בגלגול הבא אני רוצה להיות שוק אגרות החוב (על ברלוסקוני ויוון)

למי שלא מכיר, הכותרת היא אמירה השייכת לג'יימס קרוויל, היועץ הפוליטי של ביל קלינטון בעת האמירה. שוק החוב מוכיח את […]

למי שלא מכיר, הכותרת היא אמירה השייכת לג'יימס קרוויל, היועץ הפוליטי של ביל קלינטון בעת האמירה. שוק החוב מוכיח את כוחו שוב. סילביו ברלוסקוני נאלץ להגיש את התפטרותו.

התפטרות זו נכפתה עליו בעקבות זינוק התשואות של אג"ח ממשלת איטליה. מובן שעד להגשת ההתפטרות גופא, ברלוסקוני אפילו לא דמיין תסריט כזה. אך מה לעשות, אין חזק ואלים יותר משוק אג"ח ממשלתיות, אפילו ג'יימס בונד היה נכנע.

*

אני רוצה לנצל את ההזדמנות כדי לבדוק קורבנות נוספים של אותו סחטן אלים. לשם כך אני רוצה לדסקס את התסריט הדמיוני של פשיטת רגל ביוון, ותוצאותיה. לשם בדיקת התסריט נניח שהיה מתקיים משאל עם ביוון, והעם היווני היה יוצא אכבר גבר, ודוחה את העסקה.

למחרת האיחוד האירופי היה מודיע על הוצאת יוון מהגוש האירופי המאוחד. בו בזמן היה נולד מטבע חדש-ישן, הדרכמה היוונית. בעת לידת המטבע, ממשלת יוון היתה מודיעה על הקפאת נכסים כללית, המרת כל המטבעות הקיימים בחשבונות הבנק המקומיים לדרכמה, על פי שער שהיה נקבע על ידי הממשלה, ואיסור מוחלט על הוצאת כסף לחו"ל.

מובן שכל עשירי המדינה כבר הוציאו את כספם עד למועד ההכרזה, כך שהנפגעים העיקריים יהיו החוסכים היוונים הפשוטים. כמובן שהממשלה מודיעה לעולם על פשיטת רגל, אי כיבוד ההתחיבויותיה הקודמות, וכן על הלאמת הבנקים אשר פשטו את הרגל באותו זמן.

*

מובן שלדרכמה היוונית אין שום ערך מחוץ ליוון. כמו כן הממשלה פותחת בהדפסת דרכמות על מנת לשלם את המשכורות של עובדי המדינה, ומיד נוצרת אינפלציה חזקה.

על מנת להזמין כסף זר חזרה אל המדינה, היוונים צריכים להתגבר על המהומות במדינה, לתת שירותי תיירות בזול מאוד, ולהציע שירותי ייצור כמעט חינם, על מנת למשוך משקיעים זרים, אשר חוששים כרגע מכל מעורבות במדינה בכאוס.

כמו כן, ניתן לאסור על הוצאת כסף מהמדינה, אך סביר להניח שלא יאסרו על יציאת אנשים מהמדינה, ולכן כל העשירים שכבר דאגו לעצמם מראש מהגרים כעת בעקבות כספם למקומות טובים יותר.

*

למעשה יוון הופכת להיות טורקיה של שנות התשעים. אינפלציה מטורפת, שטרות של מיליון דרכמה אשר לא שווים כיכר לחם, מדינה המתבססת על מלונות זולים, ואולי עם הזמן ייצור זול יותר מאשר בסין. מובן שרמת החיים יורדת בתלילות, ויוון אשר נחשבת למוקצה באירופה ובקרב העסקים בעולם כולו, מוצאת עצמה מבודדת.

על מנת לממן את שירותי הממשלה, היוונים לא יכולים עוד לגייס חוב, ולכן נדרש איזון תקציבי אלים. הממשלה לא מסוגלת לספק חינוך, שירותים ועוד. החברות היווניות אשר עדין מצליחות לסחור בחו"ל מפחדות להכניס את הכסף חזרה ליוון, מחשש להמרה כפויה של המטבע. הכסף נשאר בחשבונות זרים. בשוק השחור ביוון נסחרים הדולר והאירו בתחילה באלפי דרכמה האחד. לאחר מכן יותר. בקיצור יוון נידונה להיות מדינה כושלת, שמספקת באיזשהו שלב בעתיד שירותי ייצור זולים לעולם כולו.

*

ברור שגם הפוליטקאים היוונים הבינו את התסריט הנ"ל ולכן נמנעו ממנו. כל מי שמדבר על פרישה מגוש האירו, מזמין על עצמו צרות שלא ניתן לעמוד בהן. זהו האיום המרכזי, אשר לדעתי הופך את תסריט האיחוד האירופי המלא לתסריט ההגיוני ביותר. אני חייב להדגיש, התסריט הגיוני לא רק בגלל האיומים על המדינות החייבות, אלא גם בגלל ההשפעות הרות האסון של פירוק הגוש על המדינות החזקות כמו גרמניה.

