ליגת שוקי ההון: משחק העשור – מרקל מול השווקים

לפני הקלאסיקו שייערך בשבת, יתקיים ביום שישי מפגש פסגה מעניין לא פחות, גם אם לא חשוב באותה מידה. כנס מנהיגי גוש האירו הפעם מהווה קו פרשת המים. לקראת המפגש אערוך עדכון יומי בבלוג.

 

 

לאחר האופוריה שהיתה בשוק, אנו נמצאים במצב שהשוק יכול רק להתאכזב מהתוצאות ביום שישי. אתמול קרו שני אירועים בהכנה למפגש הפסגה:

במחנה מרקל, ממשלת הטכנוקרטים האיטלקית שמונתה על ידי ממשלת גרמניה, הודיעה על תכנית צנע באיטליה. קיצוצים בהוצאות הממשלתיות, מיסוי עסקאות פיננסיות, בקיצור כל הצעדים שגרמניה פינטזה שיקרו באיטליה מאז סוף מלחמת העולם השנייה. בתמורה, התשואות על החוב של ממשלת איטליה צנחו לאזור השישה אחוז לעשר שנים. משמע השוק מאמין בה. אכן מדובר בצעדים חשובים, שאם יתגשמו ייתכן ויעזרו להוביל לאיזון חדש באירופה.

מהצד השני, נציגי השוק, באמצעות באי כוחם חברת 'סטנדרד אנד פורס', הודיעו לעולם כולו שאם הצעדים הנדרשים של איחוד פיסקלי, וגם יורובונד, לא יקרו ביום שישי – הדירוג של גרמניה וצרפת, ובנוסף מדינות נוספות באירופה יורד. מדובר בסחיטה, לא פחות. השוק לא בטוח שמרקל מבינה עד הסוף עד כמה הוא רציני. סטנדרד אנד פורס התנדבו בחדווה להוסיף הבהרה חשובה.

*

מרקל נמצאית במצב קשה. המצב הנפשי הגרמני הקלאסי הוא לחשוד בשוקי ההון באשר הם. בעיני הגרמנים, שוקי ההון הם פיקציה אמריקאית נלוזה, שבאה להחליף את הדרך הגרמנית הנכונה, היציבה והיצרנית.

גרמניה מאמינה שקיימת רק דרך אחת לרווחה כלכלית: שמרנות פיסקלית, ייצוא חזק, חיסכון. מובן שהשוק תפקידו להנפיק אשראי, ובכל הוא מהווה אנטי תזה לכל ערך גרמני. החיסרון היחיד בגישה הגרמנית הוא שלא כולם יכולים להיות גרמנים באותה עת. אם הגרמנים רוצים למכור יותר מאשר לקנות, יש מישהו שצריך לקנות יותר מאשר למכור. אותו מישהו עושה זאת באמצעות אשראי.

*

מרקל כנראה תקבל את רצונה באיחוד פיסקלי, כלומר מערכת משומנת שתדאג שמדינות אירופה ינהגו לפי הכללים הגרמניים. לגישתה, ראוי לתת עכשיו לאירופה שנים של היערכות לקראת הנפקת יורובונד. אך למרבה הצער, השוק לא מוכן להפגין את הסבלנות הנדרשת.

בעוד סרקוזי היה שמח להרחבה כמותית של הבנק האירופי המרכזי, עד ליצירת היורובונד, הגרמנים חוששים מאיבוד הזדמנות לחינוך עמי אירופה. החשש הוא שללא השוט של "אם לא תתנהג יפה לא תקבל כסף", האירופים יחזרו לסורם. מרקל עוד לא הגיעה להחלטה שהשוק רציני, וכלל לא בטוח שהיא בשלה להרחבה כמותית באירופה, וליצירת דרך זריזה ליורובונד.

*

עד ליום שישי אמשיך לעדכן אתכם במיטב הלחשושים בחדרי ההלבשה של היריבים, שהם למעשה אויבים בנפש.

*

"דה באזר" בפייסבוק

 

איזו קבוצה בחרתי לאהוד, איזה ילד חכם
האוהד מספר 1

37 Comments

שודד 6 בדצמבר 2011

איך שרה הזמרת הזו שרית ? "יאללה מוטי לך הביתה שלום ותודה…"

למה לא "תזרוק" איזו מילה טובה להפועל?

