ליגת שוקי ההון: שיטת הגשש לא עובדת

 

אני מניח שכולם זוכרים את המערכון המפורסם של הגשש, ישראבלוף. לאלה שלא, המערכון סבב סביב הנקודה של "נעשה כאילו יש לך אוטו". מסתבר שהישראבלוף זכה לאהדה עולמית. לאחר שהאמריקאים נסו לטפל במשבר הכלכלי שלהם באמצעות, "נעשה כאילו הכלכלה שלנו מתאוששת", האירופים נסו לחלץ את המדינות ממשבר החוב באמצעות, "נעשה כאילו יש לנו קרן חילוץ", אך למרבה הצער, זה לא עובד יותר.

*

 

כמו שעדכנתי במהלך השבוע, הבלוף נחשף. כיום קיים רק נכס חסר סיכון אחד באירופה, אגרת החוב של ממשלת גרמניה. השוק כבר התחיל להגיע לצרפת, בלגיה, אוסטריה ואפילו הולנד תמצא עצמה תחת מתקפה. לאור המאמר של שר החוץ הגרמני בפיננשל טיימס, לא נראה שגרמניה אכן קולטת את המצב. לטענת המדינאים הגרמנים, הכל יסתדר אם המדינות רק יעשו רפורמות גרמניות בכלכלות שלהן.

*

 

אם כך הם חושבים, אז יש לי חדשות לממשלת גרמניה. אתם נמצאים בצומת. לשם הבהרה, אתם לא מתקרבים לצומת, אתם נמצאים בה, ומליוני נהגים צופרים עומדים מאחורה ומחכים להחלטה. לאור אותו מאמר של שר החוץ הגרמני, לא עושה רושם שממשלת גרמניה תאפשר לבנק האירופי להדפיס כסף ולקנות אגרות חוב ממשלתיות של המדינות האחרות בצורה בלתי מוגבלת. אם כך, הקטסטרופה תקרה בקרוב.

 

הדבר היחיד שעדין לא ברור זה האם זה יגיע מספרד, מאיטליה, או אולי מהורדת דירוג בצרפת. אולם, ברור שהשוק יבקש להכניע את הענק הגרמני, להוריד אותו על ברכיו, ולבקש הכרעה ברור, האם יש אירופה או אין. מאחר ודנתי כבר ארוכות בדרכים להשארת אירופה, אני לא מוצא טעם לחזור על אותה נקודה שוב. הגרמנים צריכים להחליט האם הם משתנים לשם יצירת אירופה מאוחדת, או שהם דבקים במסורת הנוקשה שלהם, ומפרקים את אירופה. זה עד כדי כך פשוט.

*

 

באותו זמן שהעולם עומד מלכת ומחכה להכרעה באירופה, מתרחשים דברים נוספים בעולם. ארה"ב החברה בגוש הפסיפי הזמינה את יפן להשתתף באותו גוש. יחד עם יפן, שוקלות גם קנדה ומקסיקו להצטרף לגוף אשר המדינות הבולטות בו הן ארה"ב, אוסטרליה, ניו זילנד מלזיה ואחרות. מדובר בגוש שחתם הסכמים של סחר חופשי. יפן צריכה לוותר על מכסים של 800% על אורז מיובא, וכן ליבא מכוניות מהעולם ביחס שונה מ1 על כל 64 מכוניות יפניות הנרכשות בעולם.

*

 

למעשה יפן מתנהגת עד היום בדיוק כפי ששלי יחימוביץ ועופר עיני מפנטזים שנמשיך להתנהל בישראל. מכסים חזקים, וחסמים אחרים, שומרים על בעלי האינטרס הגדולים במשפחות היפניות, והחקלאים היפניים. מצד שני, העובד היפני נמצא באותו מקום עבודה ללא סכנת פיטורים, אך ברמת חיים הולכת ומדרדרת. כאשר שלי יחימוביץ ועופר עיני שומרים על האינטרס של דנקנר ואחרים, בהחלט ייתכן שהם עושים זאת מתוך מחשבות על בטחון תעסוקתי.

