יומן האליפות של הג'איינטס

.

.

.

.

.

.

.

.

מסתבר שליומנים יש כח מאגי, אך לא כזה שמתקרב למאגיות של אחד איליי "אח של". הקבוצה הזאת שלקחה אליפות היא הקבוצה הראשונה בהיסטוריה שלוקחת אליפות עם מאזן 9:7. לא מדובר בברס של 85, לא בדולפינס המושלמים, ואפילו לא הפטריוטס מ2007. מדובר בקבוצה אמיצה, כזאת שיודעת להתעלות מעל כל המשברים, וכזאת שמונהגת על ידי שני טיפוסים שמשקפים את האופי שלה, איליי וטום קופלין.

הנצחון הלילה היה סימבולי בהרבה מובנים. לכל מי שזכר את הדרייב של ארון רודג'רס בעונה הרגילה, הנה הגיע ה MONEY TIME וההגנה הכחולה פשוט עמדה במבחן. לא מדובר בהגנה חונקת כמו של הניינרס, אך מדובר בהגנה שיודעת לעשות את העבודה כאשר הכל מונח על הקו.

איליי הוא הקווטרבק, ולראשונה בהיסטוריה של הג'איינטס מדובר במנהיג קבוצה שמגיע מהצד ה"לא נכון" של הקבוצה. אני מבטיח לכם שכל שחקני ההגנה שהסתכלו על המגרש בדקות האחרונות פשוט ידעו שאיליי יביא אותם לחוף מבטחים. הוא לא דומה בכלום לאחיו פייטון. הוא לא מזכיר את דרו בריס. אין בו את היכולת להחזיק משחק שלם בקצב של 500 יארד, רק אם צריך. מה שיש בו ואין בהרבה אחרים זו היכולת להשאר רגוע בכל סיטואציה.

איליי גם למד לקחת את הסיכונים בזמן הנכון. המסירה לסופר מריו הגיעה רק כשבאמת היה צריך. צריך כמובן לזכור שאיליי תמיד היה מוכן להסתכן. הוא רחוק מהשלמות של בריידי, אך לא הייתי רוצה שום קווטרבק אחר בקבוצה שלי. בעונה הזאת איליי הנהיג את הקבוצה, החזיק אותה על הכתפים עד שההגנה הגיעה, ודילג מעל כל מכשול שהיה שם.

*

העונה הזאת של הכחולים מזכירה יותר את גרין ביי של שנה שעברה מאשר את שנת 2007. מדובר בקבוצה פצועה, כזו שאיבדה הרבה מאוד שחקנים פותחים, בעיקר בהגנה. מדובר בקבוצה שהתחברה בדיוק בזמן הנכון, ומדובר בקבוצה שבה כולם מרגישים שייכים.

רודני הריסון שחקן ההגנה שסבל מקרוב את התפיסה של טיירי אמר לאחר המשחק משפט אחד מדהים. הוא שראה את הגדולה של בריידי מקרוב, אמר עוד לפני המשחק, שברבע האחרון הוא מעדיף את איליי על פני בריידי. לאחר המשחק הוא פשוט חזר על המשפט, ואכן במשחק הזה בריידי הראה נצוצות של שלמות, אך מי שהשלים את המסירות הקשות כאשר הכל היה שם כדי לקחת אותו, היה האח של פייטון.

*

בהמשך השבוע ארגע קצת ואכין סיכום מעט חכם יותר של העונה המופלאה הזאת. האליפות הזאת שייכת לכולם, מהספיישל טימס שניצחו את המשחק מול הניינרס, ההגנה שעמדה על שלה כאשר כשהיה צריך, וכל ההתקפה שהביאה את הסחורה במשחקים רבים העונה. זמן חגיגות עכשיו, בהמשך סיכומים.

cc The Star-Ledger/US Presswire

*

"דה באזר" בפייסבוק

עדיף 0-0 טוב על 3-3 רע
יאללה יאללה (ליברפול בליגת האלופות?)

