לברון המורד

הגיע הזמן להבין את לברון טיפה יותר טוב. דייוויד סטרן הוא זה שהפך את הליגה, למלחמת הכוכבים. עד לכהונתו כקומישינר של הליגה, קבוצות זכו באליפויות. פורטלנד לא נצחו את דוקטור ג'יי אלא את הסיקסרס. וושינגטון נצחו את סיאטל לא את ג'ק סיקמה. כאשר סטרן הגיע, בירד ניצח את מג'יק. נכון, לצד בירד שיחקו שחקנים גדולים כמו מקהייל, ולצד מג'יק שחקה אגדה כמו קארים, ושחקן ענק כמו וורת'י, אך לכולם היה ברור, הסלטיקס שייכים לבירד, הלייקרס למג'יק.

*

הבאד בויס לא הוכרו אמנם כקבוצה של איזייה, אך לא היה ספק מי הוא הכוכב הראשי. שיקאגו ויוסטון באמצע גם היו קבוצות של כוכב אחד בולט. רק עכשיו הבנתי, ההיט לא שייכים לכוכב אחד, ההיט הם הקבוצה של לברון ודוויין, ומה שמסתדר עכשיו, הוא שנראה ששניהם חיים עם זה בשלום. מסתבר שהזקן שלנו אכן מבין דברים שלכולנו לוקח זמן לעכל.

*

למעשה מתוך ארבע הקבוצות שישחקו בגמרים האיזוריים, רק אחת שייכת בבירור לכוכב אחד, ומדובר באוקלהומה. נכון ראסל ווסטברוק הוא כוכב לא קטן בפני עצמו, אך ברור לכולם שהקבוצה היא של הטרנטולה. הספרס מובלים על ידי שלישייה ובעיקר על ידי מאמן, הסלטיקס (ועוד יותר הסיקסרס), לא שייכים לכוכב זה או אחר, ופתאום הבנתי שאין טעם להתווכח מי האלפא במיאמי, דוויין או לברון.

*

הפציעה של בוש סדרה משהו במיאמי. תכנית המשחק עכשיו ברורה. יש דקות בהן הקבוצה שייכת ללברון, ויש דקות שהיא שייכת לדוויין. במשחק הרביעי, לברון הוליך את הקבוצה בחצי הראשון, ווייד ברבע השלישי, לברון התחיל את הרביעי, ואז ווייד. במשחק השישי הסדר התחלף. יכול להיות שלברון צנוע?

*

מסתבר שמה שהפריע לנו, לכל אוהדי הליגה שהחלו את ההכרות המעמיקה בשנות השמונים, המחסור באלפא דוג ברור, הוא זה שגרם לתגובות האנטי החזקות למהלך בקיץ שעבר. הרי ברור שלאף אחד לא באמת אכפת מהאוהדים בקליבלנד (מאז שלקחו מהם את הבראונס באישון לילה, יותר גרוע לא יכול להיות). מה שמדהים הוא שלברון ודוויין, שני שחקנים שאכן היו יכולים לקחת קבוצה בעצמם לאליפות (ברור שעם שחקנים איכותיים לצידם), חיים בשקט ובשלווה עם המחסור בהיררכיה ברורה.

*

סטרן הרגיל אותנו למשהו שנים, ולברון ודוויין פשוט החליט שלהם זה לא משנה. כמו שהם הלכו עם המחאה שלהם השנה, בלי לשאול את האוהדים הלבנים, או את הבעלים בהירי העור, כך הם שמים קצוץ על המוסכמות של כולנו. מי החליט שחייבת להיות היררכיה. אפילו בימי מר אוקטובר רג'י ג'קסון, הינקיס לקחו אליפויות, לא משהו אחר. בפוטבול גם הקווטרבקים הגדולים ביותר לא סופרים את האליפויות שלהם, אלא של הקבוצות. מסתבר שגם בכדורסל זה יכול להיות.

*

במידה והסלטיקס יעלו הלילה, צפויות לנו סדרות מרתקות לסוף השנה. לקראת יורו שיתארח בדיקטטורה אוקראינית, ואחרי עונה דלה באירועים בישראל, יש למה לחכות. תודה לברון שפקחת את עיני. אתה הראשון להבין שזו גחמה של סטרן, לא המציאות. גם ב"ליגה הטובה בעולם", לא חייב להיות סדר ברור.

