ליגת שוקי ההון: PUSSY RIOT

 

 

לפני הרבה מאוד שנים, תשע פחות או יותר, השתתפתי בהנפקת אגרות החוב הדולריות של חברת גזפרום בבעלות ממשלת רוסיה. בזמנו פוטין רק נכנס לתפקידו ואני בחוסר הבנה משווע חשבתי שאני מבין את הכיוון בו הוא פועל. הטענה היתה שפוטין מנסה לחלק את העושר מחדש. הוא פעל לגזילת כל נכסיהם של בעלי חברת יוקוס, חברת הנפט הגדולה בזמנו ברוסיה. הוא הכניס לכלא את מיכאל חודורקובסקי למרות המחאות והאיומים של הבנקים השוויצריים, והאיומים האירופיים בכללותם.

הטענה היתה שפוטין בסך הכל מנסה לקחת חזרה לחיק העם הרוסי את הנכסים שנתנו בחינם על ידי ילצין (כמובן שלמשחדים ולמאפיונרים, העם הרוסי לא קיבל עליהם כלום). תוך פחות משנה התבררה הפארסה. פוטין בסך הכל העביר את הנכסים מקבוצת מקושרים אחת לקבוצת מקושרים אחרת. כל טענה לדמוקרטיה ברוסיה התבררה כבדיחה. כיום פוטין כמו הרבה דיקטטורים עשירים אחרים, פשוט מחסל את מתנגדיו ומכניס לכלא ומתעמר בכל מי שמעז לפצות את פיו כנגד נזר הבריאה.

*

חברות להקת פוסי ריוט, להקת פנק רוסית, נכנסו לכנסייה רוסית ושרו שירים בגנות העריץ. הם פחות או יותר בקשו מאלוהים שייקח את פוטין חזרה אליו, בשירים קיצביים שנמשכו פחות מדקה. פוטין שלח את המשטרה, והן נעצרו. הן נשפטו לשנתיים מאסר על ידי שופטת "עצמאית" שהאשימה את להקת הפאנק בשנאה דתית, וחוליגניזם. שלוש חברות הלהקה ידעו שהן מסתכנות. הן היו מוכנות לקחת הסיכון על מנת לשנות את פניה של רוסיה.

בהחלט ייתכן שהצעד הזה יישנה את פניה הדיקטטורה הרוסית. דעת הקהל שתחילה התנגדה למעשי חברות הלהקה, הפכה את פניה. חברות הלהקה זוכות לתמיכה מקומית ובינלאומית. יכול להיות שזה תחילת תהליך, יכול להיות שלא, האומץ שלהן ראוי להערצה.

*

העניין הוא שכמו פוטין כך גם שלי יחימוביץ, היא מתיימרת לייצג את החלשים בישראל, אך כל שהיא באמת מנסה לעשות הוא להחליף קבוצת כח אחת בקבוצת כח אחרת. חברה בנפש מר עופר עיני, היה חבר מאוד טוב של נוחי דנקנר כל עוד דנקנר היה בעמדת כח. לטעון שההסתדרות מייצגת משהו ששייך למהפיכה החברתית זו פשוט בדיחה. ההסתדרות הנוכחית היא בסך הכל נציג כוחני של אנשים מסוימים. הם בטח לא תחליף לאנשים אחרים שבאמצעות כוחם השתלטו על נכסים מניבים.

אני לא רואה את שלי יחימוביץ משתמשת בטיעונים החזקים הרציניים שישנם כנגד פעולותיה של ממשלת ישראל. במקום זאת, גברת יחימוביץ תומכת בהסתדרות כנציגה של איזשהוא סדר חדש. להחליף קבוצות כח כמו שראינו למעלה, זה לא באמת לשנות את הסדר החברתי, זה בסך הכל להחליף סליחה על הביטוי, חרא מסוג אחד, לחרא מסוג אחר. כדי לשנות באמת את המצב החברתי, צריך לדאוג לחלוקה מחדש של הכח באמצעים חדשים. צריך לדאוג שהכח ייתחלק בצורה שווה בין הרבה יותר גורמים. צריך לדאוג לריסון הכח של מי שנמצא בעמדות כח. בטח שלא צריך פשוט להחליף את בעלי הכח באחרים.

*

לרגל פתיחת הלה ליגה (למרות שהמשחקים בין בארסה לריאל במסגרת זו יחלו רק בעוד יותר מחודשים) ניתן לתת מקבילה טובה מעולם הספורט. הכלכלה הישראלית נשלטה על ידי טיקונים מסוג ריאל מדריד. הטיקונים זכו באמצעות מינופים שמומנו על ידי החוסכים בישראל, ללא ששאלו לדעתם, בשירותים שנמכרו חזרה לציבור במחיר יקר במיוחד כדי לממן את הכיסים והתאווה לכח של אותם אנשים. להחליף אותם בבארסה, לא ישנה כלום לליגה. כל עוד הליגה הספרדית נמצאית בשליטה מוחלטת של שתי הקבוצות הללו, שאר הקבוצות יתבוססו במי אפסים.

כדי להגיע למצב טוב צריך ללמוד מליגת הפוטבול האמריקאית. כאשר יש מגבלות על הכח, הטובים מתבלטים באמצעות הצטינות, ולא באמצעות החלשת המתחרים. כך באמריקה, ובקרוב כך בישראל.

