מחאה חברתית בארצות הברית: כובשים את וול סטריט

  מסתבר שהמחאה החברתית מגיעה אפילו לארצות הברית. במקום בו אנשים לא מרגישים שותפות כלשהיא עם אנשים אחרים, הדבר המאחד […]

 

מסתבר שהמחאה החברתית מגיעה אפילו לארצות הברית. במקום בו אנשים לא מרגישים שותפות כלשהיא עם אנשים אחרים, הדבר המאחד  הוא השנאה למנצלים. למרבה ההפתעה, המנצלים בעיני אותם אנשים הנם הבנקאים בוול סטריט. וזוהי המחאה החברתית בארצות הברית, הם דורשים להחליף את השלטון, כלומר להדיח את הבנקים מכוחם לשלוט באמריקה ובאמריקאים.

*

 

בעיני זה היה רק עניין של זמן. הטענות כלפי המוחים בארצות הברית עשויות להשמע לכם מוכרות. "אין להם רשימת דרישות קוהרנטית", "הם לא יודעים מה הם רוצים", "הדרישות שלהם לא רציונליות". העניין הוא שהם יודעים טוב מאוד כנגד מה הם מוחים. הם מוחים כנגד תעשייה אשר הממשלה האמריקאית הפקידה בידה את הכח השלטוני האמיתי, הכח להדפיס כסף. כאשר הממשל האמריקאי שחרר את הבנקים מהכבלים שלהם בימי שלטון רייגן, הוא באותה נשימה הפקיר בידי הבנקים את הכח השלטוני החשוב ביותר.

 

כאשר הבנקים היו חופשיים להמציא מוצרים פיננסיים במינוף אינסופי, הם למעשה הדפיסו כסף, בדיוק כפי שברננקי עושה כעת. ההבדל בין הדפסת הכסף המקורית, לבין המנופים של הבנקים שיצרו כסף אין סופי, הוא פשוט. בעבר כאשר הממשלות הדפיסו כסף, הפעולה גרמה לאינפלציה, שכן הכסף הזול היה מגיע לאזרחים, ואלו בתורם היו קונים מוצרים למינהם. כאשר הבנקים הדפיסו כסף (כלומר הפכו דולר למאה דולר באמצעות מינופים), הפעולה גרמה לאנפלציה במחירי נכסים, בעיקר נדלן (הנכס העיקרי אליו המנופים מגיעים). כלומר ההדפסה הממשלתית מגיעה להרבה יותר אזרחים, וההדפסה הבנקאית מנפחת את כיסי העשירים.

*

 

את תוצאות ההדפסה הבנקאית הרגשנו בשנת 2008, כאשר בועות שווי הנכסים התפוצצו. על מנת להלחם בפיצוץ, ברננקי ניסה לנפח את הבועות מחדש באמצעות ההרחבה הכמותית. ההרחבה הכמותית של ברננקי פעלה בדיוק כמו ההדפסה הבנקאית, היא נסתה להחזיר כסף לכיסי העשירים המחזיקים בנכסים. מכאן אין זה פלא, שכאשר שיטה זו מוצגת במערומיה, והאזרחים האמריקאים אשר אין להם נגישות למינופים,ונחנקים תחת העול הכלכלי הכבד, מתעוררת מחאה ציבורית כבדה כנגד השכבה העושקת, היא הבנקים.

*

 

לדעתי אנו בתחילת הדרך. אני בהחלט יכול לראות את הנשיא אובמה רץ לבחירות הבאות כנציג העם, זה הבא להחזיר את הכח חזרה לעם, כלומר לטול אותו מהבנקים. אם תסתכלו על מחירי המניות של הבנקים בארצות הברית, תבינו שגם השוק רואה בכך אפשרות ריאלית. האמירה שחייבים להציל את הבנקים, על מנת להציל את הכלכלה האמריקאית, פשטה את הרגל. החלומות שמילוי הכיסים של הבנקאים, יגרום לשטף הלוואות חדשות אשר יתניע מחדש את הכלכלה האמריקאית, נמוג. הרפובליקאים ומסיבת התה, לא יכולים להיות חלק ממחאת הנדכאים. זו ההזדמנות הגדולה של אובמה, להעביר את האחריות לכשלון המדיניות הכלכלית אל כתפיים אחרות.

