אובמה הוא לא שחקן קלאץ'

הידד הידד, בעטו בפחית במורד המדרון. הנשיא אובמה הוכיח ששחקן קלאץ' הוא לא. כפי שאחד ממעריציו הגדיר אותו, הוא אוהב להנהיג מאחור. לא מדובר בציניות, זו אמירה של אחד ממעריציו לא מתנגדיו.

נכון, המגרש שהנשיא אובמה הכין היה בוצי מלכתחילה. מרגע שהרפובליקנים תפסו את בית הקונגרס, הנשיא אובמה לא הצליח להחזיק בעמדה ולו פעם אחת. כמו כן הרפובליקנים הוכיחו כי הם חסרי כל אחריות לאומית, והיו מוכנים להוביל את ארצות הברית והעולם לפשיטת רגל הרסנית, ולא להעלות את תקרת החוב בכל מחיר.

במצב זה הנשיא אובמה ידע שהוא במצב שאין בו מוצא טוב. כניעה ללא תנאי תצייר אותו כלוזר. עמידה נחרצת תוביל לתוצאות הרסניות. ייתכן וניתן לאמר לזכותו של הנשיא שהוא היה מוכן להקריב את טובתו האישית למען העתיד של הכלכלה האמריקאית. ברם, לא זו האמת. כאשר המשחק היה בדקות ההכרעה, הרפובליקאים היו משוכנעים כי אובמה ייכנע. הם סמכו על התקדימים, וצדקו בהערכות שלהם.

הסימנים לכלכלת ארצות הברית שליליים מאוד. הכלכלה האמרקיאית לא יוצרת מקומות עבודה חדשים. הצמיחה נעצרה מזה חצי שנה. האשמת הצונאמי ביפן בתנאים הנוכחיים היא לא פחות ממגוחכת. לפי הערכות המומחים מיד לאחר האסון היפני, היינו אמורים להיות עכשיו בפרק הזמן בו המפעלים מכסים את הפער שנוצר בזמן הרעש. לא רק שהפער לא מכוסה, הייצור נחלש מחודש לחודש בעולם כולו, ובארצות הברית בפרט.

בחודש האחרון נתקלנו במציאות מעניינת. בעולם המפותח אין ולו מנהיג אחד. האירועים קובעים את המדיניות, ולא המדיניות קובעת את האירועים. כן די דומה למה שקורה גם במדינה הקטנה שלנו. המסלול שבו העולם המפותח הולך קיבל את תמונת השער באקונומיסט השבוע. אובמה ומרקל מצויירים כלובשי קימונו. בשעה טובה האקונומיסט אימץ את התזה שלי. העולם המפותח צועד בעוז באותה דרך בה נמצאית הכלכלה היפנית מזה 20 שנה. קפאון כלכלי טוטאלי.

אני לא טוען שאפשר היה לשנות את המסלול. ייתכן ואכן מדובר בכוחות חזקים מדי. אך המסלול כיום ברור מאי פעם, וברור גם כי אין ולו מנהיג אחד שמוכן להעמיס את הכלכלה העולמית על גבו, ולנסות להוביל לדרך שונה.

היפנים דאגו במצב זה לשמור על מקומות עבודה, לשמור על המשכורות של העובדים, ולהקריב את הכנסות החברות. באמריקה הבחירה היא הפוכה כרגע, ולמרות זאת אין שום שוני בדרך. המסקנה היא שאובמה ירוץ לבחירות כאשר בוחריו הפוטנציאליים חוששים למקום עבודתם, או מובטלים. רמת החיים שלהם תהיה נמוכה מכפי שהתרגלו לה. הסיכוי שלו להבחר על רקע כזה נעוץ אך ורק בחולשת הרפובליקנים.

מסתבר ששחקנים טכניים מבריקים, לא חייבים להיות מנהיגים. אותנו אוהדי הספורט זה לא אמור להפתיע. נדמה לי שזו היתה המסקנה מהקופה אמריקה. מסתבר שאפשר לאכול את הדגים המסריחים וגם לעוף מהעיר. גם ההעלאה ברגע האחרון לא מצילה את השווקים

הסבא האובד שלי
אסקפיזם: פ"ת - ליברפול - דרום קוריאה

35 Comments

דרור כהן 1 באוגוסט 2011

ריצ'ארד קו צדק כמו שתמיד אמרנו.

