ליגת שוקי ההון: בחירתה של אנג'לה

 

 

אנג'לה מרקל עומדת בפני בחירה בלתי נסבלת לפוליטיקאי ממוצע. היא צריכה לבחור בין קרן לחילוץ אירופה אשר תמנף את הבטחונות של גרמניה (EFSF) לבין הזרמת כסף גרמני באופן מיידי, על מנת לחלץ את המדינות הסוררות באירופה. בטח רבים ישאלו, מה רע כל כך באפשרות הראשונה? למה לא להקים קרן אשר למעשה תחקה את ההרחבה הכמותית בארצות הברית, ותחלץ את מדינות אירופה והבנקים באמצעות כסף מומצא (מדובר למעשה בהדפסה מודרנית)?

*

 

על מנת להבין את ההתנגדות הגרמנית העקרונית לקרן שתהפוך בטחונות ב400 ביליון אירו, לכסף לצרכי חילוץ בשני טריליון אירו, צריך להבין מהי הטראומה הגרמנית האולטימטיבית. ובכן, לא מדובר במלחמת העולם השנייה, כפי שרבים בוודאי נחשו. גם לא בראשונה. מדובר בתקופת רפובליקת ווימאר, ולשם הדגשה, באינפלציה הנוראה שהשתוללה במדינה בסוף שנות העשרים ותחילת שנות השלושים של המאה הקודמת.

 

האינפלציה באותן שנים מותירה את אותותיה בתרבות הכלכלית, ובתרבות הגרמנית הכללית עד לימינו אנו (לא שונה בהרבה מטראומת השואה ואותותיה בתרבות ובפוליטיקה הישראלית). גרמניה היא המדינה היחידה בעולם אשר חוקקה בחוק אסור על כניסה לגרעון פיסקלי, תוך כדי המשבר הכלכלי הנוכחי. בעיניה גרעון פיסקלי, כמו גרעון במאזן תשלומים (ההפרש בין היצוא והיבוא במדינה) הנם אסורים בכל רמה אפשרית.

*

 

קרן שתמנף את הכסף הגרמני לשם חילוץ מדינות אירופה, למעשה תצור מיליארדי אירו יש מאין. לפי מומחי הכלכלה, מדובר בהתפתחות אינפלציונית קלאסית. כאשר נפגיש גרמני ממוצע עם המושג אינפלציה, נוכל לראות מיד כיצד משתנה צבע עורו מלבן לשקוף (מעולם לא הייתי בגרמניה, כך שאברהמי יוכל להעיד על כך טוב יותר). פוליטקאי הפותח את הדלת לאינפלציה, לא מסתכן בהדחה בבחירות, הוא מסתכן בכניסה לספר השחור של גרמניה לעולמי עד. זו הסיבה מדוע הקרן שמומלצת בחום על ידי טימותי גייטנר ( זה שר האוצר שכל כך מצליח בארצות הברית בימים אלה, עד שהוא מוצא עצמו משום מה בעמדה להסביר לאחרים כיצד לפתור את בעיותיהם המורכבות), ונדרשת על ידי נשיא צרפת סרקוזי, בעיקר משום שזה רועד מהמחשבה של נפילת הבנקים בארצו.

*

 

העברה של כסף למדינות אחרות, ללא נציב גרמני אשר ישגיח על המדינות אשר אינן מתייחסות באותה צורה לגרעונות פיסקליים, נחשבת לבחירה רעה לא פחות. אם יש מי שמדמיין כי אירופה מסוגלת להגיע לאיחוד פיסקלי מלא, בתוך השבוע הקרוב, הוא כנראה אינו מבין את האיחוד האירופי של ימינו. כמובן שללא אחד משני פתרונות אלה, מרקל תמצא עצמה כמי שחסלה את האיחוד האירופי, דבר אשר יכול להביא להתפתחויות הרות אסון, גם כלכליות, ולאחר מכן מדיניות בתוך אירופה. אני לא מקנא במרקל, ואלה שחגגו את הפתרון בשבוע שעבר, יופתעו לגלות עד כמה הנושא מורכב.

