ליגת שוקי ההון: אופטימי לטווח ארוך ופסימי בחודשים הקרובים

.

.

.

.

.

.

 

 

המחאות החברתיות בקיץ האחרון מהווים סמן ימני לשינויים האדירים המתרחשים בכלכלה העולמית. צמצום הפערים הפך לשם קוד ברחבי העולם. למעשה מדובר בצמצום בפערים ברמות רבות. הצמצום הראשון מתרחש לנגד עיננו בין המדינות המפותחות והמתפתחות. מדובר למעשה בסדר עולמי חדש. אירופה צריכה להסתגל לעובדה שאין לה את היכולת לקבוע כיצד תנוהל הכלכלה העולמית. המחשבה שהמדינות המתפתחות יממנו את החילוץ האירופי עם דרישה, מנותקת ממאזן הכוחות החדש.

כאשר אירופה לא צומחת כלל, וכלכלת ארצות הברית צומחת בצורה מקרטעת, המדינות המתפתחות ממשיכות להתקדם, גם אם בקצב איטי יותר. גם מוקדי הכח משתנים. ההשפעה של סין מוכרת כבר היטב, אך גם ברזיל מוצאת עצמה בעמדה לא מוכרת של השפעה עולמית.

כמובן שהמחאה החברתית בישראל וזו שקמה בארצות הברית, התייחסה לפערים אחרים. הזעקה העולמית קמה כנגד הגופים אשר התיישבו בסמוך לברזי האשראי, והטו את הזרם לכוון כיסיהם. למעשה הגירסה האמריקאית לניהול מדינה התקבלה בישראל, ולכן המחאות החברתיות היו דומות. המדינה עשתה אאוט סורסינג, והפקידה את כוחה באופן מוחלט אצל גופי האשראי. בעוד שבעבר המדינה היתה קובעת סדרי עדיפויות, כיום מי שקובע להיכן יופנו המשאבים הנם גופי האשראי הגדולים.

בארצות הברית גופים אלה הנם בעיקר הבנקים להשקעות. כך למעשה הבנקאים בארצות הברית קבלו את הכח "להדפיס" כסף, ולייצר עושר. ברור שהמדפסות עדין שייכות לבנק הפדרלי, אך כאשר נתנו לבנקים להשקעות להשתולל ללא כל השגחה, ולייצר מכשירי קרדיט מופרכים תוך מתן רשת הגנה ממשלתית מרומזת, הכח לייצר כסף יש מאין עבר לבנקאים מוול סטריט. בנקאים אלה החליטו להפנות את מירב הכסף לכיסיהם. רשת הבטחון הצילה אותם מכלייה, אך לא מאובדן הכח. כיום אזרחי ארצות הברית מבינים מהו ההבדל בין האחוז האחד, לבין השאר. לא מדובר בהבדלים של יכולת, אלא של קרבה לברז.

כך אנו רואים את הנשיא אובמה מתכנן להבחר על גב השנאה לבנקאים. הבנקים הגדולים להשקעות נדרשים להתמודד עם מצב חדש. אין להם עוד כח בלתי מוגבל. הכח חוזר לממשלה, גם אם בהדרגה. הרגולציה החלשה כרגע תתחזק בעקבות המחאה, וחלוקת הכסף תעשה בדרכים שונות בהמשך.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

$

תהליך דומה קורה בישראל. אלו שנקראים בפי העם "טייקונים" התרגלו למצב בו הם קובעים את חלוקת האשראי במדינה. ברצותם לגייס אשראי, הם נדרשו רק לבקש מהגופים המוסדיים, ואלו העניקו אשראי זול במיוחד, זול מדי, אשר עודד את הטייקונים לקחת עוד סיכונים, בעיקר כאשר הסיכון לא היה שלהם. בעקבות המשבר, השיטה נחשפה. כיום הציבור דורש להחזיר את הכח מהטייקונים אל הממשלה. חלוקה שוויונית יותר של האשראי תביא לפערים נמוכים יותר.

$

לאורך זמן הצמצום בפערים יוביל לכלכלה עולמית חזקה יותר. הצמצום בפערים יביא לפיזור גדול יותר במשאבים, והפיזור הגדול יביא לצמיחה יציבה יותר בעולם. כאשר המשאבים היו מרוכזים בידי מעטים, הצמיחה היתה חזקה מאוד, אך יציבה הרבה פחות. מעבר הכח למדינות המתפתחות, מסמל את פזור המשאבים. אנו חווים כרגע את הרעידות הנובעות מהשינוי הגדול. התרגלנו למצב שבו הצמיחה מבוססת האשראי היתה חזקה מאוד, ועכשיו צריך להתרגל לקצב איטי הרבה יותר.

