השחיינים הצעירים

שידורי המכביה בילדותי, היו אחד מאירועי הקיץ הבולטים. אני זוכר היטב את השחיינים הישראלים הבולטים, ניר שמיר, אמיר גניאל, רון קרמר והדר רובינשטיין. היחס לשחיינים אלה היה מהול בהערצה. לא זוכר זלזול בשחיינים ככאלה שרחוקים מהטופ העולמי. למרות שאף אחד מהם לא התקרב למשחי גמר באולימפיאדה (אז לא היו חצאי גמר), הם עדין היו גיבורי הקיץ.

*

היחס לשחיינים כיום מראה בעיקר את הקלקול בתרבות שלנו. הכותרות בימים האחרונים, טבעו בבריכה, מציגות את הדרישה שלנו לתוצאות, ולא את הצלחת השחיינים לעמוד בציפיות.

הרגע ראיתי במשרד את יעקוב טומרקין עולה לחצי הגמר מהמקום השמיני. אם זכרוני לא מטעה אותי, ניר שמיר לא התקרב למקום 30. עדין כאשר טומרקין לא הצליח להגיע לשיאו במשחה ל100 מטר גב, הציניות נטפה מהכותרות, ומהנהי בסיקור החדשותי.

*

רמת השחיינים הבכירים בארץ כיום גבוהה בהרבה ממה שהיתה לפני שלושים וחמש שנה. כמות השחיינים המבוגרים כיום גם כן גדולה הרבה יותר. אני לא בטוח שכמות הילדים שעוסקים בשחייה בישראל גם היא גדולה יותר באופן יחסי לאוכלוסיה. בעוד שתרבות הספורט שלנו הולכת ומדרדרת כאשר מדובר בעיסוק של ילדים בספורט, הדרישות שלנו לספורטאי על ש"יביאו לנו מדליה", רק עולות כל הזמן.

יעקוב טומרקין וגל נבו ביחד עם עמית עברי הנם שלושה שחיינים בטופ העולמי, שחיינים ברמה שלא היתה אצלנו, שחיינים שנדרשים לשעות אימונים ולעבודה קשה, כזו שאם שחקני כדורגל בישראל היו נדרשים לה, הכדורגל הישראלי היה משוחק ללא שחקנים. ועדין כאשר אחד השחיינים לא מגיע לשיאו, הזלזול מיד יוצא, טענת ה"מה יוצא מההשקעה שלנו" עולה, והאכזבה מציפה את הסיקור.

ההשקעה בספורטאים לא צריכה להבחן במדד המדליות. ההשקעה בספורטאים אמורה להוביל יותר ילדים לעסוק בענפי הספורט הפופלריים, ולהיטיב את רמת המאמנים בענפים אלה. דוקטור אמיר גניאל היה שחיין ענק, אך כנראה בנו נמצא ברמה גבוהה יותר באופן יחסי לעולם. לא הולך ופוחת הדור, רק מספר הילדים ששוחים הולך ופוחת.

(GETTYIMAGES)
בני הרציה לליגת העל (עפר פרלמן)
הכל חוץ מכדורגל (9). כדורעף. כך היינו

24 Comments

ויכסלפיש 1 באוגוסט 2012

רון קרמן, לא קרמר, והיה יורם כוכבי שהגיע לגמר ב' 9-16 בלוס אנג'לס ב-400 מעורב אישי וכמובן שמשנות ה-90 יש נסיקה באיכות המקומית עם אורבך מיקי חליקה יואב גת ואחרים. גם אני זוכר שידורי שחייה מבריכת האוניברסיטה כחוויה.

אני מציע לא להתרגש מכותרות של עורכים רודפי סנסציות בשקל והקלקות של זבי חוטם באינטרנט, שם ההגיון הוא להקדים את המתחרים ולכן יש מקרים בהם הקשר בין הכותרת לטקסט רופף

פנדלוביץ 1 באוגוסט 2012

אני גם זוכר ששחיה ושחיינים זכו לחשיפה גדולה יותר מהיום. ואני בהרגשה שהם היו פחות טובים משחייני היום אבל אין לי מספרים להשוות.