כדורפח ישראלי
פיתה, חומוס ומלפפון חמוץ. הכדורגל של מארק בלינדר

45 Comments

MG 19 באוגוסט 2012

גילי, יופי של פוסט. מספר דברים:
1. יש איזשהו קשר בין החברות האלה לזניט סנט-פטסבורג?
2. אני לא מכיר את מילות השיר שלהם, אבל אם הן מייחלות למותו של פוטין זה נשמע לי כמו הסתה (דומה לטקסטים שהושמעו לפני רצח רבין). אגב, פוטין אמר ברעיון (כנראה רק מן השפה ולחוץ, אבל לך תדע) שלדעתו לא צריך להחמיר איתן בעונש. מהמלך הזה יכול אולי להתחיל להזיז משהו בערים הגדולות. חצי שעה מחוץ לעיר (איפה שבמאה ה-21 השירותים עדיין מחוץ לבית) הם סוגדים לו ואין סיכוי שמשם תבוא הישועה.
3. אתה מציג רק חלק קטן מאד מהעשייה של שלי יחימוביץ' (כי ככה נוח?). אני לא אומר עם מה שהיא עושה הוא טוב או לאו, אבל אני עוקב באופן די הדוק אחר פעילותה עוד כעיתונאית וכיום כפולוטיקאית. היא חברת הכנסת הפעילה ביותר פרלמנטרית, כאשר חלק גדול מהחוקים פועל לטובת מעמד הביניים והמעמד הנמוך (או סתם לטובת האזרח) ואין בהם איזכור או קשר להסתתדרות. הפינה שלה באולפן שישי היתהנהדרת וחשפה פרצופי רשעים ב-5 דקות ולא בשעתיים כמו רפי גינת או אמנון לוי. אכן, גם בשלי ( הכוונה ליחימוביץ' ולא לגיל) יש צדדים בעיתיים, אבל לעומת שאר 119 המנוולים אחוז העשייה שלה לטובת האזרח מול אחוז העשייה לטובת מקורביה הוא סביר מינוס (אצל השאר זה ביזיון קולוסאלי).
4. נקווה שתקנות חודק יפתרו לפחות חלק מהבעיה.
5. אי אפשר להשוות את אירופה לארה"ב, כיוון שאם תגביל רק את ספרד בכירי השחקנים יעברו לאנגליה. בניגוד לארה"ב הרבה יותר קשה להחיל כללים על כל הליגות באירופה. הדבר יכול להתקיים רק בשיתוף פעולה (בין אם על בסיס הבנתי ובין אם על החלטה של אופ"א שתכלול מנגנון סנקציות דרקוני).

אסף 19 באוגוסט 2012

הכל נכון אבל להגיד 119 מנוולים זה קצת דמגוגיה. יש שם הרבה רפש וכמה אנשים טובים. ולמרות שאני שמאלני משוקץ אני יכול לפרגן כמובן לניצן הורביץ וזהבה גלאון אבל גם ליוחנן פלסנר ואורלי לוי

MG 19 באוגוסט 2012

רק להבהיר – אני חושב שיש שם 120 מנוולים! ההתייחסות ל-119 היתה בנוסף לשלי, שגם היא מנוולת.
מי שמשכורתו מכספי ציבור הינה מעל 37,000 ש"ח בחודש (תחשוב רק מהם ההוצאות למדינה) וקובע את משכורתו בעצמו הוא מנוול (כן, אני יודע שמדובר על ועדה, אבל מי מינה אותה וקבע את שכרה?).
חברי הכנסת היו מסדרים מצויין גם אם שכרם היה פי 3 מהשכר הממוצע במשק או אפילו טוב יותר אם הוא היה נקבע לפי השכר החציוני (כך שהם לא היו נהנים מהמשכורות המנופחות של זבי חבריהם זבי החוטם).
אני חושב שחברי הכנסת שציינת הם בהחלט מהסבירים, אבל חס ושלום שלא יגעו להם בכיס.

יריב 19 באוגוסט 2012

היכולת של חבר הכנסת הבודד לשנות את שכרו לא גבוהה בהרבה מהיכולת שלי או שלך לעשות זאת, אז אין מה לתקוף אותם באופן אישי. אפשר לבדוק איך הם עוסקים בהצבעות בנושאים אלו, על זה תתקוף אותם.

MG 19 באוגוסט 2012

יש להם אתר אינטרנט ודף פייסבוק פופולרי, יש להם אפשרות לנאום בכנסת ויש להם אפשרות להגיש הצעת חוק פרטית.
אגב, אם אני הייתי מעוניין להוריד את שכרי זה היה מאד פשוט והיה לוקח לי פחות משעה.
אני באמת לא מבין את המורכבות של העניין. כל ח"כ יכול לעלות על הדוכן ולהגיד: "חברי חברי הכנסת, שכרינו אינו תואם את תפקידינו ואת המצב הכלכלי. כמו כן, מדובר על כספי ציבור. בואו נוריד אותו ל-3 פעמים השכר הממוצע במשק – זה מספיק".
חוץ מזה, כל ח"כ יכול לתרום לקופת המדינה את ההפרש.
סטנלי פישר ויתר על עליית השכר שלו וכן טס רק במחלקת תיירים. אם אדם בשיעור קומה שלו יכול לעשות זאת, קל וחמר שח"כ יכולים.

איציק 19 באוגוסט 2012

אני מסכים לגבי הבעיתיות שחברי כנסת בהינף יד יכולים להעלות לעצמם את השכר. זו בושה שאין כמותה (קצת הגזמתי). זו הבעייה האמיתית ולא השכר. אני לא חושב שהשכר יותר מידי גבוה, יש סקטורים כמו חברי פרלמנט ושופטים המקבלים שכר גבוהה מאוד עוד מהתקופות הקדומות, מסיבה, שלא יתפטו לשוחד. כלומר השכר צריך להיות גבוה; העונש על שחיתות, גבוה. לא מדובר על שחיטות פוליטית של אני אעבור אליך ואתה תתנן לי תפקיד סגן שר. מדובר על מקרה הירשזון למשל.
לגבי רמתם של חברי הכנסת, באמת קשה למצוא רמה אנושית. עזבו את העשיה, היכולת המחשבתית, וכו'. רק תזכרו בפרלמנטרים כמו שלמה הילל או שבח וויס. יכולתי לא להסכים עם אף מילה שלהם אך נהנתי לשמוע אותם. היכן ישנם עוד אנשים כמו…

MG 19 באוגוסט 2012

חלקם גם ככה לוקח שוחד אז זה לא באמת משנה ושכר של 3 פעמים השכר הממוצע במשק מספיק הרבה יותר מלהתקיים בכבוד.
גם שוטרים מועדים ללקיחת שוחד והרבה פעמים הם הרבה יותר רלוונטיים למשלמי השוחד (בהימורים וסמים יש הרבה יותר כסף מאשר בזיכיון פוספטים או גז), אז למה לא לתת להם גם כזה שכר. הסנקציה של מאסר בפועל בתוספת שכר יותר מסביר צריכים להספיק. מי שלא יכול לעצור את עצמו שלא יהי ח"כ או שימסור ד"ש להיזשזון.

