אינסטינקט מול אינטואיציה

כל לוחם לומד על בשרו את ההבדל המהותי בין אינסטינקט ובין תגובה אינטואיטיבית נרכשת. כאשר אגרוף מגיע במהירות עצומה לכוון […]

כל לוחם לומד על בשרו את ההבדל המהותי בין אינסטינקט ובין תגובה אינטואיטיבית נרכשת. כאשר אגרוף מגיע במהירות עצומה לכוון אפך היפה, האינסטינקט הוא לעצום עיניים. ברם, ספק גדול הוא, שאינסטינקט זה יועיל בכדי להפחית את עצמת המכה. הלוחם לומד להשאיר את עיניו פקוחות ולשלוט באינסטינקט, ולפתח תגובה נרכשת של סטייה הצידה, או התכופפות, או בלימה באמצעות היד, הכל בהתאם לסיטואציה. מובן שבשתי התגובות המוח לא הספיק להפעיל חשיבה רציונלית, אך ההבדל המהותי בתגובות ובתוצאות, ממחיש יפה את היתרון של האינטואיציה על האינסטינקט בקבלת החלטות.

האינסטינקט הטבעי של כל משקיע, הוא לטעות בכוון עודף פעולות. מספר גורמים מובילים אותנו לאשלייה, כי רוב הפעולות שלנו מובילות לרווחים ולא להפסדים. כל עיסקת קנייה ומכירה של מניות או אג"ח יש לה סיכוי של 50% הצלחה מראש. ככל שנחזיק בפוזיציה חיובית (פוזיציה השקעתית אשר תהנה מעליית מחירי נכסים) זמן רב יותר, הסיכויים שלנו להרוויח ממנה עולים, שכן הנטייה הטבעית של רוב השווקים היא לכיוון העליות לאורך זמן. למרות זאת,  רוב המשקיעים בשוקי ההון, מפסידים לעיתים קרובות. אחת הסיבות להפסדים של משקיעים, הינה השתלטות האינסטינקט על השכל הישר במסווה של אינטואיציה. האינסטינקט כמובן משתלט ברגעי הלחץ כטבעו של אינסטינקט.

אחד האינסטינקטים המזיקים ביותר למשקיע, הינו עודף פעילות. אצל כולנו קיימות אשליות רבות הדוחפות אותנו לאינסטינקט זה. ראשית אנו משוכנעים לעיתים קרובות, כי קיימת סיבתיות במהלכים בשוקי ההון. זאת למרות שכל משקיע מנוסה מבין כבר לאחר זמן קצר, כי התנועות קצרות הטווח של השוק הינן רנדומליות לחלוטין (אלא אם אתהשייך לבנק גולדמן זקס).

אשלייה זו גוררת איתה אשלייה נוספת של הערכה עצמית ביתר. הערכת יתר זו גורמת לנו לחוש כי אחוזי ההצלחה שלנו גבוהים בהרבה מ50%- ומכאן, התוצאה המתבקשת הינה, שככל שנרבה בפעולות, כך נגביר את סיכויי ההצלחה שלנו. כמובן שבבדיקה מדעית לא קשה להוכיח את סיכלותה של הנחה זו. מאחר ונטייתו הטבעית של השוק היא לעליות, הסיכוי שנרוויח מפוזיציה ארוכת טווח גבוה מ-50%, בעוד בפוזיציות קצרות הסיכוי הוא 50%. כאשר אשליות אלה מתנגשות בקיר הרנדומליות, נוצר הלחץ הגורר את האינסטינקט, אשר מטבעו קיים אצל רוב המשקיעים, ועל כן יגרור אותנו להיות חלק מהעדר. כתוצאה מכך האינסטינקט יסב לנו הפסדים. הדרך הבטוחה ביותר להפסד היא להיכלל באינסטינקט העדר.

אך כל הידע התיאורטי הזה אינו יעיל מרגע שהאינסטינקט השתלט על הליכי המחשבה שלנו. האינסטינקטים שלנו גוברים עלשיקול הדעת ועל כן שולטים בנו. הדרך החשובה ביותר לגבור על אינסטינקט היא להיות מודע לו, אך בכך אין די. ככל שהלחץ יגבר נטייתנו היא לחשוב כי אנו לא נשלטים על ידי האינסטינקט, אלא שולטים בו.

