נזקי הריכוזיות

עולה בראשי שאלה חשובה, הקשורה לא מעט לפוסט שכבר כתבתי על פרשת אגרות החוב של טאו בזמנו. כיצד זה ייתכן שההלוואה הזרה היחידה שקבוצת אי די בי לקחה, היתה לעסקת קרדיט סוויס? כיצד זה ייתכן שהיחידים שקבלו שעבודים כנגד ההלוואה שנתנו היו הבנקים הזרים? מדוע לא רצו באי די בי לפזר את תיק ההלוואות, ולקבל הלוואות כנגד חברות מרובות משקיעים זרים כמו סלקום, מכתשים אגן, ועוד גם מבנקים מובילים זרים, ולא להסתמך רק על הלוואות מקומיות.

*

נדמה לי שהתשובה ברורה. ההלוואות שנתנו לאי די בי, ללא כל שעבוד, היו זולות הרבה יותר ממה שכל בנק זר היה אפילו שוקל. כלומר, בנקים זרים לא היו שוקלים לתת הלוואות כה זולות כנגד הסכון שמהווה חברה כמו אי די בי. מדוע בנקים מקומיים, והגופים המוסדיים חושבים אחרת מהגורמים הזרים? נדמה לי שהתשובה די ברורה, אך ישנה גם הסיבה שפרטתי אז בפוסט, עודף השקעות באגרות חוב מקומיות, עודף שעכשיו נוגס חזק בישבננו, ומתבטא בדוח"ות קופות הגמל והפנסיה של כל אחד מאתנו.

*

עסקת קרדיט סוויס היא שערוריה בפני עצמה. בא גוף ונכנס לעסקה ממונפת אשר מכפילה כמעט את ההון של החברה. עסקה זו אשר מומנה על ידי הבנקים הזרים, מאחר והיתה גדולה על כל הגופים המקומיים, כן זכתה לבטחונות, ולתנאים ברורים, בניגוד לכל שאר ההלוואות של הקבוצה. כיצד זה יכול להיות שאף אחד מהמלווים שהלווה לאי די בי, לא ראה את הגדלת הסיכון המטורפת, ודרש בטחונות כנגד ההלוואות הקיימות שלו?

*

כאן נתן לדון גם בנזקים הכספיים האדירים שהאגו גורם לכולנו. מה היו השיקולים שהביאו לכניסה להמור מטורף בגודלו על עתיד הכלכלה האירופית? לי יש השערה משלי. זו כמובן השערה בלבד, ואין לה שום סימוכין. אני לא יודע אם העסקה הגדולה הקודמת זכורה לכולם. האם אתם זוכרים את התמונה המפורסמת של דנקנר ותשובה עם קסדות צהובות במדבר בלא ווגס? אם אתם לא זוכרים את העסקה שנעשתה בשיא כל הזמנים בלאס וגאס, ובה הושקעו סכומים במאות מיליוני דולרים (אני מדבר על ההשקעה בפועל), זה לא במקרה.

עסקת קרדיט סוויס נעשתה כמה חודשים מאוחר יותר.  מר דנקנר, איש עסקים מוכשר לכל הדעות, התהדר בנבוא המשבר הכלכלי העולמי. איך אפשר להתהדר בנבואה שכזו אם כולם היו מדברים על העסקה הכושלת בווגאס? הנה כמה חודשים אחר כך, כולם דברו על האומץ האדיר שהפגין בעסקת קרדיט. הצלחה מושלמת.

*

איך זה ייתכן שלא קם גוף אחד, דירקטור אחד, משהו, אשר לא היה מושפע מהיות מר דנקנר דירקטור בבנק השוויצרי המכובד, וביקש ממר דנקנר לשקול האם ההימור עדין כדאי? כיצד זה ייתכן שכיום אנחנו כולנו חשופים באמצעות החסכונות שלנו לקרדיט סוויס, ולמשבר החוב האירופאי, בצורה ממונפת? אילו השאלות שעולות כאשר הגופים המוסדיים שלנו משקיעים יותר מ90% מהכסף המיועד לאגרות חוב, בשוק הישראלי. זו הסיבה שרציתי לעודד חקיקה בנושא, ומיותר לציין שעדין לא הצלחתי להגיע ולו לחבר כנסת אחד.