*

 

רק עוד אנקדוטה קטנה כדי להסביר עד כמה התרבות הגרמנית שונה מזו שאנו מכירים במדינות אחרות. הכינוי האידישאי בעלהבוסטה (בעל הבית) הנו כינוי גנאי. ממתי להיות בעלים של בית הנו מגונה בתרבות היהודית? ברור שיש לזה שורשים היסטוריים, אך בגרמניה, מדובר בכינוי גנאי גם בימים אלה. גרמניה היא המדינה היחידה שאני מכיר בעולם המפותח, שבה אחוז בעלי הבתים אינו עולה על 30, בקרב האוכלוסיה. ההתנגדות האינהרנטית של סטף וורטהיימר לכל הפעללונים הפיננסיים, מגיעה גם היא עמוק מתוך התרבות הגרמנית. הגרמנים מאמינים בעבודה יצרנית, ואינם מבינים שהפעלולים הפיננסיים בשאר אירופה, הם שאפשרו את שגשוגה של גרמניה. עכשיו כאשר היא נדרשת לשלם עבור הפעלולים הפיננסיים אשר אפשרו לאירופים מספיק כסף על מנת לייבא את המוצרים האיכותיים מגרמניה, הגרמנים לא יודעים כיצד לנהוג ועל מי לכעוס.

*

ישנם דיבורים בארצות הברית על תכנית הרחבה כמותית נוספת עליה שוקדים בבנק המרכזי האמריקאי. הטענה היא שחייבים לעשות משהו על מנת להציל את הצמיחה בארצות הברית. שוב אנו רואים את הכלכלנים הקלאסיים. הם מסרבים לבחון את המציאות הכלכלית בארצות הברית, ומעדיפים לבחון את המספרים. נכון, הטענה היתה שהצירוף של תכנית תמרוץ של ממשלת ארצות הברית, בצירוף ההרחבה הכמותית של הפד האמריקאי, יביא אותנו היום למצב של אבטלה נורמלית בארצות הברית. כמו כן היינו אמורים להיות עמוק בתוך הצמיחה האדירה באמריקה. למרות שלא בדיוק זה המצב, אין נכונות בפד האמריקאי לבחון באם ההרחבה הכמותית עבדה.

*

 

התומכים בהרחבה נוספת קובעים שההרחבה עבדה, הנה בזמן שהדפסנו כסף, הבורסה עלתה, והצמיחה היתה סבירה. מיד כשנגמרה ההדפסה, נעצרו גם הצמיחה וגם שוקי ההון. כלומר, אם ברננקי היה הקומישינר של ליגת הבייסבול בארצות הברית, הוא היה תומך באישור ההורמונים והסמים. הרי, מאז שהחלו הבדיקות בליגת הבייסבול, אף אחד לא מתקרב לשיאי ההום ראנס של בארי בונדס, ואפילו ישנה ירידה בכמות הקהל המגיעה למגרשים. אם כן, נחזיר את הסמים מיד, ואז הכל יהיה בסדר. חבל שלא נותנים לפד לנהל את הליגות המקצועיות בארצות הברית, ואפשר לתת לו גם להחזיר את בגדי הים המיוחדים לענף השחייה. אין ספק, הלוגיקה הכלכלית שלהם מיוחדת במינה

 

לא נהוג בפאריס להשתכר ביום ראשון בבוקר / יותם מלמן
הקסם הצהוב שכבש אותי (ביקור ב-0:5 בדורטמונד)

29 Comments

ריקי רומא 22 באוקטובר 2011

מאמר פותח עיניים

סימנטוב 22 באוקטובר 2011

כן פותח עיניים תודה!

shai 22 באוקטובר 2011

I have a question

The Dutch are pushing an idea of appointing a separate EU commissioner, who will monitor all budgets of EU members and make sure that countries are not getting onto financial troubles.Such commissioner will have also the authority to lay sanction on countries which break the monitory rules, and no one will be able to veto his/her decision.According to the Dutch media, there is a growing support for such function by the German and The French.Is this a good idea and isn't such idea pave the way for a complete monitory union?

However I think there is 1 problem with the idea.European Treaties will need to be changed,to allow this,which may takes years to accomplish

דורפן 22 באוקטובר 2011

גיל – אתה מצביע על בעיה הרבה יותר רחבה. הפסיכולוגיה האנטי-אינפלציונית בגרמניה ידועה מאד. כפי שבאנגליה "פאונד חזק" הוא חזות הכל גם אם הוא גורם לאבטלה. כפי שבארצות הברית הצמיחה זה אלוהים. אבל אם אין דמות מיינסטרים של "אירופאי" שיש לו פסיכולוגיה כלכלית "אירופאית" אז אין איחוד אירופאי.

