצה לאדם הסובל מטראומה, היא דווקא לנסות ולעכל אותה, על מנת להתגבר עליה.

אלו שיעורים קטנים שאני מנסה להעביר לילדי ביום חשוב זה.

איזוטריית העונה!
כל בעלים גבר

6 Comments

צור שפי 2 במאי 2011

פוסט מצויין וחשוב גיל, מסכים עם כל מילה.

Ole 2 במאי 2011

דברים של טעם. יפה דיברת.

אלקו 3 במאי 2011

כבר כמה שנים נראה לי ש"זיכרון השואה והגבורה" בארץ הופך לחממה של שנאה כללית לכל העולם ואישתו, בעיקר לכל דבר גרמני, למרות כל מאמצי הפיוס וההתחנפות הבילתי נגמרים של האומה הגרמנית לישראל וליהודים כבר עשרות שנים.
זה ממש חבל שאנחנו ממנפים את הטראומה שלנו כדי לעורר שינאה ותחושת קורבן ניצחית במקום לקחת את זה לכיוון חיובי יותר ומוסרי יותר.

שי 3 במאי 2011

איזה נוראיים היהודים האלה. רק שנאה הם מריחים באפם הגדול. מתי יבוא איזה מישהו טוב (גרמני? ארי פרסי?) וישים לזה סוף!

יו 3 במאי 2011

כן, תמיד שנאו ועדיין שונאים. אבל לא זה הלקח.
וכן, העמים סביב לא היו פחות גרועים. (סבתי בהחלט מאשימה ושונאת את ההונגרים יותר מהגרמנים)

בני תבורי 3 במאי 2011

נכון מאוד. ההתקרבנות שלנו, כשיטה, בסופו של דבר מעכבת תהליכים שיכולים היו לשים אותנו כיום במקום אחר כעם ומדינה.

Comments closed