*

 

האמור לעיל הנו גם הסיבה לשתיקת הבנקאים עתה, אל מול שטף הדבור של האחראים למשבר אשר הציף אותנו ב2008. בסתיו 2008, הבנקאים היו מלאי עצות כיצד יש להציל את הכלכלה. כיום ראשי הבנקים לא פוצים פה, ויש לכך סיבה טובה. כדברי ראש ממשלתנו, הם מ-פ-ח-ד-י-ם. נדמה לי שיש להם סיבה טובה. התמורה הכלכלית העולמית עוברת בשנוי הכח הכלכלי המוביל בארצות הברית. שנוי היסטורי זה קורה עתה מול עיננו.

אוקטובר 2008=אוקטובר 2011
ברזיל - הולנד 2010, עניין של זהות

תגובות

  • ניר

    לפני חצי שעה עברה ההפגנה מתחת לחלון שלי :) סוף סוף הם יוצאים מוול סטריט. אני עובד בטריבקה, אולי חמישה בלוקים משם, ועד היום בקושי הרגישו שיש משהו.

    ירדתי למטה להתערבב קצת בדרך לקפה. מבחינת גודל והרכב האנשים, כמעט זניח ביחס להפגנות בישראל, אבל מוקפים בעשרות שוטרים, ניידות, אופנועים, שלושה מסוקים באוויר. גם משהו באווירה קצת מוזר, מין חשדנות וכעס שלא מזכירים את הדיווחים על ההפגנות בארץ.

    גם התקשורת די מזלזלת בהם, ניו יורק טיימס מתייחס אליהם כאוסף הזויים. מה שמאושש את התאוריה שלי שהטיימס היה נחשב עתון שמרני יחסית בישראל, או לחילופין שאם קדימה היתה בשלטון ידיעות היה מתייחס לדפני ליף כהזויה.

    בתור קפיטליסט, אני מקווה שהם יצליחו. מה שקרה עם הבנקים הוא ההיפך משוק חופשי. אבל אני בספק אם אובמה יעלה על הגל הזה (כמו שיעץ לו ג'ימס קארוויל עוד לפני שהתחילו ההפגנות). הוא עצמו מחובר לא מעט לוול סטריט. נראה לי שהנהנים יהיו דוקא הליברטיאנים מימין כמו רון פול.

  • גיל שלי

    אולי תספר לנו מה אתה עושה שם ניר? אני חושב שאובמה יבין שאין לו שום סיכוי אחר. עם הדרך בה הוא מגייס את הכסף, הוא יכול לשרוד בלי הבנקאים

    • ניר

      מנהל פיתוח בסטארט אפ (קטן מאד). מכאן גם הענין בשוק הגיוסים..

  • אביאל

    בדיוק מה שניר כתב, השיטה הזו היא מחרבת הקפטיליזם בעצמו לכן ובצדק יש צורך בהרבה יותר הגבלים, גם מהמדינה וגם מהאזרח הפשוט שידע להעמיד את הפוליטיקאים במקום, שכן בשיטת הבחירות הפכה הרבה מאוד פוליטיקאים לתלויים באותם מחרבי קפיטליזם וזה סוג של מעגל שכנראה יוביל להשפעה רבה יותר של הציבור על חיי היום יום שלהם עצמם דרך ההשפעה על הפוליטיקה ולא יסתכם ללכת לקלפי כל כמה שנים. בקורס למבוא למדע המדינה למדתי על מודל חדש יחסית של דמוקרטיה השתתפותית שאמור לפתור חלק מהבעיות האלה, נראה אם הדבר באמת יצא לפועל.

  • גיל שלי

    חלק מהפתרון נמצא בדרך בה אובמה מגייס את התרומות שלו. הגיע הזמן שגם הוא יבין את מקור הבעיה. אביאל - אתה אומר שמה שאני ניסיתי להגיד בפוסט שלם ניר נסח טוב יותר בתגובה קצרה :-)

  • דניאל

    גיל, זה היה טקסט פשוט נפלא - בהיר ומובן מאוד

    • B. Goren

      כמו תמיד.