26 Comments

ירון 6 בפברואר 2012

מדהים! אין מילים לתאר את העונה הזאת. לטוב ולרע, הקבוצה הזאת לנצח תיזכר כאחת שעושה את הבלתי אפשרי. לא קבוצה ששולטת בליגה ביד רמה, אלא קבוצה שמסוגלת להתעלות לרמות הכי גבוהות ברגעים הכי קשים. אני חושב שמזמן לא ראיתי קבוצה ככ מאוזנת שכל חלק בה מסוגל להשלים ולחפות על החלקים האחרים ברגעים קשים. ההנהלה של הכחולים עשתה בסך הכל שתי החלטות קריטיות בשנים האחרונות וזה ההתעקשות על קופלין ועל מאנינג, אבל איזה שתי החלטות!

איתן בקרמן 6 בפברואר 2012

ברכות, גיל! (שוב) שיחקת אותה :)

אריק 6 בפברואר 2012

כמו שהבטחתי! מברוק, כיף גדול

7even 6 בפברואר 2012

למרות שג'איינטס העיפו את קבוצתי האהובה מהמפרץ כ"כ רציתי שהם ייקחו את זה…כ"כ רציתי!
מדהים איך קבוצה שכבר היתה על סף קריסה העונה, חיברה חלק ועוד חלק ועוד חלק כדי להעיף ולנצח קבוצות איימתניות פעם אחר פעם.

כ"כ מגיע לחבר'ה האלה.

מה שהכי מדהים אותי בג'איינטס האלה(תרתי משמע), זה שכשהכל מונח כל הכף הם יודעים לעשות את קפיצת המדרגה הזו, להניח את האגו של כל אחד בצד, ולהתנהג כקבוצה.

פשוט קבוצה שכיף ראות ולהזדהות איתה, והשנה(ובפלייאוף הזה) הם קנו לעצמם הרבה אוהדים ברחבי העולם.

רק להזכיר שהג'איינטס כבר פיגרו בדאלאס 34-22, 3 וחצי דקות לסיום, 4 מחזורים לסיום. הפסד היה משאיר אותם בחוץ.

איך אמרתי – כשזה קובע….

קורא אדוק 6 בפברואר 2012

גיל שיחקת אותה עם היומן הזה השנה אז שוב המון המון תודה

אחד מערבי הספורט הטובים בחיי!!!

מהניצחון הראשון בפלייאוף הייתה לי הרגשה בטוחה ומטומטמת שתהיה אליפות.

ובפעם האחרונה בעונה הנוכחית:

IN ELI WE TRUST!!!!!!!!!!!!

סימנטוב 6 בפברואר 2012

כל הכבוד אליפות של גבורה ונחישות. משמח מאוד בשביל איליי הקוף עבר לגב של מישהו אחר.
ברכות גיל (ולהבדיל מהכוונה במקור) Breathe, breathe in the air

יניר 6 בפברואר 2012

הריעו לגיל,
הנביא המודרני או רואה העתידות קוסמי בפוטבול ,כלכלה ובכלל

גיל שלי 6 בפברואר 2012

חס וחלילה, אין לי מושג לגבי העתיד, לא נביא לא בן נביא, אבל מאושר בטירוף

אפריים 6 בפברואר 2012

יש מגיע בפוטבול.
שמח בשבילך! לכיכר!!!

אריאל 6 בפברואר 2012

ברכותיי, אני לא מסוגל לפרגן יותר מזה כרגע.
בתכ'לס, ה-MVP של המשחק אפילו לא שיחק בו. בלי ברנרד פולארד היינו מנצחים את זה

מנחם לס 6 בפברואר 2012

רציתי לכתוב סיכום בעצמי אך אני שמח שגיל הקדים אותי. הכיף הגדול שלי היה לחזות במשחק ב-HEADQUARTERS של CNN באטלנטה עם חותני ג'ייסון כש-90% מכל 'גדולי' CNN שהיו שם הם אוהדי פטריוטס שרופים.

אבל דבר אחד עלינו לזכור גיל, כדי להיות פיירים: רון גרבוקוסקי היה בערך 60 ס"מ מתפישת ה-55 יארדס HAIL MARY של בריידי בשנייה האחרונה, ואז כל השירה על איליי מנינג והקבוצה שלנו היתה הופכת לשירה על בריידי וניו-אינגלנד.

