.
.
.
.
.
.
עולם ההשקעות יכול להיות עולם מתסכל מאוד. בדיוק כמו בספורט, ובדיוק כמו בחיים בכלל, לא כל הרגעים והמהלכים נולדו שווים. אין ליניאריות, אדם עשוי לאסוף שקל לשקל במשך שנים, אך לאבד חלק ניכר מהרווחים בתקופה קצרה. כך גם ההפך נכון. הסיכוי ל"מכה" גדולה לא מגיע מתוך מהלך השקעות רגיל. כמו שמתאגרפים יודעים, נוק אאוט צריך להגיע, אסור לחפש אותו.
*
בשבוע שעבר לאחר הזכייה השנייה של איליי מאנינג בתואר השחקן בעל הערך הגדול ביותר בסופרבול, החלו דיונים בשאלה חסרת משמעות. השאלה היתה מי קווטרבק טוב יותר, איליי או פייטון מאנינג? מהי המורשת של איליי? מעניין שדווקא בספורט בו ישנה אלופה, כולם מיד מנסים להכניס את האליפות לקונטקסט היסטורי, בעוד שבהשקעות בהן מדובר במאבק יום יומי ללא חשיבות מסויימת לתאריך מסוים, ההסתכלות הרגילה היא על השורה התחתונה.
*
ובכן, כאשר שואלים מי קוורבק טוב יותר, צריך לשאול תחילה מה מגדיר קווטרבק כטוב יותר ממשנהו. ההבדל בין איליי לפייטון יכול להבחן גם לפי בחינה שלהם כמשקיעים בשוקי ההון, לו היו משקיעים באותה צורה בה הם משחקים.
פייטן מאנינג הנו קרן גידור המציגה תשואות יפות וקבועות מדי שנה. משקיע הבוחר בקרן גידור פייטון יודע שיראה תשואה יפה מדי שנה. הוא לא מצפה לתשואה פתאומית של 50% בשנה מסוימת, אך לעומת זאת הוא "יודע" שלא יסבול מהפסדים פתאומיים גדולים. קרן גידור פייטון מתמחה בהשקעה לפי נוסחות מתמטיות מסובכות, כאשר כל פעולה זוכה לתשואה קטנה, אך גם לסיכון קטן, ובצירוף כל הפעולות החודשיות, המשקיע יראה תשואה של בין -0.5% בחודש עד לתשואה של 1.5% בחודש מוצלח במיוחד.
לאורך שנים משקיע בקרן פייטן ישמור על ערך כספו, אך אל לא לצפות להפוך להיות מיליונר מהשקעה שכזו. פייטון תעשה את כל הפעולות הנכונות, תעבוד ללא מינופים גדולים, ותשמור על יציבות לאורך שנים.
*
קרן איליי הנה קרן שונה לחלוטין. ישנם שנים של תסכולים אדירים, והפסדים משמעותיים. קרן איליי סומכת על תהליך קבלת החלטות מסודר, אך מאמינה גם בלסמוך על האינטואיציה ולהמר על מהלך גדול, מהלך אשר לא תמיד מתאים לתיאוריות הכלכליות ה"נכונות". כאשר קרן איליי מזהה פתח, היא בהחלט עשויה לקחת מינוף גדול, ולהמר בחוזקה על הפוזיציה המסוימת.
משקיע בקרן איליי יכול לצפות לתנודתיות גדולה, לאכזבות קשות, אך הסיכוי שהכסף שלו המושקע בקרן, ייהפך לבעל ערך גדול הרבה יותר, הנו קיים. כלומר, משקיע בקרן איליי עשוי לעשות קפיצת מדרגה בעקבות ההשקעה בקרן. כמו במסירה למריו מנינגהאם בסופרבול האחרון. המסירה היתה נגד ה"ספר" של הקווטרבק. למרות שמריו היה מכוסה בשמירה כפולה, התזמון של המסירה, והדיוק שלה, הביא למעשה את ה"ג'קפוט". לפעמים צריך לפעול נגד הכללים כדי לזכות.