 

אך התשלום על הבטחון הזה, שהוא כמובן רשת בטחון עם חורים, הנו במחירים יקרים בישראל, ובשמירה על הפערים בין הטייקונים, ושאר העם. לכל אלה המתגאים במצב הנפלא בישראל, יצאו הנתונים של העוני במדינות המפותחות. ביוון ה"קורסת" 13% נמצאים מתחת לקו העוני. בספרד המובטלת, 8% נמצאים מתחת לקו זה. ובישראל בעלת הכלכלה למופת, חוגגים ירידה של עשירית האחוז לכוון 24% הנמצאים מתחת לקו הנורא. כאשר באים כולם להגן על הכלכלה שלנו, ולהתגאות במקומה לעומת האחרות, ראוי לזכור נתון זה.

*

 

יהיו כאלה אשר יגידו שמדובר בנתון המאפיין כלכלות מתפתחות, הגדרה בה היינו כלולים עד לא מזמן. כאן כמובן המקום לציין את ברזיל, מדינה אשר בה אחוזים שלמים עוברים מדי שנה אל תוך מעמד הביניים. לא באמת מדובר בגזירה משמים, מדובר במדיניות. כאשר מעדיפים את האינטרס של אלה שיש להם, כלומר משמרים את המצב הקיים, מתוך פחד מהלא נודע, למעשה משמרים גם את הפערים העצומים, ואת הכשלים של המדיניות. כדי לפרוץ את המצב הנורא, זה לא יהיה נכון להמשיך ולהגן על בעלי הכח פה, כדי שאלה בתורם יגנו על מקומות העבודה. ראינו איך זה עבד נפלא בפרטנר.

 

הדרך הנכונה היא לדאוג לקפיטליזם בסגנון ליגת הNFL. כלומר, להגביל את כוחם של החזקים ברגולציה חזקה ונשכנית. רגולציה שלא תמנע מהטובים להיות מצטיינים בסגנון גרין ביי, כלומר אין סיבה להגביל את יזמי ההיי טק, או את הממציאים הגדולים בתחום הביו פרמה, החקלאות ועדו. הרגולציה צריכה להתמקד באלה המנצלים את הכח העודף שלהם באמצעות ניצול הכסף להחלשת האחרים. כמו שמנצ'סטר סיטי מחלישה את אסטון וילה, כך הטייקונים מחלישים אותנו באמצעות שמירה על מחירים יקרים, ומתח רווחים גבוה המגיע מכסנו.

 

הם כמובן מנצלים את שוט התעסוקה, כמו שריאל מדריד משתמשת בשחקנים המרהיבים, בהבטחת כדורגל מדהים שלא ניתן לשחזרו. אך צריך לזכור, כמו שריאל וברצלונה הורסים את שאר הליגה התחרותית (גם אם השנה ניתן לחשוב שלא כך הוא), גם המדיניות של הגנה על נותני השירותים המקומיים, בסופו של יום מחלישה את כולנו.

*

 

אקדיש טור נפרד לתפקיד של קרנות הפנסיה בשמירה על מוקדי הכח בישראל. התפקיד הוא עצום ורב. כאן אפשר לציין שניתן לשנות זאת באמצעות כללי השקעה חדשים של קרנות הפנסיה. כמו שהקרן של נורבגיה לא תשקיע במדינות כובשות, וכמו שקלפרס קרן הפנסיה הגדולה בקליפורניה, לא משקיעה בחברות שמייצרות סיגריות, כך גם קרנות הפנסיה בישראל יכולות לא להשקיע בחברות אנטי חברתיות. כמובן שתחילה צריך להוציא את קרנות הפנסיה מהשפעתן הישירה של חברות אלה

 

דה באזר בפייסבוק

 

 