באבא ימים 1 באוגוסט 2012

בול!

alapi 1 באוגוסט 2012

יפה כתבת גיל

יואב ר 1 באוגוסט 2012

הולך ופוחת הדור באיכות העיתונאים והעיתונות

MOBY 1 באוגוסט 2012

חלק מהתופעה זה "בזכות" הצלחת ההתאחדות לכדורגל ולכדורסל שאת שכרם ותנאיהם של הכדורגלנים לא אני אתה והוא ומשה הקנגורו ממנים. כאילו יש לנו בעלי בית פרטיים, עלאק מתקני הספורט ממומנים ע"י האגודות/נדבנים. כשבפועל זה משלם המיסים.
הספורט האולימפי לא השכיל לעשות זאת.
ולכן "על זה מתבזבז הכסף"? לא עדיף להשקיע בחוג הקרטה/סוסים/מחול של הילדים שלי?
מפעל הפיס נותן יותר מדי כסף לאנטי ספורטאים בהוויתם.

אמנון 1 באוגוסט 2012

צודק בגדול. בשבילי השחיינים הם היהלום בכתר המשלחת בכל אולימפיאדה בגלל ההשקעה , הצניעות והאיכות האנושית גם אם הסיכוי לגמר כלשהו נמוך ולמדליה אפסי.
הערה – באופן יחסי השחיינים של הדור של גניאל האבא לעומת הדור של הבן רחוקים מהצמרת העולמית אותו דבר.
גניאל האב בשיאו היה רחוק כ-4 שניות משיא העולם ב 200 חופשי והוא היה רק בן 18. החרם על מוסקבה 80 היה אכזרי.

יוני 1 באוגוסט 2012

לא ירחק היום ש"טבעו בבריכה" יהפוך ל"תבעו במחוזי".

טומרקין, נבו ועברי לא גדולים מאורבך, גת וחליקה. ואולי גם לא מברוק, ששחה במשחים הכי תחרותיים, 100 חופשי. ועדיין, לפי בוקי, ה-הישג הוא העליה לגמר השליחים. באמת מדהים.

גיל מזימבבואה 1 באוגוסט 2012

אני חייב להוסיף כמה דברים ונתונים. מכיוון שלפני שבוע הייתי 3 ימים בוינגייט לטובת אליפות ישראל בשחייה לילדים עד גיל 14 .
בישראל יש כיום 48 -50 אגודות שחייה לילדים (מכבים/רעות מקום ראשון, הפועל ירושלים מקום שני), כמות הילדים ששוחים מדהימה וכמו כן כמות ההורים שמגיעים.
ההתאחדות לוקחת את האליפות בשיא הרצינות, משגרים שופטים בדיוק כנידרש ופוסלים ילדים בני 11 כי לא נגעו עם 2 ידיים בקיר וכ"ו.
בגילאים האלה יש המון שחיינים, תחשבו שלפני האליפות הם גומרים כל יום 5 ק"מ בשני אימונים ביום!!. הם קמים ב – 6:30 בבוקר כשאר החברים שלהם יוצאים לקייטנות.
הבעיה מתחילה בגיל הבוגרים, שם כבר כמות הפיתויים והיאוש גוברים ואלו שמצליחים לשרוד בטופ נחשבים לכאלה שלא עוסקים בסםורט "סקסי".
מרכיב נוסף הוא כלכלי, זהו ענף שלא ניתמך ולהורים לאורך זמן ההשקעה נחשבת לכבדה, הסעות, מלונות בימי תחרות, שלא לדבר על הציוד עצמו. בקיצור משכנתה.
אבל בסיומה של תחרות לראות את הבת שלך על הפודיום שווה הכל.
בענף השחייה כיום קיימת השפעה רוסית מבורכת ואני מאמין שלא רחוק היום שיעמוד שחיין ישראלי על הפודיום ולא באליפות אירופה.
טעון שיפור הוא המתקן בויגייט שצפוף, חם ולח. אבל בריכה חדשה נבנית (מחפשים ספונסר למיזוג אויר).
נקודה אישית – הבת שלי סיימה מקום 3 ב – 100 גב וחמישי ב – 200 מעורב לגילאי 12. כבוד. במקומות הראשונים הראשונים כמובן ילדות של עולים חדשים .