מאחר והשליטה שלנו בכיווני השוק אינה קיימת, ומאחר ותמיד אנו רואים תמונה חלקית אשר מושפעת מרגשות שלנו, מתחזיות, מאגו, ומשאר ירקות, החשיבות הגדולה ביותר למשקיע היא השליטה בגורמים המעוותים אתשיקול דעתו. נבואות מפעילות את האגו ומכאן מחייבות את המשקיע לקו מחשבה מסויים ולנוקשות. התכונה החשובה להצלחה היא הגמישות. אינסטינקט הינו משותף לרוב האנשים, בעוד שאינטואיציה היא אישית. מכאן שבעוד שהאינטואיציה תרחיק אותנו מהעדר, האינסטינקט יכניס אותנו עמוק לתוכו. פעולות רבות מדי גוררות אותנו מטה באחוזי ההצלחה, ומביאות ליותר הפסדים, אשר, כפי שראינו קודם, גוררים איתם טעויותשיקול דעת רבות.

אינני בא לשלול את תפקידיו של האינסטינקט. לאינסטינקטים ככאלה קיים תפקיד חשוב בהגנה עלינו מפני תקריות פיסיות רבות. כאשר אדם נוגע בתנור חם, האינסטינקט הראשוני יהיה, להרחיק את היד מהתנור במהירות האפשרית. לכך אכן נועד האינסטינקט. האינסטינקט במהותו בא לפני, ובמקום החשיבה הסדורה. לאור זאת, אנו צריכים להגביל את השימוש בו למקומות הנכונים, מקומות בהם כל חשיבה , בין אם רציונלית, ובין אם אינטואיטיבית, אינה נדרשת. כלשימוש באינסטינקט במקום בו נדרשת חשיבה, יגרום לנו נזק.

האינטואיציה אינה מזיקה בעיני כלל. שותפו של סבי בעסקי הנדל"ן סיפר כי העסקאות אשר עשה מתוך חשיבה מדוקדקת לפעמים הצליחו ולפעמים לא. לעומתן, עסקאות אשר נעשו מתוך תחושת בטן היו מוצלחות כולן. באם אנו מסוגלים להיות בטוחים כי אכן מדובר בתחושת בטן, קרי אינטואיציה, ולא אינסטינקט, כי אז יש לייחס לאינטואיציה חשיבות רבה.

קיימים גורמים רבים המתחוללים בתוך ראשנו, ואשר אינם באים לידי ביטוי בחשיבה היומיומית. זכרונות החבויים בתת מודע שלנו, מידעים אשר נקלטו ברדאר שלנו אך לא עברו סינון לתוך החשיבה הסדורה שלנו, ועוד. כל אלה באים לידי ביטוי באינטואיציה, ועל כן מובן כי איני בא לשלול את תפקידה המהותי בתהליכי קבלת ההחלטות. מובן גם כישימוש באינטואיציה בהגדרה, מפחית מתחושת השליטה שלנו בנעשה. האינטואיציה מעצם טיבה אינה קיימת בשליטה המלאה שלנו, אלא מתעוררת ללא כל תיזמון מראש. לכן, רבים מאתנו חוששים מפני האינטואיציה, ומעדיפים על פניה את החשיבה הסדורה והסיבתית. להעדפה זו קיים יתרון אחד מכריע, והוא יכולת השליטה בנעשה. אך האם באמת השליטה בכל, הינה הדרך העדיפה, כדי להגיע להישגים?

דוגמה מתחום הספורט היא קבלת החלטות של שחקנים במצבי לחץ. כאשר אנו שומעים שחקנים אשר מתארים תחושה הנקראת באנגלית "zone", מתארים מצב כאילו הם צפו בתוך עננה. הם הרגישו את המשחק. שחקנים אלה הצליחו לקלוע ברצף, ולקבל החלטות נכונות על בסיס האינטואיציה שלהם. שחקנים אשר מנסים תמיד לקבל את ההחלטה ה"נכונה", פעמים רבות מוצאים עצמם איטיים מדי, ונחשבים לשחקנים הססניים. פעמים רבות אנו נדרשים לקבל את ההחלטה הנכונה, גם בלי חשיבה סיבתית. אנו נדרשים לסמוך על האינטואיציה שלנו, בין אם אינטואיציה נרכשת, ובין אם אינטואיציה הנסמכת על תחושת בטן בלתי מוסברת.