גיל שלי 22 באוקטובר 2011

זו הבעיה העיקרית. אירופה צריכה לקבל על עצמה את התרבות הגרמנית, בתמורה לכסף הגרמני. אבל אם נסתכל על הבנק המרכזי באנגליה, ונסיונותיו הנואשים להחליש את הפאונד בימים אלה, אולי יש תקווה שגם וויתורים תרבותיים אחרים ייעשו באירופה. הגרמנים גם יצטרכו להשתנות, בסופו של יום אי אפשר לדרוש הורדה דרסטית ברמת החיים של כל המדינות בדרום אירופה. גרמניה תצטרך להתחיל לצרוך מוצרים ושירותים שמקורם באיטליה, ספרד וכדומה

גיל שלי 22 באוקטובר 2011

שי – איחוד תקציבי זה הפתרון שיתפוס בסוף לדעתי הצנועה. ישנן יותר בעיות מאחת. כן זה תהליך מורכב שלא יתגשם תוך ימים, ואני חושב שקודם צריכה להתרחש קטסטרופה כדי להסיר את ההתנגדויות האנהרנטיות של המדינות שאמורות למעשה לקבל מרות חדשה. שתיים, יש בעיה עם מדינות בתוך האיחוד האירופי עם מטבע שונה (שבדיה, בריטניה דוגמאות). יש עוד בעיות, אבל בלי זה, גרמניה הולנד והאחרות לא יקבלו על עצמן לחלץ את שאר המדינות

shai 22 באוקטובר 2011

I think they are talking,at this moment,about countries in the Euro zone, as these are the countries that forming the highest danger for the the stability and existence of the Euro.that leaves countries like Sweden and UK out

גיל שלי 22 באוקטובר 2011

נכון אבל זה יוצר בעיות. אחת, מה קורה עם מדינות מזרח אירופה שאמורות להצטרף למטבע כמו פולין. איפה אתה ממקם אותן, מה הזכויות שלהם? האם אתה יוצר שני איחודים? האם יש איחוד פיסקלי בלי אחוד מדיני גדול יותר? אם אחוד מדיני גדול יותר, עוד פעם עולה השאלה האם בריטניה חיה עם זה בקלות

shai 22 באוקטובר 2011

I think is what they are saying is, that anyone who want to join the Euro zone will have to meet a very strong criteria. There want to avoid a repeat of the Greek case, where Greece has joined the Euro, even though the numbers weren't fittings.And before anyone barge in, there is a growing recognition that countries were let in the Euro even though their numbers weren't suficient

shai 22 באוקטובר 2011

And about UK-they will have to make up their mind what do they really want. Because as it is they are part of the EU but not really part of it.They are sitting on the fence and wait. To be honest at the current situation, the UK has less influence than they wish to have and part of it it's their attitude to the EU.yes but no but yes but no attitude

יניר 22 באוקטובר 2011

הפתרון בעיני הוא פשוט במיוחד לאור העובדה שהיוונים קיבלו כבר תמיכה וזה לא הספיק להם, ומעבר לכך "לא מתאים להם" להוריד את רמת החיים שלהם.
הכלל הוא פשוט ,הגרמנים יתנו כסף בתנאי שמספר תנאים שיקבעו מראש לגבי יוון יתקיימו. למשל, גודל השרות הציבורי,תנאי עבודה,תנאי פנסיה וכן הלאה.
הפיקוח חייב להיות חיצוני היות והיוונים כבר הציגו חשבונאות יצירתית בעבר.
הכסף ינתן בהדרגה וההזרמה תופסק אם התנאים לא יתקיימו. קצת כמו חשב מלווה של משרד האוצר לרשות מקומית בעיתית.
הבעיה היא אם היוונים לא ישתפו פעולה ויעדיפו להפיל את הבית ( אירופה) על יושביו. אז,תיווצר בעיה אמיתית

amit pros 22 באוקטובר 2011

גיל,אני חושב שאתה קצת אופטימי מדי….הפתרון הטוב ביותר שנראה כרגע הוא שבעצם גרמניה פשוט תשתלט על יוון.אני ממש לא רואה את זה קורה.ולכן אין מנוס מפירוק האיחוד האירופי.אני עדיין לא מצליח לראות שום תרחיש שבו הגרמנים מצליחים להשתלט על ככ למדינות אירופה,בלי שזה יצור מרמור מטורף מצד מי שאמור לממן את כל הסיפור הזה, ולכן בסופו של תהליך-אבל לפני שבזק תקרוס….-האיחוד האירופאי יקרוס ברעש גדול.