 

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

על נשים בשחמט. לא בדיוק מה שחשבתם
הוא מגעיל אותי

40 Comments

גיל 26 במאי 2012

מעניין שלא כולם יודעים את זה אבל מג'יק מעולם לא זכה באליפות כשקארים לא שיחק לצידו.

מנחם לס 26 במאי 2012

גם מייקל לא ניצח ללא סקוטי פיפין. אז מה אתה מנסה לומר בזאת?

גיל 26 במאי 2012

אכן, לכן כמו שמזכירים את פיפן באליפויות של הבולס, כמעט לא מזכירים את קארים באליפויות של מג'יק כאילו הוא היה איזה תייר שם.

תום 26 במאי 2012

אנשים שחכו שרק אחרי האליפות השנייה הלייקרס עברה להיות הקבוצה של מג'יק.

בלינדר 26 במאי 2012

אנשים שכחו שבמשחק ההכתרה באליפות הראשונה של מג'יק הוא שיחק כסנטר, כפורפוורד וכגארד ושג'אבר שיחק עם התחבושות ברגל.

גיל 26 במאי 2012

לא שכחנו, אבל עדיין זה רק משחק אחד. הרי כל הדרך לגמר והגמר עצמו עד המשחק הזה היו על קארים. העובדה שהיו בפאניקה שהוא נפצע מראה את החשיבות שלו. קארים שם ממוצעים של 33 ו14 עד לאותו משחק.

בלינדר 26 במאי 2012

גיל, אין אפס, ברור שבלי קארים הם לא היו מגיעים למשחק הזה. גם בלי מג'יק לא. אני לא אוהב את השיחות האלה של "הוא לקח אליפות כי הוא שיחק עם X" נראה לי מיותר. גם ברור שבסלטיקס של ראסל חצי מההול אוף פיימרס לא היה מסיימים כאלה בלי ראסל (ורד).

גיל שלי – בשנות השישים זה היה ראסל מול ווילט כך שאני לא חושב ששטרן חידש משהו ב "מג'יק נגד בירד". בעצם, היריבות הזאת הייתה קיימת כשהם כבר נכנסו לליגה ושטרן, כמו שאומרים באנגלית, CAPITALIZED.

אסף 26 במאי 2012

אני חושב שסטרן הפך לקומישינר 5 שנים אחרי שלארי ומג'יק הגיעו לליגה.

בלינדר 27 במאי 2012

הוא הפך לקומישינר ב1984 אחרי שתיפקד כבננה שניה עם הרבה כוח מ1980.

גיל 27 במאי 2012

אכן, אין אפס, אז למה שומעים בעיקר על מג'יק נגד בירד? ממעיטים בערך האחרים כדי ליצור יריבות שהיא גם במידה רבה מלאכותית. הם בקושי שיחקו אחד נגד השני וגם לא שמרו אחד על השני.

עומרי 27 במאי 2012

באליפות השלישית קארים עוד זכה באמויפי של הגמר.

בלינדר 27 במאי 2012

גיל, קראת את הספר שהם הוציאו ביחד לפני 3 שנים? אני חושב שהוא נותן תשובה לשאלה שלך

גיל 27 במאי 2012

לא, איזה ספר?

אייל 26 במאי 2012

פוסט יפה!
ההערת ניג'וס" – לבולטימור לקחו את הקולטס באישון ליל. הבראונס עודנם בקליוולנד, וצפויות להן שנים ארוכות ומפוארות של לשחק פוטבול בין ספטמבר לדצמבר (ולא בינואר….)

גיל שלי 26 במאי 2012

הקולטס קודם עברו לאינדיאנפוליס, אחרי זה הבראונס עברו לבולטימור ונהיו הרייבנס. קליבלנד הם היחידים שהצליחו לשמור את השם על חשבון הקבוצה.

מנחם לס 26 במאי 2012

זאת בראונס אחרת לחלוטין. רק את השם החזירו להם. הבריחה של הבראונס קרעה את קליבלנד לחתיכות למשך שנים ארוכות , ורק עתה היא חוזרת לעצמה.