איציק 1 באוגוסט 2012

לא צריך לרחם על בתך ודומיה אשר קמים ב-06:30 לאימון במקום קייטנה. מניסיון אישי אני אומר לך, היא קמה בשמחה, ולא היתה מוכנה להחליף את האימון בשום קייטנה, סרט או פעילות אחרת. אם אין זה המצב, ההשקעה לא שווה. כל הכייף הוא באימן ובמאמץ שכרוך בו.
ולגבי הנקודה האישית – בהצלחה לבתך :-)

גיל מזימבבואה 1 באוגוסט 2012

איציק, אולי לא הובנתי נכון. הכוונה היתה להגיד שקיים רצון אדיר של הילדים בגילאים האלו להיות שחיינים, ואני גם חושב שההתיחסות לענף השחייה בארץ מצד בעלי המקצוע היא ברמה גבוהה מאד יחסית לעבר.

איציק 1 באוגוסט 2012

השחייה הישראלית התקדמה במעט לאומת זמני עבר ביחס לעולם, אך העתונים הלכו אחורה בצעדי ענק. כל זה אינו מפתיע. העיתונאי של היום הוא יציר מערכת החינוך של 20-25 השנים האחרונות. בוגרי ביתי-הספר בישראל מתקשים בהבנת הנקרא של בעיות בנות 4-5 שורות. לענות תשובה מסודרת ומנומקת בלי להשתמש בשפה עילגת היא מתנה אשר ניתנה ליחידי סגולה. רואים זאת בכל האוניברסיטאות בכל מחלקה ובכל מבחן. העיתונאי אינו יוצא מן הכלל, במקרים רבים הוא בור, במקרים אחרים סתם יציר כפיה של מערכת החינוך, וכך הוא גם כותב.
כמובן שאין ההכללה נכונה לגבי כל העיתונאים, ויש טובים ואף מבריקים אך כמו שכל עם ראוי למנהיגיו, כל עם ראוי לעיתונאים שלו, למורים, חוקרים וכו'. הכל נובע מהחינוך שמתחיל מהגן והלאה (וכן, גם מהבית, אבל בבית ההורים הם לרוב גם תוצר מערכת החינוך).
רק כדי להדגיש, שימו לב, שם המערכת הוא "מערכת החינוך" כלומר הערך הראשון הוא לחנך ורק אחר-כך ללמד. האם משהו יוכל לומר שבוגרי ביתי-הספר בארץ הם בראש ובראשונה מחונכים. מסופקני.

ניר 1 באוגוסט 2012

איך זה שאותה מערכת חינוך מייצרת מהנדסים בין הטובים בעולם, חוקרים שהאוניברסיטאות המובילות בארה"ב מקבלות כמעט אוטומטית לפוסט דוק, רופאים שמובילים את התחום שלהם, סופרים ואמנים ויוצרי קולנוע שנמצאים בפסגת המקצוע שלהם?

למה לאמריקאים יש עתונות כל כך הרבה יותר טובה מאשר לנו? נגיד שהם חכמים יותר, אבל עד כדי כך?

ישראל נמצאת כמעט בכל מדד עולמי במקום סביר לגודלה, לפעמים במקום טוב מאד. חוץ מאשר בעתונות. אפשר לראות את זה בדה באזר, חוץ מאחד או שניים יוצאים מהכלל הרמה של הכותבים היא ביחס הפוך לקשר שלהם לעתונות.

