הנה לכם סיפור שממחיש שאנחנו בישראל לא לבד. את מצלמות אולימפוס אני מניח שרובכם פגשתם בשלב זה או אחר בחייכם. מדובר בחברה יפנית הקיימת כבר כמעט מאה שנה. כיום החברה מתעסקת במוצרי צילום והדמייה רפואית.
*
למנכ"ל החברה הקודם מר קיקווקה עלה רעיון מבריק. לאור הצלחת ניסן במינוי קרלוס גוהן (מאויית באנגלית גוסן אך לא שומעים את הס), ולאור מינוי זרים לנהול סוני, המנכ"ל המליץ על מנוי מייקל וודפורד למנכ"ל החברה החדש. מייקל וודפורד היה מנהל אירופה בחברת אולימפוס, וכבר עבד בחברה שנים רבות.
*
הדבר האחרון שמר קיקווקה חשב שמר וודפורד יעשה זה חיטוט בעבר. אך לאור כתבות לא מחמיאות בעתונות היפנית מר וודפורד החל לחקור עסקאות עבר של החברה. מסתבר שהחברה שלמה 687 מיליון דולר לחברת ייעוץ אנונימית הרשומה באיי קיימן, כאשר רכשה שלוש חברות להדמייה רפואית. מדובר ביותר משליש מערך העסקאות. כמו כן הועסקה חברת ייעוץ נוספת בעסקאות אלו, חברה מוול סטריט שקבלה את הסכום ה"מגוחך" של חמישה מיליון דולר.
*
כאן עולות שתי בעיות. הראשונה, כיצד זה יכול להיות שחברה מוול סטריט תגבה עמלה כה נמוכה לעומת חברה אחרת. אני בטוח שהבנקים להשקעות בוול סטריט לא מצליחים לספוג את העלבון. הבעייה השנייה, אם כי חמורה פחות כמובן, היא שחברת הייעוץ הרשומה באיי קיימן, לא מוכרת לאף גורם אחר, ויש אף כאלה החושדים שיש לה קשרים עם היאקוזה. משום מה נראה היה לוודורד שמדובר בעסקה לא כשרה.
*
כאשר וודוורד העלה את העניין בפני הדירקטוריון של החברה היפנית, הדיקרטוריון החליט בדיוק כפי שדירקטוריון ישראלי היה מחליט. ההחלטה היתה להדיח מיידית את וודוורד מניהול החברה. הסיבה הרשמית היתה הבדלי תרבויות בלתי ניתנים לגישור. הסיבה האמיתית היתה קרבתם של יושבי הדרקטוריון למנכ"ל הקודם, וליושב ראש הדירקטוריון הנוכחי. זה דרך אגב, טען תחילה ששולמו רק 340 מיליון דולר לחברת הייעוץ האלמונית, אך לאחר מכן החברה הודתה בתשלום מלוא הסכום. מובן שליושב ראש הדירקטוריון מר קיקווקה שלום.
*
מה לסיפור מופלא זה ולדירקטוריונים הישראלים? בישראל כמו ביפן חברי הדירקטוריון בחברות רבות במשק רואים עצמם חבים חובת נאמנות לבעלי המניות. אך קיימת חובת נאמנות גדולה יותר. קיימת הנאמנות למנכ"ל מטעם. קיימת נאמנות לבעלי האינטרס. מדובר למעשה בחברים למילייה. המחשבה שהדירקטוריונים בישראל היו נוהגים אחרת, היא תמימה למדי. כאן אולי לא היו משתינים מהמקפצה, אך התוצאה הסופית היתה דומה. במידה ומנכ"ל זר היה עולה על בעייתיות בהתנהלות של בעל אינטרס גדול במשק לדוגמה, כל חברי הדירקטוריון היו שוקלים את שיקוליהם בנוגע להמשך התעסוקה בישראל. וכאשר שמים את זה על המאזנים אל מול הטובה של בעלי מניות אנונימיים, תהיו בטוחים מה חשוב יותר.