גיל שלי 6 בדצמבר 2011

מילה טובה על הפועל? יקרה יום אחרי שליברמן יצטרף למרצ

ויינר 6 בדצמבר 2011

אולי בעקבות השינויים שעברו על נבחרת גרמניה, יעברו שינויים גם על האופי הגרמני…או שאין עדיין מהגרים במסדרונות הפוליטיקה והבנקאות הגרמנים.

Taninanak 6 בדצמבר 2011

גיל, תענוג לקרוא את הפוסטים שלך. תודה!

ג'ורג' 6 בדצמבר 2011

שאלה והערה.
מצטט אותך: "בעיני הגרמנים שוקי ההון הם פיקציה אמריקאית נלוזה, שבאה להחליף את הדרך הגרמנית הנכונה, היציבה, והיצרנית. גרמניה מאמינה שקיימת רק דרך אחת לרווחה כלכלית. שמרנות פיסקלית, ייצוא חזק, וחסכון."
שאלה: זה באמת נכון? האם זה מה שהגרמנים באמת חושבים?
הערה: אם אכן (הגרמנים באמת חושבים כך), אז זה משהו רציני ובסיסי. (ואני חייב להגיד שאני מסכים עם התפיסה הגרמנית.) הענין הוא לא רק באחריות פיסקלית באירופה ובהבראתה. זה די שקוף שגרמניה רוצה שכל גוש האירו יתנהג כמוה כי אם גוש גדול כזה ייצר וימכור, בזירה הפיננסית הוא ישים את אמריקה החולה בכיס הקטן. בארה"ב האנשים טפשים מידי. מאמינים באמריקה ה"חזקה" (אף שזו כבר לא קיימת) ושמנהיג בודד יציל את כולם. וששווקי ההון ימשיכו בעליה ע"פ טווח זמן ארוך (זה דווקא משהו די אפשרי). ושיהיה בסדר כי "אנחנו אמריקה". אותה תמימות שייצרה את ה"חלום האמריקאי". אפילו הדמוקרטים שבויים בחלום המשופשף הזה. לא מבינים אחריות פיסקלית לא ברמה האישית, לא ברמת המחוז, לא ברמת המדינה (סטייט), ולא ברמה הפדרלית. לכן הרעיון של מרקל לא כזה רע. צפון אירופה כבר מתנהג כרצון הגרמנים – פחות מתוך ציות ויותר מתוך השקפת עולם דומה. איטליה לפיכך, בתור הכלכלה הגדולה בדרום, היא המפתח. אם איטליה תצליח לישר קו (משהו שהיא בהחלט מסוגלת אליו בכוחות עצמה), כל גוש האירו יקבל בטחון ומדינות יותר קטנות יקחו אותה כדוגמה. ואז כל גוש האירו לא בדיוק יהיה "גרמני" אבל יהיה יציב ויהווה תחרות אמיתית לארה"ב (וכבונוס גם יהווה בעיה מסוימת לסין). לכן אפשר להסתכל על מה שמרקל חותרת אליו כ_הזדמנות_ לאחד את אירופה ולצאת חזקים יותר.

אשמח אם תוכל להגיב לשתיהן (שאלה והערה). תודה.

ג'ורג' 6 בדצמבר 2011

עוד הבהרה קטנה בקשר להערה שלעיל: אירופה מקדימה את ארה"ב בהרבה דברים: תקשורת סלולרית, תשתית אינטרנט, שירותי בריאות/רווחה, תחבורה, ועוד. ארה"ב נמצאת בכל השטחים הללו שבויה בעבר בזמן ששאר העולם התקדם כבר. האם יתכן שבעזרת היוזמה הגרמנית אירופה גם הולכת להקדים את ארה"ב בהבראה כלכלית? לדעתי זה מאד יתכן. התפיסה הפשוטה של הוצאות מול הכנסות הרבה יותר בריאה מהתפיסה האמריקאית (של הורדת מסים בתקווה לעידוד הכלכלה). ובגלל זה מה שמרקל-סרקוזי עושים זה לא רק פעולות הצלה אלא בעצם יצירת הזדמנות.

Tal 6 בדצמבר 2011

"בעיני הגרמנים, שוקי ההון הם פיקציה אמריקאית נלוזה, שבאה להחליף את הדרך הגרמנית הנכונה, היציבה והיצרנית."

מחשבה שבוטאה היטב.
עם זאת, קראתי בכמה כתבות לאחרונה שהגרמנים דווקא לא פיספסו אף משבר או הרפתקאה מפוקפקת בשוק ההון בעשור האחרון (חוץ מההונאה של ברני מיידוף), ולכן הם מצאו את עצמם שוחים בנהר (הריין?) עם כל ממשלות אירופה קשורות לרגל.