איציק 19 באוגוסט 2012

אני לא טוען מהוא השכר הסביר, פי 3 פי 5 או פי 7. צריך להוסחף לכך עוד תוספות שאזרח רגיל לא מקבל. הנקודה שלי, שהם לא צריכים לקבוע את שכרם. הם יכולים להיות צמודים לשכר הממוצע; יכולה להיות ועדה בראשות שופט בדימוס; יכול להיות מנגנון אחר. המנגנון בו הם קובעים לעצמם, הוא מקומם. לגבי הד"ש-ים להירשזון, כנראה שיש כמה שצריכים לעשות זאת.

yaron 19 באוגוסט 2012

הבעיה של יחימוביץ' היא שהיא נאלצת להפוך לפוליטיקאית בדרגה עמוקה יותר משהיתה צריכה כשהיתה עוד חברת כנסת מן המניין.
לדוגמא: כשהיתה חברת כנסת מן המניין פעלה בשיתוף פעולה עם ח"כ ליצמן (סגן שר הבריאות) במס' נושאים והשניים החליפו מחמאות הדדיות ושיבחו את שיתוף הפעולה ביניהם.
כיו"ר העבודה היא לא יכולה לפרגן לנתניהו בשום צורה גם כשמגיע לו. חוק חינוך חינם מגיל שלוש הוא חוק נהדר והטבה מדהימה גם למעמד הנמוך וגם למעמד הביניים. נקודות זיכוי במס הכנסה להורים עובדים לילדים היא הטבה נטו למעמד הביניים. מבחינת שלי זה מלכוד. מצד אחד ההגינות מחייבת שבחים ופרגון, ומצד שני היא לא יכולה להגיד מילה טובה על נתניהו.
יש דוגמאות נוספות רבות, לדוגמא וועדת ששינסקי.

MG 19 באוגוסט 2012

מספר תיקונים:
1. חוק חינוך חינם מגיל 3 היה קיים הרבה לפני ממשלת נתניהו. הממשלות כל כך רקובות שצריך ועדה שתזכיר להם שיש לקיים את חוקי כנסת ישראל.
2. חוק חינוך חינם מגיל 3 הוא השקעה במעמד הביניים והמעמד הגבוה על חשבון המעמד הנמוך ובמרכז על חשבון הפריפריה. מרבית המשפחות מהמעמד הנמוך (בעיקר בפריפריה) כבר לפני יששום החוק קיבלו הטבות לא פחות מרחיקות לכת מהחוק עצמו. כלומר הוא מטיב רק עם מי שלא קיבל את ההטבה עד כה, כלומר לא עם המעמד הנמוך.
3. נקודות זיכוי במס להורים עובדים – מדוע זה נטו למעמד הביניים? גם עשיר נהנה ביוק מאותן נקודות הזיכוי! זה החלטה מצויינת שמעודדת יציאה לעבודה, אבל היא ממש לא נחלתו של מעמד הביניים בלבד.
4. יחימוביץ' שיבחה לא פעם את ועדת ששינסקי, כולל בספרה, אז אני ממש לא מבין מה אתה רוצה ממנה בעניין זה.

yaron 19 באוגוסט 2012

1.חוק חינוך חינם לא היה קיים לכלל האוכלוסיה.
2.חוק חינוך חינם הוא השקעה בכלל האוכלוסיה מכיוון שהוא מאפשר לכל מי שמעוניין בכך לצאת לעבודה במקום להישאר עם הילדים בבית. הנהנים העיקריים ממנו הם השכבות החלשות ובני מעמד הביניים. כמותית ומספרית. מאחר ורבות מהמשפחות במעמד הנמוך ובפריפריה נהנו ממנו בעבר אני מסכים שהחלת החוק על כלל האוכלוסיה כוונה בעיקר עבור המעמד הבינוני.
3.המעמד העיקרי שבו שני בני הזוג עובדים הוא מעמד הביניים – מכיוון שכך הוא מכוון קודם כל בעבורו, בדיוק כמו שחוקים אחרים שלהם זכאית כל האוכלוסיה אבל הנהנים העיקריים מהם הם השכבות החלשות נחשבים כחוקים שמכוונים לאוכלוסיות ספצפיות.

יריב 19 באוגוסט 2012

נקודת זיכוי היא ביטול של מס בסכום קבוע, עבור כל מי שמשלם את המס. מן הסתם, למי שאינו משלם מס הכנסה אין בזה כל משמעות. מאחר והשאר מתחלק אחיד בין כלל משלמי המס (שעומדים בהגדרה) הרי שהתרומה לבעלי ההכנסות הנמוכות היא כמובן גבוהה יותר באופן יחסי (גבוהה בהרבה, למעשה). אז נקודות זיכוי להורים עובדים מועילה בעיקר למעמד הביניים, פחות מזה לעשירים וכלל לא לעניים.