איציק 1 באוגוסט 2012

התשובה היא המילה עדין. בכל המבדקים יש ירידה עקבית ברמה. ובאין השקעה ראויה, היא תמשיך. אנחנו הרבה פחות טובים ממה שנדמה לנו. גם לגבי הפוסט-דוקטורנטים שלנו הנחטפים זו אגדה אורבנית, ומי שנחטף אלו הסינים וההודים, אך מסיבות אחרות אשר לא תמיד קשורות לרמה (למרות שרמתם גבוה משלנו). המוחות שלנו שרובם נשארים בחו"ל, גם היא סיפור מצוץ מהאצבע. יש כאלו שנשארים, וחלקם טובים מאוד, ועליהם אתה לפעמים שומע ברדיו או קורא בעיתון. הרוב לא יוצאים לפוסט-דוקטורט מסיבות שונות, כאשר אחת המשמעותיות היא סיום דוקטורט בגיל מבוגר יחסית, והמילגה לא מספיקה להחזיק משפחה בחו"ל. אלו שלא יוצאים לתעשיה או שהולכים למכללות ישר או אחרי פוסט-דוקטורט. זו בעיה בפני עצמה שלא נדבר אליה כאן. כך שהדעה העצמית הינה מוטה ורחוקה מהאמת אשר הרבה פחות ורודה.

פשוט אדום 1 באוגוסט 2012

אני לא רוצה להיות קטנוני ונודניק אבל זה מתבקש: כתבת לאומת במקום לעומת

איציק 1 באוגוסט 2012

כל הכבוד, טפסת אותי. דרך-אגב, גם אני יציר מערכת החינוך ועדין לא נגמלתי מכל החולאים. על חולי אחד עלית. עכשיו אתה יכול לרדת.

יניר 1 באוגוסט 2012

אני מסכים שבקורת העיתונאית היא מוגזמת וחסרת פרופוציה לעיתים אבל תרגעו- זה לא רק כאן, ראו איך העיתונים האנגלים שוחטים את הספורטאים שלהם.
מצד שני לא צריך להגזים גם לכוון השני- עצם זה שספורטאי הגיע לאולימפיאדה לא הופך אותו לקדוש וחסין מביקורת.
אני מצפה מספורטאי שיגיע לשיאו באירוע כלומר ישבור את שיאו בענף מדיד אן ינצח את אלו שמדורגים מתחתיו בענף שיש בו התמודדות ישירה,
ואם המתעמלת נופלת מהקורה ,השייט מגיע במקום ה20,השחיין מגיע במקום ה30- מותר ואף צריך לבקר אותו. הוא התאמץ אבל זה חלק מהמקצוע- הצלחת -אתה אליל, נכשלת- תחטוף.לא מתאים לך- חפש עיסוק אחר
ורק אל תספרו לי על התרגשות- גם הליטאית בת ה15 התרגשה

גיל שלי 1 באוגוסט 2012

יניר – אני מסכים שזה חלק מהמקצוע כשמדובר בשחקן כדורגל או כדורסל מקצוען, הוא מקבל כסף ותהילה ופרסום, הביקורת מגיעה עם הטריטוריה. כשמגיעים למתעמלת, שחיין, אפשר לבקר, הבעיה היא שכדאי להתחשב בכך שאין פה את הצד השני של התגמול.

בכל מקרה לא צריך עליהום על העיתונאים, אני מבקר רק את תחושת ה"מגיע לנו שתצליחו, שלמנו על זה". זה הסיפור העיקרי

יניר 1 באוגוסט 2012

פרסום ותהילה גם ספוטאי אולימפי מצליח מקבל,
ספורטאים וגם אמנים הם האנשים היחידים שהמקצוע שלהם והתחביב שלהם הוא היינו הך.משלמים להם לעסוק בתחביב שלהם.
חוץ מהעבודה של אראלה ממפעל הפיס זה הוא חלומו של כל אדם,
מה בקשנו?שלא יעשו פדיחות