לדעתי אין בהם סלידה מובנית כלשהי, רק נטייה אומללה וחסרת מזל לקפוץ Head first לכל טרנד בשוק ההון.

גיל שלי 6 בדצמבר 2011

ג'ורג' – העולם שהגרמנים תומכים בו לא קיים במציאות. מאחר ורוב המסחר של גרמניה הוא בתוך אירופה, הצד השני הוא לא האמריקאים אלא האירופאים. אירופה כגוש לא יכולה להתנהג כאילו היא סין, כלומר, הם בהחלט צריכים גם להסתמך על אשראי כדי לצרוך, לצד הייצור שצריך להמשך. הגרמנים מנסים לספר לעצמם שאלו האמריקאים עם השטויות שלהם. אבל, השטויות של האמריקאים הם מה שמאפשר לגרמנים להיות גרמנים.

למעשה זו הרחבה על מה שטל מתייחס אליו. הגרמנים אומנם סולדים מכל מוצרי האשראי האמריקאים, אך מאחר וקרנות הפנסיה הגרמניות כל כך שמרניות, הם היו הקרבן העיקרי של כל מוצרי הסאב פריים. הם רצו שיספרו להם שמדובר במוצרים שמרניים שנושאים ריבית גבוהה. בדיוק כמו קורבנות מיידוף, מי שמחפש גם תשואה גבוהה וגם "חוסר סיכון" מקבל את הרמאי שמוכר את הירח.

דרך אגב אני מסכים עם הנקודה השנייה שלך. בהחלט האירופאים לא גמרו את הסוס. הגרמנים לא יצירתיים כמו האמריקאים כאשר מדובר ביצירת האפל הבא, אבל אין כמו הגרמנים במתן פתרונות הנדסיים לדברים הפשוטים לדוגמה. כאשר אירופה תהיה מאוזנת יותר, היא בהחלט יכולה לשמש כמודל עתידי

ג'ורג' 6 בדצמבר 2011

אוקיי, קודם כל תודה על התגובה. אולי לא הייתי מספיק ברור. הנה הענין: ארה"ב הפכה ממדינת ייצור למדינת צריכה ב-30 שנים האחרונות. היא לא תצא מזה בקלות ובטח שלא בזול. במלים אחרות, אפשר באופן הדרגתי להחזיר את הייצור מהמזרח הרחוק חזרה לארה"ב, אבל אז:
א. זה לא יהיה בזול. מה שמייצרים בארה"ב תמיד יקר יותר.
ב. צריך להכשיר עובדים מחדש, לבנות תשתיות מחדש, וכו'. לוקח זמן וכסף.
ג. המזרח כבר יודע איך לייצר בזול לבד. לא צריכים את אמריקה כבר כספק עבודה – רק כצרכנית.

מה שאני אומר במלים האילו זה שאמריקה בבעיה לכמה עשורים הבאים. איך זה קשור לאירופה? סין לא תשאר זולה לעולמים. דברים כבר משתנים שם. יוקר המחיה יעלה. מתישהו – בעוד 10-20 שנה – יתכן שלמוצרים מסין כבר לא יהיה יתרון (מחיר) בשוק. אם בינתיים אירופה תמשיך להתנהג באחריות כלכלית (כפי שהגרמנים רוצים) ותשמור את הייצור אצלה (כמו בגרמניה), אז מאד יתכן שהגוש האירופי יוכל להתחרות בכבוד ואולי אף לנצח את מה שמגיע מהמזרח הרחוק. ואם כל זה יקרה אז האירופאים לא יצטרכו את האשראי האמריקאי – רק את כח הקניה האמריקאי. הכל תסריט דמיוני ברגע זה – אני מבין. אבל גם אפשרי בטווח הרחוק.
המפתח הוא כמובן . . . אמריקה. אם אמריקה תתעורר ותתחיל להתנהג גם היא כמו גרמניה (מבחינת אחריות כלכלית) או אפילו רק חצי גרמניה (יש כבר מדינות בודדות שמצליחות), אז היא תשאר מובילה. אם היא תמשיך לשקוע כמו עכשיו, אין לי מושג מה יהיה. זה אינטרס גם של סין וגם של אירופה (ובעצם של כל העולם) שארה"ב תשאר חזקה. מצב מוזר.

