ליגת שוקי ההון העולמית: כלכלה בינלאומית

לפני כמה שנים הופיעה בפיננשל טיימס קריקטורה. בקריקטורה פנה אדם אל חברו ואמר בתדהמה: "אתה שומע, יש עיתונים בהם עדין יש חלק המוקדש לכלכלה בינלאומית". ברור שהמאייר לא מכיר את העיתונות הכלכלית בארצנו. כאן אכן קיים חלק, אמנם קטן, המוקדש לכלכלה בינלאומית, אך רוב המוספים עוסקים ברכילות הכלכלית המקומית בלבד.

הכלכלה בימינו, לא בשונה מסוף המאה ה19, הנה כלכלה אחת עולמית. הדגשים המקומיים חשובים, אך ללא הקונטקסט העולמי, אין להם שום משמעות. הטענה הרווחת אצל מנהלי ההשקעות בישראל היא, שהם מומחים למה שקורה פה, ולכן הם ממקדים את מלוא תשומת הלב בתוצאות החברות, וביתרון היחסי שלהם בהבנת המתרחש בישראל. כל זה טוב ויפה, אך ההשפעה של הקורה בעולם הנה קרדינלית, וללא הבנה של התמונה הכוללת, לפרטים אין שום משמעות השקעתית.

*

בשבוע שעבר ה-IEA החליט לשחרר 60 מיליון חביות נפט ממאגר החרום, על מנת להתמודד עם המחסור הזמני בנפט שקיים כתוצאה מהמהומות בלוב. גוף זה הנו התאחדות האנרגיה של המדינות המפותחות, גוף שקם כדי להוות כח מקביל לזה של אופ"ק. הטענה היא שמחירי הנפט עלו בגלל מחסור זמני בנפט, בעוד שהביקוש במדינות המתפתחות גובר כל הזמן.

צעד זה הנו המקבילה של מאמן כדורסל שרואה פיגור בתחילת הרבע הראשון, ומחליט לא לתת לשחקניו מנוחה ברבע השני, על מנת לחסל את הפיגור. התשלום מגיע כמובן עם העייפות של השחקנים ברבע האחרון. מובן שמדובר בצעד הגיוני לו באמת מחירי הנפט היו עולים בגלל מחסור בהיצע. אך לדעתי המאמן מתעלם מהסיבה האמיתית לעליית מחירי הנפט והסחורות בעולם, והסיבה היא ברורה לקוראי בלוג זה, קוראים לה "הרחבה כמותית 2".

מאגר נפט זה הוקם לעתות חרום. הפעם האחרונה שהשתמשו בו היה בתוך מלחמת המפרץ הראשונה בשנת 91. הבעיה עם השימוש כרגע היא כפולה, יהיו חסרים 60 מליון חביות במאגר, בעת מצב חרום אמיתי, ולכן יצטרכו בהמשך לקנות את החביות, ולהעלות את מחירי הנפט. הבעיה השנייה היא שארצות הברית מסרבת להכיר בהשפעה של מדיניותה על מחירי הסחורות בעולם.

*

דויטשה בנק יצא עם נתון מעניין. בעוד שההתאוששות מהמיתון התבטאה בעלייה מהחזקות בהיסטוריה של מחירי סחורות ומניות, ההתאוששות האמיתית בתוצר לאומי גולמי, מהמיתון החריף ביותר שזכור מאז שנות ה30 הנה החלשה ביותר במאה האחרונה. בדרך כלל מיתון חזק אמור לפעול כמו מתיחת גומי, במידה והמיתון חזק יותר, העלייה בתוצר אמורה לעלות גבוה יותר, אחרי המיתון. הבעייה במדיניות כאן היא ברורה, הקברניטים החליטו להקריב מההתאוששות, על מנת לייצר תמונה יפה יותר.

המחירים של המדיניות ברורים גם הם. מחירי הנפט עולים לא כתוצאה מביקוש אמיתי גובר, וגם לא כתוצאה מהמהומות בלוב, אלא כתוצאה מכסף חם שזורם להשקעות בתעודות סל על סחורות. תנועה זו גורמת לעלייה משמעותית באינפלציה העולמית. התמונה כמובן חמורה יותר במדינות המתפתחות, שם מחירי האנרגיה מהווים חלק חשוב יותר מסל האנפלציה, לעומת המשקל של ענף זה בסל האינפלציה במדינות המערב. כך גם ההשלכה הדומה של עליית מחירי המזון. כלומר, המדיניות של הפד האמריקאי משפיע על האנפלציה אצלנו, הרבה יותר ממדיניות הריבית של פישר.

*

עוד השלכה מעניינת של לוב. מחירי הזהב האמירו בחודשים האחרונים. אחת הסיבות היא המהומות במדינות ערב. כידוע הגישה של מנהיגי לוב לנכסים הנמצאים בבנקים במדינות מערביות, קשה ביותר בזמן האחרון. על מנת להתגבר על בעיה זאת, הבנק המרכזי של לוב רכש זהב במטילים ובמטבעות. כמובן שרכישה של תעודות סל על זהב במקרה זה לא תעזור במיוחד, שכן מבריחי הנשק בדרך כלל לא מסתפקים בתשלום באמצעות השתתפות בתעודות סל. הבנק המרכזי של לוב גם היה צריך לדאוג למטבעות זהב קטנים מספיק, במקום המטילים היקרים, על מנת לשלם למבריחים מבלי לחכות לעודף. כך כנראה קורה גם בסוריה, וסביר שגם איראן מעדיפה זהב במרתפים, על דולרים בחשבונות בנק.