שני תפוחים, שני אדומים
ושוב הם דפקו את באיירן

28 Comments

אריאל 20 בנובמבר 2011

מרתק כרגיל. נקודה אחת לגבי קו העוני – אני חושב שהנתון הזה מאוד בעייתי מכיוון שחלק גדול מאותם אנשים שנמצאים מתחת לקו העוני נמצאים שם מתוך בחירה (שלהם או של המנהיגים שלהם). האם הדרכים שאתה מבקש להקטנת הפערים החברתיים אכן יוציאו אותם מהמקום שבו הם נמצאים? אני לא בטוח בכלל

ויינר 20 בנובמבר 2011

רק מחזק את דבריו של אריאל – אין ספק שבמדינה הטרוגנית יהיו יותר אנשים מתחת לקו העוני. חוץ מזה שהמשבר מעוות את נתוני קו העוני ביוון ובספרד משום שהוא מוריד את ההכנסה הממוצעת או החציונית (איך שמודדים את זה) ולכן חלק גדול מהעניים לשעבר פתאום לא מוצאים את עצמם עניים.

Tal 20 בנובמבר 2011

ויינר ואריאל כבר הקדימו אותי, אבל גם לי קשה להתייחס למימדי העוני בישראל באותם כלים כמו למימדי העוני ביוון למשל.

ראשית, קראתי נתון ש-50% מהאוכלוסייה החרדית (המהווה בעצמה כ-10% מהאוכלוסייה בארץ) מצויים מתחת לקו העוני. בקרב האוכלוסייה הזו קיים אחוז עצום של אבטלה מבחירה (תלמידי הכולל) ומכורח (מחסור בכלים בסיסיים להשתלבות בשוק העבודה שאינם נלמדים בבתי הספר התורניים). אני מקווה שאחרי פסיקת בג"ץ מיוני 2010 ואימוץ המלצות ועדת גבאי בדצמבר 2010, המגמה הזו תשתנה.

שנית, גם בקרב בני המיעוטים ישנם שיעורי עוני גבוהים מאוד. יש כאן ניחוח חזק מאוד של אפליה, אבל יש גם גורמים נוספים (כמו דיסוננס תרבותי) שמקשים להתייחס לעוני הזה כעוני מבני של הכלכלה כמו העוני במדינות אירופה (שלמיטב ידיעתי, אינו נחלתם של קבוצות המיעוט בעיקר).

שלישית, משום שעוני הוא הגדרה יחסית ומקומית, אפשרי בהחלט שאדם שנחשב עני בישראל לא ייחשב עני בהרבה מאוד מדינות מפותחות ומתפחות אחרות, בהן השכר החציוני נמוך מבישראל. ייתכן שמדובר בעדות לפערים פנימיים גדולים יותר, אך קשה להגיד שזו עדות שרמת החיים בישראל נמוכה יותר מבמדינות אחרות.
זאת בתוספת למה שאמר ויינר, שירידה של השכר החיציוני באותה המדינה מעוות את המספרים אף הוא.

גיל שלי 20 בנובמבר 2011

אריאל, ויינר וטל – ברור שישנם הרבה גורמים התורמים לאחוז הגבוה שלנו. דרך אגב מדינה נוספת עם 17% מתחת לקו העוני היא ארה"ב. אני חושב שהסיבה לאחוז הגבוה בשתי המדינות זהה, מדיניות המעודדת פערים, ומחזקת את החזקים בהנחה שהעושר יזלוג מטה. יש לי חדשות, זה לא קורה. דרך אגב סטטיסטית המשבר בספרד וביוון עדין לא מתבטא בנתונים שכן הם נתונים של 2010. את תוצאות המשבר נראה במדינות אלה רק ב2012. נכון שיש אצלנו אוכלוסיות שלא משתתפות בשוק העבודה, אך זוהי חלק מהמדיניות הממשלתית שלנו. אף אחד לא רוצה להיות עני. אצל החרדים, ואני אומר זאת מהכרות קרובה, הנשים עובדות, והרבה גברים רוצים גם. צריך לעזור להם. לעניין המיעוטים, נסו להיות ערבי שמחפש עבודה בהייטק עם כל הנתונים, ומוצא עצמו דחוי כל הזמן. הגיע הזמן לאפליה מתקנת, אפילו האמריקאים למדו את זה.

