ברזיל זו כן דוגמה

בהמשך לפוסט הקסטה של בקרמן, אשמח להרחיב קצת בנושא ברזיל. ברזיל לא צריכה להמדד על פי מצבה היום. ברור שעדין […]

בהמשך לפוסט הקסטה של בקרמן, אשמח להרחיב קצת בנושא ברזיל.

ברזיל לא צריכה להמדד על פי מצבה היום. ברור שעדין מדובר במדינה מתפתחת אשר אתגרים גדולים לפניה. מוזר לי קצת, שאנשים מתעלמים מהמקום הנוכחי כאשר מדברים על סין, אך כשזה מגיע לברזיל, מדינה שנמצאית גבוה יותר בשרשרת ההתפתחות הכלכלית, אנשים מתעקשים להשוות אותה ראש בראש עם ארצות הברית.

הסיפור הרלוונטי של ברזיל הוא דווקא זכיית לולה בבחירות בברזיל. לולה הגיע אחרי כהונה כפולה של נשיא מהצד הימני של המפה ששמו קרדוזו. ברזיל היתה עדין דמוקרטיה צעירה שיצאה מדקטטורה צבאית שנגמרה בשנת 85. קרדוזו היה נשיא מוצלח ששם את ברזיל בתוך תהליך כלכלי בריא מאוד, לאחר המשבר הכלכלי הגדול בדרום אמריקה כולה בשנות ה80. למרות כהונתו המוצלחת, לולה זכה בבחירות בגלל הפערים החברתיים הבלתי נסבלים בברזיל.

*

לולה נבחר לאחר פשיטת הרגל בארגנטינה. המומחים הכלכליים באמריקה איימו על העולם כולו כי לולה יביא עמו מדיניות פופוליסטית אשר תוליך את ברזל בדרכה של ארגנטינה, והדרך תהיה קצרה במיוחד. על מנת לסבר את האוזן על עצמת הפחד, ניתן היה לקנות אגרת חוב של ממשלת ברזיל, אגרת חוב הנקובה בדולר אמריקאי, ולקבל 20% ריבית בשנה. בשפת המשקיעים מדובר במדינה ההולכת לפשיטת רגל וודאית.

כאן המקום לאמר מילה טובה על ביל גרוס מנכ"ל פימקו. הוא היה קול קורא במדבר. כאשר הוא בחן לעומק את התמונה של כלכלת ברזיל הוא הצהיר קבל עם ועדה, שמי שלא קונה אגרות חוב של ממשלת ברזיל במחיר המדובר מעלה, לא צריך להיות במקצוע. כמובן שזה לא הפריע לכל התסריטאים שהמשיכו עם יום הדין הברזיליאי. על מנת להסביר את השמאליות של לולה, אשתמש בשתי דוגמאות.

*

הראשונה היא עמיר פרץ. כאשר עמיר פרץ התמודד מטעם מפלגת העבודה על ראשות הממשלה, איימו רבים כי כהונתו כראש ממשלה, תוביל את ישראל לאבדון כלכלי. לולה הווה גרסה שמאלית בהרבה מעמיר פרץ. בהיותו ראש ועד, לולה השתתף בתקרית בה מנהל המפעל נזרק מהקומה השנייה. הוא היה נחשב בישראל למקבילה של צ'רלי ביטון פחות או יותר.

*

כאשר נבחר לולה, הסתבר לכולם שנבחר איש אחראי, אשר הפלא ופלא, לא מעונין להשמיד את כלכלת ברזיל, אלא להצליח כנשיא, ובמקביל לעזור למדוכאים עלי אדמות, לשפר את רמת חייהם. מסתבר שאין מדובר בשתי מטרות מנוגדות. הכלכלנים בעולם כולו עמדו מוכנים עם הרצאות, כיצד לולה צריך להמשיך את מדיניות קרדוזו קודמו. הוא חייב להלחם בבירוקרטיה הממשלתית, הוא חייב לשנות את הפנסיה הממשלתית הגבוהה מדי. האינפלציה היא האיום מספר אחד על ברזיל. ועוד ועוד.