גיל שלי 22 באוקטובר 2011

עמית – אני לא מסוגל לראות תסריט שסיומו פערוק האיחוד. הנזקים גדולים מדי

עומרי 22 באוקטובר 2011

האיחוד האירופי לא יפורק. גרמניה תבלע את הגלולה כי עומדים כאן סיכונים תיאורטיים של אינפלציה וחוסר שביעות רצון פוליטי מול סיכונים מיידיים של כאוס שיפגע מאוד בכלכלה הגרמנית.

להבדיל, הפחד הקמאי של הכלכלה הישראלית הוא גם אינפלציה, אך זה לא מנע מפישר לפעול בנחישות להחלשת השקל ב-3 השנים האחרונות. משום שההתחזקות שלו הכילה בתוכה סיכונים ריאליים משמעותיים.

אני חושב שהיום ניתן להעריך הרבה יותר את ההימנעות האנגלית מכניסה לגוש היורו שספגה ביקורת בתחילת העשור הקודם. לאנגלים לא חסרות בעיות אך יתכן שהתעקשותם להישאר עם הפאונד, מטבע פסאודו-חשוב שעתידו מאחוריו, הצילה שם את הכלכלה.

יניר 23 באוקטובר 2011

זה מדויק והחשש של היורו סקפטים ( ככה קראו להם) היה בדיוק מהמצב הנוכחי: שמדינות חלשות יפשטו רגל מצד אחד ולא תהיה אפשרות לעשות פיחות מטבעות כצעד מוניטרי שאיננו מחייב את אישור הפוליטיקאים.
אם כי, זה שהאנגלים לא מסובכים עד הצוואר כמו הגרמנים והצרפתים זה יותר מזל משכל, שנבע מחולשתם וחוסר יכולת הבנקים שלהם או זהירותם לתת הלוואות ליוונים

עומרי 23 באוקטובר 2011

זה היה מהלך מצוין מתורת המשחקים. אם גוש היורו יצליח- הם יצטרפו בלי בעיה ובתנאים טובים, כי הם האנגלים.

אם הוא יכשל- הם לא קשורים לזה ויש להם מטבע ומערכת מוניטארית עצמאית

יניר 23 באוקטובר 2011

זה נכון , דמיין את מצב האנגלים ללא ירידת ערך הפאונד. רעבים ללחם

גיל שלי 23 באוקטובר 2011

יניר- זה לא כל כך פשוט. היוונים רמו, אבל הם נעזרו בגולדמן לשם כך, וכנראה כולם עשו תרגילים כאלה בזמנו, כי זה היה אינטרס של כולם. לאורך זמן אי אפשר לדרוש מיוון, ספרד, איטליה, פורטוגל, לעבוד הורדה דרסטית של רמת חיים. הדרך היחידה לשמור על גרמניה כמעצמה כלכלית היא להבין שגרמניה צריכה להתחיל לצרוך באשראי, ולאפשר למדינות דרום אירופה להיות תחרותיות מולה. יוון זה רק קצה הקרחון

יניר 23 באוקטובר 2011

גיל,
קשה לי להאמין שגרמני יהפוך את עורו פתאום, וגם אם ירצה לצרוך יותר, רוב המוצרים מגיעים מאסיה בכל מקרה,
מדינה כמו פורטוגל צריכה להיבנות על תיירות ולא על תעשיה,

לגבי ירידה ברמת חיים, כשאין ברירה, אין ברירה.
המצב כיום הוא שמדינות באיחוד הארופי יכולות לחיות ברמה הגבוהה מכפי יכולתם על חשבון מישהו אחר. וזה ימשיך לקרות כי כל פוליטקיאי שרוצה להבחר יעדיף להעלות את רמת החיים ולא להוריגדאותה, במיוחד שלא הוא ישלם את החשבון

יריב 22 באוקטובר 2011

הערה קטנה, בעברית משתמשים בצורות המספרים האירופיות, זה בולט במיוחד כשמדברים על אירופה…
אלף מיליונים – מיליארד.
אלף מיליארדים – ביליון.
אלף ביליונים – ביליארד.
אלף ביליארדים – טריליון.