אולי הפעם?

מזל שזה לא משחק מחשב - פוסט אורח של עמיר שיבי
הניצוד והצייד

16 Comments

אריאל 14 בספטמבר 2011

היי, שלי אולי תהיה יו"ר העבודה, אני בטוח שאז היא תקשיב לך.
אני צריך לשאול משהו על הריכוזיות – מצד אחד, זה די ברור מהצגת הבעיה שלך שיש בעיה קשה של ריכוזיות במשק הישראלי. מצד שני, אני קורא את סבר פלוצקר שמראה באותות ובמופתים שאין באמת בעיית ריכוזיות בארץ, כולל דוחו"ת עולמיים שמראים שישראל נמצאת במקום לא רע מבחינת ריכוזיות. אז איפה האמת נמצאת?

גיל שלי 14 בספטמבר 2011

אני תמיד מסתכל בסטטיסטיקות, רק אחרי שאני רואה את המשחק. בכל מדינה הריכוזיות משחקת בתפקיד אחר, ולכן השוואות בינלאומיות לא כל כך מעניינות כאן. אני חושב שאם תשווה מחירים של מוצרים כאן, לכל מקום אחר, תקבל תשובה אחת. אם תשווה את ההלוואות שמקבלים הגדולים, ומולם את התנאים שלהם זוכים הקטנים, תקבל עוד תשובה.

אריק 14 בספטמבר 2011

אם מספיק להרוויח מעל 24,000 ש"ח לזוג כדי להיות בעשירון העליון, אז איפה כל הכסף??? אם זה לא ריכוזיות אז מה כן?

בני תבורי 15 בספטמבר 2011

אריאל,
עזוב את הדו"חות, עקוב אחרי פלוצקר בשנים שבהן ביבי רוה"מ ותראה מעריץ היסטרי.

יניר 14 בספטמבר 2011

הבעיה הנוספת של הריכוזיות, מעבר לכך שהיא פוגעת בתחרות וגורמת לעליות מחירים בלתי נסבלות ,היא שהקריסה תהיה כואבת במיוחד.הלוואות ללא בטחונות והעדפות נוספות יגרמו לכך שנפילה של גורם אחד בקבוצה יפיל את האחרים. וגם אם נראה שיש חברות פחות מסוכנות בקונצרן הרי מתברר שהעוצמה של כולן נקבעת על פי החוליה החלשה.
ההשקעה בקרדיט סוויס היא הטעית הציבור שסבור שהוא משקיע בקונצרן תעשייתי ומוצא עצמו משקיע בקרן גידור ( ולא מתוחכמת במיוחד)
בעיני שיא היוהרה לא היתה ההשקעה בלאס ווגאס או בקרדיט סוויס אלא ההשתלטות על מעריב , עיתון שלא ירוויח לעולם,רק כדי לפגוע בהארץ

גיל שלי 14 בספטמבר 2011

אני לא אוהב את הביטוי, אבל אין ספק בכלל שזו הסכנה הכי גדולה שמגיעה מהרכוזיות שלא קיימת לדעת פלוצקר.

איל 14 בספטמבר 2011

אני מסכים עם כל מילה לגבי עיסקת קרדי סוויס. אם היה עושה את זה עם הכסף הפרטי שלו, שיבושם לו. כך יוצא שחברה מהגדולות במשק, שנחשבת כמניה בטוחה, יציבה ושמרנית – הולכת להימור ברולטה (ואף אחד לא יכול לשכנע אותי שלקנות מוסד פיננסי באמצע המשבר הפיננסי החמור במאה האחרונה זה לא רולטה).

מה שכן, אני לא רואה בזה בהכרח נזק ישיר דווקא של הריכוזיות. הבעיה היא יותר חמורה בעיני – היא של הגופים המוסדיים שמסתכלים (או הסתכלו לפחות) אל קבוצות כמו IDB ודומיו כגופים שאפשר לתת להם כסף, הלכה למעשה, בלי שום בטחונות.

זה מתחיל בחברות הדירוג, שבתקופות הטובות העניקו לIDB, אם זכור לי נכון, דירוג של AAA (ישראלי).

