ליגת שוקי ההון: פוטין ברוסיה מזרחי במכבי

 

 

 

 

 

 

 

 

היום נערכות בחירות לנשיאות רוסיה. למי שבמתח אני יכול כבר עכשיו לבשר, למרות שאני נביא קטן מאוד, שולדימיר פוטין ייבחר לתפקיד.

רוסיה מהווה מקרה מבחן מעניין במיוחד. ההגדרה של בחירות דמוקרטיות ברוסיה הנה הגדרה גבולית ביותר. במדינה בה עיתונאים נרצחים משום שהביעו ביקורת חריפה מדי על הממשל, במדינה בה הנשיא מחזיק בהון אשר אינו מפורסם בשום  מקום רשמי, במדינה בה מתנגדים פוליטיים מסתכנים בישיבה ארוכה בכלא על עבירות מסוגים שונים, קשה לקרוא למה שקורה במדינה כזאת דמוקרטיה.

*

העניין הכלכלי פה פשוט הרבה יותר. רוסיה היא  דוגמה נפלאה לדרך שבה ריכוזיות, שלטון מושחת, דיקטטורה, כל אלה הורסים את הפוטנציאל הכלכלי. רוסיה נשענת כמעט בלעדית על ייצוא משאבי טבע. מדובר במדינה בה לא חסרים מדענים מבריקים, קיימים אנשים מוכשרים, ועדין הכלכלה הרוסית נמצאית אחרי הכלכלה הברזילאית, אשר בורכה גם היא באוצרות טבע רבים. אינני מדבר על תוצר לנפש, אני מדבר על כלכלה הנסמכת על דברים נוספים פרט לייצוא אוצרות טבע.

*

פוטין נמצא בצומת מעניינת. אני מלווה את הכלכלה הרוסית בהשקעות כבר יותר מעשור. אני זוכר היטב כיצד הבנקים השוויצרים המליצו בחום לקנות את מניות יוקוס, חברת הנפט של מיכאיל חודרוקובסקי, משום שלטענתם לא היה שום סיכוי שפוטין ילאים את החברה, מחששו מפני התגובה הנזעמת של מדינות המערב. חודש לאחר מכן חודרקובסקי נכנס לכלא, ויוקוס הולאמה במלואה. בזמנו חשבתי שמדובר במלחמה באוליגרכים הישנים, לא הבנתי שמדובר בהחלפת אוליגרכים מסוג אחד באוליגרכים המקורבים לק.ג.ב.

*

פוטין עכשיו צריך להבין את המגבלות של כח בלתי מוגבל וחוסר תחרות. בדיוק כפי שמכבי תל אביב כדורסל "נהנתה" מחוסר תחרות בליגה הישראלית, אך סבלה מדעיכה קשה עד להגעתו של דיוויד בלאט, כך פוטין מתחיל להרגיש את הלחץ בבית. למרות כוחו הבלתי מוגבל, המחאות הפנימיות ברוסיה מורגשות. הוא צריך לבחור באחת משתי דרכים, הראשונה, להמשיך ולהכניס את מתנגדיו לכלא, לעודד את השחיתות השלטונית כדי שחבריו ישמרו עליו, ולהסתכן ברעשים הולכים וגוברים בקרב אזרחי רוסיה מקרב המעמד הבינוני. הדרך השנייה דומה למה שמכבי תל אביב בחרה.

נדרשת פעולה קיצונית ושינוי אנושי בקרב ההנהגה הרוסית. פוטין בתור נשיא יכול לבחור בראש ממשלה אחר. לא את מדוודב עושה דברו, אלא בראש ממשלה אשר יבצע רפורמות מקיפות בכלכלה הרוסית. נכון, כך יאבד פוטין מכוחו, בדיוק כפי שמזרחי איבד מכוחו במכבי תל אביב. אך מאידך, הכלכלה הרוסית תתפקד טוב יותר בתחרות העולמית, האזרחים הרוסים יתחילו להרגיש שינוי, והפערים ברוסיה יתחילו להצטמצם. יש בכך משום הסיכון. אך ללא סיכון זה גם הכלכלה הרוסית תסבול, וכתוצאה מזה גם פוטין יסתכן באבדן כוחו בדרך מפתיעה.