  • אריאל

    יש הבדל מאוד גדול בין ארה"ב לישראל (או לאירופה) וזה שבארה"ב מושרשת מאוד חזק הגישה שאם תעבוד ותהיה חכם - תוכל גם אתה להיות עשיר. כלומר, בניגוד לגישה הרווחת בארץ בשנה האחרונה שלהיות טייקון זה רע, בארה"ב להיות עשיר זה דבר טוב - זה אומר שאתה מוכשר. אם אתה עני, זה לא בגלל שהשיטה גרועה אלא בגלל שאתה כנראה גרוע.
    זה מאוד מופשט מה שאני אומר אבל זאת הגישה הכללית. ומכיוון שכל אחד בארה"ב חושב שאם הוא יעבוד קשה ויהיה חכם הוא יוכל להיות עשיר, אז אף פעם לא פעלו נגד אותם אנשים עשירים שניצלו את השיטה כדי להתעשר, אפילו אם זה על חשבון הציבור.
    המחאה האחרונה בעצם כופרת בעצם האמונה הזאת. היא נוגדת לכל הרוח האמריקאית ולכן יהיה מאוד מעניין לראות אם היא תחזיק מים. כבר היום ראיתי כתבה של מישהו שאומר למפגינים - צאו לעבוד ותפסיקו לקשקש, אם אתם עניים זה רק באשמתכם. אם המחאה תצליח זה אומר שמשהו מאוד רציני משתנה בארה"ב - וזה לא מובן מאליו. במידה מסוימת, לתנועה כמו מסיבת התה יש שורשים הרבה יותר איתנים במסורת האמריקאית (התנגדות להתערבות ממשלתית) מאשר למה שהמפגינים מציעים ולכן גם לא יהיה קל כל כך לאובמה להתחבר אליהם.

    • MJ

      אני חושב שזה אפילו יותר עמוק מזה. ברגע שמחלחל פקפוק אל האזרחים שלא משנה מה הם יעשו הם לעולם לא יהיו עשירים - כל הבסיס של המערכת הקפיטליסטית מתערער. ובגלל זה שמענו גם פה טענות רבות מהרבה בעלי עניין שהמוחים הם סתם בכיינים, עצלנים ובאופן אירוני גם כינו אותם חמדנים שלא מסתפקים במועט.
      מי שבקצה הפירמידה בשיטה הקפיטליסטית תמיד ירוויח. הוא רק צריך לדאוג שכל אלה שמתחתיו לא ירגישו שזה נעשה על חשבונם, ואת זה גם פה בישראל וגם כנראה באמריקה - הם שכחו.

    • ניר

      אני מסכים אתך לגבי הגישה האמריקנית העקרונית - אנשים שספרתי להם על ההפגנות על מחירי הדירות בת"א פשוט צחקו, לא הבינו איך אפשר למחות נגד חוקי היצע וביקוש. זה נראה להם כמו הפגנה נגד הגשם.

      אבל המחאה היא בגלל שהתברר שהבנקאים משחקים לפי חוקים אחרים מהשאר: כשהם מרוויחים הם קונים פרארי, כשהם מפסידים הצבור מממן אותם. זה מרגיז כל אמריקאי ("אומה שההגינות הבסיסית טבועה בה" אם להכנס לקלישאות-מיברג). לדעתי אם אובמה ישמע לעצה של קארוויל ויתחיל להוריד את הכפפות מול וול סטריט המחאה תדעך והקדנציה הבאה שלו תהיה סגורה.

      http://www.cnn.com/2011/09/14/opinion/carville-white-house-advice/index.html

      • גיל שלי

        בדיוק. דרך אגב גם הכעס על הטייקונים בארץ החל רק עם התספורות. אנשים מקבלים עושר, הם לא מקבלים עושר על חשבונם. המחאה כבר התפשטה להרבה מקומות בארצות הברית, ונראה לי שאובמה חכם מספיק כדי להבין שהוא חייב לרכב על הנמר. דרך אגב אחת הפעולות הראשונות תהיה לזרוק את גייטנר לכלבים, גייטנר הוא נציג הבנקים בוושינגטון

  • מנחם לס

    צעירי ארה"ב הכריחו את ממשלתם לצאת מוייטנאם. אל תזלזלו בצעיר האמריקאי. כשהוא רוצה משהו - הוא ישיג אותו. אני לא יודע על מה ניר מדבר. פה במיאמי היו אלפיח צעירים, וביניהם אחוז גבוה של היספנים. משהו רציני מאד מתבשל כאן.