*
כיצד ניתן לפתור בעיה מהותית זו? למען האמת אין לי מושג. התשובה נעוצה אולי בהרחבה גדולה יותר של חובת האחריות של דירקטורים לאינטרס הציבורי. לדוגמה, אם היה ניתן לתבוע את הדירקטורים של כלל על אישור עסקת ההמור של דנקנר בקרדיט סוויס, ייתכן והיו חושבים אחרת, לפני שהיו מאשרים פה אחד את העסקה. כנ"ל לגבי כל עסקאות ההמשך של אי די בי בהלוואה לכלל, וגם לצורך רכישת מעריב.
*
לפחות נחמד לראות שאנחנו לא לבד בסיפור הזה. נחמת רבים נחמת שוטים
26 Comments
מסתבר שאת השחיתות וחוסר היושר לא המציאו היהודים.
בנצי – התעלמתי מהמשחק אתמול מאחר וזו נראית לי הדרך הכי בטוחה. אני קצת מוטרד מההגנה שלנו, אבל ממשיך להאמין בדרך של המאמן. עוד נזכה השנה באליפות.
טוב שהתעלמת. אין לי בעיה עם הדרך של המאמן אבל אני מאוד מוטרד מחוסר היכולת בהגנה. אם יש משהו שאני לא יכול לסבול זה שוער שלא יוצא לכדורי גובה אפילו על קו החמש ואם יוצא, לא לוקח אותם. עם כזו יכולת אנמית שלו ועם מכת הפציעות הארורה, לא נגיע רחוק. עוד שאלות שאין לי תשובות אליהן: בשביל מה קנו את צ'וקול אם לא נותנים לא לשחק ומה לעזאזל הסיפור עם גל אלברמן שנשאר בארץ?
לא נותנים "לו" כמובן.
לא הכרתי את חיימוב אבל עכשיו שאני רואה אותו הוא אחד השוערים הגרועים בליגה.
הוא לא נותן צ'אנס להגנה לטעות.
יותר מדי פעמים מכבי חוטפת 3 שערים ומעלה.
וגם נגד חיפה היא לא יצאה עם שלישייה רק בנס.
לא רק באשמת השוער כמובן.
לגבי איוניר, אני עדיין מחזיק ממנו אבל הוא יותר מדי עצבני על הקוים ולא יכול להיות שהוא מורחק יותר מהשחקנים שלו.
הוא לא יוכל לגבש לעצמו אוטוריטה בצורה הזו.
משהו השתנה במכבי דרסתית במשחקים האחרונים
אין לחץ, במשחק מול פאו בארץ, מושיקו ודהן מאחורה רצו בלי הכרה, כל השחקנים עשו לחץ. פתאום כולם עומדים ומתסכלים לצדדים..
דבר שני זה למה איווניר לא מבין שעם חלוץ אחד אין לנו מה לחפש בשום מקום.. אי אפשר לעשות עם זה כלום!
ודבר שלישי… איך זה שלא מפטרים את כל מי שקשור לבריאות וכושר רפואי במכבי?? מתחילת העונה יש לנו לפחות שני שחקנים פצועים כל הזמן! למה בחיפה ובהפועל אין פציעות כאלה? מזל שיש לנו סגל עצום.. אבל זה לא עסק…
בכלל מצב החברות במשק רע.
כל שירשור הדירקטורים בחברות השונות מעלות כמה שאלות.
1. איך יש לבעלי החברות אפשרות לנהל את חברתם עם הם גם חברים בעוד 5-10 דירקטוריונים שונים?
2. למה בדירקטוריון יושבים כמעט רק בעלי עניין (מקורבים-אבא, אמא,אחות ובת) ?
אולימפוס, כחברה קטנה המתמודדת מול ענקי השוק (ניקון וקאנון) מובילה גם בחדשנות טכנולוגית. עוד דימיון למדינה קטנה ומוקפת אויבים?
