ליגת שוקי ההון: עשור ל9.11

היום מלא עשור לאסון התאומים. הכותרת היא לא מוטעית, כך נקרא התאריך אצל האמריקאים, ולכן השתמשתי במונח האמריקאי.

ארוע מכונן זה יכול ללמד אותנו רבות דווקא על חוזקו של התהליך, וחוסר ההבנה שלנו לגבי אירועים מיוחדים, ובמיוחד חוסר ההבנה שלנו לגבי ההשלכה של אותם אירועים מכוננים על ההתפתחות לאחר מכן. (בקיצור את חוסר היכולת האנושית לנבא דבר וחצי דבר)

*

בפוסט זה כמובן אדון בעשור הכלכלי שעבר על העולם וארצות הברית בפרט. תחילה כמה מספרים, מספרים אשר אמורים להרעיד את אמות הסיפים דווקא אצל אלו אשר לא משוכנעים שאמריקה כבר נמצאית עמוק בתוך תהליך היפניזציה שלה. אדם שהשקיע לפני עשור את כספו באגרות חוב ארוכות אמריקאיות, עשה 64% יותר תשואה מאדם אשר השקיע את כספו בתעודת סל על הS&P 500. כמו כן המדד האמריקאי המוביל מפגר גם אחרי סל המדדים של המדינות המפותחות באותו עשור (פיגור של 33%), ומפגר ב80% אחר התשואה של מדינות הבריק (ברזיל, רוסיה, סין, הודו) באותו עשור.

*

הדבר המעניין במיוחד הוא דווקא חוסר ההשפעה של אותו אירוע מכונן על המספרים שהבאתי בפסקה הקודמת. אני באותו זמן הייתי בתחילת קריירת ההשקעות העצמאית שלי. אני זוכר היטב את כל הנבואות שהגיעו בצמוד לאותו אירוע. הנבואה הרווחת ביותר היתה לגבי סוף עידן המשרדים במגדלים גבוהים בניו יורק. נבואה שאין צורך להרחיב על כמה שהיא רחוקה מהמציאות בעשור האחרון.

לאחר מכן הגיעה הנבואה על עליית החוב האמריקאי בעקבות השקעה גדולה יותר בתקציב הבטחון. נבואה זו בהחלט רולוונטית כיום. אולם, מצחיק להשוות נבואה זו לנבואה אחרת שנתנה על ידי המשרד האחראי על התקציבים בלשכת נשיא ארצות הברית, כמה חודשים לפני כן. אנו אמורים היינו להיות עדים לעודף תקציבי גדול כיום בארצות הברית, ולמרות שלהגדלת ההוצאות הבטחוניות ישנו תפקיד מסוים בחוב האמריקאי, חלקו זניח לעומת ההבדל בין הנבואה ( בלשכת הנשיא הקפידו לקרוא לשטות שלהם תחזית), ובין הגרעון התקציבי האמריקאי, גרעון שלו תרם רבות הנשיא בוש, וגם המשבר הכלכלי.

*

דווקא את עליית השוקים המתפתחים על חשבון השוקים המפותחים אף אחד לא נבא באותה תקופה. למרות שארוע זה יכול דווקא לסמל את תחילת נסיגתה של ארצות הברית כמעצמה הבלעדית בעולם, אף אחד לא נבא זאת באותה תקופה. התהליך של עליית סין למעמד שבו היא נמצאית כיום (המעצמה השנייה בחשיבותה בעולם), היה בחיתוליו, ותהליך זה המשיך במקביל לעלייתן בחשיבות היחסית של הודו וברזיל, בלי שום קשר לארוע המכונן.

*

אירוע מכונן זה תרם להורדת הריבית של הפד האמריקאי מ3.5% באותה תקופה, עד שהגיע לרמה של אחוז אחד בלבד, שמונה עשר חודשים לאחר מכן. אך שוב, מדובר היה בתהליך רציף של הורדת ריבית אשר החל במשבר מניות הטכנולוגיה בראשית שנות ה2000, ואירוע זה היה רק עוד חוליה בשרשרת. הורדת הריבית לרמות כה נמוכות ובעיקר ההשארות של הריבית ברמות נמוכות אלה, תרמו רבות לפתוח מכשירי המנוף הקרויים על ידי רבים משבר הסאב פריים.

הריבית הנמוכה היתה תוצאה של קריסת המניות, וחיפוש אפיקי השקעה אלטרנטיביים לאחר חוסר האמון במניות האמריקאיות. גם עלייתם של השוקים המתפתחים, גם עליית מוצרי היסוד כנפט ומתכות, הושפעו מקריסת המניות, הרבה יותר מאשר השפעתו של פיגוע הטרור הגדול בהיסטוריה.

