ליגת שוקי ההון: יש פה רופא?

ישנם כמה הבדלים גדולים בין רופאים לבין כלכלנים. הרופאים משתמשים בתסמינים על מנת לאבחן את המחלה. בן ברננקי ושות', משתמשים […]

ישנם כמה הבדלים גדולים בין רופאים לבין כלכלנים. הרופאים משתמשים בתסמינים על מנת לאבחן את המחלה. בן ברננקי ושות', משתמשים בתסמינים על מנת לרשום את התרופה. האם השיטה הרפואית לא עוזרת? האם לא עדיף תחילה להבין מה המחלה, לקיים אסיפה על מנת לדון על האבחון, ורק אז לרשום את המרשם?

*

קיים הבדל נוסף. רופאים מכירים בעובדת קיומן של מחלות חשוכות מרפא. אין בכך כדי לגרום להם להרים ידיים. במקרה זה הרופא יעסוק בשיפור רמת החיים של החולה, עד כמה שניתן. כמובן שלאבחנה כי מדובר במחלה ללא מרפא מעשה ידי אדם, קיימת חשיבות רבה. במידה והרופא יודע כי לא ניתן לנצח את המחלה, הוא מוכן לרשום תרופות חזקות יותר שנועדו להקל על הכאבים.

הכלכלנים לא מאמינים שקיימת מחלה ללא מרפא. הכל בידיהם. אני קורא ניתוחים רבים של המצב ביפן, ושל המצב באירופה ובארצות הברית. לא קראתי כלכלן מוביל אחד אשר טוען שמדובר בהסתיידות עורקים. כולם טוענים שאם רק ישמעו להם, המחלה תעבור. די מזכיר את אורן זריף. הכלכלן היחיד שמודה שמדובר במחלה אשר התרופות הרגילות לא משפיעות עליה הוא ריצ'ארד קו. הוא קורא למחלה balance sheet recession, ולטענתו למדיניות המוניטרית אין שום השפעה על המחלה. הדרך היחידה להתמודד עם תוצאות המחלה היא הדרך היפנית, הממשלה מזרימה כסף, ומאריכה, וגם משפרת את חיי החולה.

*

בעולם המערבי כיום, עדין משוכנעים כי להם הפתרונים. הכלכלנים חלוקים בינהם על איזה פתרון, אך קיימת הסכמה רחבה כי אם רק יקבלו את הפתרון המוצע על ידם, ארצות הברית ואירופה יכולות למנוע את הכניסה לתהליך היפני. זה מאוד מוזר בעיני שעדין לא כולם מכירים בכך, שארצות הברית ואירופה חלו במחלה היפנית לפני שנים מספר. כן אפילו לפני 2008. המחלה היפנית היא פשוטה. כאשר ניתן לקחת אשראי בזול, לוקחים. כאשר לוקחים יותר מדי אשראי, מגיע הרגע בו הגוף מבקש להפטר מהעודפים. ביפן החברות לקחו יותר מדי אשראי, והמדינה החליפה אותן במשבר.

בארצות הברית הצרכנים לקחו יותר מדי אשראי, דרך הבנקים, וכיום המדינה מנסה להכנס בנעליהם. באירופה מדינות וצרכנים בדרום אירופה לקחו יותר מדי אשראי, והאיחוד האירופי ייכנס לנעליהם. בכולם מדובר באותה מחלה. אולי היה מומלץ לקברניטים לחשוב על דרך של שיפור איכות חיי החולה, במקום הקרנות סרק אשר גם מחלישות את החולה, וגם מריעות את איכות חייו?

*

ישנן התפתחויות חשובות בעולם הכלכלי בשבוע האחרון, אשר לא מופיעות בכותרות החדשות. המטבע הסיני לדוגמה, התחזק בצורה כמעט חסרת תקדים מול הדולר האמריקאי. הממשלה בסין נוהגת בצורה אחרת לגמרי לעומת המשברים הקודמים. הריפלקס הקבוע של הממשלה בעת משברים קודמים, היה להחליש את המטבע המקומי, על מנת להגביר את התחרותיות של היצואנים הסינים.

בימים אלה הממשלה מרשה את התחזקות המטבע. הממשלה הסינית כנראה מבינה שלא יהיה חכם להטיל את כל יהבה על התאוששות הצרכן האמריקאי. התחזקות המטבע בסין תאפשר מלחמה טובה יותר באינפלציה המקומית, ותגביר את כח הצריכה בסין. זהו צעד חשוב בדרך לאיזון מחודש בכלכלות העולם, כמובן במידה והסינים ימשיכו בדרך זו.