סחטיין על האופטימיות. לא נראה לי שהייתי ממשיך בכוון, אני מקווה שנשרוד יותר זמן מהם. לאור מה שקורה שם לא הייתי מהמר עליהם לאורך זמן.
נשארתי וחצי תאוותי בידי – לאן הלכו כל המיליונים האלו באיי קיימן?
גיל, זאת הפעם הראשונה שאתה לא משווה, או מראה השלכות, ממהות הפוסט והתיזה הראשית שלו – לספורט. ניסיתי בעצמי לחשוב על השלכה מסויימת ולא הצלחתי.
יש מקרים שמנג'רים מקבלים אחוזים על שחקנים שהם מביאים
כמובן לא ישירות אך בכל זאת . נראה לי זה היה יותר נהוג פעם באנגליה אבל לא נראה לי כל כך היום
האם קראת את הפוסט שלי? מעניין מה גישתך לנקודה שהעליתי, שדייויד סטרן מועסק ע"י בעלי הקבוצות, שהם, כמעט מתוך הגדרה, 'אנטי איגודיים'. לא משנה מהי הפילוסופיה שלו בקשר ל-'הסתדרות', תפקידו להילחם בה. אז מה רוצים ממנו?
מנחם – קראתי, אני אגיב אצלך בפוסט. זה פשוט ספור כל כך מעניין שלא זכה לשום כיסוי בישראל, לא הצלחתי להתאפק.
אריאל – חושבים שהיאקוזה זכתה בהרבה כסף שם
למה אי אפשר לתבוע את הדירקטורים של כלל? או של הבנק שנתן הלוואה לרכישה? כבר היו בארץ דברים מעולם.
לא ניתן לתבוע את הדירקטורים לפי החוק כמתכונתו כרגע. הבעיה פה היא פחות ברשלנות, יותר בשיקול הדעת המוטה הברור
רבותי, יש פה בלבול מסוים ויש צד שני גם לכל דבר.
דירקטורים מייצגים את בעלי המניות ומחויבותם היא כלפיהם.
יש דירקטורים שמיצגים את בעלי השליטה ויש שמיצגים את הציבור. אל האחרונים צריך לבוא בטענות במקרים בהם בעל השליטה "שודד " את הקופה ובעצם מרמה את שותפיו.
הרגולציה בשנים האחרונות כלפי דירקטורים הוחמרה מאד כולל אחריות אישית שלא ניתנת לביטוח כך שיש לא מעט חברות ששוקלות האם כדאי להיות ציבוריות עקב החשיפה.
הבעיה היא שבעלי שליטה הם אלו שממנים את הדח"צים . הפתרון הוא להגדיר מאגר של דח"צים פוטנציאלים שמהם ניתן יהיה לבחור או יותר חמור להפקיע מבעלי השליטה את הזכות למנות את הדירקטורים החיצוניים
מסכים אתך יניר, מדובר בנושא מורכב מדי לתגובות בפוסט. הבעיה כיום היא שבחברות של הטייקונים, אין סיכוי שמשהו באמת יפעל נגד רצונם, הכח שלהם גדול מדי
דרך אגב יש גם הבדלים ביננו ובין יפן. מסתבר שאפילו לא נתנו לוודפורד לפתוח את הפה בישיבת הדיקטוריון. הם פשוט שמעו לקוקיקווה, ונהגו לפי הוראותיו. המשמעת ביפן, והכבוד למעמד אין שני לו
התרבות היפנית היא כל כך שונה ולא מובנת לנו,המערביים, שקשה לדעת מה באמת קרה שם.
אגב, הסיפור נשמע לי תמוה.למה שמנכ"ל חדש שבא מבחוץ יתעסק עם עסקאות היסטריות? ובואו נחשוב מה יצא לו מזה? הוא שרוף לחלוטין, בדומה לבחור שתשובה לקח לדלק נדל"ן והתפטר אחרי חודש. מי יקח מנכ"ל כזה לחברה שלו?