גיל שלי 1 באוגוסט 2011

נדמה לי שהקדמנו גם את קו כאשר קבענו שארצות הברית היא יפן

sp 1 באוגוסט 2011

שלום גיל
אני נהנה לקרוא את הבלוג שלך
אני מושקע בשוק ההון הישראלי מה היא המלצתך לגבי שוק ההון?
האם זה זמן לצאת?
אני יודע שאתה לא נביא, אבל אשמח לדעת באיזו דרך אתה מושקע?

גיל שלי 1 באוגוסט 2011

אסור לי חוקית לתת המלצות השקעה. אני יכול לאמר שאני מושקע באגרות חוב ממשלתיות, בכל מני מקומות בעולם, מי שקורא את הבלוגים שלי יכול לנחש איפה

גמל (סתם גמל) 1 באוגוסט 2011

אז אני אנחש שבעיקר בברזיל

אריאל 1 באוגוסט 2011

רק שאני אבין – מה הבעיה עם הפתרון שהוסכם בסופו של דבר?

גיל שלי 1 באוגוסט 2011

אריאל – הבעיה היא שזה לא פתרון. אי אפשר לפתור את הבעיה בארצות הברית ולהתעלם מכך שצריך להגדיל את גביית המיסים מהעשירים. למעשה אובמה עשה בדיוק מה שהרפובליקאים רצו, והראה שלא הוא מושל באמריקה. חוסר ההנהגה זו הבעייה המרכזית, והוויתור המוחלט על כל עיקרון שהיה לו תמורת שקט תעשייתי לעוד כמה חודשים. זה בדיוק מסוג הפתרונות שהאיחוד האירופי מציע ליוון כבר שנה וחצי, זה לא עזר הרבה

פרדיננד הפר 1 באוגוסט 2011

מדוע ישראל לא מוותרת על התמיכה האמריקאית?

גיל 1 באוגוסט 2011

הבעייה עם אובאמה שהוא מלכתחילה היה פשרן מדי והרפובליקנים ניצלו את זה. הייתה לו אפשרות לערוך שינויים גדולים בכלכלה ובחברה האמריקאית בשנה הראשונה לנשיאות שבה הייתה לו שליטה מוחלטת בשני הבתים של הקונגרס. הוא התמזמז עם רפורמת הבריאות שלו, והרפובליקנים שלא רצו אותה פשוט משכו זמן. אחרי זה היה ההפסד המביך בסינאט לבוסטון ויצאה רפורמה דרדלה.

אין ספק שצריך להגדיל מס על העשירים ואני בשוק שזה לא חלק מההסכם. עם זאת, אני עדיין חושב שהוא יבחר שוב. הרפובליקנים נתפסים יותר ויותר כקיצוניים וכל המועמדים שלהם עמוסי בעיות וחיוורים.

מנחם לס 1 באוגוסט 2011

אובמה ניכשל כל כך בשנתיים הראשונות של נשיאותו, שבגללו בלבד 'הבית' הפך רפובליקני. אילו יצא מאפגניסטן, וסידר קצת את הכלכלה וחוסר העבודה, לדמוקרטים היה רוב מחלט בסינט ובבית. בינתיים אין הסדר. עד שהנשיא לא חותם על ההסדר כחוק, אין הסדר, ועדיין לא בטוח שהסיכום יעבור את 'הבית'. גם ה-TEA PARTY ןגם שמאלנים ליברליים לא אוהבים את ההסדר כי הוא לא הסדר. בדצמבר כל הבלגן יחזור.
לי יש רושם שגם הדמוקרטים וגם הרפובליקנים רוצים למשוך את המצב עד הבחירות הבאות, ואז הרפובליקנים יאמרו "אם תבחרו נשיא דמוקרטי הוא יעלה את המיסים" (הם לא יגידו 'של העשירים', והדמוקרטים יגידו הרפובליקנים רוצים להוריד את החוב על הגב של המסכנים (הורדת ביטוח לאומי ו-MEDICARE). בינתיים האומה הזאת מתפרקת.
הרפובליקנים כן הסכימו להגדיל את החוב, אבל ברמה שתספיק רק עד דצמבר. הדמוקרטים רצו REVENUES חדשים מהעלאת מיסים, ולא קיבלו.
אין כאן מנצחים, רק מפסידים, אבל לי נראה שהרפובליקנים הפסידו פחות.