הנה לכם עוד סיבה בינלאומית לעליית מחירי הזהב. כמובן שהאנליסטים למינהם מצדיקים את עליית מחירי הזהב בחשש מפני התפרצות אינפלציונית במדינות המערב, ובחוסר אמון במערכת הכלכלית העולמית. אך הנה לכם סיבה חשובה לא פחות לעליית מחירי המתכת הנוצצת.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

דה באזר בפייסבוק 

גדולי הכדורגל כמוסיקאים 1: מסי כמוצארט
גירל פאוור - מונדיאל הנשים בפתח

10 Comments

ויינר 26 ביוני 2011

בהנחה שבאמת העליה במחירי הנפט לא נוצרה כתוצאה מביקש עולמי גובר, ושהאמריקאים חושבים שמחיר הנפט מופרז, אולי זו בכל זאת השיטה הכי טובה – להוציא לשוק עוד חביות? הם יחסרו בעתיד אבל האמריקאים רוצים את הצמיחה כאן ועכשיו, וכמה שיותר מהר (על חשבון הדורות הבאים – אבל צמיחה עכשיו יכולה לסדר לדורות הבאים אפשרויות טובות יותר )

ניר (אחר) 26 ביוני 2011

60 מליון החביות האלה באמת משנות משהו? ארה"ב צורכת בסביבות 20 מליון חביות ליום.

שודד 26 ביוני 2011

משתדל לקרוא את הפוסטים שלך תמיד, הם לרוב מעניינים ונותנים זווית מבט שונה.- הבעיה היא שהם מאד מדכאים ומציירים באופן קבוע תמונה מאד עגומה של הכלכלה העולמית.
האם יש סיכוי בעתיד הקרוב/רחוק לשינוי במגמה- ולהתאוששות הכלכלה?
כמובן שלמצוא אשמים, ליצור דכדוך מתמשך ושלא לומר לזרוע בהלה -הרבה יותר קל. אך האם תוכל להצביע מידי פעם גם על סימנים חיובים בשוק ?

גיל שלי 26 ביוני 2011

שודד – הייתי מאוד אופטימי בשנים 2003-2007, חבל שלא כתבתי אז. אני אשתדל לכתוב את הפוסט הבא על הזדמנויות השקעה בשוקים מתעוררים שיהיו בספטמבר.

ויינר – הבעיה הכי גדולה בארצות הברית זה העכשיו והמהר. זה בדיוק מה שמכבי תל אביב כדורגל עשו שנה שעברה, ראינו איך הצליח להם. לפעמים צריך לחכות לתהליך שיבשיל, ולנקוט בצעדים קשים, לא בהזרקת כסף. כשהם יתחילו, לכולם יהיה הרבה יותר טוב.

למשל מחירי הנפט – על כל שבע חביות שצורכים בארצות הברית, סין צורכת אחד. כלומר אם תטיל מס על דלק בארצות הברית, תגרום לחסכון הרבה יותר גדול בדרישה, מ60 מליון חביות. אמה מה, לא כל כך פופולרי

ויינר 26 ביוני 2011

זו הבעיה שמתרגלים לרמת צריכה מסוימת, ואף אחד לא רוצה (או יכול) להחזיר אותם לקרקע כנראה

אביאל 27 ביוני 2011

סתם שאלה שתמיד רצה לי בראש, למה לכל הרוחות מאפשרים לסחור בכלל בתעודות סל או בכלל להמר על כמה החיטה או הנפט יעלו ? למה בכלל צריך את המשחק המעוות הזה ? ואיך הוא בכלל קשור לכלכלה חוץ מסוג של הימור ? אני לא מבין איפה הקטע שאמור לתרום לכלכלה ולהתפתחות, אלה לדעתי בהרבה מן המקרים כלים להשגת כסף קל לאנשים עם השפעה כלכלית, אשמח להסבר ! תודה !

גיל שלי 27 ביוני 2011

אביאל – זה הפאנטיזם של תיאוריית השוק המשוכלל. הטענה שמאחורי זה היא פשוטה. תעודת הסל תפשט את אפשרות ההשקעה. השקעה בסחורות נחשבה לפיזור על פני השקעה במניות. הדבר המצחיק הוא, שדווקא תעודות הסל, הפכו את ההשקעה בסחורות לזהה להשקעה במניות. מרגע שהקלו על ההשקעה באמצעות תעודות סל, כבר לא צריך להיות מומחה כדי לקנות חיטה. מרגע שהקלו על התהליך, ההשקעה מושפעת מאותה פסיכולוגיה שמשפיעה על השקעה במניות.

יובל 27 ביוני 2011

גיל,
טור מענין כרגיל.

אשמח אם תוכל להמליץ על בלוגים כלכלים (גם בעברית וגם באנגלית)

גיל שלי 27 ביוני 2011

יובל – הטור של אמיר ארגמן בכלכליסט. הקישור לminyanville שנמצא בצד שמאל בבלוג. כמובן שגם הבלוג של קרוגמן מצוין ומרטין וולף.

גמל (סתם גמל) 27 ביוני 2011

זה בטח קאק באחד מכינוייו הרבים..

Comments closed