ירון 6 בפברואר 2012

כל ההיסטוריה של הספורט (ולא רק) מלאה באינצ'ים וסנטימטרים וקורות ומשקופים וטעויות של שופטים וגולים בידיים… בשורה התחתונה ניצחה הקבוצה הטובה יותר !!!

מנחם לס 6 בפברואר 2012

אין בספק!

גיל שלי 6 בפברואר 2012

מנחם, אני בטוח שכולם ישמחו לקרוא גם את הסיכום שלך למשחק, אני מבולבל מדי מהאושר ומחוסר השינה

סימנטוב 6 בפברואר 2012

…הסגן של בר כוכבא היה משורר ענק :)

אבו ציצריטה מהבלקברי 6 בפברואר 2012

אני עדיין מתקשה להאמין. אליפות נפלאה ומתוקה מאין כמוה

ליאור NYC 6 בפברואר 2012

גיל, כמו שאמרת אתמול האושר האושר האושר !!!

אילי מעל כולם בגלל הביטחון שהוא נותן לשחקנים אבל זה פשוט אליפות של קבוצה לאורך כל דרך(כולל ההפסדים באמצע העונה).

התרומה של כל שחקן ושחקן מדהימה וגם המזל היה בצד הנכון.

ידוע שהענקים צריכים להגיע לפליי אוף ואז הכל אפשרי, קבוצה שלא מצליחה להתעלות מול קבוצות חלשות זה מדהים , אבל מול קבוצות חזקות הם מתעלים.
למזלנו לא פגשנו את הרדסקינס אתמול.

ושוב האושר האושר האושר!!!

יואב דובינסקי 6 בפברואר 2012

יצאת ענק עם היומן הזה! מברוק. גם דורפן לא היה רחוק.
ראיתי בפיצריה בניו יורק את הניצחון על גרין ביי ובימים אח"כ היתה אווירה כיפית מאוד. אני בטוח שעכשיו מטורף שם.
ברכות.

רמי פורטלנד 6 בפברואר 2012

גיל – מברוק מכל הלב! מאוד נהנינו(ונמשיך!!) לעקוב אחרי הטורים,ואני שמח בשבילך שהג'איינטס עשו ת'בלתי יאומן.

אלטמן 6 בפברואר 2012

קודם כל אני מבסוט שהענקים ניצחו.
היה משחק נהדר, אני לא סגור כמה סטטיסטיקות ושיאים נשברו במשחק הזה אבל בתור אחד שהתחיל לראות פוטבול לפני שש שנים, זה היה הסופרבול הכי טוב שאני ראיתי.
רק מקווה שיפסיקו עם ההשוואות חסרות תוכלת לאחיו(אולי גם לאבא). כבר מ2008 איליי הוכיח שהוא עומד בזכות עצמו.
ואני הייתי נקודה אחת מלהרוויח כמעט 200 דולר על האובר/אנדר. סטופיד 2 פוינט קונברזסיון.

אבו צ'יצ'ריטה 6 בפברואר 2012

בלתי נתפס בעיני שאותה קבוצה שהפסידה לוושינגטון כמו שהפסידה מתארגנת עכשיו למצעד נצחון בניו יורק….
אותה תפיסה מופלאה של דיוויד טיירי ב 2007 השפיעה גם על המשחק הזה: בריידי, לרגעים מסויימים (ולשמחתי מועטים) במשחק נראה ושיחק כבן אלים. כמי שירד מהאולימפוס להשתשעש מעט עם בני האדם. ברצותו ימסור וברצותו יתן לריצה. אבל לאורך דקות ארוכות הוא נראה כבן אנוש, ק"ב לא צעיר שהמטרה המועדפת עליו לא ממש היתה אפקטיבית (גרונק). אבל כשהוא השתחרר מאותם שני סאקים פוטנציאלים, ובמקום לרוץ לפירסט דאון זרק את המסירה חסרת האחריות שהסתיימה אצל צ'ייס בלקבורן, בריידי לא סתם נחשף כאנושי. באותו מהלך – בריידי רצה להיות איליי מנינג. מיסטר פרפקט ניסה להראות לנעבאך הגמלוני שגם הוא יכול, ובכך כשל.

