השעון מול הבריון (הזיכרון הקצר של הגרמנים)

  אני גונב את הדימוי של קרב איגרוף משותפי וחברי ג'וני קיי. בקרב המפורסם 'דה רמבל אין זה ג'אנגל' מוחמד […]

 

אני גונב את הדימוי של קרב איגרוף משותפי וחברי ג'וני קיי. בקרב המפורסם 'דה רמבל אין זה ג'אנגל' מוחמד עלי נקט בטקטיקה מפורסמת. הוא נשען על החבלים, משך זמן, נתן לפורמן להתיש את עצמו במכות אדירות אל גופו ובעיקר אל כפפותיו, ואז בסיבובים המאוחרים פצח במתקפה והכניע את פורמן בנוק אאוט.

*

הפד האמריקאי והפוליטקאים האירופיים מנסים לנקוט בטקטיקה דומה מול המציאות. למעשה, הכלכלה העולמית כיום הינה קרב איגרוף בין המציאות ובין המנהיגים, המנסים טקטיקות שונות של משיכת זמן, עד ש"יהיה בסדר".

*

נתחיל בקרב עם הכללים הפשוטים יותר. הקרב להצלת אירופה, הנה קרב אשר לו תכלית אחת ויחידה. למשוך זמן עד שפתרון אמיתי לבעיית חוסר האיזון באירופה יציג את עצמו. למעשה הבעיה האמיתית באירופה היא חוסר היכולת של מרקל למכור לעמה את הפתרון האמיתי, הפתרון שדנו כאן בו רבות.

*

הבעייה היא שבגלל הפחד הגרמני מאינפלציה, גרמניה לא רוצה לאפשר לבנק המרכזי האירופי לנקוט בהרחבה מוניטרית זהה לזו שהפד האמריקאי נקט בו.

הפתרון לבעיות של איטליה וספרד יכול היה להיות פשוט לכאורה. הבנק האירופי היה יכול, בדומה לפד האמריקאי, להמציא כסף, ולקנות את כל החוב החדש של איטליה וספרד. כך היו נקבעות רמות ריבית על פי רצון הבנק האירופי, וכך איטליה וספרד היו יכולות להמשיך ולגייס כסף ב"שוק".

פתרון זה היה מושך זמן בלתי מוגבל, עד לשינוי המדיניות. התשלום על המדיניות היה דומה לתשלום על המדיניות של ההרחבה המוניטרית בארצות הברית, אינפלציה (לא בהכרח האינפלציה המוכרת לנו, כנראה כמו במקור האמריקאי, אינפלציה של מחירי סחורות ונכסים). זו הסיבה שהגרמנים מתנגדים לשיטה הנפלאה הזאת.

*

הגרמנים מנסים למעשה למשוך זמן, אך מאידך להימנע משינוי הכללים של הקרב. הפד, בהרחבה המוניטרית הקודמת, ובהרחבה הכמותית הבאה שהוא הודיע שהוא שוקל, למעשה הוציא את השופט מהזירה. כאשר השופט לא נמצא, הפד ניצל את אחת ההפוגות והכניס סם מרדים למים של המתאגרף הקרוי "השוק".

בזכות סימום זה, הפד למעשה קונה זמן עד להתעוררות השוק (המתאגרף של קבוצת המציאות). בזמן הזה הפד יכול להיות רגוע, שכן המתאגרף המסומם לא מאיים עליו. כמובן שהצופים (באמצעות האינפלציה בעולם, ובריחה מהדולר האמריקאי) מסרבים להמשיך לצפות בקרב, והסיכון הוא שלבסוף לא יישאר ולו צופה אחד.

כלומר, הפד ימשיך בקרב, אבל האזרח האמריקאי יישאר חסר עבודה, והכלכלה העולמית תיכנס לסחרור אינפלציוני ולמלחמות סחר עולמיות, שיגרמו נזק לכולם.

*

הפתרון האירופי כן קצוב בזמן. בדומה לעלי, המתאגרף (בדמות המנהיגים האירופים) מנסה למשוך זמן. אך בניגוד לטקטיקה האמריקאית, בגלל הפחדים הגרמניים, האירופים למעשה קונים זמן בקרב שבו המתאגרף בשם "שוק" מתחזק מסיבוב לסיבוב, ורואה את החתכים העמוקים מעל העיניים של הלוחם האירופי המסכן.

האירופים המציאו יצור אשר מבטח את החוב של איטליה וספרד, ייצור אשר מוקצב ביכולת שלו. כאן הזמן קצוב, מיד כשיגמרו 200 מיליארד היורו שהקציבו לשם הביטוח, המתאגרף יופל בנוק אאוט.

*

בהקבלה למאמבל אין דה ג'אנגל, זהו מצב בו פורמן, במקום להתיש את עצמו מסיבוב לסיבוב, כוחו רק מתגבר. זאת בזמן שעלי היה מצליח להתגונן סיבוב אחר סיבוב, עד שהיה נחלש, סופג מכות חזקות יותר ויותר, עד שהנוק אאוט יהיה מובטח.  במצב כזה עלי בוודאי היה משנה את הטקטיקה, בעוד האירופים רואים את התוצאה הסופית אך לא מסוגלים לשנות אותה.