$

התהליך המתואר מעלה הנו ארוך מאוד. החלפת המנועים הנה קשה באופן מיוחד, במיוחד מאחר והיא נעשית תוך כדי תנועה, ובאונייה אשר לא ניתן להתחיל לתאר את גודלה. הכלים הישנים לניתוח כלכלי אינם רלוונטיים עוד. הצרכן האמריקאי לא יציל בכוחות עצמו את כלכלת ארצות הברית. לא מדובר בעיניין של בטחון, אין בסיס להענקת אשראי מחודש ללא עלייה יציבה במחירי הנדל"ן בארצות הברית. ההתאוששות שנרשמה ברבעון האחרון בארצות הברית לא נרשמה כתוצאה מחידוש האשראי הצרכני כפי שהיה קודם. ההתאוששות נרשמה כתוצאה מחידוש המלאים בהנחה המוטעית שהצרכן האמריקאי חוזר מיד לשיאו.

הבנק הפדרלי בארצות הברית מכיר בכך, ולכן יצא בהודעה שאין העלאות ריבית עד לשנת 2014 לפחות. לקצרי הזכרון, בתחילת שנה שעברה המחלוקת בין הפרשנים היתה האם הריבית תעלה במחצית הראשונה או השנייה של שנת 2011. הבנק הפדרלי מתחיל להכיר במציאות החדשה, אך מנסה לעודד את הכלכלה להמשיך כאילו דבר לא השתנה. אני לא בטוח שזה קל במיוחד.

$

ריצתה של הפועל קריית שמונה לאליפות בישראל יכולה להמחיש לנו את שמתרחש כאשר הפערים מצטמצמים. נכון פערי הכסף בכדוגל הישראלי לא השתנו כלל. אולם, כאשר ניתן להוציא את הכסף בעיקר על שחקנים אשר אינם מספיק מוכשרים כדי לצאת לאירופה, או להבאת שחקנים זרים אשר לא טובים מספיק על מנת לשחק בליגות החזקות, הכסף מהווה גורם פחות בהרבה בקביעת הגורלות של הקבוצות. השינוי אינו מקרי. הסיבה שדווקא השנה האליפות לא תפול דווקא בזרועות הקבוצות המוכרות בשני העשורים האחרונים, הינה התהליך שעבר על הכדוגל הישראלי. עדין, מרבית הפרשנים מעדיפים לחכות לחזרתו של הסדר הישן.

הסדר הישן לא חוזר, לא בכדורגל הישראלי, ולא בכלכלה העולמית. בדיוק כפי שהכח הכלכלי מתפזר על פני יותר ויותר גורמים, כך גם האליפות בכדורגל הישראלי תגיע לקבוצות מסודרות יותר. כאשר מנצלים את הכסף בצורה לא יעילה, בכדורגל מוציאים את הכסף על שחקנים לא מתאימים, ובכלכלה העולמית הכסף זורם לכיסי בעלי ההשפעה. הפרדוקס הוא שדווקא זרימה זו היא שמפחיתה את הכח של הכסף. התהליך הוא שהכסף זורם, ומאבד את כוחו. כמו שהאליפות בישראל תגיע לקבוצות בעלות המבנה החזק יותר, ולאו דווקא לקבוצות העשירות יותר, כך בכלכלה הכסף יגיע לגופים שמייצרים ערך כלכלי, ולא לאלה המייצרים אשליות.

$

גם אם תעבור שנה קשה נוספת של כדוגל מחורבן בישראל, וכלכלה עולמית מקרטעת, העתיד נראה ורוד יותר. בסופו של יום, אף אחד לא אוהב לזרוק כסף לפח.

נא לא לשכוח בכניסה לאצטדיון
דג'וקוביץ'. 5:50 שעות

12 Comments

אנונימוס 29 בינואר 2012

אז בעצם אלי טביב הוא סוג של מנהל מוצץ דם מהסוג שנפוץ בתאגידים היום שרק דואג להגדיל רווחים ולחלק לעצמו דיבידנדים

אזי 29 בינואר 2012

אז איפה עומדת העמדה של ביבי לפיה לחזק את הטייקונים יחזק גם את המעמד הנמוך כי בעצם אלה עובדים אצל אלה.
כמו שאומרים, אל תיתן לבנאדם דג, תמצא לו עבודה בסטארקיסט.
אם הטייקונים יחלשו, עלולים להתחיל גלי פיטורין, ואז שוב המדינה תצטרך לדאוג לאותם מובטלים, לא?

בקשר למה שקורה עם ק”ש, זה נכון ועצוב לדעתי (אולי כי אני אוהד מכבי). קבוצות יהיו פחות חזקות מבעבר ויווצר פה שוויון הפוך. במקום שהחלשות יתחזקו, החזקות יחלשו. חלומו הרטוב של קופל..