אריאל 20 בנובמבר 2011

אצל החרדים, הגברים רוצים לעבוד אבל הם במלכוד. כל עוד הם לא משרתים בצבא, הם לא יכולים לעבוד כי "תורתם אומנתם" ולכן אם הם עובדים, הם עובדים בשחור (שזה נזק נוסף למדינה, כמובן).
העניין הוא שגם אם הגברים רוצים לעבוד, הרבנים שלהם לא מוכנים לוותר על נושא השירות כי הם מפחדים. לדעתי, אנחנו על סף פריצה בתחום הזה, אנשים לא אוהבים להיות עניים, אבל זה ייקח עוד כמה שנים (או שהממשלה תכשיר את השרץ, שבו חרדים גם לא עושים צבא וגם יכולים לעבוד, משהו שאני לא בטוח שיעבור מבחן בגץ).
לגבי הדמיון בינינו לארה"ב ובכלל. אני לא קפיטליסט גדול אבל קצת קשה לי עם הטענה שלך שבעצם אומרת שעדיף שלכולם יהיה פחות מאשר שיהיו כאלו שיש להם הרבה וכאלה שיש להם קצת פחות אבל עדיין ברמה גבוהה. מה עדיף, 20 אחוזי אבטלה כמו בספרד אבל אחוז גבוה מעל קו העוני פשוט כי כולם דפוקים?
אני כולי בעד צמצום פערים בחברה. ואני מסכים במאה אחוז שכלכלת הטפטוף המפורסמת לא עובדת. אבל אסור לשפוך את המים עם התינוק. זה שיש פערים, לא אומר שצריך לדפוק את כולם במידה שווה. צריך למצוא דרך לסגור את הפערים בדרך חכמה – לא כזאת שתוריד את העשירים מאיפה שהם, אלא תעלה את העניים למעלה

גיל שלי 20 בנובמבר 2011

אריאל – ספרד זו מדינה אחת. מה רע להיות כמו שוודיה, נורבגיה, גרמניה ועוד? אני לא מציע לעשות תקרת גג למשכורות כמו בNFL. אני כן מציע לדאוג לחלשים כמו באמצעות אפליה מתקנת, שליחת המורים הטובים לפריפריה, הגבלות חמורות על הכח של המינופים, והגבלות על כל תעשיית השירותים והפיננסים שמנצלים את החולשה של האחרים על מנת להגדיל את הכח של עצמם. מי שעושה מיליארדים כתוצאה ממפעל שמוכר לעולם, ולא כתוצאה מניצול הכח שלו בישראל, שימשיך. מי שמנצל את החולשה של הרגולציה כמו במקרה הסלולר, עד שהגיע השר החדש, אותו צריך לרסן לטובת השאר.

אריאל 20 בנובמבר 2011

גיל, אני בטוח שאתה לא התכוונת למה שאמרתי. אבל עולה ניחוח מאוד כבד כזה מההצעות של הרבה אנשים אחרים במשק. הפופוליזם של צמצום פערים הוא מאוד מאוד מסוכן

גיל שלי 20 בנובמבר 2011

פופוליזם הוא תמיד מסוכן. מצד שני, בטוח שארצות הברית צריכה להפסיק להוות דוגמה למקום מוצלח. ארצות הברית כיום היא אוליגרכיה של התעשייה הפיננסית. היא לא שונה הרבה מרוסיה שהיא אוליגרכיה של נפט. לדעתי אנחנו צריכים לחשוב מחדש על הדמות לחיקוי שלנו, ולנטות לצד מדינות כמו המדינות הסקנדינביות, ופחות לכוון החזק שולט. בקיצור להיות יותר דומים לNFL ופחות לליגה הספרדית בכדורגל

רועי 20 בנובמבר 2011

עזבו אתכם, לעולם לא נוכל להשתוות לכל המדינות ה"מצליחות" המוזכרות כאן.
יש לנו חרדים, ערבים, מלחמות, וכו'. כל עוד אלה לוקחים חלק במשוואה ובעוגת התקציב הפער גדול מידיי מכדי שעוד רפורמה תקרב אותנו לארץ המובטחת.
וכנראה שנישאר מדינה יציבה (יחסית) למשך הרבה שנים ונצליח לצלוח עוד משבר אחד או שניים או יותר (יש לנו פז"מ רציני בהתאוששות ממשברים כבר אלפי שנים), אבל לעולם לא נהיה מדינה עשירה באמת.