ה-TRAVEL GUIDE בחר בדאונטאון קליבלנד לאחד מחמשת הדאונטאונס המובלים בארה"ב (איצטדיון הפוטבול, הבייסבול, אולם הכדורסל, הרוק-אנד-רול הול אוף פיים, המוזיאון למדע – הכל באוו אזור על שפת אגם ארי. הייתי שם לפני שנה ונדהמתי ממה שעשו שם!). האחרים – בולטימור, שיקגו, פיטסבורג, ומיאמי (ניו יורק לא ניבחרה כי כל מנהטן היא דאונטאון וציינו זאת במיוחד)

גיל שלי 26 במאי 2012

תודה מנחם כבר חשבתי שמח שלי מסתייד

תום 26 במאי 2012

זה באמת מדהים מה נהיה מהדאון-טאון של קליבלנד. שאתה מסתכל על תמונות משנות ה-70/80 עם ריברפרונט סטדיום (שני במכוערותו רק ל-RFK מבין הקוקי-קאטרס) על שפת האגם אתה מבין למה חצי מהמיד-ווסט ברח לפלורידה ואריזונה.

מנחם לס 26 במאי 2012

מאמר בול! בין לברון ודוויין אין כל קנאה. להיפך – רק פירגון. וזה מתבטא טוב ביותר כששניהם שועטים לסל לבד, וזה עם הכדור נותן אות לשני לאלי-הופ. החיבוקים ביניהם בתום משחק קשה מספרים את כל הסיפור.
אבל…אם הסלטיקס מנצחים הערב, יהיה להיט קשה מאד נגדם ללא כריס בוש.

ירון 26 במאי 2012

יכול להיות שמה שאנחנו רואים כאן זה דווקא את היווצרותה של היררכיה ברורה? לברון האלפא דוג, וויד עוזרו הנאמן? יכול להיות שדווקא עם ההיררכיה הזאת שניהם חיים בשלווה?

איתן 26 במאי 2012

שלושת המשחקים האחרונים של מיאמי שינו את היחס ללברון. אני שמח על כך אבל חושש שברגע שיגיעו הפסדים ומתישהו הם יגיעו העליהום עליו יחזור.
המקטרגים הנצחיים שרק מחפשים טיפת דם כדי להתנפל עליו מזכירים את מסיבת העיתונאים המגוחכת והחבירה הלוזרית לווייד, אבל זה התחיל עוד קודם, באותן 2 דקות אחרונות במשחק החמישי בסדרה נגד בוסטון. עד אותו רגע לברון היה קונזנצוס. לאחריהן דמו הותר מבלי להתייחס לכל מה שהוא עשה קודם.
אני מנסה להבין מה גורם לשנאה הזאת. האם ההשוואות לג'ורדן שגם לברון בטיפשותו שיתף איתן פעולה?

גיל 26 במאי 2012

הם בסך הכל עברו את אינדיאנה ועושים מזה הישג גדול. נראה בגמר המזרח ואז בגמר הנבא אם יגיעו אליו.

השנאה אליו דוסקסה כאן פעמים רבות. בקצרה, היהירות שלו בהחלטה, הפחדנות בלחבור לשני שחקני על אחרים כשהקבוצה שלו שנתיים ברציפות הכי טובה בליגה והוא נכשל בפלייאוף, וההשואות המלאכותיות לג'ורדן שהתחילו כבר בשנה הראשונה שלו עם הפירסומים שכולם "עדים". זה יוצר הרבה אנטוגניזם כלפיו. תשווה את ההתנהלות שלו לזו של דוראנט למשל.

ירון 26 במאי 2012

אני אוהב את ההשואה לדוראנט. אני מאמין שרוב הקוראים יסכימו שאם היה טרייד ביניהם מיאמי היתה קבוצה טובה יותר ואוקלוהומה טובה פחות.

אסף 26 במאי 2012

רוב העיתונאים ( בפרט, אלה שבוחרים את ה MVP ) לא מסכימים איתך.
גם אני לא.

גיל 27 במאי 2012

ממש לא בטוח אבל זה לא העניין. אין הייפ סביב דוראנט כמו שהיה ויש על לברון. אז נכון שלברון השיג יותר עד עכשיו בליגה, אבל הקריירות שלהם מתנהלות בצורה די דומה עד עכשיו. לצערו של לברון, נראה לי שאם הוא לא יזכה בקרוב באליפות החלון שלו יתחיל להסגר כי דוראנט ישתלט על הליגה.