גיל שלי 6 בדצמבר 2011

אני מסכים עם רוב מה שכתבת. יש דברים שכרגע רק האמריקאים יודעים לייצר, מותגים עולמיים, זה לא יתחלף בזמן הקרוב. לגבי עלות עבודה, אם תראה מה קורה בדטרויט, האמריקאים כבר בדרך להיות תחרותיים. אני חושב שאמריקה כבר התפכחה וחוזרת להיות אמריקה של פעם, אם כי זה התהליך שיתגבר בתוך הבחירות כשאובמה יהפוך את הבנקאים לאויבי האומה

גל 6 בדצמבר 2011

גיל, אני חושב שאתה טועה כאן.
סיפור אנקדוטלי. ידידה שלי נסעה למרכז פיתוח של חברה בינלאומית ( שמרכזה בארה"ב ). היא צחקה אחר כך שכול המהנדסים היו חומים שחורים וצהובים והורודים היחידים היו המנהלים.

ביום שמדינות אחרות יספקו אשראי לפיתוח עסקים, לארה"ב לא יהיה מה להציע. כח האדם אינו יליד ארה"ב כבר היום

גל 6 בדצמבר 2011

טוב, אני קצת מגזים. עדיין המרכזים האקדמים של העולם הזה הם בארה"ב ואירופה.

ג'ורג' 6 בדצמבר 2011

זה נשמע לי מקרה די פרטי שלא בהכרח מלמד על הכלל ובטח לא על מגמה. ברור שיש הרבה חברותל כאלו, אבל אין להסיק על הכלל ממקרה בודד שהידידה שלך ראתה. אני חי בארה"ב ועוסק בהיי-טק כבר שנים. בכל החברות שעבדתי בהן עד היום הרוב הדומיננטי היו אמריקאים לבנים ושחורים. כמובן שיש הרבה לאומים שונים. בקבוצה הנוכחית שלי אני יכול לספור 4-5 לאומים שונים. אבל רוב אילו כבר בעצמם הפכו לאמריקאים. אמריקה כמובן איבדה הרבה כח ייצור, אבל לא בגלל הסיבות שציינת. אמריקה איבדה כח ייצור בגלל החמדנות של המייצרים שרצו ייצור בזול ומכירה ביוקר והעבירו הכל למזרח. והסינים למדו והעתיקו. די פשוט. אבל הסינים, בגלל שהם לא דמוקרטיה, הכתיבו את כללי המשחק במשך שנים. הם לא קנו – רק מכרו. וצברו וצברו וצברו הון. אבל זה לא יכול להמשך לנצח והסינים בעצמם כבר מבינים שבכלכלה העולמית אין הגיון בלהתעשר ללא גבול. סין כבר מספקת אשראי, הרבה אשראי, אז אני לא מבין בדיוק את טענתך ש"ביום שמדינות אחרות יספקו אשראי לפיתוח עסקים, לארה"ב לא יהיה מה להציע". ארה"ב תלויה כרגע באשראי הסיני. בדיוק בשביל זה ביידן ביקר בסין. סין גם מספקת אשראי לחצי אסיה ורוב אפריקה.

גיל שלי 6 בדצמבר 2011

מסכים איתך גל. אבל, גאוני השיווק כיום הם עדין אמריקאים והם גם יצרני התרבות כרגע. ייקח עשורים עד שהדומיננטיות הזו תשתנה

גל 6 בדצמבר 2011

גיל,
יש לי תחושה שהכבוד הרב שיש לכולם ל"גאוני השיווק האמריקאים" נובע מהכוח היחסי שיש לשפה הכלכלית שיווקית בימינו. "הגאונים" האמריקאים צמחו על רקע הקרבה לשוקי הון מפותחים ( גישה להשקעות ) וכוח אקדאמי בלתי מעורער מאז המאה ה 19 ועוד יותר מאז מלחמת העולם השנייה.
האקדמיה האמריקאית כיצרן ידע עדיין במרכז אבל סוכני הידע "התלמידים" בתחומים היצרניים ( מהנדסיים חוקרים ולא כלכלנים )
הם כבר לא ממש אמריקאים. גאני השיווק הללו לטעמי יתגלו כקצת פחות גאונים אם תפגע אחת מהרגליים הפיננסית או האקדמית.