*
איזה מבין הקרנות טובה יותר? קרן אחת זוכה לאורך שנים בתשואות יפות, המשקיע יכול להיות רגוע, גם אם לא מאושר או מעוניין באופן יוצא דופן. הקרן השנייה הנה "מעניינת" הרבה יותר. יש סיכוי לתשואה שתשנה את רמת החיים של המשקיע, אך קיים הסיכוי להפסד כספי ניכר.
*
ישנם משקיעים כמו וורן באפט שנהיו עשירים מכך שהצליחו להיות קרן "פייטון" לאורך שנים רבות. ישנם משקיעים אחרים שנהיו עשירים כתוצאה מזיהוי הפתח, והנכונות לקחת מינופים וסיכונים, כדי למצות את כל הפוטנציאל החבוי בפתח שנפתח. שניהם עשירים, האם זה באמת משנה מי מהם בחר בקרן טובה יותר?

25 Comments
בוודאי שקרן פייטון יותר טובה מקרן איליי כי הדרך לבחון זאת פשוטה:
אם ייוולדו עשרה פייטון הם יצליחו יותר מעשרה איליי. כי אם תיקח שתי קבוצות זהות, אז הקווטרבק שמוסר ב-6% יותר מדויק וביותר מיארד יותר רחוק פר מסירה – בסופו של דבר יצליח יותר. הוא יהיה תלוי פחות במהלכים של מזל.
מקרה אילי ופייטון מבודד פחות או יותר לשלוש מסירות – המסירה לתיירי, המסירה למנינגהאם והאינטרסשפן של פייטון מול הסיינטס שנעשה בדיוק ברגע בו צריך לקחת הימור. אם כלכלה היא אומנות או מדע – אלו בדיוק המקרים שצריך להתעלם מהם.
אני בטוח שאם תציע לפייטון שתי אופציות:
1.שיפור הסטטיסטיקה שלו והפסד בגמר הקונפרנס
2.עונה טובה רגילה ולא יוצאת דופן (מבחינת המספרים)ובסיומה טבעת אליפות
הוא ייבחר באופציה מס 1…..
כל אדם עם שכל יעדיף מזל על פני כל תכונה אחרת…
בכל מקרה כדי להיות עשיר בסופו של יום צריך כיס עמוק, במקרה פייטון אם לא תשים הרבה כסף אין סיכוי שתרוויח הרבה כסף, במקרה איליי אם תיפול בהימור הראשון, לא תהיה לך הזדמנות שנייה.
בתור אוהד פילדלפיה יש לנו את אותה דילמה: אנדי ריד. בעשור וקצת האחרונים, מלבד ניו-אינגלנד ואינדי לפילדלפיה יש את אחוזי הצלחה הכי גבוהים וזה עם כל הכבוד בלי אף HOF. (ווסטברוק או TO אולי?).
אבל הרצון לזכות פעם אחת, לדעת רבים (ולא דעתי האישית), גדול יותר מהיציבות. כשאתה משקיע ב"קרן איילי" אתה קונה את החלום של אולי להתעשר יום אחד ורבים נותנים לזה ערך שהוא מעבר לשורה התחתונה.
מה דעתך האישית? שעדיף לשחק מצויין ואף פעם לא לזכות ???
קודם כל, אהבתי!
אבל יש רק בעיה אחת עם התיאוריה שלך והיא שבניגוד לעולם הכלכלי יש רווח מקס' שההשקעה יכולה לתת. אין תשואה יותר גדולה מאליפות.
מהבחינה הזו הגדלת הסיכונים לא בהכרח מתבטאת בפוטנציאל ההשקעה ובעצם סתם פוגעת בסיכויים. לשתי הקרנות יש את אותו פוטנציאל רווח כשלקרן המסוכנת יותר יש סיכויים נמוכים יותר.
לכן הסטט' של דורפן רלוונטית אפילו עוד יותר.
מצד שני, המציאות היא שלאיליי יש גם יותר אליפויות בפחות זמן וגם סיכוי גדול יותר לזכות שוב…
מצד שני, תשואה סולידית כל שנה לא באמת שווה משהו… תשאל את אנדי ריד…
אפשר גם להשוות אותם לשני טריידרים – סוחרים יומיים.