*

לולה מצדו בחר בדרך ביניים. הוא מינה שר אוצר בוגר אוניברסיטה אמריקאית, ונתן כח לראש בנק מרכזי חזק במדינה. הוא שמר על משמעת תקציבית, בימים בהם ארגנטינה ספרה לכולם שמשמעת תקציבית מיועדת לפחדנים בלבד. הוא עמד בקשיים פוליטיים גדולים, ולא נכנע. מאידך, לולה לא וויתר לרגע על האג'נדה של שיפור תנאי החיים של אלה שבחרו בו. המדיניות המפורסמת ביותר בעיניין זה היא הבולסה פמיליה, תכנית המשלמת לנזקקים המוכיחים שילדיהם לומדים בבית ספר, ומקבלים חיסונים בזמן. מובן שתכנית זו זכתה לביקורת רבה על ידי השמרנים הכלכליים, אך כיום אפילו הם לא חולקים על הצלחתה.

*

הרלוונטיות למצבנו היא גדולה. כולם כאן מאיימים עלינו בסוף העולם, במידה וישראל תפנה שמאלה במפה הכלכלית.  יש לזכור נקודה נוספת, היום אנו עדים להתפרקות הסיפור של ההצלחה הגדולה של מדיניות כלכלית ימנית "אמריקאית". כשלולה נבחר, עדין אמריקה היתה בשיא כוחה. מסתבר שאפשר לדאוג לצמצום פערים, גם בלי להשמיד את הכלכלה. הדרך היא לא להיות קיצוניים לשום עמדה, אך לדבוק במטרה העיקרית, הדרכים להגיע אליה הן רבות.

*

כאן מגיע בקרוב לפוסט של יום ראשון. כל המתפעלים כיום מקניית מניות של בנק אוף אמריקה על ידי וורן באפט בימים אלה, צריכים לזכור שאותו בנק קנה את קאנטרי ווייד באוגוסט 2007, ונתן את האות לכולם, שבעיות הנדל"ן בארצות הברית מאחורינו. די אם אומר, שאותה רכישה אז שהוותה את הסימן הברור ביותר שהכל תחת שליטה, היא שמובילה את בנק אוף אמריקה לקשיים בלתי נסבלים היום

ליגת שוקי ההון: ללא ספק
ליגת שוקי ההון: בנק אוף אמריקה

תגובות

  • Canadian

    Gil, your conclusions is like a fifth year kid conclusions, sorry.
    Have you ever been in brazil or spoke with some one who have a business there?
    Or Wikipedia is your only source?
    Common give us a break

    • גיל

      למה תגובה כל כך אידיוטית? אתה רוצה להסביר לו שהוא טועה תתן נימוקים עניינים לא לתקוף אותו כאילו אתה בגנון.

    • איתן בקרמן

      תגובה ממש לא מכובדת, אדוני. אם יש לך תוכן מעניין בתגובה, ויש לי הרגשה שכן, אתה יותר ממוזמן לספר אותו.

      • גיל שלי

        אני ממש לא מתרגש מהתגובה הזו. לא הייתי מעולם בברזיל, הכסף שלי כן. אני יודע על מדינות כמו ברזיל ואנדונזיה יותר ממה שאני יודע על ישראל שאני חי בה. לפעמים דווקא אי המעורבות הנפשית במקום מובילה להחלטות טובות הרבה יותר (תמיד). בזמן מלחמת המפרץ השנייה הבנתי שמדובר בבלוף והמלחמה עצמה תגמר בלי בעיה, הבעיה תהיה אחר כך (משהו כמו מלחמת לבנון הראשונה שלנו). ידעתי להמר על הדולר האוסטרלי מול הפרנק השוויצרי, לא ידעתי לקנות שקל. הרווחתי הרבה, אם הייתי מהמר על השקל, הייתי מרוויח הרבה יותר

  • ניר

    אתה מתעלם לגמרי ממשאבי הטבע האדירים שיש לברזיל ומהעובדה שהעליה של סין ספקה לה שוק עצום למכור אותם. סין השפיעה הרבה יותר על המצב של ברזיל מלולה וקרדוזו גם יחד.

