המשימה להצלת אירופה

מחר הפגישה הגורלית. גרמניה בהנהגת מרקל מתעקשת על הסכם שהוא קשה הרבה יותר להשגה. מרקל רוצה הסכם שיכלול את כל מדינות הגוש, 27 במספר. זאת בזמן שהחברות באיחוד המוניטרי מונות 17 משתתפות.

מובן שהסכם שיכלול מדינות רבות יותר, עם אינטרסים מגוונים הרבה יותר, יהיה גם קשה יותר להשגה וגם מיימי הרבה יותר. מכיוון שכך, ברור כבר עתה שהבעיות המרכזיות יטופלו בדרך המקובלת על האיחוד האירופי. השם המתאים ביותר הוא מריחה (ותקווה לטוב).

*

פן מעניין, שממעטים לדבר בו לקראת הישיבה, הוא התפקיד הפעוט שאמריקה משחקת במשחק. טים גייטנר נמצא בבריסל ומנסה להעתיר מניסיונו בפתירת משברים המאיימים להטביע את העולם כולו. אולם, מאחר וכל העולם ראה את הדרך האמריקאית ומגרעותיה, האירופים מתייחסים לעצותיו כאל מטרד לא מחייב.

ניתן רק לתאר את מעמדו של שר האוצר של ארה"ב אם המשבר היה פורץ לפני עשור. האירופים היו מייחלים לכמה מילים חכמות שיעתיר עליהם בעל הממון.

האינטרס של אובמה בפתרון הוא ענק. אם המשבר יפרוץ במלוא עוזו, סיכוייו של אובמה להיבחר בסוף שנה הבאה יצנחו ממש. משבר אירופי אמיתי יגרור את העולם כולו למיתון חזק ביותר, בדיוק בתקופה בה הבוחרים האמריקאים שוקלים את הצבעתם. הסיכוי להיבחר כאשר ארה"ב שקועה עמוק בתוך מיתון הוא אפסי. הבעיה הגדולה היא, שמאחר וערוותה של ארה"ב נחשפה לעיני כל, ההשפעה והשליטה שלה בנעשה כמעט לא קיימות. זהו בהחלט שחר של יום חדש.

*

כרגע אין ממש ידיעות חדשות בנוגע לדרך המוצעת לפתרון. ברור שהאירופאים ינסו לשכנע את המשקיעים העולמיים להסתפק בזרם גדול של כסף מובטח, במקום בפתרון של הבעיה המהותית של חוסר האיזון באירופה.

זוהי למעשה הליכה על חבל דק מאוד. מחד, צריך לשכנע את המדינות בעלות האמצעים להכניס את היד לכיס, ולהבטיח כספים שנועדו להציל מדינות אחרות. מאידך, המדינות יבקשו לשמור על המצב הקיים ככל שניתן, כדי  לא לפגוע במוכר ובידוע להן. יתכן ויצליחו למצוא נוסחה אשר תקנה מעט יותר זמן עד לפתרון הבעיות האמיתיות, בדיוק כפי שעשו באמריקה. אבל כדאי לזכור, מחלה מקננת ממשיכה לגבות את המחיר. כאשר המחלה כבר אובחנה, כולם יודעים שמדובר בזמן שאול.

*

הערב המאושר של מישל
מה בדיוק צריך לפרק?

10 Comments

ג'ורג' 8 בדצמבר 2011

הערות ושאלות.

הערה: מסכים בקשר לאובמה, אבל זה לא רק שהוא מנסה להבחר שוב – זה קצת יותר מזה:

1. הוא מנסה להבחר שוב ע"מ להמשיך בדרך בה התחיל: להבריא את ארה"ב. בעצם, לשנות אותה מהיסוד בנושאי בריאות, כספים (להרחיב את הפיקוח), חינוך, אבטלה. אם רפובליקנו יבחר כל המאמצים הללו ירדו לטמיון בין לילה והשעון יחזור אחורה כמה עשרות שנים.

2. ארה"ב ואירופה זקוקות זו לזו. בייחוד גרמניה קוקה לארה"ב (אבל לא ההפך). אם גייטנר שם ע"מ לתת עצה זה לא ממש רלבנטי, לדעתי. הוא שם יותר בשביל לשמור על קשר ועל אינטרסים. לארה"ה יהיה הרבה יותר קשה להשתקם עם אירופה הרוסה. לאמריקאים יש איטנרסט אמיתי באירופה בריאה.

