ליגת שוקי ההון: המציאות האכזרית

 

אנג'לה מרקל ממשיכה לספר לעצמה שהשוק הוא ילד קטן שצריך רק להרגיע אותו. היא הרי יודעת שחייבים קודם לארגן את האיחוד הפיסקלי לפני שידברו על אגרת חוב אירופאית. בנוסף, ובהמשך ישיר לגישת המחנך בגן הילדים הנפוצה ופופולרית כל כך בגרמניה, אגרת חוב אירופאית תעודד את המדינות הסוררות להמשיך לבזבז. לכן מרקל מכנסת בסוף השבוע את סרקוזי ומונטי, ומודיעה שהיא לא לחיצה. היא תדאג קודם כל לאיחוד פיסקלי מלא, ורק אחר כך תדבר על יורובונד.

*

 

אתם כבר בוודאי יודעים מי יפסיד בעימות בין גרמניה וכוחות השוק. אין כאן פאניקה שצריך להרגיע. מרקל כבר הראתה לשוק שבמצבי לחץ, ההבטחות לאי פגיעה בחוסכים לא שוות שום דבר. לכן השוק מניח שאסור לקנות אגרות חוב של מדינות במצוקה, אפילו קלה. השוק גם עושה אחד ועוד אחד, ומגיע למסקנה שמרקל רצינית, ולכן קיים סיכוי סביר שאירופה תתפרק. במצב כזה, אפילו אגרות חוב של ממשלת גרמניה לא קונים, שכן הבלגן שינבע מהתפרקות הגוש הוא פצצת אטום, לא פחות. במקרה של פיצוץ אטומי ההמלצה היחידה היא להתרחק מאזור האסון.

*

 

מאחר ופיצוץ כזה יפגע בכל בנק עלי אדמות, וימחק כמעט את כל הבנקים באירופה, נותרה למשקיעים אלטרנטיבה אחת בולטת. שמה בעולם, אגרות חוב ממשלת ארצות הברית ובדולר אמריקאי. מאחר ומרקל כבר הוכיחה שהיא לא מסוגלת למנוע את האירוע הגדול, לא בטוח שגם כאשר האירוע יקרה, מרקל תצליח להתחרט בזמן ולאפשר או הדפסת כסף על ידי הבנק האירופי, או יורובונד. לכן המשקיעים בעולם פועלים תחת הנחה שאכן קיים סיכוי סביר לפיצוץ, ומכאן שהפעולות שקורות בשוק הן לא פניקה, אלא תגובה הגיונית.

*

 

לפירוק האירו ישנה משמעות דומה, אך חזקה הרבה יותר, מזו שהיתה לפירוק ליהמן. מדובר במחנק אשראי מיידי בעולם, אך בניגוד לליהמן, אין מי שעומד עם היד על הברז, ומשחרר כמויות אדירות של נזילות על מנת להתגבר על הבעיה. פירוק האירו אומר שמדינות כמו ספרד ואיטליה חוות ריצה מיידית על הבנקים, הקפאת הון מקומית, ומחסור מיידי במטבע, שמפוצה בהדפסה היסטרית. את התסריט תיארתי כאן כבר. במקביל, הבנקים הצרפתיים והגרמניים מולאמים, בגלל ההפסדים שנגרמו לבנקים כתוצאה ממחיקת השווי של אגרות החוב שהם מחזיקים.

*

 

לצרפת אין מספיק כסף להלאים את כל הבנקים, בגרמניה ייתכן שהכסף נמצא, אך כל יחסי המסחר הגרמניים מוקפאים, הייצוא לאירופה נפגע גם כתוצאה מההתמוטטות של המדינות שצרכו את המוצרים הגרמניים, וגם כתוצאה מהכעס העצום על גרמניה בכל אירופה. מדובר בפגיעה ממשית לשנים רבות. עד להתפתחות השוקים החליפיים באסיה ובדרום אמריקה, גרמניה תבלע תרופה קשה מאוד לעיקול. וכן, לא ניתן להוציא מלחמה מכלל האפשרויות. לאלה שלא מתמצאים בהיסטוריה, גם מלחמת העולם הראשונה הגיעה דווקא אחרי תקופת גלובליזציה מרשימה בהישגיה.

*

 

על מנת להפיג את האווירה המחוייכת משהו של פוסט זה, אשמח לדון בתוצאות האפשריות של התפכחות גרמנית ומניעת האסון. בסופו של יום, אכן מדובר כאן במשבר אמון קשה, אך ניתן להחזיר את הכלכלה העולמית לתפקוד סביר, במידה והאמון ישוקם. הכלכלה העולמית אכן בנויה על יסוד חזק של אמון. אם אני מלווה לממשלת ארצות הברית כסף, הציפייה הלגיטימית שלי, היא שאני לא צריך לדאוג להחזר של הכסף, אלא לכך התשואה שלי תהיה חזקה מספיק. במידה ופוגעים באמון שלי, אני לא מלווה יותר כסף לאף אחד. בלי אשראי, אין מסחר, אין צמיחה, ואין כלכלה.