ואובמה יושב לו בבית הלבן ולא שומעים ממנו.

אילו הייתי נשיא צפון קוריאה, זה הזמן להתקיף את ארה"ב!

(אני הפסדתי בשבועיים האחרונים 10% מהפנסיה שלי, וזה אחרי שב-2008 הפסדתי 40%; היאכטה שלי עומדת עם שלט 'למכירה').

כמה עולה דירה של 3 חדרים להשכרה בבת שלמה או עפולה?

גיל שלי 1 באוגוסט 2011

מנחם, אם הפנסיה שלך מושקעת בדרך הרגילה בארצות הברית אתה מוזמן לחשוב על שינוי

מנחם לס 1 באוגוסט 2011

הכסף שלי ב-401K בפורטפוליו המרכב בערך מ-35% מניות, 35% ניירות ערך, והשאר בכל מיני GUARANTEED INCOME. אגב, זה כסף שעדיין לא שלמתי עליו מס הכנסה, אבל ככל שאני הופך להיות יותר עני, זה פחות חשוב לי.

תגיד לי, גיל, מה היה קורה אילו ארה"ב אמרה לעולם (בעיקר לסין, כפי שאני מבין), "FUCK OFF". "אנחנו לא מחזירים פרוטה לאף אחד כי החלטנו למחוק את החוב"?

גיל שלי 1 באוגוסט 2011

מנחם – זה היה הסוף של ארצות הברית, ושל מערכת המסחר העולמית. זה לא יקרה לעולם. האינטרס הברור של האמריקאים, ומה שמבדיל אותם מכל שאר מדינות העולם, זה המקום המרכזי של הדולר במערכת המסחר העולמית

מקמנמן 1 באוגוסט 2011

אני לא מבין כלום בכלכלה (גם בדברים הבסיסיים ביותר שרוב האנשים כן מבינים אותם, אני חושב) אבל ממה שאני מצליח להבין, ארה"ב נשלטת לא על ידי המערכת הפוליטית אלא ע"י המערכת הכלכלית. ראיתי את הסרט התיעודי המצוין Inside Job – והוא ממש מרתיח את הדם – במקום שבחירי החברות האשמות במשבר ילכו לכלא לכמה שנים טובות ויקחו להם את כל הכסף, הם לא הפסידו כלום ורובם עדיין עומדים בעמדות הכח החשובות בארה"ב. כמו שאמרו שם בסוף, It's a Wall street government. ג'ורג' קרלין הענק הסביר את המצב כבר לפני כמה שנים טובות:

http://www.youtube.com/watch?v=hYIC0eZYEtI

אביאל 2 באוגוסט 2011

מקמנמן – לכלא ? אם אני לא טועה הם לא עברו על שום חוק. בנוסף לכך שהתלות של הכלכלה האמריקאית במערכת הפיננסית הפכה לכל כך גדולה וקריטית ככה שקשה להיכנס בהם. בכל מקרה נעשו שינויים של רגולציה בארצות הברית לאורך השנתיים האחרונות כדי להתכונן טוב יותר למקרה ויהיה שוב משבר.

מקמנמן 2 באוגוסט 2011

כמו שאמרתי, אני לא מבין גדול בכלכלה, אבל לדעתי יש כאן מקרה קלאסי של הונאה – מוכרים דברים למשקיעים ואומרים – הנה, תראו, זה משהו טוב, תקשיעו בזה, כשבינם לבין עצמם הם אומרים שזה חרא ועוד מהמרים נגד ההשקעות האלה. אם זאת לא הונאה אני לא יודע מה כן. אבל אני ממש לא מופתע מהדברים האלה, ככה מתנהלת הצמרת הפיננסית בארה"ב – וגם בשאר העולם הקפיטליסטי (אם כי לא בכזו קיצוניות אני מאמין) – האנשים מנצלים את כל הכח וההשפעה שיש להם, את כל הפרצות בחוק, כדי לקחת לעצמם עוד כסף כל חשבון אנשי המעמד הבינוני.

