החתמות יקרות – בריז מול ברילון אדוארדס

 

 

 

 

 

 

 

 

דורפן קרא לתופעה שחקני פנטזי מנג'ר. לפני שנתיים ג'רי ריס מנהל הג'איינטס עמד בפני לחץ ציבורי כבד. פלקסיקו בורס ירה לעצמו ולג'איינטס ברגל. בריילון אדוארדס גמר חוזה בקליבלנד, בולדין באריזונה, ולכחולים לא היו רסיברים. כיום שנתיים אחרי הקיץ ההוא, ברילון אדוארדס שוחרר על ידי הג'טס ונופה מהניינרס. נדמה לי שאין כיום איש שחושב שהעמדה החלשה של הג'איינטס היא דווקא עמדת התופסים.

*

 

ההבדל בין מנהל מוצלח ובין פנטזי מנג'ר קיים גם בספורט וגם בעולם העסקי. ישנם רבים שחושבים שאפשר לשנות חברה/קבוצה באמצעות רכישות מוצלחות. חסר לך סקורר מוצלח, תקנה, תשלם הרבה תקבל הכי טוב. זוהי דרך חשיבה מקובלת אצל רבים. הבעיה היא פשוטה, קיצורי הדרך מונעים מהארגון לזהות את הבעיות האמיתיות, ודוחים את הטיפול בהן.

*

לפעמים ניתן לשנות אופי של ארגון באמצעות רכישה אחת מוצלחת. ניו אורלינס סיינטס עלו על דרך חדשה לחלוטין באמצעות ההחתמה של דרו בריז (בנוסף להחתמת שון פייטון), אפל הפכה מחברה כושלת לחברה מצליחה מיד עם חזרתו של סטיב ג'ובס לעמדת המנכ"ל. הבעיה היא שהמח האנושי נוטה לזכור את ההצלחות, ומדחיק את הכשלונות. רוב הרכישות היקרות נגמרות בכשלון טוטאלי. לא רק רכישתו של טורס על ידי צ'לסי, או קרול שנרכש בליברפול. רכישה מוצלחת היא נדירה הרבה יותר מרכישה כושלת. זהו טבעו של עולם.

*

מאחר וזו הסטטיסטיקה, כדאי להבין שהדרך לשינוי הגורל של הארגון לא נמצא כנראה בצעד אחד פשוט. התפקיד של מנהל בארגון הנו מורכב מאוד. מנהלים רבים שוכחים שהם צריכים לגבש זהות לארגון, להיות מחוברים לעובדים הקיימים, ורק לאחר מכן להתעסק במכירות/ החתמות יקרות. הפיתוי הקיים בקיצורי דרך בחיים הנו גדול. החתמה יקרה היא צעד שמושך פרסום. ישנם מנהלים רבים שחושבים שניתן לשנות את הארגון באמצעות שיווק טוב יותר. אולם, יש לזכור שהדרך הארוכה והסיזיפית הינה גם הדרך בעלת הסיכויים הגדולים יותר להצלחה מבחינה סטטיסטית.

*

נדמה לי שכבר אפשר לקבוע שג'נרל מנג'ר טוב יודע לזהות תחילה את הקיים בקבוצתו, לפני שהוא מתעסק בחיפוש בשדות זרים. ההצלחה של בוסטון בהחתמתם של ריי אלן וקווין גרנט נבעה לא רק בבחירת הכשרונות הגדולים, אלא גם בגלל שנבחרו השחקנים בעלי האופי המתאים לשינוי הארגון. זוהי גם נקודת המפתח של ההצלחה בהחתמתו של בריז. הכישרון העצום מסנוור לעיתים קרובות. ההתאמה של השחקן לזהות של הארגון תלויה במרכיבים סמויים מהעין, והם אלה שקובעים את גורל הקבוצה.

 

באיזה סרט את חיה, סגן נ'?
הכי הכי (סיכום עונה אלטרנטיבי) - במקום סיכום מחזור

13 Comments

ניינר 3 בינואר 2012

אני משוכנע שבריס לא היה הופך לק"ב העל שהוא היום אם היה חותם במיאמי.האירגון, העיר ושון פייטון עזרו לו להיות כזה שחקן על. לפעמים החלטה של איזה דוקטור משנה גורל של עיר שלמה