    מדינה שבורכה במשאבים כאלו (אפשר להכניס גם את שוודיה, נורבגיה, קנדה, אוסטרליה וכו') מצבה שונה מאד מישראל. שהמשאב היחיד שלה הוא מוחות ויזמים. מדיניות שמתאימה למשק של חברות ענק שעוסקות בכריה או שאיבת נפט שונה ממדיניות של משק שמותאם לחברות סטארט אפ.

    במקרה של עמיר פרץ ההבדל עוד יותר גדול, כי וועדי העובדים הגדולים שהוא יצג לא באים מחברות נפט או מכוניות, אלא מהנמלים או חברת חשמל - חברות שמחזיקות את התשתית של המדינה ומרוויחות ממסים שהן גובות מאזרחי המדינה, בלי שאפשר להתחרות בהן.

    פרץ בתור מזכ"ל הסתדרות בפרוש הזיק למשק כשעשה שביתות ענק לקבל אותם דברים שעיני מקבל במו"מ. הוא גם עשה את זה מתוך מניע אנוכי לגמרי, כדי להעלות את הפרופיל שלו בצבור ולאפשר לו להכנס לפוליטיקה. אני לא יודע אם פרץ בתור שר אוצר היה דבר רע כל כך - הוא גם לא אפשר לי לדעת, כזכור.

    • יריב

      אילו משאבים יוצאי דופן יש לשבדיה? משהו מעבר לשילוב של אור שמש (אנרגיה סולארית), מגנזיום ומלחים שונים ומרבצי הגז שיש בישראל? בשבדיה יש עץ, נהרות וברזל, הם לא נורבגיה.

    • תומר חרוב

      ניר, משאבי הטבע זה אוברייטד בהקשר שלנו. יצוא, הון ותעשיה מהווה בסך הכול משהו כמו שלושה אחוזים מהתוצר לנפש. המשכורות פה נמוכות מדי כי אין תחרותיות, זה קשור לבנקים, לביטוחים, לסופרים וכמעט לכל ענף בישראלת, גם חמש מאות בארות נפט שיצוצו פתאום לא ישנו את זה שהכסף שלך הולך למספר מצומצם של אנשים.

  • גיל

    בסופו של דבר נראה כאילו יש אנשים שנהנים לתת נבואות זעם בכל מקום גם לא עומד מאחוריהן הרבה. נראה שבהרבה מקומות ברגע שמגיע האדם הנכון והשקול לשלטון, אפשר לשנות את הכיוון של המדינה תוך זמן קצר יחסית. הבעייה שקשה לזהות מראש מי יהיו האנשים הללו.

  • גיל שלי

    ניר - מילאתי מבוקשך. מה שניסיתי להדגיש בפוסט הזה הוא דווקא העיניין שגם השמאל יכול לנהל מדינה בלי למוטט אותה. אתה יכול להשוות את ברזיל ורוסיה ששתיהן בורכו במשאבי טבע. ברוסיה הפערים גדלו באותה תקופה שבברזיל הפערים צומצמו. אין כאן שיפוט של האם ברזיל לא היתה צומחת גם תחת קרדוזו. אלא, יש אפשרויות שונות לנהל כלכלה מצליחה, והמדידה לא צריכה להיות מספרית.

    גיל אני מסכים עם כל מילה

    • גיל שלי

      נ.ב - גם אני לא בוחר בפרץ אחרי התנהגותו

      • יריב

        עם כל הכעס שלי על פרץ בעניין הממשלה ההיא, לפחות דבר אחד אפשר לזקוף לזכותו. בלעדיו לא היתה מפותחת כיפת ברזל.