יש לזכור כמובן כי בעיתות לחץ ומשבר, אנו זמינים להפעיל את האינסטינקט על פני האינטואיציה וזוהי מלכודת פתאים. מכאן שהשימוש באינטואיציה מומלץ בעיקר לאנשים אשר צברו מומחיות רבה בתחומם, מומחיות אשר נובעת משנים של איסוף רשמים בין אם במודע, ובין אם בתת-מודע. מובן שבעיתות משבר עדיף לחזור אל החשיבה הסיבתית, אשר תמנע מאיתנו את השימוש ברגשות ובאינסטינקטים על פני האינטואיציה המבורכת.

הלוחם בזירה נזקק לאינטואיציה לעיתים קרובות. היכולת שלנו לקרוא את המהלך של היריב במהירות, נסמכת פעמים רבות על תחושות מושכלות הנרכשות בשעות אימון רבות מספור. דווקא היכולת לסמוך על התגובות האינטואיטיביות הנרכשות, ולא רק על תגובות מושכלות, תוביל אותנו להימנע ממפגש מאיים עם אגרופו של היריב. התגובות המאומנות, הינן הפוכות לאינסטינקט, ומופעלות במהירות רבה יותר. זהו עקרון התגובה, העדיף בעיני על פני הניחוש.

אני למעשה מוכן לשלם בשביל עוד ידע, גם בזמן, וגם בספיגת מכות. תשלום זה יצא זול יותר בסוף הדרך, אל מול התשלום הכרוך בניחוש. התשלום הכרוך בניחוש, יכול להביא אותנו למצב בו אנו נחשוף עצמנו למכה אנושה מדי אשר תוציא אותנו מהמשחק. נכוןשיש פעמים אשר ניחוש מוצלח עשוי להביא לנו תשואה יפה. אך סטטיסטית, הסיכויים לניחוש מוצלח הינם קטנים מאלה הלא מוצלחים. מאחר שבעת ניחוש אנו חושפים עצמנו לפגיעה גדולה יותר בפני האפשרויות אותן שללנו, הסיכויים להיפגע פגיעה אנושה גדלים. כמו באיגרוף, שם ניחוש מוצלח עשוי לעזור לנו לתת מכה חזקה, אך טעות בניחוש עלולה להוביל אותנו לספוג נוק אאוט, כך גם בהשקעה – ניחוש מוצלח יביא לנו תשואה יפה, אך ניחוש שגוי עלול לגרום להפסד אשר יוציא אותנו מהמשחק.

כמו בבעיטת קראטה מושלמת, הלוחם נדרש פעמים רבות לסמוך או על הגוף, או על האינטואיציה הערטילאית, על מנת להגיע לתוצאה טובות יותר. כוח מנטאלי חזק של ספורטאי הוא דווקא היכולת לסמוך על זכרון הגוף, הנצבר משעות רבות של אימונים, ולאו דווקא הרצון להגיע לשלמות בפעולה מתוך שליטה. משפט יפה של ברוס לי בעניין זה היה: "אני פוחד לא מהאדם בעל אלף הבעיטות, אלא מזה שבעט אותה בעיטה אלף פעמים".

גזרה שווה קיימת בעולם ההשקעות: המהלך המושלם ישלב חשיבה וניתוח, בשילוב עם האינטואיציה שהתפתחה בנסיון רב.

 

השעון מול הבריון (הזיכרון הקצר של הגרמנים)
ליגת שוקי ההון: מה עכשיו?