    • ניר

      אם קיבלת רושם שאני מזלזל, זו לא היתה הכוונה. המחאה גדלה כל יום. אבל היא עדיין זעירה ביחס להפגנות בארץ (מדברים על משהו כמו 3000 אנשים בהפגנה שראיתי אתמול)

  • מנחם לס

    אחד כמו סטיב ג'ובס היה יכול להיות מנהיג המחאה הגדולה. יהי זכרו ברוך.

  • matipool

    גיל - אני לא מבין הרבה בכלכלה אבל נראה לי שהטור זה קצת יותר אופטימי מהטור הקודם שקצת הכניס אותי לסרטים רעים .
    אני צודק ?

    • גיל שלי

      אני תמיד אופטימי. המשבר בכלכלה הוא הזדמנות אמיתית לשינוי אמיתי, כמו כל משבר. אני חושב שהפעם לא תהיה ברירה ובמקום למשוך זמן, באמת יצטרכו לפתור את בעיות היסוד. זה ההבדל בין 2011 ל2008. כמובן שאם לא כך יקרה, יגיע משבר גרוע עוד יותר, ואז האופטימיות שלי תוכח כחסרת בסיס.

  • יניר

    כמה נקודות:
    1. לאובמה הייתה הזדמנות פז ב2008 לעשות סדר ,להכנס בבנקים ולעשות סדר, הוא פספס את ההזדמנות.האווירה היום לא שונה בהרבה והמציאות הפוליטית גם היא דומה.קשה להאמין שעכשיו הוא ישנה את עורו.הלוואי שכן, יש גבול לחזירות
    2.להיות עשיר בארצות הברית זה אכן ערך מקודש ומכובד.להבנתי המחאה היא נגד עשירי וול סטריט כלומר הבקאים,בנקאי ההשקעות ושאר ספוקלנטים שלקחו משכורות עתק ובפועל חלבו את הציבור.זה לא מקרה שהמחאה לא צמחה בקליפורניה שם לא מעט מהעשירים עשו את כספם בהיי טק, על ידי המצאת מוצר חדש ולא על ידי גלגול כסף של אחרים
    3. לדעתי גם הפעם ינסו למשוך זמן , כמו באירופה.מנהיג אמריקאי שרוצה להבחר פעם נוספת לא עושה מהפיכות .מהפיכות מבוצעות רק בשנה הראשונה של נשיא חדש

  • גיל שלי

    יניר - הבנקאים באמריקה הם הטייקונים בישראל. ההתעשרות שלהם נובעת מאפליה באפשרות לקחת מינופים. לכן הם למעשה מתעשרים על חשבון הציבור, וכשקשה לצבור נופל האסימון. זה מה שקורה היום באמריקה (אני יודע שאני חוזר על הרעיון שלך)
    לגבי אובמה והמהפיכה - לאובמה אין סיכוי להבחר אם לא ירכב על גב הזעם. זה לא מהלך טבעי לאופי הפשרני ומחפש הקונסנזוס של אובמה. אבל, כאשר הוא נדרש לשרוד, כמו בפריימריס מול הילארי, הוא הופך לנמר. לא הוא האיש לפספס את ההזדמנות לרכב על הזעם נגד הבנקים כל הדרך לכהונה שנייה