Avi 20 בנובמבר 2011

Hi Gil,

from the link below it's look like that Germany export about 40% to the euro zone and it's remained me the happy days when Cisco was in big troubles, laid -off employees etc
and all the Israeli contractors company still celebrate.

in this analogy Germany is the contractor that still dancing .
I Don't see any scenario that will take the eurozone down and Germany will not suffer the most at the end of the day.
http://blogs.independent.co.uk/2011/09/02/the-facts-about-germany-and-the-eurozone/

גיל שלי 20 בנובמבר 2011

מסכים עם כל מילה

MOBY 20 בנובמבר 2011

גיל
לגבי קו העוני בישראל לדעתי הוא מעוות.
1. יש את מעלימי המס, היות ולדורותיהם נציבות המס היתה חסרת שיניים העלמאת מס או (קנייה במזומן) או לרשום על העסק הפך לעסק.
2. אוכלוסייות הקיבוצים נמצאים מתחת לקו העוני והרבה מעל לממוצע ברמת החיים.
3. צריך לצמיד את קו העוני להוצאה פר משפחה ולא להכנסה. מספר המכוניות החדשות היציאות לחו"ל והנופשים אין לה אח ורע בעולם המערבי.

גיל שלי 20 בנובמבר 2011

יש את התירוצים האלה בכל מקום

איתמר 21 בנובמבר 2011

הקיבוצים הם פחות מ 3% מהאוכלוסיה.

MOBY 21 בנובמבר 2011

וכולם נכנסים למדרגת מתחת קו העוני.
ויש את העובדים בשחור שזה הרבה יותר ממה שאנחנו יכולים להכיל.

גולן 23 בנובמבר 2011

MOBY מאיפה הגעת לנתון 2? על סמך תחושת בטן או על סמך נתונים שיש בידך?
הוא נראה לי הזוי לחלוטין על שני צדדיו.

יניר 20 בנובמבר 2011

גיל,
נאמר כבר לא מעט על ידי המגיבים מעלי לגבי הנתון החמקמק ששמו קו העוני ואי הרלוונטיות שלו למדינה שבה סקטורים שלמים לא רוצים לעבוד או עובדים בשחור.
נושא קריטי שחייב לעלות על סדר היום הוא המוסדיים למיניהם- פנסיה,גמל, השתלמות וכו.
אם נבחן לעומק נראה שדמי הניהול הנגבים בהפרזה עולים לחוסך הממוצע הרבה יותר מהעלות העודפת של הקוטג' שעלה לכותרות. אין לי ספק שאחרי מהפכת הסלולר ימצא השר שיטפל בקרנות באותה צורה. הרווחים שם הם לחלוטין בלתי סבירים.
נקודה נוספת היא בעלות צולבת- לא יתכן שבעל נכסים הזקוק למימון באופן שוטף כמו תשובה יחזיק בחברת ביטוח. אותו דבר לגבי דנקנר וכלל פיננסים או אפילו מרקסטון ופסגות.
חייבת לעבור חומה רגולטורית שתפריד בין מחזיקי גופים ריאלים לפיננסים ( בדומה לבנקים)