אסף 27 במאי 2012

מה אכפת לי מההייפ? זה בעייה של יחצנים ופירסומאים. אבל אם כבר נגעת בזה , אז דוראנט נהנה מתדמית ויחסי ציבור טובים בהרבה משל לברון.
אני בכלל לא רואה איך אתה יכול להשוות בין הקריירות שלהם: דוראנט משחק בקבוצה מעולה, עם 2 סופר סטארים לידו. לברון שיחק בואקום.
אוקלהומה של היום טובה מקליבלנד של אז ב-4 עמדות.
( אגב, האם זה "פחדני" מצד דוראנט לשחק יחד עם שני שחקני על? אולי הוא צריך לדרוש טרייד לשארלוט? )

רפאל 26 במאי 2012

כשלברון הודיע באותה מסיבת עיתונאים שאת ה'טאלנט' שלו הוא לוקח למיאמי, הוא וויתר במודע על תואר ה king, גם אם היה ניק ניים.

אביאל 27 במאי 2012

איתן – לדעתי מדובר בצדקנות ובאיזה רומנטיקה מזויפת, זה היה הרבה יותר רומנטי אם לברון היה הופך לצ'רלס בארקלי בקליבלנד מבחינת מעריציו של ג'ורדן.
הוא עשה מה שהוא חשב לנכון, הטענה היחידה נגדו זאת תוכנית הטלווזיה המטופשת שהוא עשה, חוץ מזה, לדעתי לפחות הוא לא עשה שום דבר רע, לא מוסרי ויתר השטויות הוא צריך להסתכל על עצמו.

גיל 27 במאי 2012

זה לא רק התוכנית אלא כל מה שהיה לפניה ואחריה. עשו ממש ריאליטי מכל ההחלטה שלו ואחרי שהלך למיאמי עשו חגיגות כאילו הם כבר זכו באליפות עם זיקוקי דינור והכל. אני לא מכיר מעבר של שחקן אחר שלווה בכל כך הרבה חגיגות ותוסיף לזה את ההצהרות השחצניות על לא 4, לא 5, לא 6 ותבין מהיכן מגיע האנטגוניזם. את הכל הוא הביא על עצמו.

בלינדר 27 במאי 2012

אגב, כששאקיל נחת במיאמי היה אותו דבר. אני זוכר אז שהוא הגיע למסיבת חוף ענקית לכבודו עם רובה מים והשפריץ על הקהל ואני די משוכנע שהוא הבטיח אליפות. בסוף זה באמת קרה. יש לי הרגשה שאיכשהו ריילי אחראי על כל הנבואות האופטימיות האלה במיאמי (עשה אותו דבר גם בלייקרס)

גיל 27 במאי 2012

נכון, אבל אז לא היו ציפיות כמו שיש מלברון. הוא כבר היה עם אליפויות והייתה לו יד חופשית לעשות מה שהוא רוצה.

עומרי 27 במאי 2012

גיל, זו הקבוצה של לברון. לטוב ולרע. את וויד ניתן להחליף בראסל ווסטברוק ולא תרגיש בהבדל.

גיל 27 במאי 2012

אני לא בטוח בזה. כלומר, יכול להיות שלא תחוש בהבדל אם תחליף את וייד בווסטברוק אבל זה רק בגלל שווטברוק כזה טוב. לגבי של מי הקבוצה, אני חושב שהיא של שניהם. בלי הצטיינות של שניהם בשלושת המשחקים האחרונים לא בטוח שהם היו עוברים את אינדיאנה.

yavor 27 במאי 2012

אתה קצת "אונס" את הנתונים. ניתן לראות באוק' מפלצת דו-ראשית ולא בדיוק כ"קבוצה של דוראנט". מצד שני ס"א היא בפירוש הקבוצה של טימי, לא יעזור בית דין.
גם בוסטון (מברוכ על העליה) היא של פירס יותר מהכל.

7even 27 במאי 2012

איזה יופי של פוסט….כן יירבו…

מאשקה 27 במאי 2012

פוסט נהדר גיל. תודה.
מנחם מאחוריך……….
כן ירבו

אביאל 27 במאי 2012

גיל – את הדוגמא של שאקיל במיאמי לא הכרתי, אבל אני לא מבין מה השוני אצל שאקיל (בגלל שזכה כבר באליפויות ?) מול לברון, שוב למעט המשדר בטלווזיה, ההתנהלות תקינה וגם מוסרית לדעתי. לדעתי הבסיס של כל האנטי לברון הוא בגלל ההשוואה מגיל צעיר לג'ורדן וההבטחה הגדולה, אוהדי הספורט הפכו מהר מאוד להתנהג כמו תקשורת הספורט שאוהבת מהר מאוד לצעוק "הכי טוב, הכי גדול וכו' וכו'" ונהנת באותה מידה ובאותה מהירות לקבור את השחקן או בקיצור פופוליסטיות.