        • צור שפי

          יריב - אני לא גר בישובים הסופגים אש (בינתיים) ולכן התלבטתי לפני שכתבתי אבל עם יד על הלב נדמה לי שגם אם הייתי גר שם לא הייתי חושב אחרת: יש לי השגות כבדות על "כיפת ברזל" כי העלויות שלה ביחס לתועלת הן מטורפות, זה חלק מדפוס החשיבה המוליך את מקבלי ההחלטות להשקיע סכומים עצומים שאחר כך חסרים במקומות אחרים, אזרחיים. הרבה יותר זול להפציץ את רצועת עזה בהפצצות שטיח או לדבר עם החמא"ס מאשר לפתח את המערכת הזו שנותנת פיתרון חלקי מאוד ולא מספק.

          אגב, נתתי את קולי אז למפלגת העבודה רק בגלל סדר היום החברתי שהציג עמיר פרץ. ההחלטה שלו לקחת את תפקיד שר הבטחון היתה ונשארה הונאה בעיני.

          • יריב

            לחסל את כל העזתים לא נמצא ברשימת האפשרויות שלנו, אתה יודע. לגבי לדבר עם חמאס, אני חושב שיש לזה סיכוי, אבל במדינה הזו זו התאבדות פוליטית, אז זה לא נראה סביר. במצב הזה, כיפת ברזל היא הפתרון (חלקי) היחיד שהמדינה יודעת להציע. הוא יקר (אני לא יודע כמה יקר בפועל, יש פה גם שאלה של שיעור הטילים שיש ליירט), אבל אין לו חלופה כרגע (מעבר למקלטים). השאלה היא לא אם זה הפתרון הזול ביותר, אלא אם זה סכום שסביר לשלם אותו בשביל ההגנה שמתקבלת.

            לגבי הצבעה למפלגת העבודה, זה מה שקורה למי שמצביע לעבודה, ההיסטוריה ממחישה פעם אחר פעם. תתנחם בזה שלפחות לא קיבלת את מפלגת "עצמאות" בסיבוב ההוא...

  • שאק

    רק להזכיר שלא נתנו לאמיר פרץ את האוצר אז "נאלץ "לקחת את תיק הבטחון שגם הוא אומר שזאת היתה טעות .

  • צור שפי

    תודה מעומק הלב על הפוסט הזה. מדהים להיווכח איזו עוצמות של התנגדות מעורר הרעיון שהמדינה חייבת להיות אחראית למרכיבי רווחה בסיסיים בחייהם של תושביה. כדאי לומר את זה אחת ולתמיד - השוק החופשי הוא חופשי כמו הגו'נגל במשמעות של "כל דאלים גבר" והישרדות דרוויניסטית של החזקים. במציאות כזו לא צריך להתפלא שהחלשים נוקטים שיטות לא חוקיות כדי לשפר את מצבם. החוק שווה כקליפת השום אם הוא נתפס כמכשיר להגן על נכסי העשירים. אני לא קומוניסט ולא נגד מיליונרים אבל בפירוש כן נגד ריכוז ההון המטורף בידי מעטים.

  • טל 12

    מענין איך חלקים בשמאל מפחדים משלי יחימוביץ .ב"הארץ" כל יום צץ השמאלני התורן שכותב נגד שלי,רק בגלל שהיא לא הצדיע וסובבה ברעשן ברגע שהזכרו ההתנחלויות והמתנחלים.

    • אריאל

      לא כל תגובה נגד מישהו היא פחד. אפשר לחשוב מה כבר שלי יחימוביץ' יכולה לעשות, להנהיג מפלגה קיקיונית שאולי תגיע לעשרה מנדטים?

      • טל 12

        אני חושב שאני יודע ממה פרופסור זאב שטרנהל מפחד או אולי יותר נכון לומר חושש. אני רק חושב שזה לא מוצדק.לא במקרה של שלי ומפלגת העבודה.