גיל שלי 6 בפברואר 2012

לייק

גיל 6 בפברואר 2012

כל הכבוד וברכות על הניצחון, גם אני מאוד שמח עליו. בסופו של דבר, בריידי היה טוב ברבעים השני והשלישי עם הרצף המדהים שלו, ואיליי היה ברבע הראשון והאחרון. אני חושב שקל מדי להפיל את המשחק על חוסר הכשירות של גרונקובסקי או ההשמטה של ווקר. הרי כל הזמן מדברים עד כמה בריידי גדול והוא מוציא מים מהסלע אז פתאום כשלא הולך הרסיברים שלו זו הבעייה? לדעתי הפאס ראש היה די אפקטיבי גם אם לא הפיל את בריידי יותר מדי פעמים. הם נכנסו לו לראש וגרמו לו לטעויות מנטליות.

הג'יאנטס רחוקים מלהיות קבוצת על אבל בליגה כל כך שיוויונית ובעונה כל כך מטורפת מכל כך הרבה בחינות ובעיקר כל כך בינונית מבחינת פוטבול היא אלופה ראויה.

עומרי 6 בפברואר 2012

זו אליפות הרבה יותר מרשימה מ-2007. איליי עשה משהו שלא בריידי ולא מאנינג עשו. נשא קבוצה בינונית על הגב לתואר. הוא שם אותם בפלייאוף, הוא יצר מחבורת רסיברים מפוספסים (ניקס) אלמונים למחצה(מנינגהאם) או נו-ניימס מוחלטים (קרוז) איום אווירי מאיים, הוא זה שפירק את גרין ביי וניהל אתמול 20 דקות אחרונות לתפארת.

בריידי?
לא הפסיד את המשחק. הטעות האמיתית היחידה שלו לא הובילה לנקודות.
ניהל דרייב מופתי בסיום המחצית הראשונה ששם את הפאטס ביתרון שלא הגיע להם והיה עשוי לשבור קבוצות לא מעטות.
בסופו של דבר הפאטס שיחקו בלי גרונקוסקי בפועל, וכשהמטרה הכי חשובה שלך לא מסוגל לתת 40 אחוז מהיכולת הרגילה שלו בגלל פציעה זו בעיה תמיד, ובסגל קצר יחסית כמו של הפאטס על אחת כמה וכמה.

על ההגנה כתבתי אתמול אצל אברהמי. רבע אחרון נוראי ויותר מזה- הדרייב המנצח של הג'איינטס לווה בהתפרקות שכמוה אני לא זוכר מהפאטס. כל מצב גבולי הלך לטובת ניו יורק. הפירסט דאון דה לסוף הוא כל מה שאיליי יכל לחלום עליו בהתקפה הזו. הסקנדרי הבעייתי נחשף במלוא ערוותו.

גם ביליצ'ק, שאחראי על 4 שנים של חוסר יכולת לפצות על עזיבתו של אסאנטה סמואל, קרס אתמול. ההתעלמות המרגיזה מהיכולת הטובה של גרין אליס. הערעור ההזוי על התפיסה של מנינגהאם. ניהול המשחק הלקוי בדרייב האחרון של הג'איינטס. אפילו ההתעקשות על גרונקוסקי במקום לעבור למערך יותר קונסרבטיבי עם הרננדז כטייט אנד מוביל ואיום עומק של אוצ'סינקו ובראנץ'.

רפאל זר 6 בפברואר 2012

ההתפתחות הטבעית של הסיפור היא שבשנה הבאה פייטון לוקח אליפות עם הפורטי ניינרס..:)

ירון 7 בפברואר 2012

חחח… ההתפתחות הטבעית היא שהג'איינטס מראים בשנה הבאה שהם לא רק יודעים להתעלות ברגעי מפתח אלא גם לשלוט בליגה לאורך העונה הרגילה.

Comments closed