    • יניר

      למזלו של אובמה הבעיה התפוצצה בתחילת המשמרת שלו ולצערנו הוא לא עשה מספיק,עכשיו יהיה לו קשה לעשות דברים דרסטים כי חלק מהאשמה היא על כתפיו.
      הבנקאים האמריקאים יותר מלקחו מינופים מסוכנים. בעיני הם פשוט היו שותפים למעשה רמיה. הם ניפחו את בועת הנדל"ן, הרויחו מכך בטירוף וכמעט שלא שילמו את המחיר.מי ששילם הוא הציבור. על זה הזעם.
      הפתרון הוא בהגברה משמעותית של הרגולציה. רק נשיא דמוקרטי חזק וחדש יכול לעשות את זה לכן זה יקח זמן

  • ירון וינר

    המחאה הזאת צוברת תאוצה מרגע לרגע
    http://dailymemes.com/?p=280

  • אריק

    אובאמה תמיד נראה לי כמו מי שיודע מה צריך לעשות וכבול. אני לא מאמין שהוא יצא נגד הבנקים. מה גורם לך לחשוב שהוא ישתחרר מכבליו

    • גיל שלי

      יצר ההשרדות שלו. אין לו סיכוי לזכות שוב בנשיאות בבחירות על רקע כלכלי כמו שיהיה בשנה הבאה. הוא צריך למצוא נושא שירים אותו. מה יותר טוב מלבחור ברעים שהם גם הנציגים המובהקים של היריבים שלו, הבנקים? הוא יכול להגיד, עשינו הכל, הצלנו אותם, הם מסרבים להלוות לאזרחים כסף, הם אשמים בכל. זה בולשיט, אבל זו דרך להאשים משהו במצב. מכאן הוא יילחם בהם, ודרך אגב אם תקרא את הציטוטים שלו היום, הוא נראה כמי שמכין את הרקע. הוא טוען שבוול סטריט לא תמיד מכבדים את החוק. וואלה, חדש

      • אריק

        אני לא בטוח שאין לו סיכוי הרפובליקנים לא מצליחים להריץ מעשהו ליותר . מיום. והציבור מאשים אותם במצב לפחות במידה שווה.

  • אריאל

    המכה הכי גדולה לסיכויי ההבחרות של אובמה באה היום כששרה פיילין הודיעה שהיא לא מתמודדת על הנשיאות..
    אני חושב שאובמה ייבחר פעם שניה כי בצד השני אין מישהו שבאמת יכול לאיים עליו. אמריקאים צריכים משהו מאוד קטסטרופלי כדי לא לבחור נשיא לכהונה שניה, אפילו את פאקינג בוש הם בחרו לכהונה שניה אחרי כל הבלאגן בעיראק ואפגניסטן. מצד שני, את אבא שלו הם העיפו על רקע מצב כלכלי רע מאוד, אז לך תדע

    • עומרי

      אני מסכים עם ההנחה הזו- אין מישהו בצד הרפובליקני שמפציע ונהיה כבר מאוחר.
      הבחירות היותר חשובות למורשת של אובמה הם הבחירות הבאות לבית הנבחרים. בלי להחזיר אותו לשליטתו המוחלטת הוא יתקשה לתפקד כמו שקלינטון התקשה בכהונתו השניה.

  • amit pros

    קשה לי מאוד לראות את אובמה מצליח להיכנס עכשיו חזיתית בבנקים.אני חוש שדווקא להילרי בגיבוי של ביל כמובן והתקשורת היה יותר קל,אבל אופן פרדוקסלי,דווקא לרפובליקני מתון היה קל יותר...
    מה שכן-אם בנק גדול אמריקה יקרוס,אולי אובמה יצליח למנף את זה,אבל זה יותר מדי אם.
    אני כמובן מסכים עם כולכם שהכח של הגדולים בוו לסטריט חזק מדי,השאלה מה עושים מולם.

  • גיל נ.

    גיל כמו תמיד מענין לקרוא את הפרשנות שלך למהלכים הכלכלים והפוליטים. הגיוני שאובמה ינסה לרכב על גל המחאה החברתית. אבל בתור הנשיא שמ2008 אימץ ודחף את ה-Stimulate package שאיפשר לבנקים למנף את רווחיהם. יצא עכשיו נגד הבנקים ויצא נקי. יהיה מעניין לראות אם, איך, וכיצד...

Comments are closed.