גיל נ. 21 בנובמבר 2011

אני מסכים עם הניתוח שלך על הפערים החברתיים בארץ – לדעתי תעודת עניות למדינת ישראל. בנוסף לזאת מעמד הביניים לעיתים קרובות נמצא במאבק הישרדות! בעוד שיש שכבה של אנשים שדואגים לאינטרסים שלהם ומקורוביהם – אפילו ראש ממשלה (שלא הזכיר את שמו – אקרא לו לולמרט) מואשם במעילות. בשנים האחרונות ישראל יותר ויותר מאמצת את המודל האמריקאי – קפיטליזם. אבל לדעתי ישראל לא יכולה להרשות לעצמה – בעיקר בגלל האיום הביטחוני. אזרחיםחיילים יתחילו לשאול את עצמם "אם המדינה לא דואגת לי ולבני משפחתי – מדוע עלי לסכן את חיי לבטחון המדינה?" בקיצור אדם לאדם זאב. שאלת המיליון דולר איך משנים את המודל הקיים למודל ה NFL ? לא פשוט עם כל האינטרסנטים והפוליטיקאים…

IDO 21 בנובמבר 2011

גיל שלי – והאם הבורסה עצמה היא לא האם אמא של הישראבלוף? ברשותי עכשיו 3000 מניות של BHP שקניתי באופציה לארבע חודשים, אז מה הם שלי באמת.
במבוא לכלכלה למדו אותנו שעל כל שקל בבנק מותר לבנק ללוות/להלוות פי שלוש. אז מה, את ערך הבנק האמיתי צריך לחלק בשלוש? ישראבלוף. שמחר כולנו כאיש אחד נמשוך את הכסף מהבנק. יהיה לבנק לתת לנו את הפקדונות שלנו? ממש לא!

אני יותר ממסכים אתך לגבי האחריות שיש לקרנות הפנסיה, ואגדיל ואומר גם למוסד הפיננסי כמלווה.

אני ארחיב בדוגמא חיובית:

במקום מושבי ביערות הגשם של מדינת ויקטוריה באוסטרליה, האוייב שלנו הוא חברת כריתת היערות (עצי האקליפטוס שלנו זה ניירות הצילום שלכם), ובישיבה הקודמת נסינו דרכי פעולה, אני ושאר הצעירים(…) הצענו חרם פייסבוק והפגנות מול מפיצי נייר הצילום להלן אופיס דיפו למינהם. היו"ר שלנו אמר – "בואו נתקיף את המימון שלהם". איתרנו את 2 הבנקים שמ(ש)מנים אותם ויצאנו בקמפיין עליהם (ANZ, ו CBA) , אחד מהבנקים עקב הפרסום השלילי והלא סביבתי ביטל את קו האשראי והשבית להם את העבודה. השני מגמגם במסיבות עיתונאים.

גיל שלי 21 בנובמבר 2011

דרך אגב עידו היום היחס בבנקים הרבה יותרבקרוב ל1:10

אבי 21 בנובמבר 2011

אני מוצא את עצמי מחכה בציפייה לפוסטים האלה. לאור המצב הרותח בעולם הפיננסי, "ליגת שוקי ההון" צריכה לשחק כל יום!

אביאל 22 בנובמבר 2011

גיל שלי – לא הייתי קורא לאנשי הפיננסים האוליגרכיה בארה״ב, כוחם עדיין לא מתקרב לאנשי הנפט, הנשק, המזון והתעשייה הישנה, הן מבחינת הון נזיל והן מבחינת השפעה פוליטית.

אביאל 22 בנובמבר 2011

ובקשר לבנקים ולרמת הנזילות, ההלוואות והשיטה הם אלה שמאפשרים את חיי הרווחה המודרניים, אותה הסכמה כללית שהעתיד יהיה חיובי והכסף ימשיך להתגלגל בין אנשים למוסדות, יש שיטה אחרת ?

גיל שלי 22 בנובמבר 2011

אביאל – התעשייה הפיננסית הוותה יותר מעשרים אחוז מהS&P500 בשיאה. כך שאני לא בטוח שאתה צודק שישנן תעשיות חזקות ממנה, למרות שאתה מזכיר את המועמדים הרגילים. ההבדל הגדול ומקור הכח הגדול של התעשייה הזאת הוא בחוסר ההגבלה על המינופים שלהם מחד, ומאידך הבטוחה שעומדת להם שאסור לתת להם לפול. כמובן שעם רגולציה חזקה היה ניתן להחזיר אותם להתעסק בבנקאות המסורתית החשובה כל כך לכלכלה המודרנית. אבל, תשאל את עצמך, איך זה יכול להיות שאחרי המשבר הפיננסי הגדול ביותר לפחות מאז שנות השלושים של המאה הקודמת, לא השתנה שום דבר אמיתי בתעשייה הזו? איך זה יכול להיות שאפילו החוקים כמו פרנק-דוד, לא קבלו שיניים?