MG 19 באוגוסט 2012

יריב, אני לא יודע אם עקבת אחרי דיונים קודמים, אבל מתוקף מקצועי אני מכיר את הסוגיה על בוריה (נכתב בחוסר צניעות משווע).
אין ספק שככל שההכנסה שלך נמוכה יותר ואתה מנצל את כל נקודות הזיכוי שניתנות לך, הן יותר משמעויות עברוך. רוצה לומר, שמדובר על הטבה פרוגרסיבית. אני רק לא מסכים עם הטענה שנקודות הזיכוי רלוונטיות רק עבור מעמד הביניים.

yaron 19 באוגוסט 2012

MG נתפס להגדרה שלי שנקודות הזיכוי הן הטבה נטו למעמד הביניים… אני מתקן – הטבה שמכוונת בעיקר למעמד הביניים.
גם מקצבאות ילדים נהנים כולם, אבל מקובל להתייחס אליהם כאל הטבה שמכוונת בעיקר לחרדים וערבים…

MG 19 באוגוסט 2012

אכן ירון צודק, זולת העניין שמדובר על בדואים וחרדים (שיעור הגידול באוכלוסיה היהודית אל כולל חרדים – 2.7%, שיעור הגידול באוכלוסיה הערבית לא כולל בדואים – 2.8%).

אמנון 19 באוגוסט 2012

ודרך אגב, מעניין לעניין באותו עניין, בית המשפט במוסקבה קבע שלא יתקיימו מצעדי גאווה בעיר למשך 100 השנים הקרובות. מה שמתקשר לאיסור על הומוסקסואליות שנכנס לתוקפו בסנט פטרסבורג, הסטרונגהולד של פוטין. יהיה מעניין במונדיאל 2018.

yaron 19 באוגוסט 2012

אחלה פוסט גיל,
הספורט האמריקאי הוא אחת הדוגמאות המצויינות לקפיטלזם במיטבו. מצד אחד דראפט שמחלק את הכשרונות (משאבים) בצורה שיוויונית ואפילו פרוגרסיבית, ומצד שני תקרת שכר שמונעת הטייקונים (לייקרס, ניקס, מיאמי) להשתלט על הליגה. מעבר לכך – תחרות חופשית!
לעומת ארה"ב, באירופה אנו חוזים בקפיטלזם חזירי שבו המועדונים הגדולים משתלטים על הליגה המקומית תחילה ובהמשך גם על המפעלים היבשתיים החשובים ולמעשה קוברות את הענף (חחח) עליו הן יושבות.

יריב 19 באוגוסט 2012

גיל, אני מציע לשפוט את יחימוביץ' (וחברי כנסת אחרים) לפי הפעילות שלהם בכנסת בפועל. אז הנה הרקורד שלה בכנסת:
http://oknesset.org/member/782/
והנה דירוג של חברי הכנסת לפי הפעילות שלהם ביחס להצבעות משמעותיות (חיוביות או שליליות) לפי "המשמר החברתי", שהוא אכן ארגון שיצא מתוך המחאה של הקיץ שעבר (אם כי, כמובן, לא מייצג אף אחד פרט לחבריו):
http://oknesset.org/agenda/52/?all_mks

הערה, אני חושב שהשיפוט שלך את יחימוביץ' אינו נכון, אבל זה לא אומר שאני אצביע בעדה בעצמי.
כמו כן, הערה עבור מי שקורא את דפי ה"אג'נדה" באתר "כנסת פתוחה". שימו לב שהשם נבחר על ידי מנהל האג'נדה והוא עשוי, לפיכך, להיות מטעה למדי. דוגמה בולטת היא "מדד החופש" המודד התאמה לעקרונות ליברטריאנים.

אביאל 19 באוגוסט 2012

MG – אני חושב שחברי פרלמנט בכל העולם קובעים לעצמם את השכר, בכל מקרה, אם אני זוכר נכון מהערה בקורס פוליטיקה השוואתית, חברי הכנסת בישראל מרוויחים מעט יחסית למקבילהם במדינות המפותחות.
עוד משהו, לצפות מועדת חודק (על שם העומד בראשה) לשנות את ההתנהלות העסקית בארץ הוא דבר תמוה, בטח בגלל שרוב המלצות הועדות בארצנו הופכות לניירת וגם לצפות מבעל אחד ממשרדי עריכת הדין העסקיים הגדולים בארץ לפעול, כאשר בעקיפין עלולים לקוחות שלו להיפגע הוא דבר תמוה.

גיל שלי – "ובקרוב כך בישראל." אפשר הסבר ?

MG 19 באוגוסט 2012

1. לא אכפת לי שהוא נמוך משאר העולם. הוא גבוה מדי לטעמי. מבחינתי על כל מיליון ש"ח שהם יקצצו לישיבות והכוללים הם יכולים להוסיף 100 ש"ח למשכורת.
2. אני ממש לא מצפה מתקנות חודק לשנות את ההתנהלות העיסקית בארץ, אבל היא מכריחה את המוסדיים להשקעה בטוחה הרבה יותר, קרי מונעת מכספי הפנסיה של החוסכים הסולידיים (או אלה שמשקיעים במסלול אג"ח וחושבים שזה סולידי) להפוך להפקר בידי לווים מסוכנים.
3. דוד חודק ומשרדו כבר לא צריכים לעשות כלום. התקנות קיימות וכעת על הרגולטור לאוכפן.

גיל שלי 19 באוגוסט 2012

לא יותר משאיפה

איציק 19 באוגוסט 2012

אם הם היו מתפתרים מתפקידם על כל חשד לשחיטות, כמו באירופה (פרט לאיטליה), ולא צריך חרקירי כמו ביפן; אם הם היו דואגים לעוד מספר דברים של מנהל תקין שיש באירופה או מעבר לים, עוד היתי אומר ניחה, ולא ששם הכל טוב, אבל… הם לוקחים מה שנוח.
בכנסות האחרונות יושבים בכנסת אנשים שגרטל לאמתם זה פאר היצירה. הם לא יודעים להתנסאח, הם לא יודעים לטעון ולהסיק דברים. יש להם נימוקים של לימור ליבנת (היא השתמשה רבות בטיעון "לא יעלה על הדעת" ועכשיו רבים אימצו טיעון זה). ואני כבר לא מדבר על המוסר שלהם.
אז מילא שאנו ממנים בושה זאת, אתה גם אומר שהם עוד בסדר יחסית לשאר העולם. אם משוים אז משווים הכול. בו למשל נברר את עניין הנוכחות במליאה. אני לא יודע כמה יש במקומות אחרים, אך אני לא זוכר כתבות שבו היו תמונות מהסנט, בית הלורדים או הדומה שהיה 90% ריק. אולי זה גם קורה אבל אני לא זוכר שראיתי דבר כזה. כך שההשוואה שלך לא מספיק ממצה, ואני מבין שבילתי אפשרי לעשות זאת בתגובה לפוסט.