אין בעולם טריליון אירו…

תום 23 באוקטובר 2011

לא ממש. בכל עיתון, אתר ושיחה שקראתי/שמעתי זה הולך: מיליון->מיליארד->ביליון.

אבי 23 באוקטובר 2011

ביליון זה מיליארד ושניהם שווים אלף מליונים.
טריליון שווה אלף ביליון (או מיליארד)

יריב 23 באוקטובר 2011

זו נקודה פעוטה, אבל אני אדם קטנוני. ישנן, בעקרון, שתי שיטות שונות לשמות למספרים גדולים. בישראל נהוגה (רשמית, על פי החלטות האקדמיה למיטב ידיעתי) נשיטה האירופית, המקובלת גם בכל מדינות אירופה למעט בריטניה. בריטניה, אגב, עברה מהסימון האירופי לאמריקני מתישהו אחרי מלחמת העולם. בכל מקרה, התוצאה היא שהשם "ביליון" משמש בשיטה אחת לציון 9^10, ובשנייה לציון 12^10. בדומה, טריליון משמש באחת לציון 12^10 ובשניה לציון 18^10. באופן כללי, בשיטה אחת מכפילים באלף בכל קידום של התחילית (העוקבות אחר שמות מספר בלטינית – בי, טרי, קוודרי, קווינטי, סקסטי, ספטי וכולי), בשיטה השנייה כל קידום של התחילית מציין הכפלה במיליון. כלומר, בשיטה המקובלת בארה"ב טריליון אכן שווה לאלף ביליון, בשיטה המקובלת באירופה (בפרט בנושא מאמר זה, גרמניה) טריליון הוא מיליון ביליון.

תום, שים לב שזו בדיוק היתה טענתי.

אבי 23 באוקטובר 2011

הצדק עמך.
אמנם אני איש של מספרים אבל תמיד יש מקום ללמוד דברים חדשים גם (אולי אפילו במיוחד) בתחומנו שלנו.

http://en.wikipedia.org/wiki/Long_scale

גיל שלי 22 באוקטובר 2011

יריב – תודה

נתי 22 באוקטובר 2011

גיל
הדוגמא לבייסבול היא בעיניי המחשה מצויינת.
שאלה: האם יש דד-ליין לכל הנושא הזה של החלטה גרמנית, וכד'?
כי כל פעם שאני קורא כמדורי הכלכלה מדובר על דד-ליין אחר בניגוד למשל למה שהיה בארה"ב עם גודל החוב או ההרחבה הכמותית.
ועוד הערה: מעניין, שאצלנו במשפחה (ואצל אבי היידיש היא מקורית) הכינוי בעלבוסטה (בעלת בית) דווקא היה תמיד חיובי, ומיועד לאישה המנהלת ביד רמה וטובה את משק הבית. תוך כדי הכתיבה אני נזכר שאולי אתה מכוון ל"בעלבת" (בעל בית) שאכן מהווה כינוי גנאי למשהו בורגני כזה…
זה באמת הפריע לאבי עם הזמן כשילדיו בגרו והתחתנו, ונשאו בעול משק הבית לפחות כמו בנות זוגן אם לא יותר, והוא ניסה חמצוא ביטוי מתאים ולא מצא…

גיל שלי 23 באוקטובר 2011

אין ממש דד ליין. אבל גם אין הרבה זמן כי יוון צריכה כסף דחוף ובלי זה הכל יתפרק

amit pros 23 באוקטובר 2011

גיל,עכשיו אני חושב שאתה קצת פסימי מדי…מה זאת אומרת הכל יתפרק?ב300 השנה האחרונות מדינות שונות חוות משברים שונים ובדרך כלל הכל חוזר לעצמו.גם הפעם למרות שזה נראה-כמו כל פעם שאנחנו נמצאים באמצע משבר-שזה המשבר הכי גדול,בכלל לא בטוח.אז היוונים יפשטו רגל וכמה שנים יהיו בקשיים.העולם יפסיק לעשות עסקים עם ספרד ואיטליה?
חוץ מזה,תמיד אפשר למצוא איזה נבל ולצאת למחמה.

קשקשן בקומקום 23 באוקטובר 2011

לפני שאני אפילו מגיע לקרוא את התגובות (מעניין לא פחות מהמאמרים פה ב-באזז, אחד המקומות היחידים עם דיונים אמיתיים ועניניים), אני רק רוצה להגיד –

אל תפסיק, אתה גדול. באמת מאיר עיניים

Comments closed