כאשר הציבור נקרא לכסות את ההפסדים של התעשייה, כאשר בניגוד לתעשיית המכוניות לדוגמה, בעלי השליטה בבנקים, הגורמים שהלוו לבנקים, הבנקים בעצמם, כולם נשארו במקומם, אני בהחלט רואה בהם אוליגרכים שמשתמשים בכח שלטוני, כדי לבסס את מעמדם על חשבון האחרים.

כאשר הם יכולים להדפיס כסף באמצעות מינופים מטורפים, באמצעות מכשירים שהם המורים לכל דבר כמו הCDS, הם למעשה מקבלים חלק מהכח שהיה פעם שייך לשלטון בלבד.

בכל מקרה, ברוכים השבים, מזמן לא הגבת פה, אני לא יכול לתאר לעצמי שהסכמת איתי עד עכשיו, יאללה תמשיך להתווכח, זה מה שכיף בכתיבת בלוגים

אנונימוס 22 בנובמבר 2011

התפיסה שסיטי הורסת את וילה,וריאל וברצלונה את הלה ליגה היא כפירה במדינה שבה קיימת ליגת הכדורסל הישראלית

גיל שלי 22 בנובמבר 2011

אנונימוס – לוגיקה, זה שמכבי תל אביב המציאו את השיטה לא אומר שזה לא קורה במקומות אחרים. פשוט חשבתי שבמקומות אחרים מתייחסים ברצינות לעובדה שקיימת ליגה מקומית, בעוד שבכדורסל הישראלי ברור שאין זה המצב

אביאל 23 בנובמבר 2011

גיל שלי – אני קורא הכל, אבל יש קצת פחות זמן להגיב, שנה שלישית באוניבריסטה, אמרו שהיא עוברת בקלות, בינתיים היא לא פחות מהקודמות.

בכל מקרה, לעניין, אני בהחלט מסכים, אנשי הפיננסים יצרו להם דרך אותם מכשירים שאף אחד לא מבין (מלבד כמה מתמטיקאים מוכשרים או זוכי פרס נובל) כדי, כמיטב המסורת לגדר את עצמם מהסיכונים שהם יצרו בעצם.

אך עדיין, הייתי מתרחק קצת מהגדרה של אוליגרכים, אמנם עשרים אחוז בשיא, אבל היום זה כבר פחות. מוקדי הכוח בגבעת הקפיטול עדיין שייכים ברובם לתעשיות שציינתי קודם. בכל מקרה, בארה"ב כמו בארה"ב קצת קשה להזיז עניינים מול אנשים עשירים, בדיוק בשביל זה יש את העניין הציבורי שהוא נדבך חשוב בחיי היום יום והפוליטיקה האמריקאית, אותם ברוני נפט בארה"ב, למדו עם השנים איך להפוך לכמעט שקופים בעבודה שלהם מול הפוליטיקאים ולחסן עצמם מהתקשורת, אנשי הפיננסים חוטפים יום יום בעיתונות ומפוליטיקאים פופולסטיים (יש לפופוליזם גם צדדים חיוביים), ואני אישית קצת יותר אופטימי בקשר לכך, עדיין יש תאוות בצע, אבל היא לפחות מצטמצת, גם יש תחושה של שינוי בכלכלה האמריקאית (לפחות ממה שאני קורא בוול סטריט ג'ורנל ובFT), פחות פיננסים ויותר לייצר דברים, תוסיף לזה את המודל הגרמני שנתפס כסופר מוצלח באירופה ואני לפחות רואה ניצנים של שינוי.

Comments closed