תום 2 באוגוסט 2012

העניין הוא שהצפיות לא צריכות להתאים לגודל המעמד או התגמול. ציפיות אמורות לשקף את רמת ההשקעה, ובמדינה שבה רמת ההשקעה בספורט אולימפי מתאימה לחוג במתנ"ס אין מה לצפות למדליות.
יותר מכך ההכנה לאולימפיאדה אינה משתקפת רק בהשקעה הישירה במתקנים, מאמנים, יציאה סדירה לתחרויות בינ"ל ושכר הספורטאים אלא גם בתרבות המקיפה אותם. כיצד ניתן לצפות מבחורה צעירה שלפני שבוע איש כאן לא ידע את שמה, מעולם לא התראינה לעיתון או נצפתה בטלוויזיה ליותר מ-20 שניות לעלות בבת אחת על הבמה הגדולה בעולם ואז לאזן את עצמה על קורה בעובי 10 ס"מ תוך כדי פליק פלק וצוקהרה לאחור.
העובדות האלה הופכות את ההשגים של הספורטאים הישראלים למרשימות פי כמה מאלו של ספורטאים יפנים, רוסים, סינים או אמריקאים. הם הגיעו לאולימפיאדה לא בזכות העובדה שהם מיצגים את ישראל אלא למרות זאת.

Shai 2 באוגוסט 2012

I couldn´t agree more.
Another point that I noticed watching the semi-finals is that Tomarkin had the second best time of the European swimmers!
That is an amazing achievment! I think that Nevo was also third or fourth from the Europeans…
These guys are worth a medal in European championship, and that is more than we ever had…

תום 1 באוגוסט 2012

הביקורת כלפי ענף השחייה באופן כללי נובעת מהקונספציה שהוא עומד באותה שורה עם הג'ודו והשייט. הדור של השחיינים מסוף שנות ה-90 ותחילת שנות האלפיים הכניס בנו תקוות שווא לגבי עתידו של ענף השחייה, צריך להשלים עם העובדה שזה לא הולך לקרות בשנים הקרובות.

סוס זקן 1 באוגוסט 2012

בלי להתייחס למקרה ספציפי, יש איזושהי תוצאה של ספורטאינו שתביא את כותבי דה באזר להכריז על כשלון?
כולם בחורים ובחורות טובים. אני בטוח. גם אני בחור טוב. תשלחו אותי לאולימפיאדה?
כולם עובדים קשה. אני בטוח. גם אני עובד קשה. תשלחו אותי לאולימפיאדה?
כולם רוצים להצליח. אני בטוח. גם אני רוצה להצליח. תשלחו אותי לאולימיפיאדה?
לצערם של רבים מספורטאינו (לא כולם!) ספורט הוא מקצוע מדיד. יש ציפיות מינימליות מספורטאי באולימפיאדה, ציפיות ריאליות: להגיע לשיא האישי או לפחות מאד קרוב אליו. פחות מזה = כשלון.
ספורטאי שנכשל נשאר בחור טוב שעבד קשה ורצה להצליח. ונכשל.

יוסי מהאבטיחים 1 באוגוסט 2012

לדעתי נוצר מצב מסויים בו ספורטאי שלא הצליח "להתעלות" נחשב כשלון. רוצה לומר, התחלנו לשפוט ספורט באופן בינארי לגמרי.

שלזינגר לא ניצחה? היא כשלון. עזבו אתכם שהיא בכלל הפסידה למדורגות גבוה יותר, בעלות היסטוריה של הישגים, שלבסוף לקחו מדליות גם כאן.

שחיינים לא עשו חצאי גמר? כשלון. למרות שכולם מבינים שכדי ששחיין ישראלי יעבור מוקדמות הוא צריך לשבור את השיא האישי שלו ולקוות לתוצאות חלשות של שחיינים יותר טובים.

פאר לא ניצחה את שראפובה? כשלון. היא דיברה על ניצחון לפני המשחק? גם לוזרית וגם חצופה! הייתי נותן יחס של 50:1 לכל אחד שהיה רוצה להמר על שחר, מי פה היה לוקח? אבל עזבו, כשלון. הגדילו פה טוקבקיסטים לעשות ותלו את הקריירה של שחר בכלל בפוקסים ומזל (לא היה טניס נשים טוב ב 4 שנים האחרונות)

Comments closed