ליגת שוקי ההון: לפעמים מצליחים למרות כל המאמצים להכשל

 

 

 

 

 

 

 

 

אתמול צפיתי בתבוסה של הניקס בידי כוחות החושך בהנהגת מלך כלשהוא. מובן שכבר ברבע השני ניתן היה לחוש את המגמה, ולכן ביליתי זמן רב יותר מול משחק ההוקי שהתקיים במקביל בין הניו יורק ריינג'רס ובין הוושינגטון קפיטלס. משחק זה הסב לי עונג רב הרבה יותר. בכל מקרה הצפייה במשחק זה העלתה בי שוב מחשבות על עניין הסיבתיות.

*

רבים קובעים שהמדיניות הכלכלית באירופה מצליחה, הנה תראו אף מדינה חוץ מיוון, הבורסות עלו, ומחירי אגרות החוב לא התרסקו. אך השאלה הגדולה היא האם יש בכך כדי להעיד על הצלחת המדיניות? האם דחיית ההתרסקות, שווה להצלחה גורפת, ושאלה נוספת היא, במידה והכל יעבור בשלום, האם אכן יש בכך כדי להעיד על גדולתם של קובעי המדיניות?

כמובן ששאלות דומות ניתן לשאול על המדיניות הכלכלית בארצות הברית. גם שם המדינה לא קרסה, וכמובן שהבורסות חוגגות. אולם, גם שם אני בספק האם אכן די בכך כדי לקבוע את גדולתו של בן ברננקי, או לקבוע מסמרות על הצלחתו של אובמה כנשיא. רק לשם סיבור האוזן, רבים התייחסו לאלן גרינספאן נגיד הבנק הקודם בארצות הברית, כאל האורקל הגדול, מעטים מאוד מתייחסים באותה הדרת קדושה לאיש כיום.

*

האיש שבתמונה מהווה דוגמה נצחת ביותר לאנשים המצליחים על לא עוול בכפם. לא, לא יצאתי מדעתי עדין, הניקס עדין רחוקים מאוד מהצלחה. אולם, דווקא בתקופה בה חברת כייבלוויז'ן נלחמה בטיים וורנר (הראשונה היא הבעלים של המדיסון סקוור גרדן, והשנייה חברת כבלים מתחרה), לדולן שיחק המזל, וטיים וורנר לא עמדו בוויתור על שתי הקבוצות העקריות המשחקות במדיסון סקוור גרדן. לאחר שנים של כשלונות מטורפים, ההצלחה היחסית של הקבוצות הגיעה בדיוק בתזמון המושלם.

כמובן שבדיוק כמו באירופה ובהצלחה של הפד, מקורות כספיים בלתי מוגבלים (אצל הבנק האירופי והפד האמריקאי זו הדפסת כסף, ואצל דולן מדובר בירושה), מאוד תורמים ליצירת מראית עין של הצלחה. אולם חייבים לזכור שישנם גורמים שמצליחים להרוויח כסף גדול, לקחת אליפות, להשיג הישגים אחרים, למרות התנהלותם, ולא בזכותה.

*

מכאן הנקודה החשובה בבחינת כל תוצאה זמנית, היא לא רק בדיקת השורה התחתונה, אלא בדיקת ההישג שהושג אל מול ההישג הנדרש. לפעמים מדובר בהבלחה זמנית של אופטימיות, על רקע תמונה שחורה ביותר. ודי אם אחזור על השם כרמלו אנטוני

לב של אלופים
בונדסליגה רולז 33 - סוף הסיפור. התחלה חדשה.

2 Comments

יניר 30 באפריל 2012

נושא מאד מעניין.בחו"ל נהוג לתת בונוסים למנהלים על פי ההישגים היחסיים שלהם מול מנהלים אחרים באותו תחום ולא על פי ההישגים האבסולוטים או עמידה ביעדים.
וכך ניתן לראות חברות מפסידות שמתגמלות היטב את מנהליהם מתוך הבנה שללא המנהל ההפסד היה גדול יותר.
בארץ אגב, זה לא נהוג.
מתן אופציות עם וסטינג ארוך משיגה את המטרה של זהות אינטרסים למנהל ולחברה לטווח ארוך

דורפן 2 במאי 2012

יניר – מעולם לא שמעתי על חברה שהרוויח חצי מיליארד דולר ותגמלה את המנהל בעשרה מליון, ובשנה אחר כך הפסידה חצי מיליארד וביקשה ממנו להחזיר. יותר מזה: אם בשנה השלישית שוב תרוויח חצי מילייארד הוא שוב ייקח את הבונוס ואיש לא יחשוב אפילו להתקזז עם השנה השניה.

אז נראה לי שפשוט חברות נוהגות לתגמל מנהלים. נקודה. כל נושא הבונוס – להבדיל מהאופציות שציינת – מושחת. הצלחת החברה צריכה להתבטא רק באופציות ולא בשום דבר אחר.

Comments closed