גיל שלי 3 בינואר 2012

ניינר – אני מסכים במאה אחוז. זה לא רק להחתים את הכשרון הכי גדול, צריך להחתים את האדם המתאים לארגון. ללא ההתאמה החשובה, לא תהיה הצלחה, לא של השחקן ולא של הארגון. דרך אגב קראתי אצל פיטר קינג שהוא ישב עם הבעלים של מיאמי ביום שמיאמי החליטו על דונטה. היוזינגה רצה בכל מאודו את בריז. אבל אנשי "המקצוע" החליטו שהם מעדיפים את דונטה גם מסיבות ספורטיביות וגם מסיבות של החתמה זולה יותר. הוא כמובן נכנע לדעה שלהם. מאז התחלפו חמישה מאמנים במיאמי, וגם כל אנשי הניהול מעליהם

ניינר 3 בינואר 2012

קראתי את זה אצל קינג. סיפור מאלף. לא פלא שהוזינגה החליט להיפטר מהקבוצה אחרי הפיאסקו הזה

גיל 3 בינואר 2012

אני חושב שבריז כן היה הופך לק"ב ענק במיאמי, במיוחד עם פייטון היה מוחתם שם. אולי לא גדול כמו בניו אורלינס אבל מספיק טוב. זו באמת החתמה שהיא יותר זכייה בלוטו. באותה מידה הוא יכל להיות באסט גדול עם הפציעה שלו. קל להאשים את מיאמי שלא לקחו אותו אבל העמדה שלהם הייתה די הגיונית בסך הכל.

עומרי 3 בינואר 2012

זה מקרה שאתה מפרסם פוסט כזה בשבוע בו שלמה ינאי עוזב את טבע?

גיל שלי 4 בינואר 2012

מקרי. אני לא מכיר מספיק כדי לחוות דעה

אביאל 4 בינואר 2012

גיל שלי – אני לא בטוח שהבנתי, אתה אומר מצד אחד שהחתמות כמו טורס הן לרוב כשלון, אבל מה השוני מלהביא את גארנט ואלן שהם כוכבים גדולים לסלטיקס, אין כאן סיכון ? זה הימור שבינתיים לא מצליח והשני כן, אם היית שואל כל פרשן, מומחה וחובב כדורגל הם היו אומרים לך שחוד של דרוגבה וטורס הוא חלומי, כמו בכל דבר לוקחים סיכון, אני לא כל כך מבין איך להביא את טורס שהוא כדורגלן מוכשר, אלוף אירופה ועולם בחמישים הוא שונה מלשלם על ווין רוני 25 שהוא בן 18 ומוגדר רק כהבטחה גדולה שעלולה היתה להתפוצץ מהר, בסופו של דבר זה הרבה מאוד מזל בספורט כי יש יותר מדי משתנים שקשה מאוד לשלוט בכולם.

אלון 4 בינואר 2012

חוכמה בדיעבד, אדוארדס יכל להפוך לרסיבר של 1,500 יארד בניו יורק ואז היינו שומעים על הגאונות של מי שהביא אותו.
האופי של אלן וגארנט? מדובר בשני שחקנים שחטפו כל פעם שהגיעו לפלייאוף.

גיל שלי 4 בינואר 2012

אביאל ואלון – אני טוען שסטטיסטית רוס הסיכויים הם שהרכישה תיכשל. לכן עדיף לנסות דרכים יותר זולות. אם יש סיכוי לרכישה מוצלחת הוא נעוץ יותר בהתאמה לארגון מאשר בכישרון של הרכש. כמובן שלפעמים כדאי להמר גם כשהסיכויים נגדך

אביאל 4 בינואר 2012

גיל שלי – קצת קשה לי להבין איך מודדים התאמה לארגון, במיוחד בספורטאים, למעט כמה בעייתים, כמו טבז למשל. אני לא רואה איזה בעיית אופי או השתלבות של טורס בצ'לסי לדוגמא, לדעתי יש כאן הרבה מאוד חוכמה בדיעבד, קצת כמו שוק ההון.

גיל שלי 4 בינואר 2012

אביאל – אין דרך לנבא. להיפך הטענה היא שגם אם עושים הכל נכוןהאפשר ליפול

יניר 4 בינואר 2012

ובאנלוגיה בלתי נמנעת.
רוב הרכישות והמיזוגים בין חברות נחשבות ככשלון.זהו קיצור דרך שבשלב ראשון,בדרך כלל,מעלה את מחיר המניה אך בטווח ארוך לא שווה את הכסף.

הקומיש 5 בינואר 2012

אבל בריז היה ענק גם בסן דייגו והההימור לא היה על הכישרון או אופי אלא על הפציעה וזה הימור קטן יותר
בריז ופייטון שינו עיר שלמה ולא רחוק היום שיקראו לרחובות על שמם
מייק הולמגרן ווי פינת ברט פאבר רואד

Comments closed