*

מי ששרד פוסט זה עד כה מבין שהטענה העיקרית שלי היא שמבחינה כלכלית טהורה, ההשפעה של אירוע כה גדול היתה זניחה למדי על הכלכלה העולמית. יש לנו נטייה להפריז בחשיבותם של אירועים מכוננים על הכלכלה באופן כללי. ראינו זאת גם השנה באסון היפני בפוקושימה. אני הייתי ממליץ לא להתייחס ברצינות גדולה מדי לכל הנבואות שישטפו אתכם גם באירועים הגדולים הבאים. בסופו של יום, הכוחות הגדולים המשפיעים על התפתחות ההיסטוריה והכלכלה הם בלתי נתפשים בזמן אמיתי. אין לאדם שום יכולת להעריך אירועים כאירועים היסטוריים, ולכן גם כאירועים כלכליים, בעת התרחשותם. הדבר החשוב ביותר הוא הפרספקטיבה, פרספקטיבה שייתכן וקיימת היום, בטוח לא היתה קיימת לפני עשור.

*

ללא צורך להתנבא, הפוסט שכתבתי בראשון בחודש, מוכיח את עצמו. תכנית אובמה ליצירת מקומות עבודה, לא הוכיחה יכולת לעודד את שוקי ההון. עוד מאוד מוקדם להתנבא לגבי סיום החודש, אך אני שומר את כספי, בדיוק באפיקים עליהם המלצתי באותו פוסט. עד להודעה חדשה, העולם המפותח נמצא בצומת דרכים מעניינת ביותר. אירופה עומדת בפני ההכרעה החשובה ביותר מאז תום מלחמת העולם השנייה. הפד האמריקאי צריך להחליט האם הוא מסכים להתמודד עם המצב כפי שהוא, או להמשיך לשגות באשליות לגבי יכולתו למנוע את קיום התהליך. ב21.9 נראה כיצד בן ברננקי לומד מנסיון העבר, ואז נדע האם אנו צועדים בדרך היפנית, או שברננקי מנסה לשנות את הדרך, ולמעשה עלול לגרום לדרך הרסנית הרבה יותר לאזרח הממוצע בעולם, זה שפרנסתו לא מגיעה מבעלי גולדמן זאקס.

באם יש עוד אנשים כמו ניר שמעוניינים בפירוט כלים להשקעות באמצעות תעודות סל על אגרות חוב, אשמח להרחיב בתגובות לפוסט זה. הפוסט על עונת האליפות הקרובה של הג'יינטס יתחיל מחר, לאחר הנצחון על הרדסקינס.

נגמר האבל, חזרה לכדורגל / ערן לוי, ברלין
מכבי. פוטבול. עייפות, אלוהים, העייפות.

18 Comments

ניינר 11 בספטמבר 2011

גיל, אני מקווה שאתה לא משקיע בג'איינטס, כלומר לא מהמר בכסף על אליפות שלהם. אבל למרות הספק שאני מטיל בך כמשקיע ספורטיבי אשמח לפירוט על כלים להשקעות

גיל שלי 11 בספטמבר 2011

באופו עקרוני אני תמיד מעדיף תעודות סבל. ישנן תעודות סל על אגרות חוב מדינתיות. tlt היא תעודת סל על ממשלת ארצות הברית בין 20 ל30 שנה. ief בין 7-10 שנים ממשלת ארצות הברית. Pcy אגרות חוב מדינות מתפתחות שנסחרות בדולר ארצות הברית. eld , emlc, אגרות חוב מדינות מתפתחות במטבע מקומי. כלומר אם המטבע מתחזק מול הדולר, מחיר המניה עולה והפוך. אפרט עוג בתגובה הבאה. אין לראות בהסבר המלצת השקעה

גיל שלי 11 בספטמבר 2011

תעודות סל כמובן. דרך אגב, כמי שעוסק בהשקעה, ויש מספיק מתח, אפילו לא משחק פנטסי, בטח לא מהמר

קשקשן בקומקום 11 בספטמבר 2011

גיל מה עם פוסט מעט יותר מפורט שמסביר מעט יותר לעומק את הכלים שתיארת למעלה? אני מבין מעט, אולי אפילו מעט מאוד, והמלים שזרקת שם נראות לי כמו סינית.

אגב – שאלה מעניינת – איזו תשואה אתה השגת עם ההשקעות שלך מ 9.11?

גיל שלי 11 בספטמבר 2011

אקדיש פוסט מפורט. התשואה שלי היתה לא רעה בכלל

צור שפי 12 בספטמבר 2011

איך המינוח באנגלית לתעודת סל?

גיל שלי 12 בספטמבר 2011

ETF, קיצור של exchange traded fund

מנחם לס 11 בספטמבר 2011

ניינר, תקשיב לי, לא לגיל שלי (אם כי בקשר לג'איינטס יש לנו דיעה שווה). עזוב ניירות ערך. יש לך כסף? קח טיסה לארה"ב, ואני אקח אותך למקום יפהפה בדרום קרולינה בו קניתי השבוע שני בתים, אחד ב-180,000 דולאר, והשני ב-160,000 דולאר. על אחד שמתי DOWNPAYMENT של 40 אלף עם משכנתא קבועה ל-30 שנה ב-4.1%, והתשלום יחד עם המיסים יעלה לי $810 לחודש. בבית הזה אגור עם אשתי. הבית השני (זה שב-160,000) קניתי עם DOWNPAYMENT של 35 אלף, והתשלום החודשי יהיה 750 דולאר כולל מיסים. יש לי כבר דייר שישלם לי $1,100 לחודש על הבית השני, ש-$350 משכר הדירה יילך לקראת ה-810 לחודש שהראשון יעלה לי. ועל הבית הראשון יש לי TAX DEDUCTIION על כל הכסף שהולך על הריבית, דבר שיעזור לי לא לשלם מס הכנסה עד יום מותי. גם הבית השני כמעט לא יעלה לי במס הכנסה בגלל האחוז הגבוה ההולך לריבית בשנים הראשונות.