גיל שלי 6 בדצמבר 2011

נכון אבל זה תהליך מאוד ארוך

גל 6 בדצמבר 2011

ארוך? הוא התחיל בשנות השמונים לא ב 2008.
ואגב במאמר מוסגר, די בולט שישראל גם חלתה בעשור האחרון במחלה האמריקאית העדפת "מנהל עסקים" על הנדסה, מספרית ותרבותית היא רק החצנה של התופעה.

ירון מדריד 6 בדצמבר 2011

זה לא יהיה קל לשכנע אנשים בדרום אירופה לוותר על מה שיש להם ולהתאמץ יותר… לדעתי המשבר יצטרך להיות יותר גרוע לפני שישתפר (בתקווה שהיותר גרוע יהיה בשליטה…).
בתור דוגמא, בספרד כשאני מספר לאנשים שאנחנו חוסכים לפנסיה הם לא מבינים למה (הרי יש פנסיה מביטוח לאומי…), תדרש התמוטטות של הפנסיה או חוק שמחייב או מנהיג אמיץ (יה, רייט) כדי לשנות את התפיסה.
בכל מקרה הבעיה העיקרית היא שאנשים פה לא עושים ילדים(פחות מ-2 למשפחה ועוד יצאתי לארג אתם), זה מה שיהרוג את אירופה (אם לא ישתנה).
בינתיים אני מתחיל לראות פה נטיה אנטי-גרמנית בתגובות לחדשות כלכליות (לעומת כמעט הערצה עד לא מזמן), בכל זאת, צריך להאשים מישהו בצרות…

אריק 6 בדצמבר 2011

גם אני הרגשתי אנטי-גרמניות עולה בספרד, אבל גם הפנמה שצריך שינוי ושהעתיד לוט בערפל. אני חושב שהיה טוב אילו הגרמנים היו מעט יותר אמריקאים ולהפך. האיחוד הפיסקאלי באירופה נשמע כמו הפתרון היחיד, לא יתכן איחוד מוניטארי ללא איחוד פיסקאלי, איך לא חשבו על זה קודם? אבל צריך להיות אופטימיסט גדול כדי להאמין שזה אכן יקרא.

גיל שלי 6 בדצמבר 2011

נראה לי שהמגיבים פה יכולים לכתוב יותר טוב ממני על המצב

אריק 6 בדצמבר 2011

יקרה

ניצן נ. 6 בדצמבר 2011

בימים האחרונים נכתב שחברות הדירוג מאיימות להוריד את דירוג האשראי של גרמניה, צרפת ועוד מספר מדינות אירופה. כמה מקום מקבל נושא זה בדיון הכללי על עתידו של האיחוד האירופאי?

ג'ורג' 6 בדצמבר 2011

ניצן, בבקשה:
http://en.wikipedia.org/wiki/Standard_and_poors#Criticism

זה מסביר הכל על S&P. בד"כ אני לא מצטט מוויקיפדיה, אבל הקטע הזה די קולע למטרה.

גיל שלי 6 בדצמבר 2011

ניצן – זה התפקיד של סטנדרד אנד פורס שמצוין בפוסט. זה כלי שנועד להבהיר למרקל שלא כדאי להמשיך למרוח. לא בטוח שזה יעזור. בהחלט ייתכן שדרושה קטסטרופה אמיתית כדי להגיע להכרעות אמיצות

אביאל 6 בדצמבר 2011

ג'ורג' וגל – לא הייתי ממהר לזלזל כל כך בארה"ב, היא עדיין הגורם הדומיננטי בעולם וזה כנראה ישאר ככה לעוד די הרבה שנים, מסיבה אחת פשוטה תעשיות הנפט ונשק, שאלה יפסיקו לנהל את גבעת הקפיטול ואת העולם אפשר יהיה לדאוג לאמריקאים.

ובקשר לצעד של S&P מול מרקל והאירופאים – עוד דוגמא לדומיננטיות האמריקאית בעולם, שעדיין השיטה הניאו ליברלית ברשות ארה"ב עומדת בראש.