*

ישנם פרשנים שחושבים שאילו במקום מרקל, הלמוט קוהל היה עכשיו קנצלר גרמניה, הטקטיקה הנבחרת היתה שונה. קוהל היה דוחף את גרמניה לעבר לקיחת אחריות על החובות של מדינות דרום אירופה, ודוחף חזק לאיחוד פיסקלי מלא.

פרשנים אלה מתעלמים מנקודה חשובה מאוד. הלמוט קוהל היה קנצלר גרמניה בסוף שנות השמונים. גרמניה היתה מרוחקת מעט יותר משלושים שנה מסוף מלחמת העולם השנייה.

אז, הזיכרון הטרי של גרמניה כמוקצה בקרב עמי העולם, והצורך הגרמני בשוק האירופי המשותף כאמצעי שרידות לגרמניה, היה אז טרי בזכרונם של אזרחי גרמניה. הגרמנים לא נזקקו לקטסטרופה כלכלית כדי  לזכור כמה חשובה אירופה המאוחדת לאינטרס שלבם.

כיום, כאשר אנו נמצאים במרחק גדול יותר מסוף מלחמת העולם השנייה, האזרחים הגרמנים לא זוכרים למה הם צריכים להציל את מדינות הדרום. לכן ידיה של מרקל כבולות. כדי  להזכיר לאזרחי גרמניה את הצורך האקוטי באירופה מאוחדת, כנראה צריכה לקרות קטסטרופה כלכלית.

*

אירופה מסוגלת למשוך זמן עכשיו, אם קברניטיה יגיעו להסכם סביר בזמן הקרוב. אולם התוצאה של הקרב הוכרעה. ללא שינוי החוקים, לאירופה אין סיכוי. הנקודה היא שהאירופים צריכים כנראה נוק אאוט חזק, על מנת לשנות את החוקים.

הפצעים מעל העין האירופית הולכים ומתרחבים בזמן שאירופה מושכת זמן. הקהל מריח דם. מעניין האם יקום מאמן אירופי חזק מספיק על מנת לשכנע את המתאגרף האירופי לפרוש מהזירה, לשנות את החוקים, ליצור אירופה חדשה, לפני הנוק אאוט.

אני כמובן לא יודע להמר על משך הקרב, אך בניגוד לקרב האמריקאי, הפצעים האירופים מתרחבים כל הזמן. יש מצב שהנוק אאוט יידחה לתחילת שנה הבאה, אך לא הרבה מעבר לכך.

*

יומן האליפות של מכבי
אינסטינקט מול אינטואיציה

תגובות

  • ריקי רומא

    מאד מעניין בהמשך ישיר לפוסט הקודם שלך
    דבר אחד לא בטוח שהבנתי: אתה כל הזמן מתייחס לטקטיקה של גרמניה ואמריקה ומשווה אותה לקרב של עלי.
    לי הקרב נראה שהוא הוכרע מראש ע"י עלי דרך בחירת אסטרטגיה יעילה.
    האם אתה מאמין שממשלות אירופה וארה"ב נטולות אסטרטגיה בכלל לטיפול המשברים וייצוב הכלכלה?

  • גיל שלי

    אני חושב שהטקטיקה המבריקה של עלי לא מתאימה בנסיבות הקיימות. אני מבין את חוסר היכולת להכיר בבעיות האמיתיות. יש בעיה פוליטית אמיתית. אין לאף מנהיג אומץ או יכולת לטפל בבעיות. לכן מסתפקים בלמשוך זמן

  • מנחם לס

    שימוש מבריק ממש בקרב האיגרוף המפורסם להסבר הנקודות הכלכליות שרצית. גיל, אתה משתפר מפוסט לפוסט, וחבל שיותר לא קוראים אותך !

    אנחנו בדרך לדרום קרולינה, לביתנו החדש: שלושה חדרי שינה, סלון גדול, חדר טלוויזיה, 3 BATHROOMS (שלנו בחדר השינה ענק ממש עם ז'קוזי), חדר כביסה, חדר מחסן, חנייה לשתי מכוניות. דורפן הבטיח שיום אחד יבוא לבקר, אז הוא עד שלא הגזמתי.

    מחיר? 101,000 דולארים (שהורדנו ל-95,000 כי שילמתי קש. ואנחנו לא באיזה שדה מבודד בהרים. אנחנו בעיר GREENVILLE שהיא היום מאד יקרתית, תרבותית (הפילהרמונית של גרינוויל), ומאד מתפתחת!!

    • ריקי רומא

      בשעה טובה על המעבר מנחם

    • פאקו

      מצטרף לשבחים. הטורים שלך הם תענוג צרוף. אני אגב לא מסכים שאין הרבה קוראים, אלא אולי פחות מגיבים (זאת כי מין הסתם לרוב המגיבים יש פחות דברים חכמים לומר על הרחבות מוניטריות).

    • טימי

      קוראים גם קוראים..