אני כבר בן 74, אז כנראה שנכדותי יהנו ממה שעשייתי ולא אני. אבל אם אתה בן 30 או 40, ויש לך 30-40 אלף דולאר להשקיע, הגיע הנה ואראה לך מה לקנות, ואשיג לך דייר תוך יום. ב-10% משכר הדירה אתן לך חברת דיור שתטפל בבית עם כל ההוצאות וההכנסות. שכר הדירה ישלם את המשכנתא ויותר, אבל אני לא יודע מה סיפור המס לישראלי העושה זאת. פתח כאן חשבון בנק, ושכח מהבית (צלצל פעם בחודש לבדוק שהכל בסדר). עוד 20 שנה פתאום יהיה לך בית ששווה 600,000$, בדיוק מה שהיה שווי הבתים שקניתי לפני 5 שנים.

אלון 11 בספטמבר 2011

מנחם, איפה בדרום קרוליינה? ליד הים?

מנחם לס 11 בספטמבר 2011

אנחנו עוברים לגרינוויל. שעה וחצי מאטלנטה שם גרה הבת אפרת עם הנכדות טליה ושירה, ושעה וחצי משרלוט שם גר קני (הבן של אשתי) עם 6 נכדים ושני נינים.

בעיות:

1. אין ים

2. גם אטלנטה האוקס וגם שרלוט בובקאטס על הפנים.

יתרונות:

1. ע"י הנכדות והנכדים

2. אטלנטה פלקונס – שעה וחצי נסיעה

3. גרינוויל עצמה, העיר הקטנה הבלתי ידועה ביותר בארה"ב, עם ה-HEADQUARTERS של BMW ו-MICHLINE TIRES, שני מייג'ור יוניברסיטיס – פורמן וקלמזון, ועיר יפהפיה, ממש לרגלי ה-SMOKEY MOUNTAINS, והעיר שניבחרה ע"י AARP (המגזין של הזקנים כאן) כ-"המקום מס' 1 בארה"ב לפרישה לפנסיה)

4. 45 דקות מאגאסטה (המכה של הגולף; המקום של המאסטרס

הדבר הקובע: לא היתה לי ברירה. המצב הכלכלי לא איפשר לי יותר לגור בקונדומיניום יפהפה על שפת הים, מעל היאכטה של טייגר וודס!

ויינר 12 בספטמבר 2011

היינו צריכים לנחש שאתה עובר ברגע שהתחלת להלל את אטלנטה…

מנחם לס 12 בספטמבר 2011

ני אף פעם לא כותב סתם ככה…

(כפי שהם שיחקו היום, אני מתקרב לשרלוט)

אלון 12 בספטמבר 2011

אחלה מיקום, קרוב לשארלוט, קלמזון וקולומביה. המון ספורט מכללות וגם מקצוענים.
איך שקאם ניוטון נראה היום אפשר לקבוע בשארלוט.

אבו ציצריטה מהבלקברי 11 בספטמבר 2011

מנחם עזוב אותך מדרום קרוליינה בוא לתל אביב ותוכל לקנות באותו כסף דלת משומשת במצב מצוין! )אה, ושכח מזה שהריבית מוכרת במס, זה לאמריקאים מפונקים)

דורפן 12 בספטמבר 2011

יש לי תחושה שהאסון הכלכלי באסון התאומים שהוא נתן הנחה למקבלי ההחלטות על הטעויות שלהם

גיל שלי 12 בספטמבר 2011

נתן גם הנחה לכל ההחלטות הצבאיות שלהם

טל 12 12 בספטמבר 2011

אולי זה היה עשור(בערך )שלקראת סופו החל תהליך פקחון של "דת הנאו-ליברליזם",כך נדמה לי לפחות.

אני מניח שמאמינים רבים -אמריקאים למשל,שאולים את עצמם כיצד ניתן בשיטה זו לגרום להשקעות כאן בארה"ב, כדי להניע את הכלכלה,לייצר מקומות עבודה וכו.הרי השוק יודע.

רוצים גלובליזציה כן,שוק חוצה מדינות כן כן.פרוטקציוניזם וחזרה אל מדניות כלכלית המבוססת על ביקושים לא לא

מה עלולה להיות הבעייה עם תוכניות ליצרת מקומות עבודה בארה"ב?

איך אפשר לקיים קיינסיאניזם במדינה אחת ולפעול בכלכלה גלובלית.מצד שני,על פי מיטב כוהני הדת(לא יודע איך לכנות אותם)צריך לתת לשוק.השוק יעיל.רק יש כמה בעיות שצריך לטפל ויהיה בסדר.האומנם?

Comments closed