מקמנמן 2 באוגוסט 2011

*על חשבון אנשי המעמד הבינוני.

אורי הברווז 2 באוגוסט 2011

כמה סימלי ועצוב שחברת הקונגרס הגיבורה גבריאל גיפורדס חזרה כדי להצביע בהצבעה הכואבת שעליה מנצחים אותם קיצוניים רפובליקנים ששמו על עצמם מטרה להסית ככל האפשר נגד הליברלים.
לא מגיע לה ולא מגיע לנו.

אסף 2 באוגוסט 2011

גיל קל להגיד על אובמה שהוא נשיא חלש שהתקפל מול הרפובליקאים. אבל איזו ברירה הייתה לו? לתת לארה"ב ליפול רק כדי להוכיח את הנקודה שהצד השני אשם? הוא יותר אחראי מזה

גיל שלי 2 באוגוסט 2011

אסף, הוא אמר שהוא הולך עד הסוף, אבל אף אחד לא האמין לו. אם היה מגיע ליום שלישי היה יכול ללחוץ על ביינר יותר. בסופו של יום היה צריך לבחון האם ביינר מוכן לפול עם האחריות על כתפיו

גיל 2 באוגוסט 2011

אסף, הם שיחקו מה שנקרא "צ'יקן" והוא שבר ראשון. האחריות היא על שני הצדדים ורוב האנשים יאשימו את הרפובליקאים. האם שווה בשביל זה לגרום לדיפולט זו שאלה טובה.

אנונימוס 2 באוגוסט 2011

אתה באמת חושב שאנשים התעמקו עד כדי כך, ועוד יזכרו את זה עד הבחירות? נראה לי יותר סביר שבבחירות מה שכולם יזכרו זה שהמצב חרא ואובמה היה נשיא ב4 השנים האחרונות. לא שביינר חסר האחריות גרם לו לשחק צ'יקן על גורל הכלכלה העולמית

גיל 2 באוגוסט 2011

זה תלוי מה יקרה בשנה הקרובה. אם המצב ימשיך להיות גרוע לא בטוח שיאשימו רק את אובאמה בזה.

צור שפי 2 באוגוסט 2011

גיל, נניח לרגע שאתה יושב בכיסא של אובמה ושיש לך היום חופש פעולה מלא. מה היית עושה?

גיל שלי 2 באוגוסט 2011

צור – ראשית גיל זה גיל מארצות הברית ולא אני, גיל שלי. אם אני מחליף את אובמה, אני לא מסכים להאריך את הפטור של בוש לדיבידנדים בסוף 2010, ואת המו"מ הנוכחי, אני מושך ומראה שאני מוכן לקחת צ'אנס. בינתיים אני משתמש בתיקון 14 לחוקה שקובע שארצות הברית חייבת לשלם את חובותיה, ומכריח את ביידן להחליט. ההחלטה היא להיות אחראי להדרדרות של ארצות הברית, או לאבד חלק מהקיצונים במפלגה שלו. אפשר היה להתפשר לפחות על ביטול פטורים המיועדים לעשירים בלבד

יריב 2 באוגוסט 2011

אולי אני טועה, אבל נראה שהתקבלה פשוט החלטה להעלות את תקרת החוב ומעבר לזה לא לעשות כלום נוסף. מדברים על קיצוץ של טריליון דולר בעשור, ועוד 1.5 טריליון בתכנית שתגובש עד נובמבר, אבל הקונגרס לא יכול לחייב את הקונגרס הבא לכלום, אז לקיצוץ בתקופת הקונגרס הבא ואחריו אין שום משמעות. הרעיון שבאמת תגובש תכנית כזו עד נובמבר ותאושר נראה לי בלתי סביר. אפילו ההצבעה על הגדלת תקרת החוב, שכולם רצו שתעבור אם רק יוכלו לגזור ממנה כמה קופונים, נמרחה עד הרגע האחרון.