  • גיל שלי

    נשמע מחיר הרבה יותר הגיוני מדירת חדר בדרום תל אביב שעולה יותר. אני גם אגיע יום אחד לבקר

    • מנחם לס

      כשכתבתי "חבל שיותר אנשים לא קוראים אותך" לא התכוונתצי לכאן, באתר. כאן קוראים אותך כולם בשקיקה. התכוונתי ל-"מדינת ישראל", כמו כתבות ראשיות בידיעות אחרונות באותו מעמד של סבר פלוצר, או מה ששמו.

  • טל 12

    ציפיתי לתגובה שלך.תודה על הפוסט

  • amit pros

    בינתיים גרמניה אישרה את הרחבת קרן החילוץ
    מה שאומר שיש סיכוי סביר שהשווקים יעלו לפחות עד ינואר,וגם יתן מרווח נשימה למי שירצה להיכנס לשורטים רציניים.
    אולי העסק קיבל עוד כמה חודשים
    בינתיים אני לא רואה שום דבר מהותי שבאמת יכול למנוע את קריסת השוק.
    אתה אכן צודק,כנראה שהסיכוי היחיד הוא איחוד פיסקלי מלא.הסיכוי שזה יקרה-יום אחרי שביתר חורפיש תזכה בצ'מפיונ ליג

  • גיל נ.

    Gil I love your analogy and you are very convincing. I am with you and all looks like a Greek Tragedy were the end is tragic. Let me be the devil advocator
    Why does the market go up and up every time there are “good” news about agreement between European leaders?

  • יוני

    גיל, כתוב נהדר כרגיל, רק שאצל קוהל זה היה מעל 40 שנה, לא 30.

    • גיל שלי

      יוני - אני לא טוב במספרים, זה התחיל 30 ומשהו, נגמר בארבעים ומשהו. ההבדל הגדול בין קוהל למרקל, הוא שמרקל נולדה אחרי המלחמה, קוהל לפני

  • גיל שלי

    גיל - ברור שהשווקים עולים כאשר יש הארכה של חיי החולה. האפשרות השנייה היתה פירוק מיידי. בזמן שנותר יש סיכוי שמשהו טוב שיקרה, מה שגורם לגופים לסגור שורטים. המבחן האמיתי של השוק יגיע כאשר יתחילו לבחון את קרן ההצלה. הלחץ על אגרות החוב של איטליה ספרד אירלנד פורטוגל, יימשך ואפילו יגבר. השווקים רוצים פתרון אמיתי. זה כמו המצב בישראל. כולם יודעים איך יהיה הפתרון עם הפלשתינאים. השאלה היא מתי הפתרון יגיע, או שיהיה מאוחר מדי לפתרון. כך גם עם המצב באירופה

  • אריאל

    מצוין כרגיל. אבל אני לא בטוח שאני מבין מהטור הזה מה הפתרון האמיתי שאתה מציע - איחוד פיזיקלי מלא? ואם כן, אתה באמת חושב שיש סיכוי כלשהו שזה באמת יקרה?

    • amit pros

      כן-כל עוד גרמניה לא יכולה לקבוע שום דבר בפועל אלא רק לכסות על המשברים,שום דבר באמת לא ישתפר.רק שגרמניה תוכל לשלוט בפועל על התקציב היווני ועל כל הנגזרות יזוז משהו באמת.
      הסיכוי שהיוונים יתנו לגרמנים שליטה מלאה על כלכלת יוון שווה ל0,אפילו לא צריך להכניס כאן בדיחה על הקולטס.

  • דובי מילר

    גיל

    להתעניין בכלכלה כבר גרמת לי, בסוף אני גם אבין משהו ולא רק אשתי..

    תודה

  • גיל שלי

    אריאל - הבעיה באירופה היא מבנית, לא בעיה של מצוקה קלה במזומנים. הבעיה המבנית היא שגרמניה מוכרת לאירופים, והאירופים לווים מהעולם כאילו הם גרמנים, כדי לקנות מהגרמנים. זה הולך יפה עד שהבלוף נחשף. עכשיו מה לעשות הבלוף נחשף. אירופה צריכה להחליט, או שהגרמנים מתחילים להלוות לאירופים, או שהגרמנים מאפשרים לאירופים למכור להם דברים (תיירות, שירותים, ייצור במפעלים). עד אז אפשר למשוך זמן, להמציא מכשירים פיננסיים, הכל על זמן שאול. מרגע שהשווקים עלו על הבלוף, זה כמו מתאגרף שרואה את החתך. הם נטפלים למקומות החלשים עד פתרון אמיתי.

    בניגוד לעמית אני חושב שהתמוטטות אירופה זה מחיר ששום ממשלה בעולם לא מסוגלת לעמוד בו. לכן אני חושב שכשתגיע המפלה של ספרד או איטליה, הגרמנים ושאר האירופים יתעוררו, יריחו את הקפה, ויגיעו בדרך הקשה לפתרון האפשרי היחידי. איחוד הרבה יותר מלא. לא שונה הרבה משאלת השטחים בישראל. כולם יודעים מה התשובה, השאלה היא מתי

Comments are closed.