*

חוסר תחרות, גם פנימית וגם חיצונית, גורם לשחיקה. מכבי תל אביב סובלת מהדרדרות ענף הכדורסל בישראל באופן כללי. מאחר והמטרה העיקרית היא לזכות באליפות, מטרה המקדשת את כל האמצעים, הכדוסל כענף אינו מתקדם בישראל. כתוצאה מכך יבול השחקנים בישראל הנו דל יותר. מיקי ברקוביץ, דורון ג'מצ'י, עודד קטש, נדב הנפלד, היו יכולים להיות שחקני חמישיה כמעט בכל נבחרת אירופית מקבילה בתקופתם. הראו לי שחקן ישראלי אחד אשר היה נכנס לסגל של נבחרות ספרד, סרביה, ליטא וכדומה כיום. זאת בזמן שבכדורגל אנו לא עדים לתופעה דומה. נדמה לי שקיים וויכוח האם יוסי בניון הוא ברמה של ברקוביץ', כלומר הרמה היחסית של שחקני הכדורגל ביחס לשאר העולם לא נמצאית בהדרדרות דומה.

*

כך גם כלכלית. כאשר אין תחרות פנימית, גם המעמד החיצוני של המדינה יורד. גם הכח בתוך המדינה מדרדר. כמו שמכבי החלה להפסיד בפיינל פור למרות שלא היתה ירידה בכוחה היחסי בליגה בישראל, גם פוטין עשוי להיות מופתע, אם לא יבחר בבלאט משלו.

*

"דה באזר" בפייסבוק

קפטן van-tastic / עירד צפריר
טוטנהאם. עבודה איטלקית

13 Comments

מיכאל 4 במרץ 2012

אמאל'ה…..בלאט הוא לא סוכן השינוי במכבי, אלא פדרמן והדור השני בניהול

גיל שלי 4 במרץ 2012

הבחירה בו היא השינוי. מסכים לגבי הסוכנים

אנונימוס 4 במרץ 2012

במה מתבטא בדיוק השינוי במכבי לדעתך?

גיל שלי 4 במרץ 2012

השינוי הוא הפקדת הכח אצל גורמים נוספים. לא רואה שינוי גדול אחר בגישה כרגע

אנונימוס 4 במרץ 2012

אם נמשיך את האנלוגיה השינוי היחיד שיש פה הוא כמו ההצרחה בין מדוודב לפוטין.
הפרסונות אולי משתנות במכבי, הזמירות לא משתנות בכלל בשום נושא, לא שאני הבחנתי לפחות.

ניינר 4 במרץ 2012

אהבתי את ההשוואה בין שני הדיקטטורים המרושעים, פוטין ושמעון

מנחם לס 4 במרץ 2012

…ובינתיים בארצות הברית של אמריקה אני מושקע בערך ב-65% בדאו ג'ונס, ועושה לי בשקט חצי אחוז לחודש, יותר מ-ENOUGH לחיות חיים שקטים ונעימים, כולל שבועיים בלייק טאהו בחודש הבא, שבוע בברמודה במאי, וחודשיים בישראל יולי ואוגוסט. אז ALL AND ALL, החיים על הכיפאק, כולל עכשיו טוןטנהאם עושה בית ספר ליונייטד, עוד שעה וחצי ניקס נגד סלטיקס, ועוד ארבע וחצי שעוןת מיאמי נגד הלייקרס. ודיוק נקרעה על 20 נגד הטאר הילס. אז מה רע בחיים?