MG 19 באוגוסט 2012

איציק הכל נכון, אך יש לציין שמרבית פעילותה ואפקטיביותה (יש מילה כזו?) של הכנסת הינה בועדות הכנסת ולא במליאה (אין לי שמן של מוסך איך זה במדינות אחרות מהבחינה הזו).

איציק 19 באוגוסט 2012

גם לי לא, אבל אצלנו המצב לא משהו, אלה אם יש נושא שהו "פנסי" או יש שידור של דיון הועדה. אני גם לא מסכים שרוב הפעילות הינה בועדות, לא מבחינט שעות עבודה, כי אם מבחינת החשיבות בחוקתית. אחרי שהדיונים עוברים מהועדות למליאה יש חוקים חשובים ואף מאוד חשובים שעוברים 2 מול 1. זה בושה, ואיזה תוקף מוסרי של לחוק שעבר בגלל שח"כ אחד לא יצא מהשירותים. אחר-כך רוציום שמישהו יאכוף את החוקים. למה? כיוון שהוא עבר כי אצבעו של אחד הח"כים הסתבך עם הנייר בשירותים. יש חשיבות עליונה גם למראית עיין, בלי לזלזל בעבודת הועדות.

איציק 19 באוגוסט 2012

אני חושב שניתן להחליף את "אפקטיביותה" ב"יעילותה" זה ישמע נכון יותר, אבל כאשר אני חושב על הכנסת ופעילות הח"כים בה, יעילות זו לא המילה הראשונה שעולה במוחי. יש כמה מילים שמופיעות קודם :-(

MG 19 באוגוסט 2012

איציק להלן ההסבר של רו"ח יואב פיאטקובסקי להבדל בין יעילות לאפקטיביות:
בסצינה המסיימת של הסרט "הטוב הרע והמכוער" ישנו קטע שהטוב זורק את למכוער ואומר לו לחפור את הקבר. הרע מיד זורק את לטוב ואומר לו ששניים חופרים מהר יותר מאחד.
האם השניים יותר יעילים מהאחד? כמובן שכן.
האם הם אפקטיבים?
לא, הם חופרים בקבר הלא נכון!

איציק 19 באוגוסט 2012

העיניין הוא שהמילה יעיל באנגלית זה גם EFFECTIVE וגם EFFICIENT.
אני חושב שדוקא בדוגמא לחפור ביחד זה יעיל (EFFECTIVE) אל לא יעיל (EFFICIENT).
כלומר בתרגום לעיברית לחפור ביחד בקבר הלא נכון זה יעיל אבל לא יעיל :-)

פיני 19 באוגוסט 2012

שלי יחימוביץ היא ח"כית נטולת עומק מחשבתי אמיתי, יותר בכיוון של שליפות והערות "חברתיות" פופוליסטיות.
אגב, ב-1996 היא הצביעה "חד"ש" בבחירות…

MG 19 באוגוסט 2012

1. אנשים משקרים לגבי הצבעתם לא פעם.
2. טלי פחימה היתה חברת ליכוד, אז כנראה שכושי יכול להפוך עורו ונמר חברבורותיו. אולי שלי תהיה יום אחד מתנחלת…

איציק 19 באוגוסט 2012

אני מסכים לפסקה הראשונה, אך מה הקשר של הפסקה השניה???
אני נוטה יותר ימינה בדעותי, אך לשמוע את מאיר פעיל היה תענוג. מאיר לא הצביע לחד"ש אומנם כי אם נבחר מטעם מחנה של"י. יכולותיו של אדם, אפילו אם הוא חבר כנסת לא נובעות מהשקפת עולמו הפוליטית כלל וכלל. אתה אולי אפילו מכיר כמה אנשים לא ראוים שאינם שייכים לחד"ש.

יריב 19 באוגוסט 2012

אם רוצים לבקר את שלי יחימוביץ' (או כל ח"כ אחר) רצוי לעשות זאת על סמך פעילותה בכנסת:
http://oknesset.org/member/782/
אגב, לפחות לפי "המשמר החברתי" (התארגנות שפועלת בכנסת והוקמה במסגרת המחאה של הקיץ שעבר) היא בין חברי הכנסת התומכים ביותר במטרות המחאה, כפי שהדבר נמדד בפעילות בפועל:
http://oknesset.org/agenda/52/?all_mks

yaron 19 באוגוסט 2012

צריך להבחין בין פעילותה כח"כ לפני שנבחרה לראשות העבודה ולדרכה לאחר מכן. אתה צריך להבין שעכשיו היא חייבת להיות 100% פוליטיקאית, גם אם זה אומר להיות לא עיניינית ופופוליסטית (לא שזאת לא היתה הצעת חוק סופר פופוליסטית להגביל את שכר הבכירים), אבל נכון להיום אם היא תתייחס לממשלה באופן עינייני אין לה שום סיכוי בבחירות. דרך אגב, אותו דבר נכון לגבי לפיד וקדימה… תבדוק את ההצעה לגיוס שווה לכל של לפיד באתרו ואת הצעות החוק של קדימה בנושא לפני ההצטרפות לקואליציה ותראה שהן הרבה יותר קרובות להצעת בוגי יעלון מאשר ל"מסקנות" פלסנר…
רק תזכור שהדבר נכון גם למצבים הפוכים כאשר השמאל בשלטון והימין באופוזיציה.