איתן 2 באוגוסט 2011

גיל, שאלה לי:

אני מבין קטן מאוד בכלכלה, אבל דווקא בהיסטוריה (בעיקר של העת העתיקה) מבין קצת יותר.

אם להשתמש בידע מההיסטוריה האנושית, אז בכל תרחיש קיצוני שבו כלכלת ארה"ב באמת תעמוד בפני פשיטת רגל, תבוא לידי ביטוי העובדה שלארה"ב יש כוח צבאי אדיר – חלק גדול ממנו מנויד ברחבי הגלובוס ע"י נושאות מטוסים.

האם ניתן להתעלם מכך בניתוחים כלכליים ריאליסטיים?

גיל שלי 2 באוגוסט 2011

יריב – לא מדויק. דוגמה קטנה, כעת יש תשלומי חירום למובטלים הנמצאים מחוץ לשוק העבודה יותר מ90 יום. תשלומים אלה יעלמו כתוצאה מההסדר החדש. המחשבה שהם מובטלים כי לא בא להם לעבוד היא קצת מנותקת מהמציאות הכלכלית כרגע. כמו כן כדי לשנות את הקיצוץ העתידי, יצטרכו לשנות בחקיקה. זה לא פשוט. יש גם מנגנונים למקרה שאין הסכמה בנובמבר, קיצוצים אוטומטיים וכו'. מה שכן נכון הוא שלא פתרו שום בעיה אמיתית.

איתן – מי שיודע היסטוריה יודע כלכלה. כמי שמכיר היסטוריה אתה בוודאי יודע הרבה יותר טוב ממני, שיצר האדם לא השתנה בכלום מאז בריאת העולם. ברור שליכולתה הצבאית של ארצות הברית ישנה השלכה מכרעת על מעמדה בעולם. עמית פרוסנר טוען מזה זמן שכאשר יהיה קשה באמת, תמיד ניתן לארגן עוד מלחמה צודקת, וכך למצוא אפיקי הכנסה חדשים

אביאל 2 באוגוסט 2011

מקמנמן – לרוב, כמו שראית בסרט, מדובר על אנשים חכמים במיוחד שהתחנכו גם במקומות הטובים ביותר, שיודעים לנצל את כוחם הכלכלי ככוח פוליטי בשילוב לעובדה שהם והאנשים שלהם (עורכי דין, יועצים, לובסטים, רואי חשבון וכו') מספיק חכמים כדי לדעת איך למצוא פירצות בחוק ואיך לנהל עניינים, הסרט בעיקר מציג אותם כתאבי בצע שניצלו פירצות בחוק ועשו כסף על חשבון האדם הפשוט והמדינה, עכשיו התפקיד של המדינה הוא לא להגיב באופן ספציפי אליהם, כי שוב הכל פחות או יותר נעשה במסגרת החוק, אלא להגיב למקרים כאלה, כן יש שינויים שעשו ברגולציה האמריקאית מאז המשבר, אבל פחות התעסקו במה שהאנשים הללו עשו (מבחינת תאוות בצע) וזה מחיר שארצות הברית כנראה תשלם גם בעתיד על ההתנהגות, מצד שני יבואו ויגידו שאלה האנשים שבתקופות טובות מצעידים את כלכלת ארה"ב (וכך גם את העולם) קדימה, אז כפי שזה נראה זה מסובך מאוד.