אחד מכיר את המערכת ואת השוק, ודבק בשיטה שהוכיחה את עצמה לאורך זמן, אבל כשיש הזדמנויות גדולות באמת הוא משקשק והאצבע רועדת לו על המקלדת. השני קצת יותר מהמר באופיו, וכאשר הוא מזהה הזדמנויות יוצאות דופן מסוגל ללכת על כל הקופה. במקרה השני סוד ההצלחה הוא לשלוט בהפסדים ולמזער הפסדים. טריידר טוב יכול לשגות בשני שליש מההחלטות שלו ועדיין להיות רווחי בצורה יוצאת מהכלל. איליי השנה צימצם את הטעויות שלו וגם כשהוא כבר טעה הנזקים היו ברמה סבירה.
בקורס למימון לימדו אותי שאין השקעה טובה יותר אם היחס בין התשואה לסיכון שווים, ככה שאני לא בטוח שזה המקרה. אבל אם כן זה תלוי ברמת שנאת הסיכון של המשקיע.
בעולם הכלכלי גם אם התשואה הממוצעת שווה ,כדאי ללכת על פיזור גדול של השקעות סולידיות.ניתן להוכיח את זה מתמטית.
בעולם הכדורגל ניתן להשוות את התופעה להשתלטות אוליגרך על קבוצה.האם אוהד ממוצע ירצה שאוליגרך (נגיד גיידמאק) ישתלט על הקבוצה שלו ( נגיד בית"ר) יזכה בשתי אליפויות ואחר כך ( נניח השנה) ירד ליגה ?
בממוצע זה מקום רביעי
אני משקיע בקרן של אחד ג'ו מונטנה, לא איליי ולא פייטון
הקרן נסגרה למשקיעים חדשים בעקבות התלונות של המשקיעים מקנזס סיטי על ירידה בביצועים
גדול, למרות שאני חושב שאלה מקיי סי חוצפנים!
יניר – מכל מיני מחקרים שראיתי, נראה שהמגמה החיובית של פיזור סיכונים הולכת ויורדת עם השנים, בעיקר בגלל שהעולם הופך לכפר גלובלי, רואים את זה היטב כאשר ירידות של בורסות גוררות תגובות שרשרת יותר ויותר חזקות, ככה שהרבה יותר קשה לפזר סיכונים היום וממה שהבנתי המגמה הזאת הולכת ומתחזקת.
היום צריך לפזר סיכונים באמצעות פיזור בדרכי חשיבה במקום פיזור הקלאסי. הפיזור הקלאסי נעלם בזכות תעודות הסל. הפיזור היום הוא באמצעות השקעה באיליי ובפייטון
אביאל,
המגמה אמנם יורדת אבל עדיין קיימת.העולם הוא אכן גלובלי יותר אך שינויים בשערי מטבע ,עלויות עבודה,מצבים פוליטים וכן הלאה עדיין גורמים לשגשוג במקום אחד ומפולת באחר.
יותר קל היום לפזר סיכונים ובעיני זה הכרחי.
ומנחם,התעלם מהערותי.המילה שלך היא האחרונה
אני לא משקיע ב-'קרן פייטון' או ב-'קרן איליי', אלא ב-'קרן טום בריידי', שיש בה גם מזה וגם מזה, והיא בשורה התחתונה עליונה גם על זה וגם על זה.
שמתי לב שכבר פעמיים או שלוש תגובתי היא האחרונה בפוסט. איש לא מגיב אחרי. האם עלי להבין מכך שמילתי היא המילה האחרונה בנושא?
כן
תלוי מתי נכנסת לקרן… תשאל את גיל כמה תזמון הוא קריטי בהשקעות.
חלילה לי מלחלוק על ענין המילה האחרונה, אבל אני רוצה לשלוח את כולם לחפש את הסגמנט ב sports scienceשל espn על המסירה של איליי ועל ההייל מרי. מדהים מדהים מדהים.
אפשר קישור?
מה עושה המשקיע בקרן פיליפ ריוורס? מה לעשות כשכל הנהלת הקרן נשארים בתפקיד למרות שהם פוגעים בה?
אלה בהחלט שנים לא טובות לצ'רג'רס.
במציאות של עולם ההשקעות – עוברים קרן. בספורט – אוכלים את הלב ומחכים שיהיה יותר טוב