אני לא אהבתי את לברון בקליבלנד (כנראה בגלל שאני אוהב מאוד את ברייאנט) אבל דווקא מאז שהוא עבר למיאמי בא לי שהוא יקח שתיים שלוש אליפויות (בתנאי שזה לא על חשבון הלייקרס) כדי שכמה צדקנים לא ידעו מה לעשות.

jk 27 במאי 2012

העניין של לברון ווייד הוא לא מי האלפא-דוג ושל מי הקבוצה. אין ספק שהשניים נהנים לשחק אחד עם השני, וכל הצעד הזה נעשה עקב כל מיני סוכנים, אבל גם בגלל רצון השניים לשחק ביחד. הגיעו שלושת הכוכבים, התחילו להתאמן וכמובן שהנצחונות החלו להיערם. אבל אז, ברגע אחד קטן, הגיע בחור גרמני, רכז קצת קשיש ומטוס סילון אחד ונתנו לקונספציה הזאת בראש. זה היה הרגע שבו וייד, בוש ולברון הבינו שכוונות טובות לא בהכרח תואמות את הציפיות שלהם, ולמרות ששלושתם עשו את הצעד, ויתרו על קצת כסף והתכנסו בפלורידה, עדיין צריך קצת מעבר בשביל אליפות. ואז התחילה העונה. שוב מנצחים, שוב דורסים. מגיע הפלייאוף, משחקים, מנצחים ולא מתרגשים, למרות כדורסל בינוני ולא מרשים. אך פתאום, בתוך כמה ימים גם בוש נפצע, וגם אינדיאנה החליטה לא לתת לחבורה הנלוזה לחגוג כאוות נפשה. דברים התחילו לזוז שן, פתאום השניים הבינו שצריך קצת אגו, צריך לקחת אחריות על הקבוצה, וחשוב מכך, הם הבינו שאף אחד לא יעשה זאת בשבילם. עם כל הכבוד לרצונם לשחק ביחד, בלי מישהו שהקבוצה בצלמו ובדמותו, הם הבינו כי ברגע שהעניינים מתחילים להסתבך אין ברירה אלא להתחיל באמת להשתלט על העניינים. מצד שני, שוב יגיע לו הגמר, ושוב יגיעו רגעי ההכרעה. בשביל רגעים כאלה, קטנים, צמודים, שקובעים גורלות, חשובה ההיררכיה. ברגעים האלה אין זמן להיות נחמדים, ואין זמן להתחיל לחשוב מי עושה מה, חשוב שיהיה ברור לכולם מי לוקח אחריות. וזאת הבעיה של מיאמי, כשזה מגיע לרגעים הקטנים והחשובים האלה, לא ברור מי לוקח אחריות, איך ומתי.
ובגלל זה מיאמי לא תיקח אליפות (אלא אם היא תצליח לפתוח פער מוקדם של 20 נק' בכל משחק שנשאר לה עד סוף העונה, שזה כבר תרחיש בדיוני).

jk 27 במאי 2012

לטעמי, בצורת ההתנהלות הנוכחית, מיאמי היא בדיוק מה שדייויד סטרן רוצה. אין כאן מהפכה ומדובר בהנצחתה של השיטה המפורסמת (שעובדת כבר כל כך הרבה שנים) – סופרסטארים יביאו תארים, אבל חשוב מכך, יביאו כסף. אם היה מדובר פה על הצלחה של קבוצה קצת אחרת, אז אולי הייתי מסכים, אבל חוץ מסן-אנטוניו, כל הקבוצות בגמרים האזוריים בנויות באותה שיטה ישנה.

תום 27 במאי 2012

אוקלהומה ממש לא בנויה כך. ווסטברוק והארדן ממש לא הגיעו כסופרסטארים בפוטנציה. גם לא היו הרבה אנשים שצפו שדוראנט יגיע לרמה בה הוא נמצא עכשיו בשלב הזה של הקריירה שלו.

Comments closed