אביאל 20 באוגוסט 2012

איציק – אני לא יודע אם התכוונת אלי, במקרה וכן, איפה אתה רואה שהגנתי בדיוק על חברי הכנסת ? דיברתי רק רמת השכר שלהם, עם כל הכבוד השכר שלהם לא שערורייתי לדעתי, כמו שMG ציין ולדעתי זה עניין פעוט, אפשר לחשוב שמתעשרים מלהיות חבר כנסת.

MG – שאלה בקשר לאיך לנהל דיון, איך אני אמור להחזיר תשובה ל"לא אכפת לי שהוא נמוך משאר העולם. הוא גבוה מדי לטעמי" ? אשמח אם תסביר לי, חבר הכנסת באותה מידה יגיד לך "לא אכפתי לי מה אתה חושב ואני מרוויח כמה שבא לי", אם יש טיעון סביר אני ישמח לשמוע ולא דמגוגיה זולה על 1.3 מילארד שקל שמוקצים לישיבות, שהתקשורת טחנה טוב טוב עד שהאזרחים חושבים שאם יבטלו את הסיוע כל הצרות של המדינה יפתרו. זה גם מראה על הסוציאליזם השקרי והחד צדדי של השמאל בארץ שהוא נוח בלתת סיוע והקצבות רק למי שדומה לו ולא לאחר וזאת בניגוד גמור לעקרונות הבסייסים של סוציאליזם. גם בפעם האחרונה שבדקתי כל ההטבות שניתנו לחרדים נעשו במסגרת חוקית ודמוקרטית, זה שהחרדים, בניגוד לנו החילונים יודעים להתנהל ולשחק היטב במגרש הפוליטי היא בעיה שלנו ושלנו בלבד.

MG 20 באוגוסט 2012

אביאל – תשובות:
1. בשכר ח"כ אין אמת אחת מוחלטת, כמו גם בכל מקצוע אחר. לא מצוי בידי תחשיב כלכלי שמראה את התשואה שהם משיגים על ההוצאה ואם אני רוצה יותר או פחות. כאשר השכר הממוצע במשק נמוך מ-9,000 ש"ח, לדעתי זה לא סביר שח"כ וקבלו מעל 37,000 ש"ח. אני עדיין מחזיק בעמדתי שלא חשוב לי מה קורה בשאר העולם מהבחינה הזו. אותי מעניינת קודם כל מדינת ישראל.
2. ח"כ בדיוק אומרים את מה שאתה כותב ("לא אכפת לי מה אתה חושב ואני מרוויח כמה שבא לי"). אני משוכנע שאם תעשה סקר הוא יראה באופן מובהק שהציבור חושב שיש לקצץ בשכר חברי הכנסת ועדיין לח"כ לא יהיה אכפת.
3. אני לא מבין מה דמגוגי בהקצאה לישיבות (למרות שאתה מביא סכום מגוחך שהוא ההוצאה הישירה בלבד ולא הנזק העצום שנגרם למשק מכך שהם לא תורמים לצמיחה כעובדים וכצרכנים מן המניין). זו זכותי לחשוב שיש לקצץ בהוצאה הזו שאיני רואה בה כל הצדקה.
4. אין הוצאה/הכנסה אחת שפותרת בעיות. תמיד מדובר על חלק ממהלך. זה כמו להגיד על העלאת המע"מ שהוא לבדו לא יפתור את הבעיה, ולכן זה דמגוגי להעלותו.
5. אני לא מסתכל על הנתונים בתקשורת, אלא באקדמיה (שגם הם כמובן נתונים למניפולציות, אבל מעט יותר אמינים).
6. אין קשר בין הישיבות לסוציאליזם. מבחינתי כל חרדי זכאי לקצבאות ילידם ואבטלה גם אם הוא לא דומה לי.
7. חוקית ודמוקרטית? האם אתה צוחק עלי? האם אתה מבין כמה דיווח שקרי קיים בנושא? האם אתה מודע לאיזה אחוז מתוך בני הישיבות והכוללים עובד שחור (אגב, עלות למשק…)? אגב חוקית ודמוקרטית, כרגע אין חוק שמסדיר את אי גיוס החרדים, כך שעל פניו שומרי החוק הנפלאים האלה (לשיטתך) היו צריכים להידפק על שערי הבקו"ם. וואלה, הבוקר לא היו לי פקקים על כביש 4…

אנונימוס 20 באוגוסט 2012

אתה יודע מה גיל? אפילו אם אתה צודק, אני מוכן לקחת את הסיכון.
העדפת קבוצת הכח הנוכחית מובילה את המדינה שלנו להתמוטטות. משאבי המדינה נבזזים לטובת אנטי ציונים מימין, ובעלי הון מכל הכיוונים.
אנשים איכותיים בני גילי בורחים לחו"ל. אני רואה את זה מכל כיוון מסביבי, עד כדי כך שאני מרגיש שאני צריך להתנצל בפני חברים ומשפחה כשאני אומר שאני רוצה להישאר בישראל.

אם קצת להקצין, אני מוכן לנסות את "שלטון האיגודים" שאתה מדבר עליו. זה סחב אותנו למעלה לא רע כמה עשורים, אולי הפעם זה ייגמר יותר טוב מאז.
בכל מקרה, אם לא ננסה לשנות כיוון ומהר – הדיון האם זה יכול היה או לא לשפר את המצב, יהפוך תיאורטי הרבה יותר מהר מכפי שחשבנו.

אביאל 20 באוגוסט 2012

שלטון האיגודים סחב אותנו לא רע מכמה סיבות היסטוריות שהתמזגזו יחד, נתחיל מגלי עלייה ענקיים, נמשיך בשילומים הגרמנים ונסיים בתקופה הכלכלית הפוריה ביותר בהיסטוריה. שכל אחד נפסק השבר של משבר שנות ה80 הוביל לקריסה כמעט טוטאלית של המדינה כתוצאה מאותו שלטון איגודים, אם תרצה יש לי כמה מאמרים אקדמיים שמסבירים את זה ממש טוב.
בנוסף לכך שהתחרות היום היא גלובלית (בין מדינות), כך שאני לא כל כך בטוח שמדובר ברעיון טוב, בטח אם תסתכל על ההסתדרות שמייצגת בעיקר את החזקים (חשמל, נמלים, תעופה וכו') ודי לא סופרת את הקטנים.