3. הצחיק אותי המשפט על ערוותה החשופה של ארה"ב. כל העולם רואה את זה חוץ מ . . . ארה"ב עצמה (או לפחות המחנה הימני פה).

4. כמובן שאובמה רוצה להבחר שוב, אבל אני לא חושב שזה המניע שלו בפתירת בעיות אירופה. אני חושב שאובמה איש גדול מפוליטיקה קטנונית. במלים אחרות: אם היה קוסם שהיה יכול לעשות הוקוס פוקוס והיה אומר לאובמה "אם תעזוב את כס הנשיאות אני מתקן את הבעיות של ארה"ב תוך שתי דקות", אובמה היה עוזב.

הערה מס' 2: כמה המשבר בגוש האירו טוב לתורכיה? כל עוד ניסתה להכנס לגוש, תורכיה מאד נזהרה במה היא אומרת ומה שהיא עושה. אבל עכשיו אין לה דחיפות להצטרף לגוף חולה. פתאום היא מרשה לעצמה הכל.

ושאלה: מה קורה עם רוסיה? איך זה שסין וארה"ב מעורבות בשיח עם אירופה אבל רוסיה לא? בכל אופן היא מעצמת על ומספקת דלק וגז לאירופה. מה קורה פה?

גיל שלי 8 בדצמבר 2011

ג'ורג' – אני הייתי מחסידי אובמה. אבל יש לי אכזבה קשה מדרך טיפולו במשבר. הוא היה שבוי בקונספציה של ברננקי וגייטנר שחייבים להציל את הבנקים בכל מחיר. הוא לא שם לב שעובדים עליו ובעצם גייטנר וברננקי שבויים של האינטרסים של הבנקים. עד שהבין באיזה צד הבנקים עבר יותר מדי זמן.

ברור שאירופה חייבת את אמריקה. אך גם ההיפך נכון. אמריקה ללא אירופה חזקה תדרדר מהר עוד יותר.

תורכיה היא מדינה ברת מזל. צחוק הגורל הוא שעכשיו הם לא רוצים להכנס לאירופה אלא לשמר את מעמדם כיצרנית הגדולה של אירופה, וכמובילה אזורית.

רוסיה לדעתי היא מדינה בצרות. אם העולם ייכנס למיתון מחירי הסחורות יצנחו. רוסיה לא דאגה להפוך לכלכלה אמיתית בזמן שניתן לה. אם אכן מחירי הסחורות יצנחו רוסיה תפול חזק מאוד

ג'ורג' 8 בדצמבר 2011

אובמה ירש מצב קשה מאד. זה הרבה מעבר לאישיות של ברננקי וגייטנר לדעתי. גם אם הם לא היו שם וגם אם על ידו היו רק אנשים עושי-דברו, לא פשוט לשנות מערכת שלמה של וול-סטריט. מעבר לזה שלוקח שנים ע"מ לשנות מערכת כזו (אפילו אם היתה לו תמיכה מקיפה – מה שאין לו), יש לובי חזק מאד להלחם בו (ובעצם הוא נילחם בו ממש ברגעים אילו). ומעבר לזה הוא היה צריך להזרים מזומנים לשוק (יעני לבנקים) ע"מ שאמריקה לא תיפול. את האמת? אני לא חושב שזה בידיים של איש אחד (נשיא). לשבור את השוק גם רייגן וגם בוש הבן הוכיחו שמספיק אדם אחד שמשנה חקיקה. להחזיר את הענינים למסלול הנכון לוקח הרבה יותר. אני לא בטוח שאפשר להאשים בזה את אובמה. זה כמו פצע. לוקח שניה לעשות חתך אבל לוקח שבועות להגליד.

אז תבוא ותגיד "הנה, קליטון עשה זאת". אמת, אבל יש הבדלים ביניהם:

1. אובמה ירש גם שתי מלחמות ואבטלת שיא. קלינטון לא.

2. קלינטון הגיע עם נסיון של מושל. אובמה עם כלום.

3. קליטון לבן. לדעתי 50-60% מההתנגדות של הרפובליקנים לאובמה – גם בפעמים שבתוך-תוכם הם מסכימים איתו – זה על רקע גזעני (כמובן שאך אחד לא יודה בזה). הם עושים לו "דווקא".