*

 

מה שקורה מאז 2008 זו בדיוק הפגיעה במרכיב החשוב ביותר במרקם של הכלכלה. תחילה פגעו באמון בנציגי האשראי האמריקיאי, הם הבנקים האמריקאיים. לאחר מכן הסתבר שאפילו כאשר המדינות החזקות באירופה מבטיחות שהחוסכים שהלוו לממשלת יוון, לא יפגעו, אסור לקחת את ההבטחות ברצינות. מכאן נגמרה האמונה בממשלות אירופה. גם אם עכשיו ינסו לסגת מהפגיעה בגופים הפרטיים, לא תהיה תועלת בצעד זה, שכן אמון שנפגע לא יוחזר.

*

במידה ויוסכם על יורובונד, יהיה ברור לכל המשקיעים שגרמניה נמצאית באותה סירה עם שאר מדינות אירופה. כאן אני יכול להשקיע את כספי, שכן כרגע לא נראית בעיה ביכולת ההחזר הגרמנית. המצב בספרד אולי קשה, אך מצבת החוב שלה יותר קטנה ממצבת החוב בבריטניה, שמצליחה לגייס כסף בקלות. כמו שכבר ראינו גם באיטליה המצב לא טוב, אך ביפן מצליחים לגייס כסף בזול, למרות חוב יחסי גדול פי שתיים. כלומר, הבעייה היא באמת אמון.

*

הדרך להשיב את האמון אינה פשוטה. יורובונד זהו צעד אחד. הדרך האמריקאית שנוסתה עד כה, לא מרשימה במיוחד. קשה לבנות את האמון על בסיס הטיית לוח התוצאות. אנו כחובבי ספורט יודעים כמה חשובה לנו האמת. כמו שהבנו ששיאי ההום ראנס של בארי בונדס לא שווים הרבה, כך קשה לשכנע אותנו שלוח תוצאות שפעול היטב, אך לא משקף את המשחק, הנו צעד להשבת האמון.

*

 

הצעדים צריכים להיות שימוש באמון שעדין קיים במדינות המתפתחות. שם צריך לצור את מנגנוני האשראי הקיימים במדינות המפותחות. כיום האמונה באינדונזיה גדולה בהרבה מהאמונה ביוון. המשקיעים מעדיפים להשקיע את הכסף בברזיל ולא בספרד. כאשר המנהיגים יתחילו להנהיג, במקום לנסות לרמות את הצבור, קיים סיכוי שהאמון ישוב. עדיף שזה יקרה מהר ככל האפשר

 

 

שופטים ממשיכים להתאבד, בארסה מאבדת נקודות, משותקת רגליים מבריאה - והעולם שותק!
סיפור על חוסר מזל

14 Comments

נתי 27 בנובמבר 2011

גיל,
יש לי 2 שאלות שהייתי שמח לשמוע התייחסות לגביהן:
1. האם הסמיכות היחסית של המשברים, זה של 2008 והנוכחי היא מקרית או שיש קשר. ממה שאני זוכר, האירופאית העיקרית שנפגעה מהסאב פריים הייתה דווקא בריטניה. האם מה שקורה ביוון, ספרד איטליה, פורטוגל ואחרות קשור או שזה מקרי? ואולי אני פשוט לא זוכר טוב…
2. אני יודע שכדי להתקבל לגוש יש תנאים פיסקאליים מסויימים שצריך לעמוד בהם. כאן המשבר הוא במדינות שכבר בפנים וממזמן. האם זה בגלל שמהרגע שהצטרפת לא היו קיימים תנאי סף וממילא אין פיקוח אמיתי (מה שלא נשמע לי סביר), או שיש ופשוט אין בהסכמי הגוש יכולת אמיתית לרגולציה עם שיניים. הרי כשמקימים גוש כזה, ומכירים את הגיוון שיוצר את חברות הגוש, זה לא תסריט לא סביר (אני יודע שזו חוכמה בדיעבד, ובכל זאת, בטח יש התייחסות לממשלות בזבזניות וכד')? ואיך עובדת המקבילה האמריקאית בהקשר זה?

בכל מקרה שוב תודה על כל הארות העיניים בנושא זה, ובהשקעות בכלל. אלו זוויות שהקורא הממוצע הסביר (מבחינתי לפחות, קרי: העיתונות הכלכלית הנפוצה בארץ) לא נחשף אליהן.