תגובות

  • אריאל

    והנה כתבה מכלכליסט של לפני שבועיים בערך בדיוק על העניין הזה:
    http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3533866,00.html
    יש גם ספר שלם שנקרא "בלינק" (הוא מוזכר בכתבה) ומדבר בשבחי האינטואציה. מה שכן, הכתבה מתעלמת מדוגמאות שמוזכרות בספר ההוא על איך האינטואיציה גם נוטה להכשיל אותנו. לדוגמא, אנשים מייחסים לאנשים גבוהים חוכמה רבה יותר (רק מנכל אחד מכל החברות של פורבס 500 הוא נמוך מ-1.65 לעומת משהו כמו 20% שגבוהים מ1.90, אם אני זוכר נכון).
    דרך אגב, לגבי דוגמאות מספורט לא צריך להתאמץ יותר מדי, פשוט תביא את הלפרין בתור דוגמא קלאסית. שחקן שכשהוא לא חושב הוא מעולה אבל בשניה שהוא מתחיל לחשוב, זה נגמר

  • גיל שלי

    אכן הלפרין הוא הדוגמה המושלמת. אני משתמש בו רבות. מדהים איך בגיל 16 הוא היה הרבה יותר טוב מעכשיו ורק בגלל שאז הוא לא חשב שכל פעולה אמורה להיות מושלמת. אגב כבר הורדתי את בלינק לקינדל בעקבות המלצתך, אני בקרוב אקרא אותו

    • אריאל

      אני מאשים את המאמנים שלו. קטש והלפרין בנויים מאותו חומר יסודי אבל לקטש היה את המזל להתפתח במקומות שבהם נתנו לו יד חופשית לעשות מה שהוא רוצה ואחר כך במכבי לקבל את ילובאץ' שזרם איתו. התוצאה היא שחקן שזורם עם המשחק שלו. אני זוכר אותו אפילו מתראיין ואומר שכשהוא נכנס לסל אין לו מושג מה הוא הולך לעשות.
      אצל הלפרין, מרגע שהוא נהיה שחקן ראוי, כל הזמן המאמנים מנסים להגיד לו מה לעשות ובעצם גרמו לו לחשוב יותר מדי

  • יניר

    נכנסנו לנושא שהוא כמעט פילוסופיה.
    גם חשיבה מדוקדקת ולכאורה מדעית ,עשויה להביא למסקנות שונות אצל אנשים שונים בהתאם לאופיים,מצבם הכלכלי,ניסיונם וכו.
    מה שמכונה אינטואיציה בהשקעות היא בעצם תוספת של פרמטר או שקלול אחר של פרמטרים
    במקרה של סבא שלך למשל, אולי הנכס לא נראה אטרקטיבי אבל השותף היה מבריק,המחיר נמוך וכך הסיכון גבוה והסיכוי גבוה, כך שאם זה מצליח הרווח גדול,הסיפוק גדול והרצון לספר לנכד-ענק.
    אינטואיציה היא בעצם החלטה מהירה שבאה מתחושת בטן עמוקה, גם אז אתה מפעיל סט של שיקולים במודע ובתת מודע.
    וכל זה,להבדיל מהחלטות אינסטינקטיביות שהם פשוט החלטות חפוזות.
    לדעתי בהשקעות, של אנשים שזה לא המקצוע שלהם, כל החלטה יכולה להתבצע מחר ללא נזק משמעותי.
    החיפזון הוא מהשטן, אבל ממש

  • גיל שלי

    יניר - אתה צודק. אינטואיציה קיימת רק אצל אנשים עם נסיון. אצל האחרים זה אינסטינקט בתחפושת

  • יניר

    גיל,
    אף מילה על ההפגנה מחר?
    זה ממש נדחק מסדר היום וכנראה בצדק.

  • גיל שלי

    המחאה החברתית מלאה עד עכשיו תפקיד ענק בהסבת תשומת הלב הציבורית למה שבאמת קורה כאן. אני חושב שבאמת הגיע הזמן להמשיך ולהרתם למאבק. אני לא בטוח שנלחמים בדברים הנכונים עכשיו.

  • יניר

    אני גם חושב שהמחאה החברתית השיגה הישגים משמעותיים עם שינוי האווירה הציבורית ובמסקנות טרכטנברג אם וכאשר ייושמו.
    יהיו שינויים מבניים חשובים ואני מניח שלא נראה כבר ראוותנות כמו של תשובה,חזירות כמו של זהבית וראוותנות וחזירות כמו של בן דב.
    המשך המאבק במתכונת של הפגנות רק יזיק כי התחושה תהיה שהמוטיבציה היא להפגין למען ההפגנה ולא למען המטרה,