*

חדשות נוספות מגיעות מהולנד. מסתבר שההולנדים לא כל כך רוצים להציל את היוונים על חשבונם. תכנית הסיוע שקברניטי אירופה הסכימו עליה, והיא רק הצעד הראשון בדרך להפיכת האיחוד המוניטרי באירופה, לאיחוד אמיתי, זוכה להתנגדות עזה בפרלמנטים של המדינות החזקות. התכנית תאושר בספטמבר, עד אז יהיה ברור לכולם שמדובר רק בלבנה הראשונה. אירופה למעשה תכריע בחודשים הקרובים על עתידה. האם האיחוד הופך לארצות הברית של אירופה, או לכל מדינה לנפשה.

*

אצלנו סיפור נוחי דנקנר עלה לכותרות בשבוע האחרון. למען האמת מוזר בעיני שאותם כותרות שחגגו את נצחונו הגדול בהימור על קרדיט סוויס, מבכות את מר גורלנו בגלל הכשלון שנגרם כתוצאה מאותו הימור בימים אלה. לאלה שלא מעודכנים, נוחי דנקנר באמצעות חברת כור, לקח הלוואה מבנקים אמריקאיים בשנת 2008, על מנת לקנות נתח נכבד בבנק השוויצרי קרדיט סוויס.

בתחילה כור זכתה לרווחים נאים כתוצאה מהימור זה. אך מר דנקנר אשר איננו סוחר מנוסה, לקה במחלה הרגילה של סוחרים מצליחים. הוא התאהב בהימור שלו, והמשיך אותו למרות הרווח הנאה. כור המשיכה לקחת הלוואות על מנת לשמר את חלקה בבנק קרדיט סוויס, ועכשיו כור משלמת את המחיר. כמובן שמשפחתה של כור, דסק"ש ואי. די. בי, לא ינטשו אותה בעת צרה. מר דנקנר דאג שחברות אלה יזרימו כספים לכור, על מנת שזו תוכל להמשיך את ההימור.

*

הבעיה העיקרית היא לא בכשלון ההימור. הבעיה היא בחגיגה שחגגו כאן על הצלחת ההימור מלכתחילה. זוהי הסכנה הגדולה במבחן התוצאה השטחי. האם המשקיעים בכור השקיעו ביכולתו של מר נוחי דנקנר כסוחר ניירות ערך בקרן גידור? באם כור הפכה לקרן גידור, למה המלווים שלה לא התייחסו אליה כאל קרן גידור. כאשר בנק מאשר אשראי לקרן גידור, התחומים של ההפסדים, מוגדרים מאוד. כמובן שהבנקים האמריקאיים כן התייחסו להימור, כאל הימור של קרן גידור. אך מדוע הבנקים, וקרנות הפנסיה בישראל לא התייחסו לכך באותו אופן.

**

זו המחלה העיקרית של המשק הישראלי. אין כאן בלמים על האשראי שזוכים לו הטייקונים כפי שהם קרויים בפי כל. אין מי שיגיד למר נוחי דנקנר, שישאיר את הטריידים המוצלחים לסוחרים בקרנות. אני דוגמה מצויינת לאדם שמבין משהו בהשקעות, אך הנו סוחר גרוע. מדוע אף אחד לא טרח לאמר לנוחי דנקנר, שייתכן שלא בורך ביכולות של טריידר? דרך אגב כאשר אנו שומעים על התרומות האדירות של נוחי דנקנר, מדובר למעשה בתרומות של אי. די. בי, ושל חברות אחרות. בתרבות האמריקאית ביל גייטס תורם מהונו, לא מיקרוסופט. למה בישראל אין זה כך?

*

הגלים שאתם רואים כעת, לא ישכחו במהירה. אך חשוב לזכור שלא מדובר במבול הגדול, אלא בגאות זמנית, שאולי תמחוק כמה ערי חוף החשופים יותר לאשראי, אך לאחריה נכיר עולם רגוע יותר. החכמה כעת היא לשמור על הכסף שלנו, ההזדמנויות האמיתיות יגיעו כשהמים יתחילו להרגע.

בעקבות הפנייתו של עוז אני מצרף שתי כתבות באקונומיסט של השבוע שדנות באותו עניין.

http://www.economist.com/node/21525912

http://www.economist.com/node/21525900

המשבר הכלכלי - התהליך שהוביל אליו
האם ליגת האלופות תציל את אירופה

תגובות

  • שודד

    כרגיל מעניין מאד, ידוע שאתה פסימי בקשר לכלכלה הגלובלית והמערבית בפרט

    אבל לא הבנתי, האם לדעתך עברה הסערה לעת עתה ?
    או שאתה צופה את המשך הירידות החדות בבורסות העולם גם בשבועות הקרובים

  • גיל שלי

    אנחנו בעיצומה של הסערה בשוקי ההון. היא רחוקה מלחלוף עדין. אני יושב עכשיו על הידים ומחכה שהמים ירגעו. לדעתי זה לא יקרה בחודש, חודשים הקרובים, אבל אי אפשר לדעת.