4. קלינטון פשוט אדם יותר חכם, לדעתי. וגם יותר כריזמטי.

גיל שלי 8 בדצמבר 2011

אנחנו בהסכמה. לדעתי לקח לאובמה יותר מדי זמן להבין. עכשיו הוא מבין. אני מקווה שלא מאוחר מדי. הוא ירש מצב בלתי אפשרי.

ניר 9 בדצמבר 2011

לאובמה היתה הזדמנות לתקן את הרגולציה בוול סטריט, אבל הוא לא שמע לעצת חכמים במפלגה הדמוקרטית ונתן למשבר הכלכלי להתבזבז. החוקים שנועדו לרסן את הבנקים כאילו (וֹלא כאילו) נכתבו ע"י הבנקאים.

לאובמה תמיכה חזקה והרבה תורמים בוול סטריט. אולי הוא אדם טוב ומוכשר, אבל הוא גם פוליטיקאי שרוצה עוד קדנציה כנשיא. אני בספק אם ממנו תבוא הישועה.

אביאל 9 בדצמבר 2011

גיל שלי – לא הבנתי משהו בתגובה הראשונה שלך לג'ורג', האם אובמה היה צריך לתת לבנקים בארה"ב ליפול ? האם להמן ברדרס אחד לא הספיק ? לעולם היה קשה להשתקם.

בקשר להילולי קלינטון, הוא וממשלו הביאו בזמנו למצב שבו לוקח משכנתא שלא עומד בהחזר שלה יכול להחזיר את הבית עצמו ונגמר הסיפור, זו אחת הסיבות המרכזיות לפרוץ המשבר בארה"ב.

נקודה חשובה של ניר, בניגוד לרפובליקנים, שהפוליטיקאים שלהם תלויים בעיקר באנשי התעשייה הישנה, הדמוקרטים ואובמה במיוחד צריך את הכסף של אנשי הפיננסים הדמוקרטים מניו יורק כדי להניע את הקמפיין היקר בהיסטוריה, אל תיהיו בטוחים שהוא ירה לעצמו ברגל כל כך מהר.

ג'ורג' – בקשר למשפט שלך "אם היה קוסם שהיה יכול לעשות הוקוס פוקוס והיה אומר לאובמה "אם תעזוב את כס הנשיאות אני מתקן את הבעיות של ארה"ב תוך שתי דקות", אובמה היה עוזב." אם היית יודע מה אדם בארה"ב צריך לעבור כדי להגיע לעמדה של מתמודד על הנשיאות בימנו, לא היית כותב את זה, זה יפה ורומנטי ומתאים בדיוק לאותה אשליה שהאמריקאים כל כך רצו לקנות שהם הלכו ובחרו באובמה, בינתיים אין תחום שהוא לא מאכזב בו.

גיל שלי 9 בדצמבר 2011

אביאל – לא לתת להם ליפול. לטפל בהם כמו בגנרל מוטורס. לא לחלץ את גולדמן מהעסקה עם איי אי גגי במחיר מלא. לא לשלם את מלוא הכסף לבעלי האגח. כן להלאים זומביס כמו בנק אוף אמריקה

גיל שלי 9 בדצמבר 2011

ואובמה היה צריך להתנות את החילוץ ברגולציה חזקה ואמיתית.

אביאל 9 בדצמבר 2011

גיל שלי – חדלות פרעון של בנק הוא שונה מזה של חברת מכוניות, האפקט השלילי שהוא יוצר פוגע הרבה יותר במערכת, שוב לא סתם קוראים להם גדולים מדי כדי ליפול. בקשר לרגולציה אני מסכים בהחלט, אבל ברגולציה צריך גם להיזהר, הגבלות משמעותיות יותר יובילו למצב גרוע יותר. בכל מקרה עשו כמה צעדים חיוביים, נקווה רק שימשיך ככה.

גיל שלי 9 בדצמבר 2011

הכללים שהנחו את הטיפול ברכב היו תקפים גם בבנקים. הבנקאים היו יותר קרובים לצלחת. אין הוכחה אחת בעולם שבנקאות ההשקעות בניגוד לבנקאות הרגילה, תורמת לצמיחה או לכלכלה

Comments closed