יומן האליפות של הג'איינטס: על חשיבות הליינבקרס

 

אתמול ראינו את החשיבות העצומה של עמדת הליינבקרס בפוטבול המודרני. אם נבחן את המשתתפות בסופרבול שנה שעבר, נראה שמדובר בשתי קבוצות שהיו מצוידות בליינבקרס נהדרים, גם פיטסבורג וגם גרין ביי. אתמול ראינו הגנה חזקה של סן פרנסיסקו המתבססת על ליינבקרס שהם גם גדולים וגם מהירים. לעומתם, החוזק העיקרי של הג'איינטס מתרכז בשחקני הקו הקדמי של ההגנה. ג'ייסון פייר פול היה ענק, אוסי וטאק עשו את שלהם. אולם, היתה פציעה חשובה מאוד בסוף המחצית, השריר האחורי של מייקל בולי. מייקל בולי הנו שחקן ההגנה היחיד בג'איינטס שאין לו מחליף. הוא הליינבקר היחיד שאינו רוקי, ואינו קיוונוקה שהוא שחקן קן שהוסב לעמדת הליינבקר.

 

זהו מצב טיפה אירוני לכחולים. הליינבקרים בתמונה, לורנס טיילור וקרל בנקס היו החלקים החשובים ביותר בקבוצה הגדולה של הכחולים בסוף שנות השמונים. לורנס טיילור למי שלא מכיר, למעשה הגדיר את העמדה מחדש. כיום המדיניות עברה להטלת המשקל על הקו הקדמי. שם הכח האמיתי של הקבוצה.

*

 

עד לפציעה של בולי, ההגנה של הכחולים עמדה יפה מאוד. הריצות של הניינרס לא היו קיימות. למרות תצוגה יפה של אלכס סמית', היה נראה שהלחץ של הקו הקדמי מתחיל להגיע לקראת תום המחצית. אך כאשר הכחולים עלו למחצית השנייה ללא בולי, מרגע שהניינרס פצחו את קו ההגנה הראשון, הקו השני לא נתן גיבוי. פתאום היה אפשר לרוץ בחופשיות, ופתאום ורנון דייויס מצא עצמו חופשי ומאושר בדרך לטאץ' דאון החשוב במשחק. גרג ג'ונס הרוקי של הג'איינטס שנקרא לדגל, פשוט איבד את ורנון דייויס. בקו הקדמי יש לג'איינטס עומק בלתי נגמר, אך בקו הליינבקרס, הג'איינטס תלויים לחלוטין בבולי, שמשחק מצוין השנה. פעמים רבות הג'איינטס עולים עם שני ליינבקרס, וקו מעובה של סייפטיס. אלו פתרונות אשר באים לעקוף את החולשה היחסית בעמדה. ללא בולי, ההגנה שלנו תותיר אותנו לתלות מוחלטת במשחקים מושלמים של איליי.

*

 

אתמול ראינו שוב את התכונה החשובה ביותר של איליי מאנינג. אני שמח שדורפן סוף סוף רואה את איליי כקווטרבק עלית. התכונה החשובה ביותר של איליי היא הזכרון הקצר שלו לטעויות. בסוף המחצית הראשונה איליי מסר אינטרספשן שהיה כולו תוצאה של תסכול מהשמטת כדור של קרוז שהיה חופשי לחלוטין. בשנייה איליי מסר אינטרספשן, שתורגם מיידית לשמונה נקודות בצד השני. קווטרבקס אחרים היו עולים מהוססים לדרייבים הבאים. איליי לא. איליי פשוט עלה לשני הדרייבים הלחוצים ביותר במשחק, ונתן דרייבים מדהימים באיכותם. זו גדולתו. הוא לא נותן לטעויות להשבית אותו.

*

הדבר החזק ביותר שאני לוקח מהמשחק הזה הוא התחושה שאיליי יצליח להחזיר אותנו למשחק. התדהמה על פני השחקנים במסירה האחרונה שלא הושלמה. הבטחון של השחקנים באיליי הוא חסר גבולות. האמונה בנצחון מוחלטת, לא משנה מה הנסיבות. אלו התכונות החשובות ביותר שמשכנעות אותי שהשנה נהיה פקטור רציני בNFC. הכל כמובן תלוי בכך שבולי יחלים במהרה. היום אני לא מוצא קווטרבק אחד בליגה שהייתי מעדיף אותו על איליי כאשר מדובר בדרייב אחרון בפיגור של ארבע נקודות. מאחר וזה המצב, כל שנדרש משאר חלקי הקבוצה הוא להשאיר את המשחק קרוב. זו משימה אפשרית בהחלט.

השופטים מחרבים את הכדורסל בישראל / יואב בורוביץ'
על זה שהלך ועל זה שילך (לואיס סוארז הוא המלך)

7 Comments

מנחם לס 14 בנובמבר 2011

צרה של אלי היא שהוא לא קוורטרבק פיקח, ולפעמים אפילו מטומטם.

אבו ציצריטה מהבלקברי 14 בנובמבר 2011

אני חותם על ההצהרה ביחס לאיליי. למעשה – גם זו של מנחם לפעמים נכונה אבל גם אני לא רוצה אף אחד אחר עם הפיגסקין שתי דקות לסוף כשאני בפיגור.
אני לא יודע אם להתנחם או להתבאס מכך שנרדמתי אתמול לפני סוף המשחק

גיל 14 בנובמבר 2011

איליי הרג להם את המשחק אתמול ולא משנה כמה טוב הוא היה ברובו. האינטרסשפנס האחרון היה כולו עליו ומשם נגמרים הניסים. זה יפה שיש לו קאמבקים אבל אי אפשר לבנות עליהם כל הזמן. זה כמו שמתלהבים משוער שנותן עצירה מרהיבה אבל מתעלמים מהכשלים שהובילו אליה ומזה שעדיף שלא היו מגיעים בכלל למצב שהם נדרשים לה.

גיל שלי 14 בנובמבר 2011

גיל – אני מסכים שאילייי עושה טעויות. אני מעדיף קווטרבק שעושה טעויות על אחד שמפחד מהן. כמי שראה את כל משחקי הג'איינטס השנה, הם בטוח לא היו במאזן שהם נמצאים בו היום עם קווטרבק שמחפש רק את המסירות הבטוחות. הוא כן הצליח להוריד את הטעויות הקשות לעומת שנים קודמות

גיל 14 בנובמבר 2011

צריך להבדיל בין חוסר פחד לבין היכולת הממשית. איליי הוא קווטרבק סביר בעיניי שיש לו מהלכים מבריקים אבל גם טעויות קשות. עד עכשיו היה לו מזל אבל לטווח הארוך אני לא בטוח שזה מתכון לסופרבול, במיוחד איך שההגנה נראית.

גיל שלי 14 בנובמבר 2011

מסכים שבסוף בלי הגנה לא ננצח. ההגנה תהיה בסדר אם לא יהיו פציעות נוספות. אנחנו חייבים את בולי כדי לנצח

גיל שלי 14 בנובמבר 2011

מסתבר שדן גרציאנו מ ESPN קורא דהבאזר. הוא כתב עכשיו טור זהה בNFC בלוג.

Comments closed