אל אל ישראל

אפשר להיות ציניים כמו ידידי עמית ורונן, לקראת פתיחת היורובסקט. אולם, אצלי עדין יש טעם של פעם לאליפות אירופה בכדורסל. […]

אפשר להיות ציניים כמו ידידי עמית ורונן, לקראת פתיחת היורובסקט. אולם, אצלי עדין יש טעם של פעם לאליפות אירופה בכדורסל. ברור, לא מדובר ברמה גבוהה של משחק, האולמות ריקים בדרך כלל (כנראה שלפחות בעיה זאת תפתר הפעם), אך מדובר באליפות משחקי כדור אשר בה באופן כמעט קבוע, משתתפת נבחרת ישראלית.

כנראה שהמשפט הקודם ישתנה בשנים הקרובות, אז כדאי להנות כל עוד אפשר. נבחרת ישראל בכדורסל מספקת לי בקיצים רבים, משחקים מענגים לצד כשלונות צורבים. אך בכל מקרה אני תמיד מרגיש שמדובר בנבחרת שלי. ישנה תחושה אמיתית, שהשחקנים באמת רוצים להשיג את המיטב, ובדרך כלל מתאמצים יותר מהנבחרות המתחרות.

באופן כללי הנבחרת מוציאה מעצמה, הרבה יותר מפוטנציאל השחקנים הטמון בה, ואי אפשר לדרוש יותר מזה. מאז ימי קטש לא היה בנבחרת שחקן הנמנה עם הטופ האירופי. אני זוכר את ימי מיקי ברקוביץ אשר היה נכלל בטופ של דירוגי השחקנים באירופה בתקופתו. דורון ג'מצ'י היה מהקלעים הבולטים ביבשת. כיום אולי ליאור אליהו יכול להכלל ברשימה של שלושים השחקנים המובילים באליפות, אך אולי דווקא בגלל זה, כל הישג של הנבחרת צריך לרגש יותר.

קצת מאכזב שיותם הלפרין לא הגיע לרמה של הטופ האירופי. שחקן על מנת להצליח צריך להיות מוכן לעשות טעויות, ומסתבר שיותם לא קורץ מחומר זה. תמיד נדמה שיותם מעדיף לא לעשות טעות, על פני הזרימה עם האנטואיציה. זהו בדיוק המכשול העומד בין יותם בן ה16 שכיכב באליפות אירופה לנוער, ובין יותם היום אשר תמיד מספק טיפה פחות ממה שהיינו רוצים לקבל. ולא, פסיכולוג ספורט טוב לא היה עוזר במקרה זה, אי אפשר להחליף אישיות. על מנת להיות כוכב, לא מספיק פוטנציאל גדול, יד מדהימה, או אתלטיות מרשימה, צריך מבנה אישיותי מסוים.

ברור שהימים העליזים של סוף שנות השבעים, ותחילת שנות השמונים במאה הקודמת מאחורינו. ההבדל בין הנבחרת הזאת, והנבחרות ההן, הוא שהנבחרת הזו מורכבת ברובה המכריע משחקנים שנולדו בישראל, גודלו בישראל, ולכן גם סובלים מכל מחלות הכדורסל הישראלי. אצל אחד קיים הכשרון, לא בטוח שקיימת התשוקה. אצל אחר ישנה התשוקה, אולם הכשרון מוגבל הרבה יותר. אין ולו אחד עם החבילה השלמה, אבל זו החבילה שלנו, ומזה אפשר להנות.

*

"דה באזר" גם בפייסבוק

תגיד לי מי הם חבריך, ואגיד לך מי אתה
ספטמבר בשער

תגובות

  • מנקסון

    בעידן הציניות שפוקד אותנו, אני לפעמים מרגיש שאני צריך לתרץ לסובבים אותי למה אני עדין מתלהב מלראות משחקים של הנבחרת.
    למה למרות שאני יודע שהסיכוי ממש קטן אני עדין מאמין, ויותר מזה , אני גם אתאכזב כשזה לא יצליח.
    בהמשך לדיון בפוסט של אלפאסי על הספורט הקבוצתי, בו אבדה כל הזהות.
    כל שנשאר לנו היא הנבחרת, אז תנו לי להתלהב בלי להרגיש טפשי (ובלי הערות ציניות)