  • MOBY

    השאלה שלי היא מה הסיכוי שהים יהפוך לגבה גלי או צונמי? והאם גם פה כמו בצונאמי לא תבוא רגיעה של הים ונסיגה אחורנית לפני שהגל ישטוף אותנו?
    פתאום יש תחושה אופטימית אצלך. מה גרם לשינוי?

  • גיל שלי

    כשאני בוחן את ההתפתחות אני מנסה להיות חסר רגשות לחלוטין. לא אופטימי ולא פסימי. אני לא חושב שתרחיש יפן זה אסון לעולם המערבי, אני פשוט לא שופט את התרחיש. אני מקווה שעכשיו במקום לנסות להזריק סטרואידים כדי לשכנע את העולם שלנו (אמריקה ואירופה) זה לא יקרה, העולם יתחיל להתמודד עם המציאות. בסוף, המציאות תנצח, וכמה שהעולם יתאים את עצמו אליה יותר מוקדם, ייטב לכולנו.

  • דה גאנר

    העדת פה על עצמך כ'מבין משהו בהשקעות, אבל סוחר גרוע'
    לא נשמע מאוד הגיוני המשפט הזה, אתה יכול להסביר מה הכוונה? מה הופך סוחר לטוב? מזל, אינטואיציה?

    • גיל שלי

      סוחר ומשקיע הם שני יצורים שונים לחלוטין. התכונה הכי חשובה לסוחר היא משמעת. הוא צריך לחיות את הטווח הקצר, ולהגיב לכל שינוי. למשקיע צריכה להיות השקפת עולם, אסור לו להתרגש משינויים קטנים, אך עליו לבחון את השקפתו לאור ההתפתחויות כל הזמן. מדובר ביצורים הפוכים. מי שחי על אשראי הוא סוחר בהגדרה. דנקנר לא התנהג כסוחר אלא כמשקיע, בזמן שהוא נכנס לטרייד קלאסי. זו המפלה, ואסור היה שמפלה כזו תעבור את הדירקטוריון.

      • דה גאנר

        אם הבנתי נכון אתה מדבר על מחזורי והיקפי השקעה כמבדילים בין הראשון לשני, למה דווקא האשראי הוא זה שהופך את ה'יצור' לסוחר?
        וורן באפט למשל נראה לי כמי שחובש את שני הכובעים, רק שקשה לראות זאת מאחר ואסטרטגיה של סכומים גדולים שונה מאלו של הקטנים יותר. (גם יכול להיות שאני כותב שטויות, לא מבין גדול בתחום)

        • גיל שלי

          כשאתה עובד עם אשראי, אתה מאבד את השליטה במימד התזמון. השליטה עוברת למעניק האשראי. במקר ה זה הנתח גם גדול מדי ביחס לשאר ההחזקות של כור. באפט לא עושה טריידים באשראי, הוא משתמש בהון העצום של החברה.

  • ניצן נ.

    בעיני אירופה תשאף לשמור על איחודה וכן לשמור על מטבע אחיד וזה בגלל שהבסיס של האיחוד הוא כלכלי ואין בו בסיס פוליטי-מדיני. אם בוחנים את ההסכמים השונים של המדינות באירופה מ-1950 עולה שבאמת היה ויש רצון לשמור על אירופה בריאה באמצעות הסכמים כלכליים ולא פוליטיים.
    לא בטוח שהפתרונות אשר מוצעים באירופה הם הטובים ביותר אבל אני כן מאמין שהאיחוד ימשיך להתקיים בזכות הסכמים ופעילות כלכליים.

  • עוז

    גיל, מעניין מאוד, ומומלץ לכלול את הלינק לדיון המקורי באקונומיסט
    http://www.economist.com/economics/by-invitation/?fsrc=scn/fb/wl/by/doublediprecession
    אגב, בדיון הזה לא רק Richard Koo מתייחס לbalance sheet recession אלא גם Hal Varian ו- Brad Delong

    מה שכן, להבנתי, אף אחד מהם לא מתייחס לבעיה בגישה סופנית אלא דווקא כן בגישה שהגברת ההוצאה הממשלתית תקרב את פתרון הבעיה, וככלל פאנל הכלכלנים מבקר את הפסקת תוכנית התמריצים האמריקאית. אם אני מבין נכון, אתה מתנגד להמשך התוכנית ובפוסטים קודמים קראת לה 'סטרואידים'. מה לדעתך צריכות הממשלות לעשות אם כך כדי להחזיר את הכלכלה לצמיחה, הרי המצב הנוכחי בארצות הברית שבו יש כ-20 אחוז אבטלה בפועל נמשך כבר כשלוש שנים, והוא עתיד להרוס את המדינה בסופו של דבר. לא כן?