צריך לזכור, הגרמנים נמצאים בעודף מסחרי, בגלל שבאירופה קונים את מרבית הייצור הגרמני. למעשה המינוס של מדינות דרום אירופה מממן את הפלוס בגרמניה. ללא מינוס זה, הגרמנים מאבדים שוקי ייצוא, המטבע הגרמני הופך להיות המטבע החזק בעולם, מה שגורם לגרמנים לאבד תחרותיות מול יפן וקוריאה. כמו כן הבנקים הגרמניים מושקעים באגרות החוב הממשלתיות של מדינות אירופה, ולכן בזמן שהכל קורס, הממשלה צריכה להקצות משאבים להלאמת הבנקים.

*

תסריט האימים של פירוק האירו הוא למעשה הסיבה היחידה להמשך קיום הגוש. בדיוק כפי שהנשק הגרעיני מנע מלחמות עולם נוספות עד היום, כך האיום ה"גרעיני" של פירוק אירופה מונע את התקיימות התסריט.

*

לסיום, התסריט היווני הזכיר לי את אחד הטריידים הנחמדים שעשיתי בחיי. בשנת 2004, אם זכרוני אינו מטעה אותי, הטורקים הורידו שישה אפסים מהמטבע, בראשון לינואר. בדצמבר לפני, קראתי שאחת הסיבות למיעוט ההשקעות הזרות בטורקיה היתה מחסור בכח מחשב, לחשב את כל האפסים במטבע המקומי. חברות לא יכלו להשקיע, בגלל שלא היה מקום במחשב לכל האפסים. לכן בדצמבר קניתי מטבע טורקי ומכרתי דולר אמריקאי. כמובן שמיד עם הורדת האפסים, הכסף הזר החל לזרום לטורקיה. המחסום הטכני הוסר. זהו אחד מתוצאות הלוואי שאיש לא שם לב אליהן.

*

"דה באזר" גם בפייסבוק

 

יומן האליפות של הג'איינטס - העונה התחילה
לנטרל את השופט הפנימי

תגובות

  • מנחם לס

    גיל, אתה מקשה עלי. בגילי איני רוצה ללמוד יותר כל דבר חדש. והנה הפוסטים הנהדרים שלך שכל אחד מהם הוא עבורי עוד שעור בכלכלה המצריח מחשבה, והם מעסיקים את מוחי, במקום לשמור את האנרגיה לגולף.

    • גיל שלי

      מנחם - תודה, רק שאני מבין קטן בכלכלה, אנחנו חושבים ביחד

  • אריק

    השוק פיטר את ברלוסקוני. מדהים

  • גיל מזימבבואה

    התסריט שלך לגבי יוון הוא בדיוק צעד אחרי צעד מה שקרה כאן. עד שיום שני אחד התעוררנו ואי אפשר היה לסחור במטבע מקומי ובלי כל החלטה מדינית הדולר נהפך להיות המטבע הרשמי.
    השער של הדולר היה 50 ביליון (וזה אחרי שהורידו שנה לפני 6 אפסים) לאחד.
    אני בטוח שיום אחד עוד ילמדו בבתי הספר לכלכלה על התופעה שניקראת זימבבואה.

  • אסף שלום

    לא בטוח שהתסריט הסופר פסימי הזה נכון. ראה מקרה ארגנטינה ורוסיה שפשטו רגל והתאוששו במהירות

  • גיל שלי

    אסף - לרוסיה היה מזל שהיא היתה מעצמה גרעינית שישבה על נפט וגז טבעי. ארגנטינה גם נהנית מסחורות, וגם פשטה רגל בתזמון הנכון, בדיוק לפני התאוששות כלכלית עולמית מרשימה. אין זה אומר שהתסריט שהצעתי היה מתרחש אחד לאחד, אך הוא לא תסריט סופר פסימי, יותר תסריט פסימי ריאלי

  • Point of view

    Once again, great analysis of the situation and a realistic forecast for the worst-case-scenario.

    According to my understanding, a withdraw of Greece out of the EU will result a catastrophic disaster, on Europe and world wide - one that will bring the global economy to a new low.

    It is pointless to compare this scenario with Argentina and Russia, as there are so many additional factors involved now that the scale and magnitude of a EU breakdown will shake the world. The 2008 collapse would seem like a tiny appetizer in comparison with such a case.

    A quick reminder, the EURO currency was introduced just over 10 years ago - some described it as the biggest monetary experiment in history. Nevertheless, things went pretty well until the 2008 crisis, which we all know had affected almost each and every country, not only Europe.

    Things are fundamentally wrong in our priorities and must be changed and fixed - both in Europe and around the world - however, it seems unlikely that the EU leaders will allow countries to leave the EU. But as the old saying goes "never say never"...

    We can only hope that since the implications of such a move are so dramatic, the leaders will make the right decisions, putting their egos and narrow interests aside. If not the tragedy could be so big that it will bring all of us back to the dark-ages.