גיל שלי 2 באוגוסט 2011

אביאל – ההמצאה הפיננסית האחרונה שתרמה במשהו לכלכלה העולמית זה הכספומט. זה הביטוי של פול וולקר, ואני שותף מלא לדעתו. אני באמת לא רואה כיצד אנשי וול סטריט תורמים לכלכלה העולמית, הם בעיקר תורמים לכיסים התפוחים שלהם

amit pros 2 באוגוסט 2011

אביאל.החברה של וול סטריט עושים את הכסף שלהם בלי סיכון אמיתי.קודם כל יש להם יתרון עצום של טכנולוגיה וקירבה לבורסה.דבר שני,יש להם יתרון עוד יותר עצום במידע פנים.תהרוג אותי אם אני מבין איך עדיין אנשים מתייחסים ברצינות להמלצות שלהם.והדבר הכי חשוב-הם יודעים שהכל בלי סיכון,כי תמיד מחלצים אותם.במשחק כזה שבו אתה הכי גדול,הכי חזק וכשלא הולך רץ לאמא ממשלה,אחרי שאתה כמובן מטיף שנים כנגדה,אתה לא ממש יכול להפסיד,ואתה לא ממש מריץ את הכלכלה קדימה.

מתן 3 באוגוסט 2011

הבעיה עם אובמה,שמדברים עליו כמי שאחראי וחלקו גדול מאוד בהתמוטטות של המזרח התיכון. וכן,רבותיי,גם המצרים כבר הבינו מזמן שדמוקרטיה כבר לא תהיה שם.בכלל בלי קשר ליחס לישראל ששנוי במחלוקת,מה שברור היום היא העובדה שאובמה צעיר מדי,נאיבי מדי,ובעיקר נראה כאילו הגיע עם מטרות גדולות מדי,הוא שכח שהוא צריך להיות גם פוליטיקאי.

גל מאל איי 3 באוגוסט 2011

גיל שלי ומל – שיכחו מהעלאות מיסים. כח רפובליקני שיחתום על משהו כזה דינו הפוליטי נגזר מיידית.
באשר לזכייה של אובמה שוב – פליז הולד יור הורסס מן. התחזית שלי (אחד שיודע עלק): מושל טקסס ריק פרי זוכה בנומיניישן מטעם הרפובליקנים, מביא את מרקו רוביו, הסנאטור הסטאר מפלורידה כדי שיהיה סגן נשיא וימשוך קולות היספאניים. פרי-רוביו מנצחים ב-3 בנובמבר 2002 בלנד-סלייד והרפובליקנים משתלטים על העסק. אז תחל מלאכת הקיצוצים וצפויות עוד כמה שנים קשות כאן בדרך לחזרה לאיזשהו פרוספרטי. זיכרו שקראתם את תוצאות הבחירות של 2012 לראשונה כאן. שבוע מעולה.

אביאל 3 באוגוסט 2011

גיל שלי – אני לא בטוח, גם בגידורים שונים וגם בפעלולים פיננסים (על כל הסיכונים שלהם) עדיין מקדמים את הכלכלה, גם אם לא באופן מעשי, הנפח של הפעילות הפיננסית הולך וגדל והוא אחד ממרכיבי הצמיחה אם אני לא טועה, אז נכון שזה יכול להטעות, אבל צמיחה היא גם עניין פסיכולוגי לכל המשק, ככה שיש עדיין פלוסים מסוימים.

amit pros – בוא לא נגזים ונהפוך את זה למעגל קבוע, היה מה שהיה, יש שינויים, כולם שם יודעים שבפעם הבאה הדבר לא יחזור על עצמו, הפיקו לקחים במיוחד בכל הנוגע לגדול מדי כדי ליפול ולשאר העניינים הללו, אף אחד לא אמר שהם צדיקים גדולים, זה המרווח שהחוק והמשק מעניקים להם ואני מניח שרוב האנשים, אם היתה להם ההזדמנות, הכוח והיכולת היו פועלים באותה צורה.

amit pros 3 באוגוסט 2011

אביאל,עד שלא יוכח אחרת,זה מעגל מרובע לחלוטין.והעניין הוא ,שבדברים החשובים באמת אין לקחים ,וכולם מחכים לברדק הבא.אחרת איך תסביר את זה שעברה שנה,ועדיין אף אחד לא הטיל הגבלים על העושי שוק אחרי ה"פלאש קראש "?-הבורסה האמריקאית נפלה ב10 אחוז תוך דקה כי עושי השוק זיהו פקודות מכירה לפני כולם,ופשוט העיפו את כל פקודות הביקוש שלהם-.

Comments closed