    שינוי גדול יותר, במדינה דמוקרטית, יושג רק בקלפי

  • S&M

    אף שזה כתוב היטב, וניראה משכנע, אני סבור שזו טעות לעשות הבדלה בין אינסטינקט לאינטואיציה בהקשר של השקעות. לדעתי, אין ולא יכול להיות שימוש באינסטינקט בהשקעות. הכל אינטואיציה. זה משום שהגדרת אינסטינקט היא פעולה לא רצונית. זה לא שרציתי לעשות את הפעולה, הגוף שלי כאילו עשה אותה בלי שעירבתי מחשבה. (למה כאילו - כי זה לא באמת נכון, אחרי הכל המוח הוא זה שמפעיל את הגוף, וגם האינסטינקטים מנותבים דרכו, אבל ההבדל הוא במודעות. באינסטינקט אין מודעות לעשיית הפעולה עד שהיא נעשית).

    אין שום פעולה בהשקעה שמערבת אינסט' (נמאס לי אז אני מקצר). הכל זה אינטואיציה. לכן, להמליץ לאנשים לא להסתמך על אינסט' בהשקעות, זה כמו להגיד להם לא להסתמך על מזג האוויר. זה ממילא משהו שהם לא עושים. בכל השקעה, גם כזו מהבטן, האדם עושה שימוש באינט' ולא באינסט'.

    לגבי הלפרין, ניראה לי שעושים לו הנחות. אף מאמן לא מגביל אותו ואף אחד גם לא הגביל אותו בעבר. כוכבות, כמו מנהיגות, זה לא משהו שמאמן נותן לך. שחקן עם ביצים לוקח את הכדור ועושה מה שהוא רוצה, גם אם המאמן אמר אחרת (ויותר טוב - גורם למאמן לשים את הכדור בידיים שלו).

    להלפרין אין את האופי לזה. אני לא אגיד שהוא בורח מאחריות, ולא אשמיץ סתם - הוא שחקן טוב, אבל לא אחד שישבור את הקיר כדי לנצח. הוא לא גיא פניני, מוטי דניאל, ארואסטי או ברקוביץ. הוא כמו ג'מצ'י, יחליק בזריקה של השניה האחרונה בגמר, יברח כשיש מכות ולא תיראה אותו נותן סטירה לאף "הפועל מסריח". ולכן שניהם הגיעו לאותם הישגים ולאותו מעמד, וזכו שישימו פסל שלהם ליד המדרגות שמובילות לפסל של מיקי ברקוביץ בפנתיאון הספורט.

    • amit pros

      לא מדויק.
      כשאתה עובד כסוחר יום,ומולך 4 מסכים ו6 מניות פתוחות,ואתה מחכה למשל להודעת ריבית,והחוזים עפים למעלה,אתה מוצא עצמך הרבה פעמים לוקח כמות רצחנית של מניות במנייה הראשונה שהעכבר נמצא עליה...
      זה דווקא כן אינסטיקנט,רק שזה היה יכול לעבוד עד לפני בערך 5 שנים.היום כשאתה מתמודד מול מחשבים הרבה הרבה יותר מהירים ממך,הסיכוי שלך לגנוב מהם פוזיציה טובה לזמן קצר היא אפס.
      ואגב,סתם לתיקון היות -היות וכשאתה לוקח פוזיציה אתה לוקח אותה מצד ההיצע,ומוכר דרך צד הביקוש,מייד שאתה נמצא בפוזיצייה אתה כבר במינוס,כך שאם נכנסת למנייה של שני דולר אתה כבר בחצי אחוז נגדך,כך שהסיכוי להרוויח בטרייד הוא פחות מ50 אחוז,וזה בלי לדבר על עמלות,למרות שכמובן שככל שהטרייד הוא ארוך יותר הסיכוי להרוויח בו עולה-הפוך מבלק ג'ק למשל.

  • גיל שלי

    אני חושב שיש הבדל בין רפלקס לאינסטינקט. בהשקעות יש בהחלט אינסטינקטים נפוצים. להתאהב בפוזיציה. לקנות עוד כשהמניה יורדת. להפטר מהר ממניה עולה. אלו תגובות משותפות לכולם ולכן הן אינסטינקטיביות בעיני. כמובן לא למדתי פסיכולוגיה מעולם ולכן ייתכן שאני טועה בהכדרות מדויקות. זו הכוונה

Comments are closed.