    • גיל שלי

      לא קראתי עדין את האקונומיסט, תודה על ההפניה. בעיני זו לא מחלה סופנית, אלא כזו שניתן לחית איתה. אם בארצות הברית ילמדו מיפן, ההשפעות של המחלה יהיו חמורות פחות. כולם ישרדו עד שהצרכנים החדשים בגרמניה והמדינות המתפתחות יחליפו חלק מהצרכנים באמריקה

      • גיל שלי

        עוד הבהרה בנוגע לסטרואידים. הכוונה היא לסטרואידים של ברננקי. אני מסכים שהתמריצים הממשלתיים היו קטנים מדי מלכתחילה.

    • גיל שלי

      עכשיו קבלתי את האקונומיסט, לפעמים זה ממש מצחיק איך שני אנשים חושבים על אותה כותרת.

  • טל 12

    נראה לי שהכלכלה והחברה בנתק.הצורך לשמור את החולה בריא עד כמה שניתן,הכוונה לאזרחים, חשוב מתוך הגישה שמדינה מורכבת מהאזרחים שלה,אבל למרות הידיעה הזו הכלכלה ממשיכה בשלה,כלומר,במציאות הגלובילת שאינה מכירה במחירים החברתיים,ובה אין מקום יותר למדינת הלאום של פעם שהצליחה בכך באמצעות הפשרה של המדינה הסוציאלית.הסוציאל דמוקרטיה.

    החברות הגדולות, התאגידים, הולכים לאיפה שיותר כדאי להם.במקום בו אפשר לעשות הכי הרבה כסף,ולפעמים גם בלי כל מיני בעיות של זכויות וחוקים.

    נראה שמבחינה כלכלית אנחנו בעידן פוסט-לאומי אבל הלאומיות והדמוקרטיה -המדינה- עדיין חשובים מבחינה חברתית.וגם מבחינות אחרות כמובן.

    ראה את הפוסט של אלפסי

  • גיל שלי

    טל - אני מסכים לעניין הנתק בין החברה לשוקים ולמנהיגי הכלכלה. זה נכון כפל כפליים בארצות הברית. לעניין הלאומיות, באירופה האיחוד הנו תגובה לטראומת מלחמת העולם השנייה. אנחנו הולכים על חבל דק, לאומיות חשובה מחד, מאידך לאומנות גוררת אסונות שלא נוכל לעמוד בהם. האיזון הוא קשה ומתמשך, ותמיד נגרר לצד אחד, ואז נחזור לאמצע

  • מנחם לס

    מה זה 'קרן גידור'?

    • עוז

      בנוסף להסבר של גיל, באנגלית קרן גידור נקראת: Hedge fund
      ההיגיון המקורי מאחורי גידור (hedging) הוא לווסת סיכון, למשל, כשחברה רושמת הכנסה בדולרים והוצאותיה המרכזיות הן ביורו, החברה תחזיק פוזיצייה ביורו נגד הדולר כדי לאזן שינוי ביחס המטבעות.
      קרנות גידור לקחו את הגישה הזו צעד אחד קדימה והן מנסות ליצור רווחים מההפרשים בין הפוזיציות.

  • גיל שלי

    מנחם - קרן גידור זה שם גנרי להמון דברים. העקרון פשוט, המדיניות היא חופשית, במסגרת ההגדרות של הקרן. ישנן קרנות רבות העובדות על מינופים גדולים, ונכנסים לעמדות קצרות טווח. השם נלקח מהקרנות הוותיקות שלא היו מרוויחות מעמדה נכונה, אלא מלקיחת עמדות מנוגדות השומרות אחת על השנייה, ומרוויחים קצת מאוד על הרבה מאוד עסקאות

  • amit pros

    בדר אחד אני משוכנע.ימיו של האיחוד האירופי ספורים.ההתנגדויות של המדינות החזקות יגדלו ככל שיתברר שצריך לחלץ יותר ויותר מדינות נחשלות.נכון שהגרמנים -אולי-יכולים לעצור את הסחף,אבל בסופו של דבר יותר מדי אירופאים ישאלו את עצמם ,"האם אני צריך לשלם עבור חורת חדלי אישים ממדינה אחרת".
    בארצות הברית המצב היה יכול להיות קצת יותר פשוט ,אבל שם הרפובליקנים -כרגע לפחות-מעדיפים לנסות ולזכו תחזרה בשלטון ולהעיף את אובמה,מאשר לנסות ולעזור.
    קשה,קשה.
    זמן לבנות בלטה גדולה במיוחד בסלון..:)