      • תומר חרוב

        אריאל, עם סדר יום חברתי העבודה יכולה לגרוף הרבה מאוד קולות, במיוחד על חשבון קדימה והליכוד, במיוחד שכבר אין שם את ברק שמבריח יותר קולות מאשר מביא ובמיוחד שהיא מתחזקת קו שהוא לא שמאלני-מדיני מדי בשביל עם ישראל. אני לא אצביע להם אבל במדינה ש"אין למי להצביע" אני לא אתפלא אם הם יגדילו את כוחם.
        טל, לא קראתי בהארץ ואני לא יודע אם זה בא מפחד אבל אתה צודק בעיקרון. בסך הכול היא אמרה שבעיית המתנחלים והביטחון לא קשורות למצב הכלכלי.

  • אריאל

    התקדמות, סגירת פערים - ראית מה נהיה מהנבחרת שלהם מאז שהשמאלן הזה עלה לשלטון?

    • תומר חרוב

      לייק:)
      אבל הליגה שלהם התקדמה.

  • גיל שלי

    אריאל - אם הנבחרת היו שומרים על הזהות הברזילאית שלהם ולא קונים את הפסאדה האירופית, כמו שלולה לא קנה את כל השטיקים של האמריקאים, אולי ברזיל היתה נראית אחרת במונדיאל

  • יניר

    אני מסכים שברזיל היא דוגמא מאד רלוונטית גם לנו.גם בלי המחאה ברור שהפערים החברתיים הם הסכנה הגדולה ביותר למדינה בימינו אלה.
    העתקת אלמנטים "לולים" יכולים לקדם אותנו מאד.
    לדוגמא- מענקים למשפחות שילדיהם לומדים את לימודי הליבה, או במילים אחרות אי תקצוב מוסדות שלא עושים כך,
    שיפור הרפואה הציבורית כך שתייתר את הצורך בביטוח שלים,פוליסת ביטוח פרטית בהראל וכן הלאה,
    כמו כן,הגברת תחרות בשוק הרכב,מלט,חלב וכו, קיצוץ תקציב הבטחון והפרטה ( כן,הפרטה) של שירותים ממשלתיים לא יעילים,עד כדי מושחתים כגון נמלי הים והאויר.
    כל זה מותנה בשמירה על מסגרת התקציב ורק חלוקה מחדש של המשאבים
    ואגב, טל, אף אחד לא מפחד משלי יחימוביץ, רק חברי כנסת שיראים מהעוצמה התקשורתית של הגברת

  • עומרי

    אישית אני מעדיף השקעה בשווקים מתעוררים לא דרך מדדים או חברות מקומיות אלא דרך חברות גלובליות מערביות שמפתחות פעילות חזקה במדינות המפתח.

    חברות כמו טלפוניקה TEF, הבזק של ספרד, ש-40 אחוזים מהכנסותיה מגיעים מאמריקה הלטינית או פיליפ מוריס אינטרנשיונל יצרנית מרלבורו שהיא בעלת פעילות חזקה מאוד באינדונזיה, ברזיל, דרום קוריאה ורוסיה. או YUM שהופכת את קנטקי פרייד צ'יקן לרשת המסעדות הגדולה בסין.

    אני סומך יותר על הממשל התאגידי של חברות אמריקאיות ומערב אירופיות ומרגיש נוח יותר עם איזון בין שווקים מפותחים למתפתחים.

  • טל 12

    האם אנו יכולים לצמוח מהר כמו ברזיל?

    יש בעייה בגישה של הכלכה הגלובלית שאנו מכירים כבר כמה וכמה שנים לפי מה שאני מבין.

    ניידות ההון המהירה מקשה על המדינה להרוויח כסף(לטובת הכלל)התחרות מפחיתה את היכולת של המדינה לגבות מיסים.

    הלחץ הזה גורם לשיח שמדבר על קיצוץ בהשקעות של המדינה(הרזה והשמן של ביבי) ובסופו של דבר השקעה פחותה של כסף ציבורי באזרחים.האחריות של המדינה לאזרחים נחלשת ונראה לי שבגלל זה המחאה הגוברת.