ג'ורג' 6 בדצמבר 2011

אולי תופתע, אבל אני מסכים איתך. אני בכלל לא מזלזל באמריקאים. לקרוא לעם היושב פה "טפשים" זה לא זלזול – זו ראיה רציונלי. אני גם לא חושב שכל האמריקאים טפשים. אני חי בתוכם ויש לי הרבה חברים משכילים ונאורים ופתוחים. אבל תדבר עם אדם ממוצע ברחוב ותגלה בורות בקשר לשאר העולם.
זה שארה"ב עדיין הגורם הדומיננטי בעולם על זה אין וויכוח. זה שזה ישאר כך עוד זמן רב – לא יודע. אני מניח שכן אבל אתה יודע איך זה עם אימפריות – סופן ליפול. אני לא חושב שארה"ב תיפול אי פעם, אבל אני בהחלט רואה מצב שבו ארה"ב תהיה יותר כמו שאר העולם: שרמת המחיה פה תרד משמעותית, שיהיו שירותי בריאות סוציאלים יותר, כנ"ל חינוך, כנ"ל פנסיה. וכשכל זה יהיה, אז מן הסתם האמריקאים יהיו פחות "טפשים" ויותר מתבוננים בשאר העולם ולא רק על עצמם. וזה רק יחזק את ארה"ב, לדעתי.

גל 7 בדצמבר 2011

אביאל, כתבתי שקצת הגזמתי לא? :)
לטעמי עדיין הרוח האינדבדואלית והליבראלית שקיימת בארה"ב וקצת פחות באירופה ומאפשרות להן לקלוט מהגרים מוכשרים כמעט ללא סטיגמות ( בהשוואה נגיד ליפן ואין בכלל צורך להזכיר מדינות אוטריטריות )
מאפשר להן לשלוט ביצור הידע ומכאן החדשנות בעולם.

אורי הברווז 6 בדצמבר 2011

"מערכת משומנת שתדאג שמדינות אירופה ינהגו לפי הכללים הגרמניים." קצת מצמרר.

shai 6 בדצמבר 2011

About the Euro bonds- and I am saying this with caution, because I am not 100% sure.If I am not mistaken the Euro bonds are a bit complicated issue as the ECB is not allowed to to this as part of the Maastricht Treaty.and they will need to change the treaty in that area too, before the ECB can start issuing Euro bonds

גיל שלי 6 בדצמבר 2011

נכון שי. הם לא יכולים לצאת עם יורובונד ביום שישי. הם יכולים להתחייב לתהליך שבסופו יורובונד. עד אז תהיה הרחבה כמותית של הבנק האירופאי. לא נראה לי שמרקל תגיע לזה כבר השבוע. ארחיב על כך מחר

שי 7 בדצמבר 2011

גיל. אם המערכת המוניטרית היא גרמנית (שער הריבית על היורו נקבע בבנק שבשליטה גרמנית) וגרמניה ערבה למעשה לחובותיהן של מדינות דרום אירופה, מדוע זה מופרך מצידם לדרוש אחריות תקציבית ממדינות אלה (ובעצם משאר מדינות גוש היורו)?
לו יון היתה נקלעת למשבר חובות לפני יותר מעשור, קרוב לוודאי שהיתה מפחתת את הדרכמה, מגבילה תנועות מטבע חוץ ממנה, ומייצרת אינפלציה כדי לשחוק את החובות. כיום כאשר השליטה על ערך המטבע היציג שבשטחה לא בידיה, היא נאלצת להכנע לתכתיבה של מי שכן שולטת.
האם זאת אינה אנומליה שהיתה צריכה להיפתר כבר מזמן?

גיל שלי 7 בדצמבר 2011

אחוד פיסקלי ממש לא מופרך. זה כורח המציאות. מה שמופרך זו המחשבה הגרמנית שהמשבר נבע מתקציבים מנופחים. ספרד לדוגמה ניהלה תקציב יותר שמרני מהתקציב הגרמני. הסיבה למשבר היא חוסר האיזון בין המדינות. אותה סיבה שגרמה למשבר העולמי

אביאל 7 בדצמבר 2011

שי – אני לא כל כך בטוח לגבי זה שהגרמנים שולטים בבנק האירופי המרכזי, ממה שאני יודע הוא עצמאי כמעט לגמרי בהחלטות שלו.

גיל שלי 7 בדצמבר 2011

אביאל – הבנק עצמאי לחלוטין אך פועל צחת "תרבות" גרמנית.

אביאל 7 בדצמבר 2011

גיל שלי – יש שיגידו תרבות אמריקאית ניאו ליברלית, שאחד הדגשים שלה היא מדיניות עצמאית. אותה מדיניות שדחפה ב85 בתוכנית לייצוב המשק את עצמאות בנק ישראל.

גיל שלי 7 בדצמבר 2011

אביאל- את ההבדל בתרבויות אנו רואים בשוני העצום בין הפד ובין ה ecb

Comments closed