  • אביאל

    גיל שלי - אתה משווה הרבה ליפן, אבל מה שהוביל את המציאות הכלכלית של יפן היא הכלכלה הפוליטית, מדע שרוב הכלכלנים או העוסקים בכלכלה נוטים להתעלם ממנו, במקרה עשיתי השנה קורס והיו בו די הרבה טקסטים על הכלכלה היפנית. שונה מכל כלכלה אחרת בעולם, הרבה שחיטות (יש כאלה שקוראים לסגנון שלה שחיטות ממוסדת), מדינת רווחה שמתחלקת בין הפירמה למדינה אבל לא כפי שנהוג בעולם המערבי, סגנון הניהול והעסקת העובדים דיי מוזר, שוק התעסוקה מפולח בצורה די יחודית (הרבה מדינות הולכות בכיוונו בימנו) ועוד די הרבה דברים, ככה שאני לא כל כך בטוח לגבי ההשוואה.

    • גיל שלי

      אביאל - הטענות האלה מוכרות. הגורם לנפילה זה לא כל הדברים שציינת. הטענה האמריקאית הקלאסית היא שיפן חלתה בגלל התרבות הייחודית שלה (חלק מהמאפיינים צויינו על ידך). בינתים למרות כל השוני התרבותי, הכלכלה האמריקאית נראית כבר שנים בדיוק אותו דבר

      • גיל שלי

        אנסה לחדד את טענתי. זה כמו לטעון שהמחלה תקפה משהו בגלל שהוא שמן ןולא עוסק בפעילות גופנית. המחלה תוקפת גם כאלה שעושים ספורט יום יום ושומרים על תזונה מושלמת

  • יניר

    1. נוחי דנקנר לקח הימור ענק על קרדיט סוויס ועכשיו משלם את המחיר.זהו כנראה עונש על ההשתלטות המוזרה על מעריב שכל תכליתה לקעקע את קבוצת הארץ, שמובילים מסע צלב ארוך נגד הריכוזיות ואינטרסים צולבים שבהם נגוע (בין השאר) דנקנר.
    2. כל כלכלן מתחיל מבין מיד שכור הפכה לקרן גידור.גם המוסדיים ידעו את זה, אבל לך תגיד לא לגיוס הון של גורם בקבוצת אי.די.בי.
    3.ולכן- אחד הפתרונות לנושא הריכוזיות היא הפרדה מוחלטת בין בעלי נכסים ריאליים לבין גופים מוסדיים.כמו שהכריחו את הבנקים למכור את השליטה בנכסים הריאליים שלהם לפני מספר שנים יש לחייב בעלי שליטה בנכסים ריאלים ומוסדיים להפרדת כוחות טוטאלית
    4. באירופה ,אין מנוס מפירוק האיחוד.איך ניתן לשכנע גרמני חרוץ והולנדי חרוץ וקמצן לממן מכספי הפנסיה שלו יווני בטלן?
    5.ההתאוששות האמריקאית תגיע כנראה בזכות הסינים שחזקים את המטבע שלהם ומאפשר מחירים נוחים יותר למוצרים אמריקאים ויקרים יותר למוצרים סינים
    6.אני מקווה שהרפובליקאים יתגמשו קצת,יש גבול למידת הנזק שהבוחר האמריקאי יהיה מוכן לקבל בכדי לעלות לשלטון שוב

  • יובל

    גיל,
    לגבי יפן, אני עוקב אחרי הכלכה הזו זמן רב וככל שאני מעמיק יותר אני מתקשה להבין אותה יותר.
    היא חולה ובעייתית בגלל הסיבות שאתה ואביאל ציינתם (וגם בגלל עוד סיבות).
    ולמרות כל זאת המטבע שלהם רק מתחזק .
    אולי תוכל להסביר

  • גיל שלי

    במטבע מתחזק מכמה סיבות. א. כשיש דפלציה, אותו מטבע קונה יותר עם הזמן, כלומר המטבע מתחזק.
    ב. הין נחשב מקלט בזמן שיש ירידות בעולם. לקחו הלוואות בין, וכשצריך להחזיר אותם, ממירים מטבעות אחרים חזרה לין.
    ג. היפנים מיצאים יותר ממה שהם מייבאים.

Comments are closed.