מה שיש לוויין גרצקי, ג'רי רייס ואין למאור בוזגלו

מה המשותף לוויין גרצקי וג'רי רייס? כל אחד מהם רחוק מרחק בלתי נתפס מהבא אחריו. אין שחקן הוקי בהיסטוריה שרואה […]

מה המשותף לוויין גרצקי וג'רי רייס? כל אחד מהם רחוק מרחק בלתי נתפס מהבא אחריו. אין שחקן הוקי בהיסטוריה שרואה את גרצקי בלי משקפת, ואין רסיבר בפוטבול שאפילו מתקרב לרייס. אך ישנם מאפיינים חשובים יותר המשותפים לשניהם.

ראיתי פעם את גרצקי בשיאו בתכנית סטרדיי נייט לייב. האיש הופיע בלי חולצה, ונראה בדיוק כמו הבן שלי בן ה9. אין טיפה שומן על גופו, אך גם שרירים משתרגים לא נצפו שם. אדם הפוגש את גרצקי ברחוב, ולא מכיר הוקי קרח, לא מדמיין שהוא נמצא מול אחד האתלטים הגדולים ביותר בהיסטוריה האנושית. אי אפשר להסביר את גדולתו באמצעות יתרונות פיסיים שהיו לו על מתחריו. היתרון היחיד שלו היה כנראה בראש, בבטן, במקומות הנסתרים מעין אדם.

כך גם ג'רי רייס. דווקא בתפקיד המוגדר בעיקר על ידי יתרונות גופניים מולדים, ג'רי רייס בולט מעל התחרות, ללא כל מאפיין גופני מיוחד. רייס מעולם לא היה מהיר התופסים. הגובה שלו היה ממוצע. אם היינו מעמידים אותו בתוך חבורה של תופסים, הוא לא היה בולט בשום מאפיין מיוחד. ועדין, לא רנדי מוס, שכן קבל מתנות יוצאות דופן מאלוהים, ולא אף תופס המוכר לי, מאיים על מעמדו כגדול התופסים בהיסטוריה. אם כן מה העניק לרייס את גדולתו? כנראה שוב צריך לגשת לראש, ללב, לבטן, לכל האיברים שלא ניתן לראות אותם.

כאן אני מגיע למאור בוזגלו. מאור נתפס על ידי כולם כילד מוכשר ביותר. כפי שתבורי תיאר, כשרון המשחק שלו תפס את העין, כבר בגיל צעיר. כל מי שראה אותו משחק, ראה משהו מיוחד. אך כנראה ניתן כבר לקבוע, שמאור בוזגלו לא ניחן בדברים שמאפיינים את גרצקי ורייס. דרך אגב, נדמה לי שגם לברון ג'יימס לא ניחן בתכונות אלה. מסתבר שעין האדם לא מספיקה על מנת להכריע בשאלה מי הוא ספורטאי גדול. ישנם מרכיבים אשר לא ניתן לראות אותם, ומסתבר שהם מכריעים הרבה יותר לעניין גדולתו של ספורטאי, לעומת הנתונים הפיסיים.

תגובה לדורפן
ליגת שוקי ההון: ללא ספק

תגובות

  • אריאל

    באמת, גרצקי, רייס ובוזגלו במשפט אחד? לא מבין למה שחקן שלא עשה כלום בחיים שלו גורם לאנשים לבזבז עליו כל כך הרבה זמן ומילים.
    דרך אגב, היום בידיעות יש ראיון של נחום ברנע עם מיץ' גולדהר. צריך לקחת ראיונות כאלו בערבון מוגבל אבל עדיין - הוא נשמע בהחלט כמו אחד מהחבר'ה הטובים. אהבתי מאוד את האמירה שלו על שחקנים שקונים בהרבה כסף - וזה הופך אותם לכבדים, שהכסף מכביד עליהם. הוא אולי לא מבין גדול בכדורגל, אבל הוא מבין בבני אדם ועבודה קשה.

    • גיל שלי

      כך עושה רושם, גולהאר נראה כמו אחד שמבין עניין. אפשר היה לראות את זה במה שעשה עם איווניר, וגם בידיעות מטעם בעיתונות שהתלוננו שגולדהר מתנקם במכבי על שנה שעברה. כל כך עצוב כמה שהעיתונות לפעמים מצחיקה.

      ברוכים השבים לארצנו, קבלת חתיכת קבלת פנים

  • אזי

    אני הולך לשחוט כמה פרות קדושות בשאלה הבאה (חלק מהן פרות שאני בעצמי קידשתי)

    יכול להיות שמאור בוזגלו הוא גרסה מקומית של ליונל מסי?
    שחקן טכני ומוכשר, שאם היה בא מאמן שסוגר אותו בתוך שיטה שמתאימה בול בשבילו היה הופך לכוכב עליון, וכשהוא בקבוצה שלא מותאמת במיוחד בשבילו (נגיד נבחרת ארגנטינה) אז הוא סתם עוד שחקן מאוד טכני ומוכשר שלא מצליח להציג את היכולת שלו?

  • amit pros

    אזי,בוזגלו הוא אחד מכה שחקנים מוכשרים מי יותר ומי פחות שצמחו איתו פחות או יותר.ורמוט,רפאלוב וברוכיאן,ואפשר גם להוסיף אפילו את גולסה ,וורד וחן עזרא שיותר צעירים.בוזגלו מעולם לא התבלט ברמה מעל שאר החברה האלה.
    הוא כן התבלט באבא רעשן,שסידר לו את יופי של חוזים עד עכשיו.איך יסתיים הסיפור שלו?כרגע הוא נראה הרבה יותר קרוב לשי בירוק ורובן עובד מאשר לבניון.