זה עובר למוסדיים, שלמרות שישראל עצמה הייתה רק A, זה הספיק להם כדי להשקיע באג"ח קונצרני כמעט בלי בטחונות ובריבית מגוחכת, שלא משקפת בכלל את הסיכון. כעו"ד ישבתי בעבר בועדות השקעה של גופים מוסדיים ורמת השטחיות שאפיינה את הדיון בשאלה האם להשקיע באג"חים כאלה הייתה מדהימה. לעתים היה אפשר למצות את הדיון ב- "אה, נוחי הוא רציני. ברור שנכנסים". בלי מיקוח, בלי דרישות בלי כלום.

כל עוד גוף מוסדי לא יחטוף פסק דין משמעותי על הרשלנות שלהם, לא ישתנה דבר. כל הכסף שמסתובב בשוק לאחר ועדת בכר מרוכז בחלקו הגדול אצל גופים שרלטנים, שגם בהם שולטים אינטרסים של אותם טייקונים (נוחי שולט בכלל; תשובה באקסלנס וכו').

יניר 14 בספטמבר 2011

הגופים המוסדיים הם חלק ניכר מבעית הריכוזיות.הגוף המוסדי של תשובה מממן עסק של דנקנר והגוף המוסדי של דנקנר מממן עסק של תשובה.ההחלטות שם הם לא ממש נקיות וההחלטות ממש לא מתקבלות בועדת ההשקעות אלא מעליהם.

זה הוא גם כוון הפתרון.הפרדה טוטאלית של הגופים המוסדיים מבעלי הון עם נכסים ריאליים.כמו שעשו עם הבנקים לפני מספר שנים.פתרון פשוט ואלגנטי

איל 14 בספטמבר 2011

והנה אני עונה לעצמי. מעבר למה שיניר כתב כשמישהו רוצה להשקיע בישראל, במיוחד בחברות סחירות שנחשבות שמרניות, הוא חייב להשקיע בחברות האלה, כי אין באמת חלופות. למעשה, מספיק שאתה משקיע באינדקס סולידי של ת"א 100 או 25, והשקעת בחברות הללו.

אם היו בארץ גופי השקעה מקצועיים, הם היו מרחיבים את תחומי ההשקעה מחוץ לישראל. הרי אין באמת סיבה שתיק השקעות יתרכז רק בישראל. זה היה יוצר פיזור אמיתי, ופותח את השוק הזה לתחרות.

יוני 14 בספטמבר 2011

גיל, אתה כותב מצוין, ומצוין שאתה כותב. אל תרפה מהנושא הזה.

(נראה לי שזה יותר טוב מאשר לכתוב "מחזק את ידיך").

גיל שלי 14 בספטמבר 2011

תודה, אכן חזקת את ידי המקלידות

טל 12 14 בספטמבר 2011

מענין לעניין באותו עניין.

ירון זליכה בהרצאה בקריה האקדמית אונו, 2011

http://www.youtube.com/watch?v=QoGQP7VphMo

avigol 14 בספטמבר 2011

משהו בטוח מסריח אם נוחי מזמין את יובל לדיון במשרדי IDB
זה לא נראה טוב
דימויו של נוחי כנער הזהב של הכלכלה הישראלית נפגם קשות אחרי עסקת קרדיט סוויס.קשריו העסקיים עם בן דודו הכושל דני שעשה בבנק פועלים,בנק ציבורי לכל דבר,כאילו היה עסק פרטי מעלים שאלות ותהיות רבות…..
צורם לדעת שנוחי וכל חבריו מקבלים הלוואות ענק מכספי ציבור,נכון שעד עכשיו הוא בא עם קבלות,תנו לי 500 מליון אני אכפיל את ההשקעה תוך 3 שנים.המשבר הגיע ואיתו ההפסדים,כואב לדעת שמי שמפסיד זה לא הטייקונים אלא הציבור שכספו הלך לאיבוד בהשקעה.חובה להזכיר את תשובה ובן דב כחלק לגיטימי מהדיון….כל התספורות שהם מציעים וכו'….

יובל 14 בספטמבר 2011

גיל,
חיפשתי ולא מצאתי את הפוסט שלך בענין האג"ח של טאו.
אשמח אם תוכל להעלות קישור

טל 12 17 בספטמבר 2011

הערב ב 20:00 הפגנה ברחוב רוטשילד פינת שד"ל בת"א נגד הריכוזיות של הבנקים.

Comments closed