ירון 4 במרץ 2012

אין לי בעיה עם שמעון מזרחי – הוא דואג לקבוצה שלו, ורק לקבוצה שלו. הבעיה שלי מתחילה כשמחליטים לתת לו את פרס ישראל… מה ההישג הגדול שלו? שהביא את הפיינל פור לתל אביב? תקשיבו טוב – אם לשמעון מזרחי היה איכפת מהכדורסל הישראלי, כבר מזמן היו לנו כל שנה שתי נציגות ביורוליג!!! וגם היתה לנו ליגה יותר טובה ונבחרת הרבה הרבה יותר טובה.
לגבי פוטין המצב שונה מאחר ומדובר על מנהיג של אחת המדינות החזקות והגדולות בעולם. הנזק שהוא עושה משפיע יום יום על מיליוני אזרחים טובים ברוסיה. דרך אגב מבחינה כלכלית, הדיקטטורה הרוסית לא שונה באופן מהותי מהדיקטטורה האמריקאית (שוב, מבחינה כלכלית) שנשלטת על ידי תאגידי ענק שחונקים את הכלכלה האמריקאית ואת האזרח הפשוט. הייתרון הגדול של רוסיה הוא בכמות אדירה של משאבי טבע שמאפשרים לה להמשיך להתנהל בצורה טיפשית בניגוד לארה"ב שכדי להמשיך בדרכה המטורפת חייבת להדפיס ביליונים כל שנה…

יניר 4 במרץ 2012

השינוי במכבי נכפה על שמעון מזרחי ולא היה ממש רצונו ואני ממש לא בטוח שהפדרמנים הם הסנונית שמבשרת את האביב.

בראי ההיסטוריה ( אפילו הקרובה) כל מנהיג שוויתר על אחיזתו בשלטון וקידם רפורמות משמעותיות מצא עצמו מחוץ לשלטון, החל מגורבצ'וב דרך מובארק אלא אם כן יש התערבות מבחוץ- ראו מקרה אסד.

בפני מנהיג עומדות לעיתים טובת המדינה מול טובתו האישית.הבחירה די קלה

טל 12 4 במרץ 2012

נראה לי שמתאים לומר על מה שקורה ברוסיה את האמרה –

where you have a concentration of power in a few hands, all too frequently men with the mentality of gangsters get control
.History has proven that

ג'ורג' 5 במרץ 2012

כתבה מענינת מאד. אני לא מכיר את המצב במכבי, אבל אני מוצא את ההשוואה לא [בהכרח] נכונה. כלומר, האנליזה שלך די פשוטה ונכונה, לדעתי. הענין הוא שפוטין לא מעונין בשינויים שאתה מציע – אפילו אם זה הדבר ההגיוני לבריאותה של רוסיה. מי שאובססיבי בכוחו ושלטונו אין סיכוי שיראה את זה – מוגבה, שאבז, פידל….הרשימה ארוכה. פוטין מושך בחוטים כבר 12 שנה. אם היה רוצה כבר היה זז בכיוון מזמן. אז מה יהיה?
קשה לדעת. רוסיה כ"כ עשירה גם בנפט וגם בגז טבעי וגם במיליון דברים אחרים. זה יכול להיות דווקא מענין. אם, לדוגמה, העושר יחולק איכשהו בין האזרחים, אז אני מוכן להתערב שהאזרחים יהיו מבסוטים ולא ילחצו לכיוון דמוקרטיה אמיתית. יקח עוד לפחות דור אחד, לדעתי, עד שדברים ממש יזוזו שם. וזה יקח יותר מרק שינוי כלכלי.

ספורט לא דומה. לכן ההשוואה למכבי, אף שהיא נחמדה, לא מקבילה – לדעתי. מכבי, כפי שהצבעת, מפסידה בסה"כ הכללי מזה שהיא כ"כ דומיננטית בישראל. אבל זה בגלל שהיא יוצאת לתחרויות אחרות (מחוץ לישראל). הדבר אינו נכון לגבי רוסיה. רוסיה, בשל עושרה, יכולה להמשיך להיות בדיוק כפי שהיא היום – כל עוד האזרחים לא מוחים בהמוניהם.

סימנטוב 5 במרץ 2012

breaking news פוטין זכה ב104.2% מהקולות

יואב בורוביץ' 6 במרץ 2012

טקסט מאוד מעניין, ונכון.

Comments closed