    • אזי

      אז בעצם אבא שלו גאון, ולא מפריע לו להתפתח
      אבא שלו הצליח לשווק אותו כגאון כדורגל

      בכל מקרה, שיחתום כבר איפשהו וישאיר את קבוצת הכדורגל שלי, שסוף סוף מתפקדת, בלי הנטל והצל שלו ושל אבא שלו

  • סימנטוב

    חשבתי שאני הולך ללמוד משהו על האבות של גרצקי ורייס...
    רייס הוא דוגמא קלסית של שחקן שתמיד מרגיש שהוא צריך להוכיח את עצמו לא פעם הוא זחל כדי להשיג עוד יארד מאור יזחל עוד מטר בשביל משהו?. גרצקי תמיד היה התכשיט של הקנדים.
    צריך להבין שמאור הוא בסך הכל דמות די טרגית תודות לאביו.
    יהיה מענין עם רוח האב תשכון בליאז' ...כמה דירות יש לו בחוזה?

  • טל

    היי גיל

    שמע נא, אתה צודק, אבל ההשוואה מטעה. כלומר - אני מקבל את התזה שלפיה למה שיש לאדם בראש, יש השפעה אדירה על היכולות שהוא מפגין על מגרש המשחקים. אני מתקשה לחשוב על מישהו שידחה את התזה הזו.

    אבל - וזה אבל לא קטן כלל, אין הנדון דומה לראיה, לגבי כל אחד מהשלושה. ווין גרצקי ניחן במה שפעם שמעתי מכונה כיכולת תפיסתית יוצאת דופן. היכולת לדעת, ברגע נתון, היכן נמצאת כל דמות במשחק, לאן היא זזה, ולאן היא תגיע בעוד שלוש שניות - וכמובן היכולת לנצל את זה. זו יכולת מנטאלית יוצאת דופן, חריגה, אבל לחלוטין בגדר יתרון "פיזי" מולד. אם תרצה דוגמה קצת פחות רחוקה וגם פחות מרשימה, אייל ברקוביץ' הוא דוגמה מצויינת.

    ג'רי רייס לעומת זאת, הסביר פעם שהסיבה היחידה שהוא הגיע להיכל התהילה היא שהוא פחד במשך כל שנותיו כמקצוען. הוא פחד לאכזב את אביו, הוא פחד לאכזב את האוהדים, הוא פחד מכשלון פחד קשה וחריף, כזה שגרם לו לתאר את חייו כמקצוען כחיים ללא כל הנאה.

    מאור בוזגלו? מאור בוזגלו הוא ההוכחה לכך שהנעה, שאיננה באה מבפנים, לא תביא אותך רחוק. מוכשר פיזית (או טכנית)? כן, כמו עוד לא מעט בני גילו. מונע? לגמרי לא.

  • גיל שלי

    טל - אין ביננו כל מחלוקת. אני תמיד לא מבין את מי שחושב שפסיכולוג טוב יפתור את הבעיות של לברון כשדברים לא הולכים כמו שהוא רוצה. הטענה שלי היא שאנחנו לא יודעים לנבא כלום לגבי שחקנים בגלל שהמרכיבים הכי חשובים שלהם מתגלים ברגעים המכוננים. מגוחך בעיני לחשוב שמאמן רגיש יותר יוציא ממאור את מה שאין בו.

    • טל

      חולק עליך רק בעניין אחד - אני חושב שאנחנו כן יודעים לנבא, בשלב יחסית מוקדם. אתה לא צריך רגע מכונן דרמטי, יש מספיק רגעים כאלה במשחק, שלא לומר בעונה, בשביל לתת תמונה די טובה.

      לגבי מאור - הוא לא צריך מאמן יותר רגיש, הוא צריך תפקיד אחר בקבוצה שבה הוא ישחק. הוא יכול להיות יעיל והוא יכול להיות מועיל, בתנאי שיבקשו ממנו רק את מה שהוא יכול לתת, לא יותר ולא פחות.

  • גיל שלי

    נ.ב , טל ברוך הבא לתגובות

  • שחר

    הפוסט הזה מזכיר לי את הוויכוח האם גאונות היא תוצר מולד או של הסביבה,
    לגבי בוזגלו אני פשוט מרחם עליו הוא נמצא מגיל צעיר תחת ציפיות מטורפות של אביו שיגשים את מה שהוא לא הצליח בקרירה שלו, מעניין אם בעתיד הוא יתחשבן איתו על הלחץ שהוא מפעיל עליו.
    לפני כמה זמן קראתי באחד מאתרי האינטרנט סיפור על ילד אנגלי שהוגדר כדבר הבא ונשלח לאייקס הגדולה (בזמנו) ולא עמד בלחץ וסבל מדיכאונות,ובגיל 30+ החל לאמן ילדים בכדורגל, תוך ניסיון לא לגרום להם את מה שנגרם לו.

    • בני תבורי

      שחר,
      חלק מהתגובות להתייחסות שלי לנושא בוזגלו מדברות על תאוות בצע כמניע למעשי האב. אתה מזכיר את הציפיות של האב. איפה ד"ר יצחק קדמן?

  • שחר

    בני- הבעייה של העמסת ציפיות מופרזות על ילדים נמצאת בתחומים רבים כמו מוסיקה,ריקוד,וגם הצטיינות בלימודים תוך כדי הקרבת חיים חברתיים.
    ומציאת הגבול הנכון על ידי ההורים הוא לא פשוט.

Comments are closed.