  • גיל נ.

    גיל – אתה מנתח את השוק נכון ישר ולעניין. אני מסכים איתך שאלו יוון היתה יוצאת מהיורו מצבה היה גרוע וזאת הסיבה שפפנדראו מצא את עצמו בחוץ...
    אגב בפוסט קודם, כתבתה שברלוסקוני הוא הבעיה (הליצן) של איטליה ואופס גם הוא בחוץ 
    מה התחזית שלך לגבי איטליה?

    • גיל שלי

      גיל - לגבי איטליה, אני דווקא אופטימי. למרות שהכל נראה שחור עכשיו, העולם כולו לא יכול לתת לאיטליה לפול. זו הסיבה שהם כנראה לא יפלו, ובסופו של יום תמצא הדרך שהמרכיבים הטובים של איטליה יבואו לידי ביטוי

  • טל 12

    נראה לי הגיוני. אם הסתגרות מחודשת כבר לא אפשרית, ונדמה לי שזה בדיוק מה שנראה לאחרונה באופן ברור יותר,אז המסקנה היא כנראה התקדמות לאיחוד. איחוד דמוקרטי באירופה?

    פשוט זה לא,אבל מצד שני אף אחד לא רוצה משהו בדומה לסרט של שנות ה30.הפעם ללא שפם יש להניח.
    הניסיון אז לבטל את ההשכלה(1789) לא צלח,אבל מי אמר שההיסטוריה חוזרת על עצמה.

  • מקמנמן

    אני מאוד נהנה לקרוא את הכתבות שלך, אבל כשאתה כותב על ההשקעות שאתה עושה, אני מבין עד כמה אני שונה ממך ומאנשים אחרים שמשקיעים בשון ההון. תקרא לי נאיבי או ילדותי או מיושן, אבל אני מאמין ברעיון של "עבודה עושה כסף" ולא אוהב בכלל את הרעיון של "כסף עושה כסף". מבחינתי הסיבה היחידה לשים את הכסף בבנק ולא בבית מתחת לבלטות היא עניין של נוחות ובטחון שלא יגנבו לי את הכסף (למרות שאני לא יודע אם הכסף בבנק הוא בטוח ב-100%), ואם בדרך פלא יתווספו לי כמה שקלים בגלל הריבית/הצמדה או מה שלא יהיה, אז זה יהיה בונוס נחמד אבל לא קריטי. אבל כרגע אני לא צריך לדאוג לזה כי לי, בגיל 31, יש בדיוק 0 שקלים מושקעים בבנק. עכשיו התחלתי עבודה חדשה ואולי אני אצליח לחסוך כמה גרושים, אבל אני הולך לסגור אותם בבנק בדרך הבטוחה ביותר - אני בחיים לא אתקרב לבורסה, אגרות חוב ודברים אחרים בסגנון, גם בגלל שאני לא מבין בזה כלום, אבל גם בגלל שאני לא רוצה לעשות את הכסף שלי בדרך הזאת. אני גם לא אוהב את הרעיון של אשראי ואוברדרפט - אני ממש לא אוהב לראות את המינוס בעובר ושב, למרות שאני יודע שבכל מקרה אני לא יכול להיכנס למינוס גדול והמשכורת הבאה שלי תכסה את זה (אני מדבר על סכומים נמוכים מאוד, אלפי שקלים בודדים), ואני משתדל לא לקנות באשראי בתשלומים, גם כשקניתי מחשב קניתי אותו בתשלום אחד, מבחינתי האשראי נועד רק בשביל הנוחות של לא להסתובב עם סכומי כסף גדולים כל הזמן, לא יותר מזה. אני יודע שזה לא ממש קשור לנושא הפוסט, ואת מי בכלל מעניין מה אני חושב, אבל רציתי לשתף את מה שאני חושב עם כל מי שיש לו כח לקרוא את התגובה שלי.

  • גיל שלי

    מקמנמן - תתפלא כמה אני קרוב לגישה שלך. אחד הדברים שצריך להבין, הוא שחייבים להשקיע את הכסף על מנת לשמור על ערכו. כסף שלא מושקע, מאבד ערך באופן מהיר. האנקדוטה על הלירה הטורקית היא רק אנקדוטה, לא דרך להשקעות. בכל מקרה, לחיות על פי מדותיך זו עצה מצוינת תמיד

  • MOBY

    כולי קנאה

  • ירון

    חשוב לזכור שאיטליה היא לא יוון. את יוון אירופה יכולה להעניש, את איטליה לא... לאיטליה תעשיית רכב ענקית, תעשיות צבאיות, תעשיית יין ומזון, תעשיית אופנה ותיירות. יציאה של איטליה מגוש היורו לא תביא בהכרח לקריסה של המדינה, ואם תביא לקריסתה אז כל אירופה קורסת יחד איתה. לדעתי כל המאמצים בנוגע ליוון נובעים מפחד עצום שאיטליה הבאה בתור.

Comments are closed.