עופר 20 באוגוסט 2012

ההסתדרות מושחתת, גם אותה צריך לתקן. אבל בין שחיתות אחת לשניה, אני תמיד אבחר בשחיתות הפחות מזיקה.

אביאל 20 באוגוסט 2012

עופר – ואיך בדיוק אתה יודע איזה שחיתות יותר מזיקה ואיזה פחות ? לפי מה ?

אביאל 20 באוגוסט 2012

על אף שהמצב היום בעייתי, עדיין מבחינה כלכלית הוא טוב יותר מהשבר של 85.

אביאל 20 באוגוסט 2012

MG –

1.קודם כל זה כן סביר, מן הסתם אתה רוצה שחברי פרלנט ירוויחו טוב מכמה סיבות, נתחיל ביוקרת המשרה, נמשיך בכך שסכום גבוה, הטבות ומעמד הם חסם מסוים לשחיטות, תחשוב על חבר פרלנט ממורמר שמרוויח 9000 ש"ח ועל הפתח לשחיטות. בקשר לעולם. כמו כמעט כל דבר בחיים, נקודת הייחוס היא הנקודה החשובה, היא זו שקובעת אם דבר נראה בענינו הגיוני או לא, דן אריאלי מסביר את זה יפה מאוד בספר שלו (אני מניח שאתה מכיר) וזו בדיוק הסיבה מדוע העליתי את השוואה למדינות אחרות.
2.זה שהציבור חושב לא אומר שזה הדבר הנכון, אותו "ציבור" הוא דמגוג ברוב הזמן שנוהר אחרי דעות שמוכתבות לו כמעט מראש, אין לו מידע כולל וזמין והוא ניזון מהרבה שמועות וידיעות שהאמת רחוקה מהן, תמיד התקשורת תעדיף להציג משהו רע שאיש ציבור עשה ולא משהו טוב. את הדוגמא הטובה ביותר לכך אפשר לראות בחוקה האמריקאית, שהמייסדים שלה הצליחו בצורה מדהימה כמעט לנטרל את הדמגוגיה והיא הבסיס לאחד העמים המוצלחים בהיסטוריה.
3.זו זכותך לחשוב שהקצבות לישיבות הן לא מוצדקות, מעניין איך היית מגיב אם מישהו היה טוען שקצבאות זקנה או ילדים הן לא מוצדקות גם כן. כמו שכבר כתבתי, שום דבר לא נעשה במרמה, הכל נעשה במסגרת הדמוקרטית, לא תמיד מקבלים טוב בדמוקרטיה וצריך לדעת לחיות עם זה. גם אם הסכום הכולל גבוה יותר הוא עדיין לא הולך לפתור שום דבר כמעט, נוח מאוד לצאת נגד החרדים בימנו.

הדרך היא בהחלט חוקית ודמוקרטית, מה הקשר בדיוק בין עבודה שחורה לבין הישיבות ? האם הממשלה הכשירה את העבודה השחורה ? האם חרדי שימצא שהוא עובד למרות היותו תלמיד ישיבה לא יקבל עונש כי יש איזה חוק שמגן עליו ? וכן הכל נעשה, בהוראה של הממשלה, הכנסת, ועדות הכנסת וכל גוף שאחראי על כך, זה לא היה מחטף, זה היה חלק מהסכמים קוליאציונים, עובדה שהציבור החילוני החליט להתאחד הוא נתן 15 מנדטים לשינוי והושיב את החרדים מחוץ לקואלציה והפסיק הרבה מההקצבות (וזה עוד היה בממשלת ימין להזכירך).
זו גם לא חכמה גדולה לטעון שכאן ועכשיו אין חוק, עד לא מזמן היה חוק תקף, עכשיו עובדים לפי הוראת שעה, שוב האשמה היא של החילונים שבפעם האחרונה שבדקתי שולטים ביותר מ80 אחוז מהכנסת ולא מסוגלים לעשות כלום, תבוא אליהם באשמה לא לחרדים.

MG 20 באוגוסט 2012

אשתדל לענות בקצרה:
1. אני מסכים איתך שכ"ח צריכים להרוויח "הרבה". כנראה יש בינינו מחלוקת כמה זה הרבה.
2. לא קראתי את הספר – אתה ממליץ?
3. מסכים לגבי הציבור וחלקית לגבי האמריקאים.
4. יש הדבל גדול בין הצקבאות שאתה מציג לקצבאות לאברכים (אגב דמגוגיה), אבל אני מוכן לנהל דיון על כל קיצבה שנתונה לבחירה – ואני אסביר.
אדם לא בוחר להיות זקן או נכה ובשמחה היה מוותר על התענוג שבלהיות כזה. לכן קיצבאות אלה חייבות להיות משולמות (מה האלטרנטיבה?). לגבי קצבאות "הבחירה" – אפשר לערער על כל אחת מהן. למשל אני חושב (כמה שזה מזעזע) שקצבת ילידם צריכה להיות עד הרמה שהיא אינטרס של הכלל, כלומר מאפשרת צמיחה לנפש בממוצע הרב שנתי. מדובר על גידול של בין 2.5% ל-3%, כלומר מעבר לילד השלישי אני לא חושב שצריכה להיות קצבה. שלא ישתמע חס וחלילה שאני רוצה להיות סין. כל אחד יכול לבחור כמה ילדים להביא, אבל המדינה צריכה לעודד עד רמה מסויימת.