חשבו גם על הנזק לחברה. כולם בסיפור הזה הפסידו
כולם אכן הפסידו בסיפור הזה. מיד כשוודפורד יצא עם הסיפור לתקשורת, מניות אולימפוס צנחו ב40% וכנראה גם קוקיקווה בדרך החוצה. כנראה לא רק התשלום לחברת הייעוץ היה חשוד, שלושת הרכישות בסכום של 1.3 ביליון דולר היו חשודות והמנכ"ל החדש היה צריך למחוק יותר מחצי מההשקעה. זו כנראה גם המוטיבציה שלו לחשיפת הסרחון.
צריך לזכור שאמנם וודפורד עבד שנים בחברה, אבל הוא אנגלי במקור, ולפני שמונה למנכ"ל עבד באירופה במסגרת החברה. הסיפור מראה את הבעיות הכבדות שעדין קיימות בממשל התאגידי ביפן, מזכיר מקומות אחרים בעולם
בעיני זה יותר עמוק ונכנס לנושא הגדרת תפקיד המנכ"ל.
מבין תפקידיו ניתן למנות:מקסום רווחים,העלאת מחיר המניה,הנחלת ערכי החברה,בנית מותג וכל מה שבעלי המניות באמצעות הדירקטוריון מבקשים,בהנחה שזה חוקי.
איך זה מתכתב עם התעסקות בהיסטוריה?
אולי זה ישמע רע ולא פולטיקלי קורקט ,לדעתי וודפורד ממש מעל באמון של בעלי המניות שלו, אלא אם כן התשלום היה לבעל שליטה או לבעל מניות אחר בחברה
אני כבר חצי שעה צוחק כאן. זה פשוט לא יאומן עד כמה האזרח הפשוט חי לו בחוסר הבנה מוחלטת לגבי הכוחות שמנהלים את חייו.
הבעיה היחידה היא שאני לא בדיוק מבין למה זה מצחיק אותי. אולי הייאוש.
המנכ"ל היוצא נתן 3 פתקים לנכנס ואמר לו לפתוח כל אחד במשבר הבא שיקרה. אחר 10 חודשים במשבר הראשון פתח את הראשון : " תאשים את המנכ"ל הקודם ". הלך לו – זה תמיד הולך . במשבר הבא אחרי שנה פתח עוד אחד : " תאשים את המצב בעולם , אי היציבות וכו'.." . איכשהו גם זה תפס. במשבר השלישי , אחרי עוד שנה פתח א תהשלישי. : " תכין 3 פתקים " .
כמה פער יש בין מה שיודע האזרח הפשוט לבין מה שקורה באמת בחברות המשפיעות והגדולות, ואיך מתקבלות שם החלטות הרות גורל.
יאיר
אתר allsportil
מה קשורה כלל לעניין עסקת קרדיט סוויס?
אם כבר מדובר בדירקטורים של כור.
מניות קרדיט סוויס נרכשו בשוק הפתוח. הבנק השוויצרי אינו קשור למי מבעלי השליטה באידיבי. מעבר לזה שזה סכום עצום ביחס לסך נכסיה של כור שמושקע בחברה אחת זו אינה עסקה מסובכת במיוחד. זו עסקה גרועה אבל די שקופה. כור היא זרוע השקעות של אידיבי שמנוהלת ע"י דנקנר. דנקנר ראה בקרדיט סוויס השקעה טובה. לא קיים לו שום עניין אישי עודף בקיום העסקה הזו מעבר לעניינה של כור עצמה. חברות יכולות לעשות עסקאות גרועות וסבירות וזה בדיוק סוגה של העסקה הזו.
משקיע סביר היה מצפה מחברת השקעות להשקיע בחברה בה היא יכולה לשלוט או להשפיע.השקעה בקרדיט סוויס היא השקעה ספקולנטית שמתאימה לקרן גידור ולא לחברה שאמורה להיות סולידית כמו כור.
זה אמנם חוקי אבל זה לא סתם השקעה גרועה,בעיני זה לא לגיטימי