יניר 27 בנובמבר 2011

אני לא חושב שהמנהיגים מנסים לרמות.
הם מציעים פתרונות קלים שיש סכוי קטן שיעבדו .
אם יעבדו- מה טוב, אם לא יעבדו המוכנות של כולם לפתרון הרדיקלי המתבקש תהיה גדולה יותר כי אחרת נפרק את היורו וכל הנבואות השחורות יתגשמו.
אם היו מציעים את הפתרון הרדיקאלי מלכתחילה , היו בועטים בהם מכל המדרגות.
החברים האלה הם פוליטקאים משובחים וכלל ראשון בפוליטיקה הוא ליצור משבר כדי שכולם יתחננו לעזרה שלך ויקבלו כל פתרון.
הפתרון הרדיקאלי שאני מדבר עליו כולל שינוי בתנאי העסקה, פנסיה,גודל השירות הציבורי וכן הלאה בכל החברות בגוש היורו.
ואגב,אני אופטימי – לדעתי אנחנו קרובים לתחתית

גיל שלי 27 בנובמבר 2011

אני מסכים עם כל דבריך. לרמות בעיקר את עצמם, הם באמת מאמינים שהם מסוגלים לתת אקמול לרפא את הסרטן. הבעיה עם מרקל שהיא מחד צריכה את האסון, ומאידך לא מכינה את הפרלמנט והעם הגרמני לכך שבסוף הם צריכים לשאת בנטל. זהו מתכון לתאונה קשה

יניר 27 בנובמבר 2011

לעם הגרמני תוצגנה שתי חלופות המחייבות התגייסות בטווח הקצר אך אחת מהם טובה לטווח ארוך והשניה לא ברורה.
לדעתי-העם הגרמני שלא מאופיין בהתנהגות צרכנית פסיכית כמו בארה"ב אלא בחסכון ושמרנות יעדיף את הפתרון הבטוח שלא יחחיב אותו לויתורים קריטים באופן מיידי
המעמד של מרקל יאפשר לה להעביר את הפתרון הרצוי וימצב אותה בתור אחד המנהיגים הבולטים של אירופה בעשורים האחרונים

גיל שלי 27 בנובמבר 2011

נתי – שאלה 1 – מדובר באותו משבר. מרגע שהאמון קרס במקום אחד, חפשו את המינופים בכל המקומות האחרים. כאשר הכל נראה טוב, אף אחד לא בודק את ההנחות שלו. מלווים ליוון כאילו היתה גרמניה שנים, מה פתאום שזה ישתנה? מנהלי ההשקעות שלנו לא יודעים לבדוק עצמם בלי אירועים, אך מרגע שהאירועים מתרחשים, כל ההנחות נבדקות. זה מאוד דומה ל11.9, מרגע שהפיגוע קרה, מנסים למנוע אותו עם בדיקות בטחון מחמירות בשדות התעופה, ומחפשים את הנקודות חולשה.

שאלה 2 – התשובה מורכבת. יוון למשל נעזרה בגולדמן כדי לרמות את האיחוד האירופי, וללוות כסף מחוץ לתקציב הרשמי באמצעים חשבונאיים. ספרד מאידך נוהלה יותר שמרני מגרמניה, אך משבר הנדלן במדינה גרר אותה למצב הנוכחי. איטליה גם עמדה בתנאים, אך כיום כולם מפחדים.

גיל מזימבבואה 27 בנובמבר 2011

גיל, אתמול שוחחתי עם יהודי (פוטוגלי) כאן על אירופה והוא אומר לי ככה: שים לב שאת כל הצרות יוצרות מדינות שעל האנשים שם כבר קיימות דעות קדומות (במילים עדינות לא היית קונה מהם מכונית משומשת) ומהתחלה זה היה נאיווי לחשוב שטבע האדם (המנהיגים בעיקר!!) יישתנה ברגע שהוא יצטרף, הכל היה שאלה של זמן.
כששאלתי אותו לדעתו על פיתרון הוא אמר שלטווח הקצר יימצא פיתרון אבל לטווח הארוך הוא אפילו לא רוצה לחשוב מה הולך לקרות…

גיל שלי 27 בנובמבר 2011

תודה

אביאל 27 בנובמבר 2011

אני דווקא חושב שיש איזה אסטרטגיה במהלך של מרקל, שיגיע רק האמת והוא יגיע בכל מקרה, היא תצא לעם הגרמני ותגיד שאין ברירה, תתאר בדיוק את מה שאתה מתאר לגבי אירופה בלי יורו ואפילו הבנק המרכזי האירופי יצטרך להתחיל להדפיס כסף והרבה ממנו ומסכנים התלמידים באוניברסיטה בעוד עשור שיצטרכו לזכור את כל המהלך הזה.

ועדיין קשה לי לראות מלחמה במרכז-מערב אירופה.

יוני 27 בנובמבר 2011

אם גוש היורו יתפרק, מה יהיה על בעלי הדרכון הפולני שגרים בפתח תקווה? לא חאראם?

גיל שלי 27 בנובמבר 2011

יהיה להם דרכון פולני, מה יותר טוב מזה?

ניר 27 בנובמבר 2011

אם הגוש יתפרק פולנים יחפשו דרכון ישראלי

Cabrio 29 בנובמבר 2011

ניר – לייק

דומיניקאן 28 בנובמבר 2011

גיל , מה עם טור על הדרבי אתמול יא לוזר? אפוא כל ההשתחצנויות אחרי חמישה מחזורים שבונים משהו יפה אצלכם אה?

גיל שלי 28 בנובמבר 2011

ההתייחסות לדרבי תגיע ביומן האליפות של הלוזרית השנייה שלי.

Comments closed