    לשמחתי הרופאים הצליחו להגיע להסכם עם המדינה ואולי אנו עומדים לפני ימים טובים יותר.

    ברור לי שאם משארים הכל לכוחות השוק המחירים החברתיים בלתי נסבלים,השאלה היא האם אפשר לקבל החלטות משמעותיות ברמת המדינה כאשר הכלכלה היא גלובלית?

    למשל,לתת לאלו שמשקעים בארץ ולא בחו"ל?

  • אלעד

    תודה על הפוסט. אבל אני מרגיש שהרבה עוד יכול להיכתב בנושא, אז אשמח לפוסט המשך. ברזיל היא בהחלט דוגמא שישראל יכולה לקחת, גם אם הנתונים ההתחלתיים לא זהים.

  • תומר חרוב

    גיל, כיצד לולה פעל כדי להגביר את התחרותיות שזה התחום בו ישראל מפגרת אחרי רוב העולם?

  • גיל שלי

    תומר - הוא פעל בעיקר בהפניית משאבים לחלשים, פחות בפירוק מונופולים. צריך לזכור שבברזיל ו בנורבגיה המדינה היא הבעלים של חברות הנפט הגדולות, ומסתבר שזה לא אסון. מעניין שלפעמים הפרטה היא לא הפתרון העדיף. השאלה איך מפריטים, מה מפריטים ובעיקר כמו פה וברוסיה למי מפריטים

  • Asaf the Kop

    גיל,

    לולה פעל בשתי דרכים. בכל הקשור למישור הכלכלי, הוא למעשה שימר אג'נדה ימינית של קודמו, קרדוזו, אשר יזם מהלכים להפחתת הריכוזיות, באמצעות הפרטה, וצימצום הגירעון.

    במקביל, הוא יזם תוכניות חברתיות, כדוגמת ה"בולסה פמיליה" שעיקרה מדיניות רווחה ולא סעד.

    אם מסתכלים על תקופת שלטונו של לולה, אפשר לראות שההשגים שלו אינם חד משמעיים:

    לצד הצלחות - צמיחת הכלכלה, הגדלת היצוא והתוצר הלאומי לנפש, יש גם כשלונות - גידול בפער בין עניים לעשירים (מדד ג'יני) וגידול בשיעור העניים מתוך כלל האוכלוסיה.

    • גיל שלי

      שני הנתונים האחרונים שלך שגויים. בתקופתו היה צמצום מרשים גם בפערים וגם באחוז העניים במדינה

  • Asaf the Kop

    גיל,

    להלן נתונים עליהם אני נשען:

    בשנת 2003 עמד מדד ג'יני על 58. ב-2009 היה 57(כמעט באותה הרמה) יחד עם זאת, חל גידול במספר העניים:

    http://www.indexmundi.com/g/g.aspx?c=br&v=69

    • גיל שלי

      אבדוק, אני מסתמך על האקונומיסט שקבע בסיכום כהונתו של לולה שהיו הישגים ניכרים בשני התחומים.

    • גיל שלי

      אסף - התשובה נמצאית בלינק שצירפת. תשווה את הגרף של ישראל מול הגרף של ברזיל. בברזיל נתוני העוני נמצאים בירידה מאז 2005. בישראל בעליה, ואחר כך התיצבות. אנחנו דומים לרוב העולם, וזה ההישג העיקרי של לולה. ברור שהכהונה שלו לא מושלמת, אין כהונה כזו. אך הוא כן השיג צמצום פערים, צירף הרבה חדשים למעמד הבינוני, ורמת החיים עלתה באופן כללי. לא רע לנשיא שכל האנליסטים ציפו שיביא לפשיטת רגל תוך חצי שנה

  • גמל (סתם גמל)

    אהלן גיל, שלחתי לך אי מייל

Comments are closed.