גיל שלי 29 בינואר 2012

אזי – כבר די ברור שהסיפור של הנזילה מטה זה שטויות. הטייקונים והבנקים לטווח ארוך מחסלים מקומות עבודה. מה שייצור אותם זה הרבה חברות בעלות כח דווה ולא מעט בעלי כח הלתי פרופורציונלי

גיל שלי 29 בינואר 2012

טביב לא המציא את השיטה. הוא מבצע אותה מצוין. יבורך

אמיר 29 בינואר 2012

רק בגלל התגובה הזו אני לא יעשה לייק על הפוסט!
e.t. go home

גיל שלי 29 בינואר 2012

אני מתאר לעצמי שגם אחי יגיב באותה צורה. הוא לןבש את החולצה שבעה ימים בשבוע. כאוהד מכבי אני מעונין שטביב ידלים את העבודה

יניר 29 בינואר 2012

התהליכים מתרחשים כמו מטוטלת כאשר כל נטיה לצד אחד תתוקן על ידי נטיה לצד השני וחוזר חלילה.
באמריקה מעבר הכוחות לממשל מתאים למשטר הדמוקרטי וכל עוד הוא בשלטון זה ימשך.לאחר תום כהונת אובמה , הרפובליקאים,במידה ויעלו לשלטון, יפעלו להקטנת הממשלה וחיזוק הגורמים הפרטיים וחוזר חלילה.
גם אצלנו כאשר הציבור יווכח איך הממשלה מקצה כספים יווצרו מנופי כח לחיזוק המשק הפרטי.
הפתרון הנכון הוא הגדלה משמעותית של הרגולציה אך כיוון השוק על ידי המגזר הפרטי.דוגמא טובה היא שוק התקשורת

גיל שלי 29 בינואר 2012

זו כוונתי

ג'ורג' 30 בינואר 2012

לגבי ארה"ב, ממש לא בטוח. הסיבה שהיתה מטוטלת עד עכשיו (בין התפיסה הרופבליקנית לדמוקרטית) היא שהיתה צמיחה. כולם התעשרו (או לפחות חיו די בנוח). ריכוז הכח אצל מועטים לא חשף לציבור שהוא בסכנה לאבד את החלום האמריקאי. החלפת השלטון באה על רקע דמגוגי כל 4-8 שנים. אבל בעקבות המשבר הכלכלי וחוסר התעסוקה, גם עם יהיה נשיא רפובליקני, לאורך זמן הציבור (גם הרפובליקני) יתחיל לדרוש צמצום פערים בעצמו, עזרה בתכניות בריאות ופנסיה. אובמה בא קצת לפני זמנו. למרות שאת כל מה שהוא ממליץ היו צריכים לישם מזמן כבר מבחינת הגיון, הציבור האמריקאי עוד לא מוכן לזה, עוד לא מכיר בערך של הרעיונות. רק כשממש יכאב, רק אז הציבור יתחיל לדרוש את אילו. עד אז – הציבור מטומטם ולכן הציבור ישלם.

amitpros 29 בינואר 2012

מסבתר שצמיחה שמבוססת כמעט אך ורק על אשראי,היא לא ממש צמיחה.
אבל כולנו ללא יוצא מהכלל לא לוקחים בחשבון איזה ברבור שחור כמו מלחמת באיראן או משהו כזה,שהאמריקאים במיוחד עם הרפובליקנים יעלו מסוגלים להוציא בשמחה ובעליזות.

בלי קשר
מעניין כמה זמן יקח עד שהמעצמות הגדולות יתחילו ללטוש עיניים לערב הסעודית.שם יהיה הקרב הגדול הבא אחרי איראן.

בינתיים,אולי נראה פתרון ליוון באופק,אבל פתרון למעמד הביניים באירופה עדיין לא.כנראה שגם השנה יהיה מעניין

ג'ורג' 30 בינואר 2012

אתה יכול להסביר את המשפט על ערב הסעודית? אלף, כל העולם כבר לוטש עיניים לשם וקונה מהם נפט; בית, איזה קרב גדול יהיה שם ולמה? גימל, מה הקשר לאיראן?

למרות שכמו כולם גם אני חושש ממלחמה באיראן, יש גם סיכוי לא רע שיהיה שם תסריט טוב. מאד יתכן שעם פרוץ התערבות מערבית, ההמון יתמרד נגד שלטון האייתולות וישתף פעולה עם הכוחות הפולשים. צריך לזכור שלפני חומייני איראן היתה מאד מתונה וגם המדינה הכי פרו-מערבית בכל האיזור – 20-30 שנה לפני טורקיה. כך שהציבור שם לגמרי לא מחרחר מלחמה. זה רק השלטון.

Simms 3 בפברואר 2012

Another issue- do you think there is a chance Parcells will not be inducted to the HOF this weekend?

Comments closed