  • אלעד

    אני מסכים עם כל מילה.
    מרגיז אותי שאנשים כל הזמן מנסים לגמד מהישגי הנבחרת. זו נבחרת שכמעט דרך קבע מדיעה לאליפויות אירופה, עוד מהימים שהרמה הייתה גבוהה יותר. גם באליפויות עולם היא הייתה, ואם העלייה לאליפויות עולם ואלימפיאדות הייתה נקבעת כפי שהיא נקבעת בכדורגל (עם בתים מוקדמים) אז היו לנבחרת עוד כמה הופעות ברזומה.
    כל נסיון להמעיט בהישג - וכבר שמעתי הכל: הנבחרת של 79' הייתה מורכבת מאמריקאים ; פעם היה קל להגיע לטופ כי ברה"מ ויוגוסלביה עוד לא התפרקו; הנבחרות הגדולות לא שולחות שחקנים חזקים - הכל בטל בשישים. שורה תחתונה: יש אליפות אירופה - אנחנו שם. ולרוב מסיימים בין 10 הראשונות

  • עמית לוינטל

    עם או בלי ציניות, אי אפשר לאהוד נבחרת שגיא פניני משחק בה

    • אלעד

      אין לי בעיה למצוא לך תואם פניני בכל אחת מהנבחרות המתחרות, ואז תוכל לחזור לאהוד את ישראל על דרך האלימינציה

    • דורון

      לעומת זאת קבוצה שיוסי אבוקסיס משחק בה, או שטביב הוא בעליה אין כמובן בעיה לאהוד.

      • ארז (דא יונג)

        דורון +1

      • אריק

        Like

      • גיא

        לגמריי לגמריי

  • גיל שלי

    עמית - דווקא אני אוהב את פניני. הוא בדיוק מאלה שמוציאים מעצמם הרבה יותר מהכשרון הגופני, הוא לא מפחד מכלום, וגם את הדברים המלוכלכים הוא מרסן עכשיו כשהוא מבין שהוא הגיע. הוא היה אותו דבר בירושלים ובמכבי, כך שזה באמת טיפוס שמחוייב כל כולו לנצחון. הוא גם משקיע בעצמו, תראה איך הוא פיתח יד. בקיצור למרות שאני מבין את האנטגוניזם, אני בהחלט מאוהדיו

    • פרננדס

      פניני זה שחקן שאתה הכי שונא שהוא נגדך ומת שהוא יהיה אצלך

      • חואניטו

        +1.
        שחקן נשמה אמיתי. יעשה הכל למען המועדון.

  • rondi

    גיל, אני איתך ב-100%!!!
    נ.ב - עם כל הכבוד למיקי, ג'מצ'י וקטש - הכוכב הכי גדול של נבחרת ישראל לדורותיה היה עדי גורדון האחד והיחיד!!!

    • גיל שלי

      עדי גורדון היה ענק בין ענקים. פשוט התלבטתי אם קבוצות אירופאיות בכירות היו לוקחות אותו, סביר שכן

  • ניצן נ.

    גיל, אני נגד הנבחרת כי אם יצליחו יש סיכוי שעוד יגידו שיש כדורסל בארץ. אני באמת ובתמים בעד שכל דבר שמייצג את ישראל בכדורסל ייכשל ואך רק בשביל התקווה שיפרקו הכל ויקימו מחדש. הצלחה של הנבחרת שוות ערך לאליפות של חולון. נהדרת אבל חסרת ערך ביחס לכל מה שהולך עם הכדורסל.

    לוינטל, מסכים איתך.

    • גיל שלי

      אני חושב שיש מקסימום עוד שתי אליפויות בדור הזה. אחר כך כבר נגיע למקום שבו הכדורסל שלנו נמצא. אני בטוח שכולם יודעים שצריך לפרק ולהרכיב מחדש בכל מקרה

    • אלעד

      ניצן, אנחנו כבר בנקודה הזאת. חוץ מהבוגרת, כל הנבחרות שלנו בכל קבוצות הגיל נכשלו, וכבר הונפו דגלים אדומים מכל עבר.

    • גיל מזימבבואה

      ניצן, אז אולי באמת יש כדורסל בארץ? וכל מיני אוהדים מתוסכלים / מוסטים לא יודעים לאן להפנות את הכישלון אצלם בבית?