yaron 20 באוגוסט 2012

MG –
איך היית מגיב אם היתה יוצאת קריאה לקצץ בתקציבי התרבות והספורט?
כמה אנשים נהנים מעשרות מיליונים שמוקצבים כל שנה רק להבימה, לקאמרי לאופרה ולבאלט הישראלי? כמה נהנים מהקצבות הקרן לעידוד קולנוע ישראלי?
בקיצור, הכל בעיני המתבונן. המאבק נגד החרדים הוא כנגד דרך חיים ולא מאבק על תקציבים.
אני לדוגמא מתנגד לפטור גורף משירות לחרדים, אבל מצד שני רואה בכל חרד ש ב א מ ת מקדיש את חייו ללימוד תורה כמקביל לחייל קרבי בגולני או בצנחנים.
אני גם מודה לחרדים על עידוד הילודה במגזרם שכן אם לא הם היינו מתקרבים לסף יילודה שלילי בדיוק כמו באירופה שצועדת לאבדון בקצב הילודה הנוכחי.
העיניין הוא ששתי הגישות לגיטימיות בגדול. אני מכבד את דעתך שקיצבת ילדים צריכה להינתן עד הילד השלישי, אבל לא מסכים איתה. לדעתי יש להעניק קצבת ילדים על כל ילד שנולד.
אני תומך בגיוס חרדים, אבל בלי קשר מעוניין לאפשר להם לצאת לעבודה בלי קשר לשירותם הצבאי.
השאלה היא אם אנחנו מוכנים לגשת לפתרון הבעיות מנקודת מבט של – כולנו אחים, משפחה אחת גדולה או שאנחנו מתכוונים להמשיך להילחם זה בזה.

אביאל 20 באוגוסט 2012

MG – בהחלט, כדאי מאוד לקרוא את דן אריאלי למי שמתעניין אפילו מעט בכלכלה ובכלל הייתי ממליץ לכל צרכן לקרוא אותו.

מן הסתם, אני לא בעד ביטול קצבאות ילדים וזקנה, אם כבר ההפך (זו סתם היתה דוגמא הפוכה). בכל מקרה, אנחנו מגדירים עצמנו כמדינה יהודית, לכן לימוד תורה הוא חלק אינטגרלי מהמסורת היהודית, עובדה שבן גוריון הוא זה שיזם בעצמו את המסורת של הפטור לתלמידי הישיבות (כמובן שאז הפטור עמד רק על 400 אנשים בשנה), אני חושב שבראש ובראשונה שיטת הבחירות וכתוצאה מכך מבנה הממשלה והקואלציה הם שהובילו אותנו למצב היום (ושלא יובן לא נכון, אני ממש לא בעד להשאיר את המצב כמו שהוא). בכל מקרה, בן גוריון ואשכול אחריו עשו זאת מטעמי מסורת וממלכתיות, אבל כרגיל אצלנו במדינה הכל הופך לסוג של סחורה פוליטית, טענתי רק בקשר לדברים שלך שזה לא כזאת בעיה קיומית וכלכלית כמו שאוהבים להציג אותה בתקשורת, פשוט מדובר בנושא שקל מאוד ליצור קונצנזוס סביבו, רוב החילונים לא נמצאים במגע יום יומי עם חרדים וקוראים ושומעים בעיקר את הכותרות השליליות ולכן הנושא מוצג כאילו הוא 'אם כל הבעיות' של מדינת ישראל בשנת 2012. צריך לעשות שינוי ואני חושב שאפילו החרדים עצמם מבינים את זה בעצם, עובדה שאחוז הגיוס של החרדים גדל מאז קום המדינה, גם חלקם בכוח העובדה, אמא שלי עובדת במכון לנדר בירושלים, בכל שנה הם עוברים לבניין גדול יותר בעיקר בגלל ההתרחבות של הקמפוס החרדי. הגטאות והמחסומים שהרבה מההנהגה שלהם יצרה לאורך השנים הולכת ומתפוררת עם השנים, החרדים מסתכלים על החילונים, גם הם רוצים בתים יפים (ממליץ ביקור במאה שערים, אחריו אני בטוח שלא כולם כאן היו רוצים פטור מהצבא כדי לחיות כתלמיד ישיבה, החיים שם לא כל כך טובים), מכונית, לטייל בחו"ל, לרכוש השכלה ואני חושב שאנחנו בדרך הנכונה, כמובן שהמדינה צריכה לעשות יותר בעניין, אבל לא צריך להתחיל במלחמות שיצעידו אותנו אחורה, הקוטביות שהתקשורת מייצרת מובילה רק לבעיות ואם כבר אקדמיה אז הוכח אמפירית שקוטביות בתוך מדינה מובילה לבעיות כלכליות קשות.

MG 20 באוגוסט 2012

2 התייחסויות קצרות, כי כתבת יפה מאד:
1. משה קלדון (עליו השלום) גורס אחרת ממך לגבי הסיבות לפטורים בקום המדינה (פוליטיות לחלוטין).
2. המשפט האחרון שלך נכון, למעט מדינות עולם שלישי בתחתית התוצר לנפש ובתחילת דרכן. בהן אי שוויון תורם לצמיחה (כמובן שצריך להקטינו ככל שהמדינה מתפתחת).

אביאל 20 באוגוסט 2012

MG – יש לי גם מרצה במדע המדינה שטען שכל יחסים של מעל שני אנשים נחשב לפוליטיקה (גם בני זוג). בן גוריון היה פוליטיקאי ממעלה ראשונה וככזה הוא עשה מעשים פולטיים תחת המעטפת של הממלכתיות. בין היתר גם יחסי הדת והמדינה הכוללים בתוכם גם נושא הפטור מבני הישיבות, ככה שאם משה קלדון טוען שזו סיבה פוליטית לחלוטין אז יבוא מישהו מהצד השני ויספר על כך שבן גוריון היה מארח בביתו גם חוג ללימוד התנ"ך מיוזמתו.

בקשר לקוטביות, זה נשמע הגיוני בנוגע למדינות עולם שלישי, המחקרים שאני ראיתי עסקו מן הסתם במדינות שמהן החוקרים הגיעו שהן (שאני מניח) שהן מדינות מפותחות, בכל מקרה זה ממחיש גם את הבעיות של האקדמיה ושל המחקר בכלל.

Comments closed