  • גיל שלי

    בלי קשר לפוסט. אובמה טוען שארצות הברית חלתה בהתקף לב. זו בדיוק הבעיה של הכלכלה האמריקאית. הם לא יודעים לאבחן את הבעיה עדין, ורצו עם הטיפולים. אם אובמה עדין לא מבין שארצות הברית לקתה בסרטן, ולא בהתקף לב, אז הם בבעיה חמורה

  • אריאל

    אני איתך! לא רק שאני עדיין רואה את הנבחרת, במוקדמות (אלו שפיבא המטומטמים אחר כך בעצם התעלמו מהם) אפילו הלכתי לעודד את הנבחרת - יחד עם עוד 10 אלף איש מוזרים - ביד אליהו.
    זה מאוד עצוב המצב של הכדורסל בארץ, במיוחד כשיש כל כך הרבה כמיהה אליו. ובניגוד לנבחרת בכדורגל, במקרה של הכדורסל עדיין יש הצלחות למרות הריקבון בענף, וגם זה משהו

  • בני תבורי

    גיל,
    קודם כל תודה מקרב לב ששדדת לי את נושא הפוסט הבא... :(
    שנית, אני בהחלט מרגיש כמוך, גם בנוגע לנבחרת הכדורגל, דרך אגב. בא לי קצת להתרגש מתוצרת הארץ ואני מעדיף לעשות את זה כבר עכשיו לפני שהמציאות אולי תחשוב אחרת...

  • טל 12

    הדברים שלך דומים למחשבות שעולות לי בראש שאני חושב על הנבחרת והיורובסקט.

    חסר לי כוכב נוצץ שמרגש,כמו מיקי למשל.גם כספי,הישראלי הראשון באן בי איי הוא לא כזה.הוא הגיע לארה"ב כחומר גלם טוב והוא כבר שחקן יותר טוב מאשר הוא הוא היה וזה גם משהו.וכן,זה שלנו.

  • פרננדס

    גיל, שאפו על המאמר. יפה שיצאת להגן על כבוד הכדורסל הישראלי

  • בלינדר

    כולנו, כל אוהדי נבחרת ישראל בכדורסל (או בכדורגל לצורך העניין), פשוט מזוכיסטים.

    אני לא מבין איך ליאור אליהו מגיע לשחק ברמה הזאת בלי שיהיה לו ג'אמפשוט

  • חואניטו

    מצחיק, אבל פניני היחיד שהחזיק את הנבחרת מעל פני המים מול נוביצקי האדיר.
    המחסור בגבוהים זועק לשמיים. צרה אמיתית שאין לה פתרון.
    אלא אם מישהו שמע על דרך חדשה להצמיח גבוהים...

  • דורפן

    גפן - חוץ מעניין תרבותי קטן. באמריקה לברון רוצה לעבור קבוצה הוא מתייצב מול המצלמה, אומר ועובר. הוא לא נזכר שאמא שלו חלמה שהוא ישחק בלוס אנג'לס והוא לא נזכר שהוא גדל באוקלהומה ובא לו לשחק שם. הוא מקיים את החוזה שלו כל עוד הוא קיים ואז הולך לאן שבא לו.

    אכן - באמריקה כופים על אנשים לקיים את החוזה שלהם. עבדות.

    • חואניטו

      לא התבלבלת?...

  • גיא

    נבחרת ישראל לא הולכת להיעלם מאליפויות אירופה בטווח הנראה לעין, כולכן יכולים להיות רגועים. ליורובאסקטים של 24 נבחרות יהיה לנו מאוד קשה לא להגיע.

  • פראליה

    ראיתי ורציתי אתמול בשביל המדינה, עד כמה שזה ישמע קלישאי או רדוד, המצב הכ"כ נחות של המדינה מוציא טיפת רגש פטריוטי גם ממי שאינו מחשיב את עצמו כפטריוט כמוני.
    התחושה שהשתלטה עלי יותר מכל אמש היתה שעל אף שחקן של הנבחרת אני לא יכול להגיד שהוא מקצוען, מישהו שבאמת תופס ברצינות את המקצוע שלו, זה מאד בלט במיוחד כשברקע השקיף מיקי ברקוביץ'.

Comments are closed.